הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

פרשת שופטים וחודש אלול – צדק צדק תרדוף

הפרשה מתחילה בציוויים על ענייני המשפט, "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק… צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".

ארץ ישראל איננה ארץ רגילה, ארץ ישראל היא ארץ שהמגורים בה תלויים במצבו הרוחני של עם ישראל ואחד התנאים היסודיים ביותר ליכולתנו להישאר בארץ הוא עשיית המשפט והצדק.

ניתן לבאר שישנם שתי דרישות שצריכות להתקיים כדי שנוכל לגור בארץ:

  1. קיום כל המצוות הפרטיות המפורטות בפרשות עקב וראה.
  2. קיום המצוות הכלליות על ידי ההנהגה הנכונה. ופרשיות אלו מפורטות בפרשות שופטים וכי-תצא.

וכפי שפותח הספורנו בפרשתנו, "אחר המצוות להמון ציווה ענייני מנהיגיו, והם השופטים והמלכים והכהנים והנביאים, אשר בתיקונם יתוקן עניין ההמון ובקלקולם יקולקל".

ואכן בפרשה זו מופיע מבנה ההנהגה הכללית בעם ישראל שכולל ארבע רשויות: כהונה, מלכות, נבואה וסנהדרין. ועוד חזון למועד לבאר את תפקידה של כל רשות ורשות והיחס שבין הרשויות השונות, ואנו נתמקד היום בפסוק "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".

רש"י מבאר: "צדק צדק תרדוף'- הלך אחר בית דין יפה". ומבאר הרמב"ן שיש כאן כפילות שעניינה הוא שהצדק צריך להיות מושג על ידי שני צדדים: הדיינים ובעלי הדינים. "וטעם הכפל לומר הדיינין צריכים שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים".

ונראה שביאור הדברים הוא שהתורה מלמדת אותנו שאין אפשרות ליצור צדק אמיתי על ידי שופטים בלבד, אלא גם בעלי הדין חייבים לרצות את הצדק, לבקש את האמת.

אנו יודעים שבמערכת משפטית שבה בעלי הדינים אינם מחפשים צדק אלא ניצחון ורווח וכל אחד ואחד שוכר לעצמו עורך דין שלא מלמד אותו לומר את האמת אלא את הדבר שיכול להביא אותו לרווחים הגדולים ביותר, אפילו לשופטים הצדיקים והישרים ביותר אין אפשרות להגיע לצדק ולאמת.

והדבר מודגש יותר באבן עזרא שכותב "צדק צדק'- עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים לדבר צדק שירוויח בו או יפסיד"- כלומר, אפילו אם האדם יודע שהוא ידבר צדק, יאמר את האמת כפי שהיא הוא יפסיד, חובה עליו לדבר צדק ואפילו לרדוף אחר הצדק.

האדם צריך ללכת לבית דין לא רק כדי לקבל אלא גם אם הוא חושב שעליו לתת, אלא שאינו בטוח בכך, עליו ללכת לבית הדין.

דגש נוסף שמופיע באבן עזרא הוא החובה לחפש את הצדק כל ימיו, "פעם אחר פעם כל ימי היותך". החיפוש אחר הצדק אסור לו להיות דבר מקרי או התעוררות נקודתית רגעית, אלא הוא חייב להיות מיסודות חייו של האדם.

עוד ניתן לפרש את כפל המילים 'צדק צדק תרדוף' שגם הרדיפה אחר הצדק צריכה להיעשות בצדק. כלומר, אפילו שאנו פועלים לתכלית עצומה ויסודית של עשיית צדק בעולם, המטרה הקדושה והעליונה לא מקדשת את האמצעים, אלא האמצעים גם כן חייבים להיות ישרים וצודקים.

במידה מסוימת ניתן לומר שעיקר חידושה של התורה הוא באמצעים. המטרות הגדולות של הצדק והמשפט, החסד והאמת, הטהרה והקדושה, ידועים היו בעולם אפילו לפני מתן תורה. והחידוש הגדול של התורה הוא, מהם האמצעים הישרים ומדויקים להגיע למטרות אלו.

שתי אפשרויות להשגת הצדק

הרמב"ן מביא מ'ספר הבהיר' פירוש על פי הסוד לפסוק זה, "במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ידרשו בו סוד, אמרו צדק זו מידת דינו של עולם, שנאמר 'צדק צדק תרדוף' וכתיב בתריה 'למען תחיה וירשת את הארץ', אם תדין עצמך תחיה, אם לאו הוא ידין עליך ותקיים בעל כרחך". ומפרש את הדברים בספר 'אור הגנוז', "פירוש אם תדין עצמך מאין באת ואנה תלך ביום הפקודה, תחיה, ואם לאו, הוא, פירוש צדק ידין עליך את הדין שישלם לך כפעלך, ויתקיים אותו דין בעל כרחך".

ופירושם של הדברים הוא שהצדק חייב להיעשות בעולם אלא שישנם שתי אפשרויות. האפשרות האחת היא שהאדם יחפש וירצה את הצדק, ועל ידי זה הדברים מתקיימים בבחירתו וברצונו של האדם, ודבר זה מכונה חיים, כי אין חיים אלא בבחירה. (ומי שרק פועל מכורח נסיבות ודחפים חיצוניים, קשה לכנות אותו חי, שהרי הוא דומה לבובה המופעלת על ידי חוטים). ובזכות כך זוכה האדם לרשת את הארץ, הארץ העליונה והתחתונה.

האפשרות השנייה לקיומו של הצדק בעולם היא שכוחות הטבע המונהגים על ידי הקב"ה יגרמו לצדק להיעשות, אלא שבאופן זה האדם איננו פועל אלא נפעל, וכמובן שאינו זכאי לשום שכר על הצדק שנעשה.

ולכן התורה מדריכה את האדם "צדק צדק תרדוף"- דהיינו, אתה בעצמך וברצונך תשתדל להשיג את הצדק.

עוד יש לציין שצדק זה איננו רק בדברים שבין אדם לחברו, אלא הוא נוגע לכל שאלות המישורים שבהם האדם פועל, בין אדם לעצמו, בין אדם לקב"ה ובין אדם לחברו. ועל כל זה נאמר "אם תדין את עצמך- תחיה… כי אם לאו הוא ידין עליו".

חודש אלול והתשובה

זכינו להיכנס השבוע לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, חודש המלא אהבה עצומה בין עם ישראל לקב"ה – 'אני לדודי ודודי לי'. חודש בו עלה משה רבנו לקבל את הלוחות השניים- דבר שמעיד שעל אף החטא הכבד, חטא העגל, שגרר לאחריו את שבירת הלוחות עדיין הקב"ה אוהב את עם ישראל ורוצה בהם. חודש זה, בהסתכלות אמיתית, הוא חודש של הסתכלות חד שנתית בלתי חוזרת, לדון את עצמנו- וזוהי אפשרות נפלאה שהקב"ה נתן לנו לתיקון חיינו.

החסד האלוקי שקבע זמן בו על האדם לבחון את חייו ולהעלות אותם כמה מדרגות למעלה הוא חסד עצום. שהרי אנו יודעים שהאדם שקוע במרדף האינסופי והיום יומי בכל הדברים הדחופים והשגרתיים שעליו לעשות, ולכן אינו זוכה להתפנות לעסוק בדברים החשובים, היסודיים והמהותיים של חייו. עניינים אלה נדחים מיום ליום ומחודש לחודש, למרות חשיבותם הרבה. והקב"ה עשה עמנו חסד גדול וקבע עימנו זמן בו בעל כורחנו נפנה מעצמנו חלק מטרדות היום יום ונתעסק בבחינה מהותית ועמוקה של חיינו.

וכפי שהסברנו, כאשר אדם דן את עצמו הוא בוחר והוא חי ויורש את הארץ. והקב"ה מבטיח לסייע לכל מי שחוזר בתשובה בזמן זה, וכפי שמובא בספרי החסידות שבזמן הזה 'המלך בשדה' ויש סיעתא דישמיא גדולה לתיקון ועליה.

וקול השופר מעורר אותנו לדבר זה, ובמידה מסוימת אפשר לומר שהדין שבא אחר כך בראש השנה הוא על הפספוס וההחמצה על ההזדמנות הגדולה שניתנה לנו בחודש אלול. לכן השופר שניסה בכל כוחו לעורר אותנו במהלך כל החודש הוא המסמל את הדין בראש השנה.

יהי רצון שנזכה לנצל את ההזדמנות הגדולה לדון את עצמנו ומתוך כך נירש את הארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן