שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

קו התאריך בספירת העומר

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

לגבי חג השבועות – בכל מקרה חוגג כפי המקום שנמצא שם באותו זמן, לא משנה אם הוא בארה"ב או בירושלים.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

הוא למעלה והיא וכו'

הוא למטה והיא למעלה. מה ההלכה? ראיתי דעות שונות בעניין.

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 19:56:06

כיסוי ראש מלא אל מול פאה

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

יש לך שאלה?

במה עסקה התגלות ה' לכל אחד מהאבות

תוכן עניינים

הקדמה

על מנת להבין מהם היסודות המהותיים שעליהם מושתת קיומו של עם ישראל, במאמר זה נסקור את כל התיעודים המוזכרים בספר בראשית להתגלות ה' לכל אחד מהאבות, ונמפה במה עסקה כל התגלות. מתוך כך נוכל להבין מהם הנושאים שמהווים את אבן היסוד בהגדרת ייעודו של עם ישראל בעולם, כפי שעולה מתוך דברי ה' לאבות האומה הישראלית.

אברהם

ההתגלות הראשונה

בספר בראשית פרק יב, א-ג, מסופר על ההתגלות הראשונה של ה' לאברהם, בה הוא מורה לו ללכת לארץ ומבטיח לו שיעשה אותו ל'גוי גדול' ויברך אותו, וכל משפחות האדמה יתברכו בו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".

ההתגלות בשכם

כמה פסוקים לאחר מכן (ז) ה' נראה אל אברהם בשכם, ומבטיח לזרעו את הארץ:

"וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו"

ההתגלות בבית אל לאחר הפרידה מלוט

בפרק יג, יד-יז, ה' מבטיח לאברהם בשנית את הארץ ומורה לו להתהלך בה, וכן מבטיח לו שזרעו ירבה כעפר הארץ:

"וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם – צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה – לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ – גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה".

ברית בין הבתרים

לאחר מכן בפרק טו, א-יח, מסופר על ברית בין הבתרים, בה הבטיח ה' לאברהם שזרעו יירש את הארץ, ושירבה ככוכבי השמיים, וכן כרת עמו ברית על ירושת זרעו את הארץ מנהר מצרים עד נהר פרת:

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. וַיֹּאמֶר אַבְרָם: אֲדֹנָי אלוהים מַה תִּתֶּן לִי, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר! וַיֹּאמֶר אַבְרָם: הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי!

וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר: לֹא יִירָשְׁךָ זֶה, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ – הוּא יִירָשֶׁךָ. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ

וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי אלוהים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?… וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה…

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת…".

ברית המילה

בפרק יז, א-כא, מסופר על מעמד ברית המילה, בו הבטיח ה' לאברהם שבזכות שמירת הברית מצד אברהם וזרעו, הם יזכו לרשת את הארץ ולפרות ולרבות בה, וגם אברהם עצמו נקרא מאז 'אברהם' משום שהוא יהיה "אב המון גוים", "ומלכים ממך יצאו".

בהמשך ה' משנה את שמה של שרי ל'שרה' כי "מלכי עמים ממנה יהיו", ומבטיח לאברהם שגם את ישמעאל הוא יברך שיהיה ל"גוי גדול", אך את התחייבות הברית על ירושת הארץ יקיים עם יצחק:

"וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים, וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ, וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ 'אַבְרָם', וְהָיָה שִׁמְךָ 'אַבְרָהָם', כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם, וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ.

וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ – אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן – לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ 'שָׂרָי', כִּי 'שָׂרָה' שְׁמָהּ. וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן, וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ 'יִצְחָק', וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.

וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל. וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת".

התגלות ה' לאברהם לפני הפיכת סדום

בפרק יח, יז-יח, מסופר שה' מחליט להודיע לאברהם על דבר הפיכת סדום, בין השאר משום שאברהם יהיה ל"גוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ":

"וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. וַה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".

התגלות ה' לאברהם לאחר דרישת שרה לגרש את הגר וישמעאל

בפרק כא, יב-יג, ה' מצווה את אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח את הגר וישמעאל, "כי ביצחק יקרא לך זרע". אולם הבטיח לו שגם מישמעאל ייצא עם רב:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה – שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ, כִּי זַרְעֲךָ הוּא".

התגלות מלאך ה' לאחר עקדת יצחק

בפרק כב, טו-יח, מסופר על שבועת המלאך בשם ה' לאחר עקדת יצחק, שזרעו של אברהם ירבה ככוכבי השמיים וכחול הים, ושהוא יירש את הארץ, וכל גויי הארץ יתברכו בו:

"וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם, וַיֹּאמֶר: בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה', כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".

יצחק

ההתגלות הראשונה

בפרק כו, ב-ה, מסופר על ירידת יצחק לגרר במטרה להגיע למצרים בעקבות הרעב בארץ. בהגיעו לשם ה' מתגלה אליו לראשונה ומצווה עליו להישאר בארץ. ה' גם מבטיח לו שזרעו יירש את הארץ כפי שנשבע ה' לאברהם, וכן שזרעו ירבה ככוכבי השמיים ושגויי הארץ יתברכו בזרעו:

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה', וַיֹּאמֶר: אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".

ההתגלות בבאר שבע

בפרק כו, כג-כד, מסופר שה' נגלה אל יצחק בבאר שבע (בשובו לשם לאחר תקופת נדודים בארץ הפלשתים), ומבטיח לו שזרעו ירבה בזכות אברהם:

"וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי:

יעקב

ההתגלות הראשונה

בפרק כח, יג-טו, מסופר שכאשר הגיע יעקב לבית אל בדרך לחרן, ה' נגלה אליו לראשונה והבטיח לו ולזרעו את הארץ. הוא גם הבטיח לו שזרעו ירבה כעפר הארץ, ושכל משפחות האדמה יתברכו בו ובזרעו:

"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר: אֲנִי ה', אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ – לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ…".

ההתגלות בחרן

בפרק לא, ג, מסופר שה' נגלה אל יעקב בעודו בחרן, ומצווה עליו לשוב לארץ אבותיו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ".

התגלות מלאך ה' בחרן

בהמשך הפרק, פסוקים יא-יג, מסופר על התגלות מלאך ה' אל יעקב בחלום בעודו בחרן, בה אמר לו המלאך בשם ה' שישוב לארץ:

"וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי'. וַיֹּאמֶר… אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. עַתָּה, קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ".

ההתגלות בשכם

בפרק לה, א, מסופר שה' נגלה אל יעקב בהיותו בשכם, וצווה עליו לקיים את נדרו בבית אל (וגם לשבת שם):

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב: קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".

ההתגלות בבית אל

בפרק לה, ט-יב, מסופר שכשהגיע יעקב לבית אל, נגלה אליו ה' ושינה את שמו ל'ישראל', והבטיח לו שהוא יפרה וירבה וייצאו ממנו מלכים ועמים. כמו כן הוא שב והבטיח לו ולזרעו את הארץ:

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: שִׁמְךָ יַעֲקֹב, לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד 'יַעֲקֹב' כִּי אִם 'יִשְׂרָאֵל' יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: 'יִשְׂרָאֵל'. וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק – לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ".

ההתגלות לפני הירידה למצרים

בפרק מו, א-ד, מסופר על ההתגלות האחרונה של ה' ליעקב, ולאבות בכלל, בעודו בבאר שבע, לאחר שהחל את מסעו מחברון למצרים. ה' הבטיח לו ש"לגוי גדול אשימך" במצרים, ושה' ישיב אותו לארץ:

"וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע, וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר: 'יַעֲקֹב, יַעֲקֹב', וַיֹּאמֶר: 'הִנֵּנִי'. וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ".

סיכום

ה' התגלה לאבות 16 פעמים: לאברהם 8 פעמים, ליצחק 2 פעמים וליעקב 6 פעמים.

מהתבוננות בתוכן ההתגלויות ניתן לראות בבירור כי שלושה נושאים מרכזיים חוזרים שוב ושוב בדבר ה' לכל אחד מן האבות: ירושת הארץ, ברכת הזרע, הבאת ברכה לכל העמים. כאשר שני הנושאים המרכזיים ביותר הם ירושת הארץ וברכת הזרע, שלפחות אחד מהם נזכר במישרין או בעקיפין בכל התגלות של ה' אל האבות, ולאחריהם הבאת הברכה לכל העמים.

בהתגלות הראשונה של ה' לכל אחד מהאבות הוזכרו כל שלושת היסודות הללו.

ירושת הארץ

ההבטחה/שבועה על ירושת הארץ נאמרה לאברהם 6 פעמים בצורה מפורשת (בהתגלות הראשונה, בשכם, בבית אל לאחר הפרידה מלוט, בברית בין הבתרים, בברית המילה ולאחר העקדה), ועוד פעם אחת במרומז (לאחר דרישת שרה לגירוש הגר וישמעאל).

ההבטחה על ירושת הארץ נאמרה ליצחק פעם אחת, בהתגלות הראשונה, וליעקב פעמיים (בהתגלות הראשונה וכשחזר לבית אל), וכמו כן עוד שלוש התגלויות קשורות בעקיפין לירושת הארץ (התגלות ה' ומלאך ה' ליעקב בחרן בהוראה לשוב לארץ, הבטחת ה' לפני הירידה למצרים שהוא ישיב אותו לארץ).

ברכת הזרע

ההבטחה על ברכת הזרע נאמרה לאברהם 6 פעמים במפורש (בהתגלות הראשונה, אחר הפרידה מלוט, בברית בין הבתרים, בברית המילה, לפני הפיכת סדום ולאחר העקדה), ועוד פעם אחת במרומז (בשילוח הגר וישמעאל).

ההבטחה על ברכת הזרע נאמרה ליצחק בשתי ההתגלויות של ה' אליו. ההבטחה ליעקב נאמרה שלוש פעמים (בהתגלות הראשונה, בחזרתו לבית אל, לקראת ירידתו למצרים).

הבאת הברכה לכל העמים

את הייעוד לבניהם של האבות להביא ברכה לכל העמים אמר ה' לאברהם שלוש פעמים (בהתגלות הראשונה, לפני הפיכת סדום ולאחר עקדת יצחק), ליצחק פעם אחת (בהתגלות הראשונה), וליעקב פעם אחת (בהתגלות הראשונה). סך הכל 5 פעמים.

 

המאמר מאת הרב יאיר וייץ, חוקר תורני במכון הר ברכה, העוסק בבירור סוגיות עבור ספרי 'פניני הלכה'. כותב מאמרים בתחומי התנ"ך וההלכה, מחבר סדרת בדרכה של תורה על חמשת חומשי התורה, והספר בדרכם של כתובים על חמש המגילות.

אולי יעניין אותך

רביבים 1173 - מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד • מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כפי שהיה נהוג בימי המשנה והגמרא • מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל • למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד • על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן