Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת וישלח – מה בא ללמדנו המאבק עם האיש?

אחד הסיפורים התמוהים המופיעים בתורה, הוא הסיפור שמופיע בפרשתנו, מאבק יעקב עם האיש, וכך מספרת התורה:

 

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל, וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם, ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי, ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו, על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה

 

הסיפר מעורר שאלות רבות, מיהו האיש? מדוע הוא נאבק עם יעקב? מדוע הוא חייב ללכת בעלות השחר? מדוע מבקש יעקב שהאיש יברך אותו? מדוע התוצאה היא שיעקב צולע על ירכו?

וננסה ללכת בדרכו של הנצי"ב מוולוז'ין בהעמק דבר בהסברת הדברים, על פי פירוש הנצי"ב האיש הוא מלאך, ולא סתם מלאך אלא מלאך שמייצג את מידת הדין, על מה הדין, בפירוש הנצי"ב לא מבוארים הדברים, וניתן לומר בפשטות, שיעקב עומד לקראת פגישה מכרעת עם עשו, פגישה שממנה הוא כל כך חושש, ולקראת כל שעת סכנה יש דין, האם אדם זכאי להגנה אלוקית, ולכן המלאך שמייצג את מידת הדין נאבק עם יעקב, ויעקב מנצח, ובכך מקבל יעקב איתות שאינו צריך לפחד, כי הוא ראוי להגנה מעשו, וראוי הוא להמשיך בדרכו ולהיכנס לארץ.

איתות זה הוא חשוב מאד, כי אחד הדברים שעוצרים את האדם מלהצליח, הוא התחושה שלא מגיע לו, שהוא לא ראוי ולא כדאי, וההססנות והפחד, מחלישים את האדם, והם עצמם יכולים להביא את האדם לאי הצלחה, ולכן יעקב מקבל איתות אלוקי, שהוא ראוי וכדאי.

חלק מהאמונה הנדרשת מהאדם היא האמונה שהוא ראוי לעזר וסיוע אלוקי, הוא ראוי לסייעתא דשמיא, כי הוא רוצה טוב, הוא רוצה לשם שמיים, נכון אינו מושלם, אבל כוונותיו טובות והוא מכוון לעשות טוב.

מכיוון שהמלאך הוא מידת הדין כשמגיע הבוקר הוא מבקש ללכת שהרי מידת הדין זמנה בלילה, כדברי הנצי"ב:

 

עד עלות השחר – שאז אינו שולט כח הדין וכח הקדושה מתחזק. ע״כ משך המלאך עצמו ממנו

 

אלא שעדיין נשאר להבין מדוע יעקב ניזק?

על כך עונה הנצי"ב תשובה מפתיעה, תוך שהוא מדייק בלשון הפסוק שאומר:

 

"ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו",

 

שלכאורה מיותר לומר את המילים 'בהאבקו עימו', הרי כבר נכתב בתחילת העניין 'ויאבק איש עימו':

עונה הנצי"ב:

 

"לפי הפשט הפירוש 'בהאבק יעקב' עמו שעד כה נאבק המלאך את יעקב, ועתה רצה למשוך את ידו ממנו וחזר יעקב ונאבק את המלאך. ומשום הכי נענש ותקע כף ירכו וזה היה בשביל שמדתו של יעקב היה אהבת השלום במידה גדושה כמו שכתבתי לעיל על כן כאן שהיה לו לנוח גם כן בהמשך המלאך ממנו ועבר על מדתו משום הכי נענש. ועוד י״ל שבא ללמדנו לדורות ומעשה אבות אות לבנים בזה…"

"ובא ללמדנו איך להתנהג עם מתקוממיו שלא להתחר עמהם ביותר וכאשר יסור הפחד ראוי להניח את הרודף לילך לדרכו. ובא האות על זה"

"בגיד הנשה – שלא יהא אדם קשה כגיד וכדאיתא במסכת תענית לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז"

 

כמה יסודות למדנו מהנצי"ב:

האחד, האדם צריך לשמור על מידתו מיוחדת, כי כל אדם יש לו מידה מיוחדת שהיא האור המיוחד שהוא בא להאיר בעולם ולכן על מידה זו הוא צריך לשמור באופן מיוחד, כפי שהנצי"ב מרחיב את הדברים בהעמק דבר:

 

"וזהו כלל גדול כשאדם רגיל במידה טובה נעשה עליו כנדר, כמו שכתב הר״ן במס׳ נדרים, ואח״כ כשעובר עליו הרי זה נענש…וגמרא מפורשת היא בברכות: כל מי שרגיל לבא לבית הכנסת ופעם אחת לא בא הקב״ה משאיל עליו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לאו אין נוגה לו, ודווקא משום שרגיל במידה טובה זו…"

 

ואם ישאל האדם אז אולי עדיף לא להתרגל במידות טובות…מובן שהגדולה שהאדם זוכה בהיותו רגיל בהנהגה טובה, היא לאין ערוך, לעומת הדין כאשר הוא מפספס במידה זו, אלא שככל שדבר יותר גדול ויותר חשוב כך גם הדין עליו יותר גדול.

הדין רק מראה כמה זה יקר וחשוב, כמה ברכה ואורה מביאה לאדם מידה שהוא מתרגל בה, ולכן כל כך מדקדקים בה.

 

השני, צריך להיזהר גם שהאדם מנצח, לא לנצח מידי…כל כוח יש לו מקום במציאות, גם הכוחות שנאבקים בנו, יש להם מקום, ולכן צריך אחרי הנצחון, להניח מקום לכוח המנוצח, לתת לו את המקום שלו, כפי ששמו חז"ל בפי המלאך – הגיע זמני לומר שירה – כלומר כעת ששמתני במקומי – הגיע זמני לומר שירה.

לא להיות קשה כארז, יש מקום להכלה, להקשבה, לתת מקום לכוחות השונים במציאות, המאבק החריף מידי, גורם לחסרון וחוסר יציבות, לצליעה.

 

יהי רצון שנזכה לאמץ את שלוש היסודות שלמדנו כאן:

  • כל אחד שבא לעשות טוב, למרות האתגרים הניצבים למולו, ידע שה' איתו, כי הוא לעשות טוב, ולא יחוש לכך שאינו ראוי ואינו כדאי.
  • כל אחד ראוי לו שישים לב מה מידתו המיוחדת, מה האור המיוחד שהוא מביא לעולם וישמור את אורו המיוחד מכל משמר.
  • ראוי לשים לב, להילחם ברע, אבל להבין גם את מקומו, אין כוח שאין לו מקום.

 

שבת שלום!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן