חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פורים

שלום ! מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ? במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד. תודה, פורים שמח ! נפתלי 052-5773565

פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יג – זמן הסעודה

מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות.

ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום.

ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1]

טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב).

מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).

[1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 13:56:07

עניה לטלפון בשבת

שלום הרב. אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים). ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?

אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-18 16:55:03

כלאיים

שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים? ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע. תודה רבה . אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?

א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר.

ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק.

ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-14 13:37:31

צניעות

רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו אם אפשר בבקשה מקורות לעיון תודה רבה פורים שמח

אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-17 11:14:40

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת נצבים וראש השנה – להיות חלק מעם ישראל

בפרשת השבוע אנו נקראים כולנו להתייצב,

וכותב השפת אמת:

אתם נצבים היום כולכם כו'. כי הכלל ישראל לעולם עומדין לפני הקב"ה והעבודה רק לכל פרט לבטל עצמו אל הכלל.

בפרשת הקודמת ראינו קללות חמורות למי שלא ישמע לדברי ה', אבל הפרשה פותחת ואומרת: 'אתם נצבים היום כולכם'. וכותב רש"י:

למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מארבעים ותשע קללות שבתורת כוהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו.

וממשיך רש"י לבאר:

היום – כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו…

והשאלה עולה מאליה, האם הקללות הם איומים סתמיים? מה כוונת התורה שהיא אומרת, אתם נצבים היום כולכם?

לשפת אמת יש תשובה מופלאה לכך, כולכם, כלל ישראל תמיד יהיה, הבחירה של האדם, היא האם להיות שייך לכלל או לא, אבל כלל ישראל הם תמיד קיימים, כי כלל ישראל הם מעל הבחירה, כלל ישראל זו הבטחה ובריאה אלוקית, שעליה יש ברית נצחית שלא תופר.

התפקיד של האדם לקראת ראש השנה הוא לבטל את עצמו אל הכלל, לא להתעניין בעצמו ובצרכיו, אלא להיות כולו בכל תפילותיו, רצונותיו ומחשבותיו משתוקק שעם ישראל יצליח, שהאומה הישראלית תתחזק בארצה, בדביקות באלוהיה ובתורתה, בכלכלתה, בביטחונה ועוד.

כפי שכותב הרב קוק:

להעיר על הנהגה גדולה הדרושה לנו ממש בתחילת השנה. והנה צריך לדעת מה היא עבודת הלילה של ראש השנה, והלוא המשפט הוא ביום, כדאמרינן בירושלמי: כשהקב"ה דן את ישראל אינו דן אותם אלא ביום, בשעה שהם עסוקים במצוות. אלא נראה שאנחנו מזרזים את עצמינו להקדים ולהתאחד כולנו בלב אחד, כדי שיהיה כל אחד מצורף אל כלל עם ד'. כי כל אחד כשהוא לעצמו צריך זכויות גדולות, גם יחיד אימתי – דווקא בעשרת ימי תשובה הוא מתקבל בקל, אבל אנו חפצים שנזכה להיכתב תיכף ומיד בכתיבה טובה בספר החיים, על כן צריך לזה זכות הרבים.
על כן הדרך המוצלחת שהורונו חז"ל היא להתאחד עם הכלל, כדי שכשנבוא למחר בעזרת ד' יתברך ונהיה מוכנים ליום הדין הגדול והקדוש, כבר תהיה זכות הרבים מסייעת אותנו. ואף על גב שאין אדם יוצא ידי חובתו בזה שהוא משתתף עם הציבור לבדו, וצריך כל אחד לתקן את עצמו בפני עצמו גם כן, אבל זכות גדולה היא ומועילה מאֹד להיות אחר כך בא לתיקון שלו הפרטי.

כלומר עבודתינו בליל ר"ה זה להתאחד עם הכלל, לרצות את טובת הכלל, זה לא קל לשים את טובתי האישית ואת הצלחתי הפרטית בצד, אבל זה מה שנדרש.

ממשיך השפת אמת ואומר:

וזה 'היום' הוא בכל יום ויום. וגם מאחר שכתוב בתורה 'אתם נצבים'. ו'שפת אמת תכון לעד' כי אם היה הפסק לדבר לא היה נאמר זאת בתורה. ומצד זה יכולין כל הרשעים לחזור בתשובה כי החטא רק במקרה שנפרש מכללות ישראל ולכן יכול לחזור לשורשו כמאמר לירושת אבותי אני חוזר.

אחת המילים החוזרות ביותר בספר דברים היא המילה 'היום', רק בפרשיות נצבים-וילך, מוזכרת המילה 'היום', כעשרים פעמים.

לאירועים רבים בתורה יש תאריך מדויק, אך כאן אין תאריך רק את המילה 'היום', מסביר השפת אמת, היום המוזכר כאן הוא הווה ממושך, כל יום ויום, כל יום יכול האדם להצטרף לברית, לשוב אל הכלל.

והדברים כמובן מזכירים את הזוהר הידוע על האשה השונמית:

וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת. מַאי קָאַמְרַת. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, לָא יִתְפְּרַשׁ בַּר נָשׁ בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא יִתְרְשִׁים לְעֵילָּא, וְלָא יִשְׁתְּמוֹדְעוּן בֵּיהּ בִּלְחוֹדוֹי, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, אִינּוּן דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּן וּרְשִׁימִין בִּלְחוֹדַיְיהוּ, אַף עַל גַּב דְּזַכָּאִין אִינּוּן, אִינּוּן אִתָּפְסָן בְּקַדְמִיתָא. וְעַל דָּא, לָא לִבָעֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ, לְאִתְפָּרְשָׁא מִבֵּין עַמָּא לְעָלַם, דִּבְכָל זִמְנָא רַחֲמֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עַמָּא כֻּלְּהוּ כְּחַד. ולא לבעי ליה לאיניש לאתפרש מן עמא לעלם וּבְגִינֵי כַּךְ אָמְרָה, בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת, וְלָא בְּעֵינָא לְאִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, כְּמָה דְּעָבֵדְנָא עַד יוֹמָא דֵּין.

תרגום:
וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת. מָה אָמְרָה? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִפָּרֵד אָדָם לְבַדּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה רָשׁוּם לְמַעְלָה וְלֹא יַכִּירוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעוֹלָם, אוֹתָם שֶׁרְשׁוּמִים וְנוֹדָעִים לְבַדָּם – אַף עַל גַּב שֶׁהֵם צַדִּיקִים, הֵם נִתְפָּסִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְעַל כָּךְ לֹא צָרִיךְ לָאָדָם לְהִפָּרֵד מִן הָעָם לְעוֹלָם, שֶׁבְּכָל זְמַן רַחֲמֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעָם כֻּלָּם כְּאֶחָד, ואין צריך האדם לפרש מן העם לעולם, וְלָכֵן אָמְרָה בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי ישָׁבֶת, וְלֹא רוֹצָה לְהִפָּרֵד מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

האשה השונמית הבינה היטב שכדי לצאת מן הדין הפרטי והאישי צריך להיכנס לתוך כלל ישראל.

ונסיים בדבריו של מו"ר הגר"א מלמד, מגדולי פוסקי דורנו שכתב:

יכולים היינו מרוב דאגה על עתיד חיינו בשנה הבאה, להקדיש את כל יום הדין לתפילות פרטיות על פרנסה ובריאות וכל שאר הדברים שאדם טרוד בהשגתם כל השנה. אולם זוהי סגולתם המיוחדת של ישראל, שרצונם העמוק ביותר, שתתגלה מלכותו יתברך, והעולם כולו יתוקן וייגאל, ואפילו אם לשם כך יצטרכו לסבול ייסורים. בדרך גדולה ונוראה זו בחר עם ישראל, החל מאבות העולם שקיבלו על עצמם להאמין בה' אל מול כל עובדי האלילים שמסביבם, ועד הגלות הארוכה, שלמרות כל הסבל שבה, בחר עם ישראל שלא להתבולל בעמים ולהמשיך לשאת את דגל האמונה והתורה, כדי לתקן עולם במלכות שד-י.

וכשישראל מניחים את צערם ועוסקים בכבודו וגילוי מלכותו, אומר הקב"ה למלאכים: ראו בני חביבי, שמניחים צערם ועוסקים בכבודי (זוהר ח"ג כב, א). ובכך מסתתמות טענותיו של השטן שרוצה לבטל את ישראל מהעולם, וישראל זוכים לשנה חדשה שבה יתקדמו עוד צעד לקראת התיקון והגאולה. ככל שנזכה יותר לקבל עלינו בראש השנה את מלכותו, כך נזכה יותר לשנה טובה ומבורכת.

יהי רצון שנזכה לכוון את כל תפילתנו ורצוננו אל ענייני הכלל ומתוך כך בטוח שיגזרו עלינו גזירות טובות!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן