חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

לחלל שבת עבור פיקוח נפש של מחלל שבת

האם מותר ליהודי לחלל שבת בגלל פיקוח נפש של אדם אחר שמחלל שבת? אנסה לתת דוגמא. למשל, הגשר בכביש 1 במחלף ענבה שהוא עובר מעל כביש ראשי. נניח תיאורטית שהיו מנסים לסיימו במהלך ימי החול עד ממש כניסת השבת ולא מספיקים לסיימו לחלוטין בזמן ועכשיו הוא מהווה סכנה בטיחותית לעוברים מתחתיו. אך העוברים מתחתיו הם רק אלו שנוסעים בשבת, כי הרי במוצאי השבת מיד ימשיכו בעבודות ויסיימו אותו! מה הדין במקרה כזה? האם מותר לחברה לחלל שבת ולסיימו בשבת על מנת למנוע פיקוח נפש מהנוסעים מתחת הגשר בשבת או לא? האם מותר למישהו לחלל שבת משום פיקוח נפש על מנת להציל מחלל שבת? (בהנחה שפה זה לא ספק פיקוח נפש אלא ודאי פיקוח נפש). ומה הדין במקרה של ספק פיקוח נפש של מחלל שבת (כשלא בטוח שכשיקרוס הגשר יהיה מישהו מתחתיו…)?

כן, פיקוח נפש דוחה גם חילול שבת שלא ניתן למונעו, כפי שמובא בפניני הלכה כז, יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

"יצאו אנשים לטייל בשבת במקום שצריך אבטחה, ואין דרך למנוע מהם את הטיול, חובה על החיילים לשמור עליהם גם כשהדבר כרוך בחילול שבת. אבל אסור לסייע להם בחילול השבת, כגון לפתוח מחסום כדי שיוכלו לנסוע, או לתת להם אישור לנסוע, או לעלות על האוטובוס שלהם כדי שיוכלו לנסוע, אלא רק לאחר שהם כבר נוסעים, מותר לאבטח אותם ברכב הצבאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:36:20

יש לך שאלה?

מקץ ושבת חנוכה- ההכרח והאור

הלחץ והאור הגדול

ימי החנוכה שאנו כעת בעיצומם הם ימים של אור גדול- כה גדול עד שבכוחו להאיר את החושך הגדול ביותר. מקורו של האור העצום הינו בלחץ בו היו ישראל מגזירות היוונים, לחץ ממנו יצא שמן הזית בו היה נס חנוכה- לחץ שממנו התגלו תכונותיהם של ישראל.

בתקופת החשמונאים היה תהליך נורא של התייוונות. ההשפעה התרבותית והרוחנית של המלכות ההליניסטית הלכה וגברה מיום ליום. באופן אירוני מה שבלם את התהליך הזה היה דווקא הניסיון של אנטיוכוס לזרז את התהליך.

אנטיוכוס ראה שתהליך ההתייונות בעם ישראל איטי יחסית לשאר העמים אותם כבשו היוונים, והחליט לגזור גזירות בכדי לזרז את התהליך. אלא כתוצאה מהלחץ התעוררו החשמונאים להלחם בהיתייונות הנוראה. הלחץ העמיד אותם עם הגב אל הקיר, ולא הותיר להם ברירה אלא לעמוד על נפשם ולהילחם.

פעמים רבות בהיסטוריה היהודית אנו רואים שקורא הדורות מראש, מביא את עם ישראל למצבי לחץ נוראים, כדי שיתגלה האור הגנוז, הכוח הנסתר, הסגולה האלוקית האדירה הטמונה בו.

כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

כך אנו רואים גם בפרשת השבוע. יוסף עובר יסורים ותלאות ומתוך אלה מתגלה אורו. וכן האחים, ובראשם יהודה, עוברים קשיים נוראים ומתוך כך מתגלה גדולתם.

כל ניסיון מנשא למעלה, כל יסורים ממרקים ומזככים. כאשר אדם חש בלחץ, מתגלים כל כוחות נפשו, כל תעצומות ליבו.

הבדל גדול ישנו בין עם ישראל לשאר העמים. כאשר לוחצים את אומות העולם, תתעורר באנשים האגואיסטיות- כל אחד יתעורר לדאוג לעצמו. לעומת זאת בעם ישראל "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ". כאשר דוחקים את עם ישראל מתגלה הדביקות שלו בה' ובתורתו, מתגלה החברות והריעות, האחווה והאהבה, מתגלה הטוב הגדול הטמון בנשמתו.

זהו סוד הייסורים שעובר יעקב, דרך התלאות שעובר יוסף, והדרך הארוכה והמסובכת שעובר עם ישראל. ההתקדמות איננה למרות הייסורים והקשיים, אלא בזכות הייסורים והקשיים. דווקא 'מקץ שנתיים ימים' – מהבור העמוק והאפל עולה יוסף למלוכה, מבירא עמיקתא לאיגרא רמה.

אלו חבלי משיח, חבלי הגאולה העוברים עלינו, כפי שמקובלנו מרבינו הגר"א, שגאולה זו היא בסוד "עת צרה ליעקב' – וממנה – מתוכה -יוושע!

כי נפלתי קמתי

הנביא מיכה אומר (ז, ח) "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" והמדרש (ילקוט שמעוני, שם מז תקנ"ח) מבאר את הפסוק אחרת, במילים שאין כמותם להתחזקות בכל מצב.  וזו לשונו: "ד"א אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. שנו רבותינו מתוך כעס רצון, מתוך רוגז רחמים, מתוך צרה רווחה שנאמר: 'עת צרה היא ליעקב וממנה יושע', מתוך ריחוק קירוב, מתוך נפילה קימה, מתוך אפלה אורה. מתוך כעס רצון 'הרף ממני ואשמידם' מיד 'וינחם ה'. מתוך רוגז רחמים שנאמר 'ברוגז רחם תזכור', מתוך ריחוק קירוב שנאמר 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי', מתוך נפילה קימה שנאמר 'כי נפלתי קמתי', מתוך אפלה אורה שנאמר 'כי אשב בחשך ה' אור לי'"

וכך כותב הרב קוק זצ"ל (עין אי"ה ברכות  ב עמ' 368): "כה יסדה החכמה העליונה שהסיבה המכרעת להוציא את כל יתרון אל פעלו יהיה ההכרח…וזה ההכרח הוא ציר האמונים להעלות את הכלל ואת הפרט לרום מעלתו, והדבר נראה לעין במצבה הרוחני של כנסת ישראל למסתכל בדבר. ועל זה נאמר:  "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך,  ה' אור לי". ודרשו חז"ל: "לולא שנפלתי לא קמתי  ולולא שישבתי בחושך לא היה ה' אור לי".

וכך מפרש את הדברים הרב ראובן נתנאל (בשיעור שניתן ביישוב עצמונה באייר תשס"א לאחר התקפת הפצמרי"ם הראשונה על עצמונה. מאחד הפגזים נפגעו אמא ותינוק):

החושך הוא הדוחף, הוא המדרבן, הוא היוצר את העלייה הגדולה! ההכרח האלוקי הפנימי מכה על האדם ואומר לו גדל! אתה חייב לגדול! אתה חייב להיות נאמן לעצמיותך! זהו סוד מסודות ההויה, שעל ידו מנהיג הקב"ה את עולמו ומביאו אל תכליתו ויעודו. "ההכרח הוא ציר האמונים" ציר מלשון שגריר, שליח, מלאך אלוקי שהוא שליח ההנהגה האלוקית. יש אפשרות להסתכל על המציאות בה אנו נמצאים במבט אנושי, ואילו הרב זצ"ל מלמד אותנו שאנו נדרשים למבט אמוני "ציר האמונים". ואולי מרומז בדברי הרב שיש כאן תהליך של לידה, מלווה בצירי לידה, אי אפשר לעצור ואי אפשר לחזור אחורה. אמנם, בלידה יש כאבים, יש בכי, אבל יש גם הכנה לחיים, להויה חדשה "ועם נברא יהלל יה".

ציר האמונים הוא ההכרח שמאפיין את גאולתנו, גאולה על פי הטבע, שהקב"ה פועל אותה על ידינו. ואם לא נפעל, יבואו עלינו מעיקים והכרחים שיעוררו אותנו לפעול. "כי אשב בחושך,  ה' אור לי". החושך קודם לאור, אבל החושך גם מכריח את הופעת האור. עוצמת החושך וההעדר מעוררים בלבבות השתוקקות גדולה לאור. "ה' אור לי" – ע"י ההכרח האלוקי מופיע האור לפי הגובה האלוקי שהיה מוסתר ומוסווה בחושך.

המחשבות צריכות לגדול, האמונה צריכה לגדול, העולם המוסרי שלנו צריך לגדול. צריך להתחיל את הבנין האמוני מההתחלה,  להתחדש בכל ולגדול! המלחמות והצרות משכיחות את התשובות של אתמול, לגבי היום הן שטחיות מדי ואינן מספקות את הנשמה המתעוררת. אנחנו יכולים להגיע למדרגה גבוהה הרבה יותר. יש כאן תהליך אלוקי, הכרח אלוקי – היסטורי, מלאך אלוקי המכה בנשמת האומה ובלבו של כל יחיד מיחידיה ואומר לו: גדל!  גדל!  גדל!

יהי רצון שנזכה, לאור הנרות, לראות את כל הקשיים כדחיפות אלוקיות הקוראות לנו לגדול!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן