חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לחודש אדר – להצליח לראות הפוך

השבת אנו מברכים את חודש אדר, וקוראים פרשת שקלים. ננסה להתבונן מעט בחודש אדר, חודש עליו אומרת המשנה: "…משנכנס אדר מרבים בשמחה", מדוע דווקא בחודש אדר אנו מצווים להרבות בשמחה ומה עניינו של החודש.

המקור לשמחה בכל החודש, הוא במגילת אסתר עצמה:

כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

לא רק היום אלא כל החודש נתהפך וכולו הוא ימי משתה ושמחה.

גם הפור נפל בשלב ראשון על החודש:

בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר.

הגמרא מתארת את שמחתו של המן על נפילת הפור בחודש אדר ומתחילה לחשוף לפנינו את העניין המיוחד של החודש:

'הפיל פור הוא הגורל', תנא כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.

לכאורה הגמרא לא מובנת, נכון שמשה רבנו גם נולד בחודש זה, אבל בסופו של דבר הוא מת בחודש הזה.

אלא שההבנה של הגמרא היא שביום מיתתו כביכול, ברובד אחד הוא מת, ברובד הגלוי הפיזי, אך באמת בו ביום משה רבנו הפך להיות חי בליבם של ישראל, כלומר, לחודש אדר ישנה תכונה מיוחדת, שברובד החיצוני נראה כאלו המתרחש בו הוא רע, אבל באמת הוא טוב מאד.

נבאר את הדבר יותר, אנו בהתבוננות הראשונית רואים רע, אך אם אנו מצליחים לשנות את ההתבוננות שלנו, אנו נזכה לראות שיש כאן טוב גדול, הוא כל כך גדול שהוא מסנוור ולכן בהתחלה הוא נראה כרע, אך אם אנו מצליחים לצמצם את האישונים ולראות את האור, אם אנו זוכים לצמצם את עצמנו, את ידיעתנו, את חכמתנו – נזכה לראות את האור הגדול, את האור האלוקי.

השינוי הוא לא במציאות אלא במבט שלנו.

וניתן שתי דוגמאות מופלאות מן המגילה, אסתר ששומעת על הגזירה היא מפוחדת, היא חוששת שאין לה מה לעשות, וכך אומרת אסתר:

כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים, אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית, אשר לא יקרא אחת דתו להמית, לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה, ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום.

מתגובתו החריפה של מרדכי על דבריה אנו למדים שמה שאסתר בעצם אומרת זה אין לי יכולת לסייע, שהרי מרדכי עונה לה:

ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר, אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו…

אך ברגע שאסתר משנה את המבט היא מגלה שהאמת היא, שברגע שהמלך רואה אותה היא נושאת חן לפניו, והוא אומר לה שוב ושוב – שהוא משתוקק לעשות את בקשתה:

ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות ויינתן לך.

כלומר ברגע שאסתר שינתה את המבט ולבשה מלכות, היא גילתה שיש לה את הכוח ואת היכולת לשנות את המציאות, לבטל את הגזירה, והמן שהיה נראה שהוא על הסוס, הופך להיות אבל וחפוי ראש.

הדוגמה השנייה היא מופלאה עוד יותר, שנגזרת הגזירה, באגרות הראשונות עם ישראל מתאבל וזועק:

ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים.

וכאן המקום לשאול מה השתנה באגרות השניות, האם אחשוורוש אסר לפגוע ביהודים? האם אחשוורוש שלח צבא להגן על היהודים? – התשובה לשתי השאלות הללו היא: לא!, אז מה קרה:

אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להיקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז.

הדבר היחיד שהשתנה הוא שהיהודים מורשים להגן על עצמם, לכאורה לא מובן כלל, ואם לא היו מרשים ליהודים להגן על עצמם, הם לא היו מנסים להגן על עצמם? הם לא היו עומדים על נפשם? מה בעצם השתנה?

והתשובה היא שהשתנה המבט של היהודים על עצמם, היהודים הבינו שיש להם כוח, והם יכולים להגן על עצמם, שיש להם יכולת ועוצמה.

המהפך שהתרחש אצל אסתר, התרחש אצל כל היהודים, כפי שמרדכי עורר את אסתר, לזכור שיש לה כוח, הוא מעורר את כל עם ישראל להבין ולדעת שיש להם כוח ועוצמה.

זהו כוחו המיוחד של אדר לעורר את הכוח הפנימי של האומה, ולגלות שהמצב שנראה נורא, הוא הזדמנות עצומה להופעת טוב גדול.

המהר"ל מעמיק להסביר לנו מדוע זוהי סגולתו של חודש אדר?

"'והחודש אשר נהפך להם' וגו' מה שתולה זה בחודש, כי המן היה אומר כי אדר שהוא סוף החדשים מורה על שישראל יש סוף להם, ונהפך חודש זה לשמחה, כי אדרבא בו קיום ישראל מצד הש"י אשר הוא מקיים את ישראל…"

"ומה שנפל הגורל על חודש אדר, אל תאמר שלא היה בגורל הזה ממש כאשר לא היה מקוים מחשבת המן, כי זה אינו. וכך הוא באמת, כי בוודאי יש לישראל סוף ותכלית מצד עצמם, רק מצד הש"י יש להם קיום, אבל מצד עצמם אין להם קיום…"

המהר"ל מסביר מצד החיצוני, מצד הטבע החומרי-הגשמי, באמת לכל נברא יש סוף, וגם לישראל יש סוף, ולכן החודש הזה שהוא סוף החודשים הוא סופם של ישראל, אבל כאן בא המהפך הגדול, כי יש בעולם רבדים יותר עמוקים, רבדים אלוקיים, רבדים רוחניים, וברובד הזה עם ישראל מחובר לנצח, מחובר לאינסוף, וזה הרובד שמתגלה באדר.

מי שמוכן, לשחרר את הפחדים והחששות, את המבט החיצוני על המציאות, ולראות את הפנימיות, את העוצמות האדירות שקיימות בעם ישראל ובכל אחד ואחד מאיתנו, יזכה לחולל מהפך, כי המהפך הוא לא במציאות, אלא בצורה בה אנו רואים את המציאות, זהו סוד ההיפוך,

כפי שכותב מו"ר הגר"א מלמד, שבאדר הרע לא מושמד, אלא הוא מתהפך לטוב, כלומר מתגלה שגם הרע הוא טוב מאד, אם זוכים לראות את הדברים בעומקם.

"השמחה הרגילה היא על הטוב שיש בעולם, אלא ששמחה זו אינה שלימה, כי עדיין יש בעולם גם רוע וצער. אולם כאשר גם הרע מתהפך לטוב, נעשית השמחה גדולה ושלימה".

זהו ביאור כל מקראות ההיפוך:

"ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך

"והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם"

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: 'הפכת מספדי למחול לי, פתחת שקי ותאזרני שמחה'.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן