חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

פרשת בהר – עבודת פרך

בפרשתנו מופיעות כמה הדרכות של התורה כלפי העבד, ובהן ההדרכה "לא תרדה בו בפרך, ויראת מאלוקיך". מהדרכה זו ניתן ללמוד דברים יסודיים ליחס שלנו לאנשים, לעובדים, ובאופן יותר רחב גם לחיים שלנו.

שאנו שומעים את המילה עבודת פרך, אנו מיד מדמיינים את הנוגש המצליף באכזריות, וחושבים על עבודה קשה ומפרכת, המשברת את הגוף ואת הנפש, וכפי שכותב רש"י: "בפרך – בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו" (ומקורו בדברי רב שמואל בר נחמן במדרש).

אך אם נעיין נראה שההגדרה של עבודת פרך היא רחבה יותר. אחד ההסברים הידועים ביותר לעבודת פרך מופיע במדרש:

"מהו 'את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך'? אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן: מלמד שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים."

אפשר להבין את דברי המדרש בכל הנוגע לנתינת עבודת אנשים לנשים, שכן רוב הנשים לא מותאמות לעבודות פיזיות קשות, ועשיית עבודות אלו קשה עליהן ומשברת את גופן. אך מדוע המדרש אומר שנתינת עבודת נשים לאנשים היא 'עבודת פרך', הרי מדובר בעבודה קלה יותר?

התשובה היא שעבודת פרך היא עבודה שאינה מותאמת לאופיו של האדם ולרצונותיו. כשהאדם לא עושה את מה שמתאים לנפשו, לכשרונו, זוהי שבירה נפשית.

התבוננות נוספת בסוגיה זו ניתן למצוא בדברי הרמב"ם שמגדיר עבודת פרך באופן הבא:

"כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך, ואיזו היא עבודת פרך? זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל. מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני, וכן לא יאמר לו חפור מקום זה והוא אינו צריך לו ואפילו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו אסור ועובר עליו בלא תעשה שנאמר לא תרדה בו בפרך, הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו…"

הרמב"ם כולל שתי נקודות בכלל 'עבודת פרך'. הראשונה, עבודה שאין לה קצבה. לאדם יש צורך נפשי לדעת מה נדרש ממנו, מהו קו הסיום, מה הסטנדרטים שעליו לעמוד בהם, מה מצפים ממנו. אם הדברים הללו לא מוגדרים זוהי עבודת פרך.

ההבנה הזאת היא קריטית לכל מערכות היחסים. ככל שאדם יגדיר טוב יותר מה הוא רוצה, מה הוא מבקש, מה גבולות הבקשה, כך ייטב. לדוגמה, אם אדם רוצה שילדיו יעזרו בבית בשמחה, עליו לתת להם משימה מוגדרת ותחומה. וכן בזוגיות, אם אדם רוצה לבקש משהו מאשתו, אזי ככל שהבקשה תהיה מוגדרת ובהירה, מתוחמת וקצובה, הרצון להענות לבקשה, והיכולת לבצעה באופן טוב ומשמח, תעלה.

ההגדרה השניה של הרמב"ם לעבודת פרך היא עבודה שאין בה צורך. כשאדם מתאמץ ומשקיע הוא מעוניין שלמעשיו יהיה ערך, ושלעבודתו תהיה משמעות ותרומה. ככלל האדם רוצה לעשות טוב ולהביא ברכה, ואם הוא לא חש שהוא עושה כן, הוא יחוש ריקנות, (גם אם הוא מקבל על כך משכורת מכובדת).

לפני כמה שנים, פגשתי חבר טוב ושאלתיו למעשיו, והוא ענה לי שהוא מחפש עבודה כעת. שאלתיו מה אם עבודתו הקודמת, והוא ענה שהחברה שהוא עבד בה נמכרה, וכעת יש התארגנות מחדש, ולכן הוא כבר כמה חודשים לא עושה דבר. הוא הבהיר שלא פיטרו אותו ולא פגעו לו בשכר המכובד שהיה לו, ואפילו לא רמזו לו שכדאי לו לחפש מקום עבודה אחר. להיפך, נאמר לו שבעוד כמה חודשים הוא יקבל את תפקידו המכובד בחברה ושבינתיים הוא לא לר צריך לעשות דבר. אז שאלתיו מדוע הוא מחפש עבודה? והוא ענה שזה בגלל תחושת הריקנות שמתלווה לחוסר העשייה. הוא חש צורך לתרום ולעשות, ליצור ולהביא ברכה.

אנו מוכנים לעשות דברים רבים כדי להתפרנס, אולם קיים בנו צורך נפשי שהדברים יהיו בעלי משמעות ושמאמצינו לא יהיו לריק.

עובדות אלה, שהיו ברורות לחז"ל, מהוות כיום בסיס לכל תיאוריות הניהול הקלאסיות, הגורסות כי קיימת תועלת מרובה גם מבחינה כלכלית כשהעובד חש משמעות.

ניתן ללמוד מדברים אלה ארבע יסודות:

  • המעסיק אחראי לא רק לשמור פיזית על העובדים, אלא גם לשמור עליהם נפשית.
  • עבודה, וכל מעשי האדם, צריכים להתאים לתוכנותיו, כישרונותיו ורצונתיו.
  • עבודה, וכל מעשי האדם, צריכים להיות בהירים וקצובים.
  • עבודה, וכל מעשי האדם, צריכים להיות בעלי ערך, משמעות ותרומה.

עקרונות אלו צריכים למצוא ביטוי בין האדם לעצמו, בין האדם לחבירו, ובכל מעגליו החברתיים, העסקיים, המשפחתיים והזוגיים של האדם, וההקפדה עליהם תביא לכך שמערכות היחסים של האדם יהיו בונות וטובות.

יהי רצון שכל אחד ואחד מאיתנו ימצא את מקומו הנכון, את תרומתו הייחודית ואת הברכה והטובה שהוא יכול להביא לעולם.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן