חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויגש – האינטימיות האבודה

אחד הרגעים המרעידים את הלב, הוא אירוע התגלות יוסף לאחיו, אירוע מרגש ומרטיט, אירוע מלא ברגשות מעורבים, בושה, אשמה וצער, יחד עם אהבה, שמחה, הפתעה והתרגשות.

אבל רגע לפני ההתגלות, אומר יוסף: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי",  והתורה מדגישה: "וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". ויש לשאול למה יוסף מבקש זאת, למה זה נצרך ומודגש?

התשובה הראשונה שנתייחס אליה, היא דברי מדרש תנחומא שכותב:

"אמר יוסף בלבו מוטב שאהרג ולא אבייש את אחי בפני המצרים".

וכן פירשו רש"י ועוד פרשנים, שיוסף לא רצה לבייש את אחיו שידעו כולם שהם מכרו אותו, כפי שמרחיב את הדברים הרמב"ן:

"הוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכירו להם המכירה, כי תהיה להם לחרפה".

בסוף הפרק, על הפסוק: " וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם", הרמב"ן קובע שלא יוסף ולא אף אחד אחר סיפר ליעקב על אודות המכירה ובכך הוא מוסיף על דבריו כאן ואומר שהדאגה לכבודם של האחים והשמירה בסוד של המכירה – כל כך חשובה הייתה בעיניו, עד כדי כך שהוא לא מספר אפילו לאביו יעקב (ומובן שגם אף אחד אחר מהאחים לא מספר לו על כך).

הנקודה כאן היא כל כך מופלאה, ברגע הנורא הזה, מלא הרגשות, יוסף עם כל הרגשות הגואים, יוסף לא שוכח לשמור על כבודם של אחיו, אותם אחים, שלא חשו על חייו, שמכרוהו לעבד, יוסף חש על כבודם.

במציאות שבה אנו חיים, בה מילים מובעות לא סינון, במחי הקלדה, בה תגובות בקבוצות ווצאפ, פוגעות יום יום לעין כל ואין איש שם על לב, בה תגובות בפייסבוק נשלחות ללא מחשבה, בה המילים משוגרות ללא הבנה כמה כאב הם נושאות איתם, דמותו של יוסף המגן על כבוד אחיו שהרעו לו, צריכה לעמוד לנגד עינינו ולגרום לנו לחשוב מה אנו אומרים, בפני מי אנו אומרים ולשם מה אנו אומרים את דברינו.

אמנם הרמב"ן מוסיף שגם ליוסף היו אינטרסים בכל שלא יזלזלו באחיו, כפי שהוא ממשיך ואומר:

"…וגם אליו למכשול, שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם, אלו אנשי בוגדות, לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמנותינו, בגדו באחיהם, גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו, וגם ביוסף לא יאמינו עוד".

אך אם מותר לי לומר, לענ"ד היה עדיף שיעמוד הרמב"ן בפירושו הראשון, שיוסף לא רצה לפגוע באחיו, כי למעלת יוסף ברור שזה מה שהפריע לו, אך אולי לדורנו כוונו הדברים, ורצה הרמב"ן לומר לנו הקטנים, מי שפוגע, מי שמבזה, גם הוא נפגע ומתבזה, כי מי שפוגע מגלה את קטנותו, את מידותיו הקלוקלות והוא נפגע ומתבזה לא פחות מהאחר.

הרב הלל מרצבך, מציע פירוש אחר, פירוש שלענ"ד חשוב מאד שייאמר בדורנו, יוסף מלמד אותנו שצריך לדעת לסגור את הדלת. פשוט להיות עם המשפחה לבד בזמנים המיוחדים שלנו. לשמור על הצניעות המשפחתית.

בניגוד לכל תכניות הריאליטי, ובניגוד לתרבות השיתוף ברשתות החברתיות, ייתכן שיוסף רוצה להתוודע אל אחיו באינטימיות וללא עיניים זרות. זהו רגע אינטימי, והוא רוצה לחוות אותו עם אחיו בלבד. ברגע שהוא לא מתרחש בצורה שכזו, הוא עלול לאבד הרבה מאד מתוכנו וממהותו.

ניתן לכנות יוסף "סלב'" מצרי. הוא עבד שהפך להיות מלך. כולם מדברים עליו בכל העולם. ודווקא בשל כך, יוסף חש שאת העניינים המשפחתיים שלו הוא צריך לעשות רק עם המשפחה. לא רק משום בושה כזו או אחרת, אלא פשוט צניעות משפחתית. אין סיבה כעת שבמדור הרכילות היומית כל מצרים ידברו על האחים של יוסף, מה היה ומה הוא עשה.

היום, אנשים רבים תוך כדי הרגעים הכי מרגשים של החיים שלהם, תוך כדי נקודות שיא במשפחתם  (בחופה, בבר מצווה, בברית ובטיול משפחתי, ואפילו באולטרסאונד ובלידה), עסוקים בדבר אחד לצלם, ומיד אח"כ לפרסם.

למה לפרסם? למה כולם צריכים לדעת מה שקורה בתוך המשפחה?
כמות הוואטספים שאנשים שולחים ומקבלים היא בלתי נתפסת. כשאנחנו בענייני המשפחה חשוב לדעת לסגור את הדלת. להיות לבד עם המשפחה, לא כל דבר צריך לפרסם ולהציג.

צניעות המשפחה היהודית היא ערך עליון שעליו יוסף לא מוכן לוותר. גם כשהוא לא מסוגל להתאפק, גם כשהוא היה יכול לתת לעוד אנשים להוריד דמעות ולהתרגש יחד אתו, יש ערך עליון של שמירת הצניעות המשפחתית. .

כמה הדברים לא פשוטים בדורנו, כמה קל להיסחף לתרבות ההחצנה והפרסום, ולאבד את האינטימיות הזוגית, המשפחתית.

יהי רצון שנלמד מיוסף להיזהר לא לפגוע באחרים, ולא לפגוע באינטימיות שכל כך נצרכת כדי לבנות דברים עמוקים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן