הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

רבי נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

סוכות – קידוש כל החיים והמציאות

המשנה במסכת סוכה שואלת (ג ט) שואלת: "והיכן היו מנענעין?…", אך המשנה לא שואלת מניין שבכלל צריך לנענע, גם הגמרא לא שואלת על המקור למצווה לנענע, זה ברור ופשוט שיש לנענע.

וצריך לברר מניין מצוות הנענוע? מה מקורה? ומתוך כך גם מה עניינה?

הגמרא במסכת סוכה (לז:) מחברת את הנענוע של ארבעת המינים, למצוות התנופה שהייתה נעשית בשני הלחם וכבשי השלמים בחג השבועות:

"תנן התם: שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה? מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין, ומניח ידו תחתיהן ומניף, ומוליך ומביא, מעלה ומוריד, שנאמר באשר הונף ואשר הורם. אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא – למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד – למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי, אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים רעים…ואמר רבא: וכן בלולב:".

וממילא אפשר להסביר מניין מקור מצוות הנענועים, בכל אחד מהחגים מצאנו מצווה לנענע, בפסח אנו מנענעים את העומר, בשבועות אנו מנענעים את שתי הלחם ושני כבשי השלמים, והיה ברור לחז"ל שגם בסוכות תהיה מצוות לנענע, ולכן מנענעים את ארבעת המינים.

ואם זאת ההבנה זכינו לאור חדש ממש על חג הסוכות, שהרי מה מטרת הנענוע, להודות שהשפע שקיבלנו, השעורים בקציר העומר, החיטה בשני הלחם, הוא מתנה אלוקית ובחסד אלוקי ניתנו לנו.

ממילא גם בסוכות, שעניינו של חג להודות ולהלל על כל הטובה והברכה, על כל השפע והחסד שניתן לנו כל השנה אנו רוצים להודות שכל מה שאספנו כל השנה הוא חסד וטוב אלוקי.

ארבעת המינים שכדברי הרמב"ם עניינם להודות על טוב והחסד, לוקחים את המינים היפים ביותר, הרעננים והמוריקים ומודים על כל מיני האילנות והשיחים ועל שפע הטוב והברכה שנתן לנו ה', ממילא אנו מניפים אותם ומודים לה' על החסד והטוב שגמל עימנו.

אלא יש מקום לשאול, הרי מצוות התנופה מצאנו שנעשית רק במקדש ועל ידי הכהן ולא נעשית מחוץ למקדש? ע"י ישראל בלבד (הכהן מניף יחד עם הישראל המביא). ועוד יש מקום לשאול לא מצאנו בכל התורה כולה מצווה שחלקה נעשית בכל הארץ ואותה המצווה עצמה בחלק מהימים נעשית רק במקדש, חוץ ממצוות לקיחת ארבעת המינים שביום ראשון חיובה מן התורה בכל הארץ, ובשאר הימים חיובה מן התורה הוא רק במקדש, זה דבר ייחודי, מה הוא בא ללמדנו?

אלא שזהו חידושו האדיר של חג הסוכות, שהסוכה הופכת להיות מקדש והאדם ככהן המשרת בקודש, חג הסוכות הוא להשפיע שפע קדושה אדיר ולרומם את כל המציאות עד שכל אחד ואחד זוכה למקדש בביתו ולהיות ככהן המשרת, ואכן מצאנו בגמרא שמדמים את ארבעת המינים לקורבן, שהרי המשנה (סוכה ג א) אומרת שלולב הגזול פסול, ושדנה הגמרא מה הסיבה לכך היא מביאה שזה כדין קורבן שגזול פסול מדין מצווה הבאה בעבירה: "שנאמר 'והבאתם גזול ואת הפיסח ואת החולה' גזול דומיא דפיסח, מה פיסח לית ליה תקנתא – אף גזול לית ליה תקנתא, לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש", ומצאנו שהגמרא (ט א) מדמה את קדושת המקדש לקדושת קורבן: "אמר רב ששת משום רבי עקיבא: מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה? תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ימים לה'. ותניא, רבי יהודה בן בתירה אומר: כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר (ויקרא כג, לד): חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה', מה חג לה' אף סוכה לה'".

ומתחדש לנו שאכן הסוכה וארבעת המינים שייכים למקדש, שייכים לקודשי שמיים, וכל אדם ואדם שזוכה לעמוד בסוכתו ולנענע את ארבעת המינים הוא ככהן העומד ומשרת בבית המקדש.

וזהו עניינו של חג הסוכות לרומם הכול לקודש, לכן כל המעשים הרגילים הופכים להיות מצווה וקדושה, האכילה, השינה, השיחה והטיול, הכול בסוכה מתקדש, וזה מסביר למה בחג זה אנו נפתחים לכל האומות ומקדשים את כל שבעים האומות, בקצרה נאמר שמהלך החגים הוא שפסח הוא לידת עם ישראל, ועניינו הוא הבדלת ישראל מן העמים וגילוי אופיים המיוחד – 'או הנסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלוקיכם במצרים לעיניך", לכן גם עיקר המצוות הם מצוות לא תעשה שמבדילות אותנו, בחג השבועות זכינו לקבל את ייעודנו ותורתנו, ולכן את בו מצוות מעשיות כיוון שהוא קבלת המהות הרוחנית שלנו, ואילו בחג הסוכות אנו נדרשים להשפיע ולרומם את כל המציאות מכוח ייחודנו בחירתנו ומכוח תורתנו (הרחבה בטללי חיים 'אלול ותשרי').

יהי רצון שנזכה לקדש את כל המציאות, לרומם את כל החיים, ולהביא את אור ה', אור הקודש והמקדש לביתנו ולסוכתנו.

חג שמח!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן