חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת בלק – "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו"

השבוע ליווינו למנוחת עולמים את סבי האהוב, סבא אריה. סבי היה מהדמויות המופלאות שעיצבו ומעצבות את עולמי הרוחני. סבא אריה היה כשמו – אריה. כאשר רצה בגיל צעיר ללמוד תורה, הוא עזב את ביתו ומשפחתו וגלה למקום תורה, עוד לפני בר המצווה, ותמיד היה מספר שבר המצווה שלו הייתה שהרב'ה מקרלין-סטולין הניח לו תפילין ושתה עימו כוס יי"ש. סבא אריה המשיך ללמוד בהתמדה גדולה בישיבתו של רבי אלחנן וסרמן, גדול תלמידי החפץ חיים, וכל כך התקרב אליו, שכאשר הרבנית נסעה לנופש סבי ישן בביתו של רבי אלחנן וסרמן ושימש אותו.

כשסבא אריה ראה ברכבת פולנים מתעמרים ביהודי ואומרים לו: "יהודי לך לפלסטינה", היה ישר וכנה, ושאל את עצמו – מדוע אכן לא נעלה לארצנו? ומאז פעל בכל כוחו לעלות לארץ, אך לא הספיק לעשות זאת לפני שגויס לצבא האדום, וגם שם, שמר על יהדותו, ולא בוש לומר שהוא יהודי. כשהסתיימה המלחמה וקיבל הצעות להמשיך בצבא האדום ולזכות לכבוד ומעמד, הוא ויתר על הכול, ואמר: אחרי שכל כך הרבה מבני עמנו הושמדו, עלינו החובה להעמיד את עם ישראל, ולכן אני רוצה רק דבר אחד לעלות לארץ ישראל, והוא עלה והקים משפחה שממשיכה את מסורת אבותינו, שמחברת אהבת תורה, אהבת הארץ ואהבת ישראל כולם.

לימים, כשהגיע לארץ וביקשו ממנו להחליף את פנקס החבר שלו בתנועה הדתית-לאומית, בפנקס של מפלגת הפועלים החילונית, כדי לקבל עבודה, הוא אמר: בצבא האדום, בסכנת המוות ובאנטישמיות לא היססתי להגיד שאני יהודי, וכאן בארץ ישראל אוותר על היותו יהודי דתי?! בשום אופן לא!

מתוך כך חשבתי לדבר על הפסוק: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו", יהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה.

חז"ל רצו לקבוע את ברכתו של בלעם יחד עם קריאת שמע, והגמרא שואלת מה הפסוק שחשיבותו כל כך גדולה שבגללו רצו שהאדם יגיד בוקר וערב את פרשת בלעם? ועונה הגמרא: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". ויש לראות מדוע הפסוק הזה כל כך יסודי שחשוב שאדם יחזור עליו יום יום פעמיים?

ראיתי רבים שמביאים על פסוק זה את דברי חז"ל שהובאו ברש"י בפרשתנו: "כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין", וממילא מסבירים שפסוק זה מייצג את תמצית חייו של היהודי המסור והנאמן בכל ליבו למצוות ה', וזהו וודאי דבר יסוד חשוב, אך גם ברור שדבריהם בטעות יסודם, שהרי דרשה זו הובאה על פסוק אחר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא…", שם הפסוק מדבר על הקימה, על הזריזות, על העשייה. אך הפסוק שהובא בגמרא שבשלו רצו לצרף את פרשת בלעם לקריאת שמע: "כרע שכב כארי, וכלביא מי יקימנו", ששם הדגש הוא הפוך – כאן מודגשת השכיבה, לא הקימה, ואכן הדבר תמוה, מה יש לשבח את השכיבה והכריעה?

ולדעתי כאן טמון הסוד הגדול. יש יתרון בזריזות, בפעלתנות, בהתקדמות המתמדת, בתסיסה הרוחנית, וההסתערות קדימה, אך יתרון הרבה יותר גדול וחשוב יש ביציבות, בשמירה על מסורת אבותינו, בקביעות!

לא להתפעל מההתקפות, ומהחידושים. לא לפחד. יש לנו אמת גדולה אלוקית, יש לנו את דרכנו, ואנו נלך בה, אנו לא מפחדים. מי שחש כך גם לא מרגיש צורך להסתגר ולתקוף אחרים כי הוא בטוח בדרכו, דרך גדולה שנמשכת דור אחר דור.

כשאני מתבונן בדמותו המופלאה של סבי, אני רואה לפני את 'כרע שכב כארי, וכלביא מי יקימנו', לא פורץ דרך היה, לא דברן גדול, לא נואם דגול, אבל בשקט ובעוצמה פנימית ידע מה דרכו והלך בה, לא לחם נגד אחרים, אלא פשוט הלך בדרך שהאמין בה, יום יום, עד גיל 93 – משכים ומעריב לביהכנ"ס, לומד דף יומי, עושה טוב ושמח בחלקו, ועד יומו האחרון קרוב לגיל 102, תמיד אומר ברוך ה'. זוהי העוצמה הגדולה: הקביעות, היציבות והביטחון המוחלט בדרך.

מה שאמרנו עד עתה היה במישור אישי. אך גם יש את המימד הלאומי, ועליו רש"י כותב: "יתיישבו בארצם בכוח ובגבורה", כלומר גדולתם של ישראל היא שהם באים לארצם ונאחזים בה, ושום כוח לא יכול להזיזם. אותו הכוח של הקביעות, של הנאמנות והמסירות, הוא הכוח שגורם להם לבוא ולהיאחז בארצם, בכוח ובגבורה עצומה. הוא הגורם לאנשים כמו סבי, אחרי שכל העולם שהכירו חרב, לא לרצות שום דבר אלא לעלות לארץ ישראל, ולהתיישב בה, ולהכריז שאחרי שהגענו לפה אין לנו שום סיבה לצאת!

העוצמה הזאת היא הדבר הגדול ביותר, היא המבטאת את נצחיות ישראל, כדברי הרב קוק: "…יסוד תורי (מיסודות התורה), חסנם ומעוזם ותקפם של ישראל…ומה שישראל הם חיים וקיימים ועומדים לעד, זה יוביל אל תכלית של אחדות ידיעת ה' בעולם. א"כ שייכת מאד לק"ש פרשת בלק, המדברת בנצחיותם של ישראל…", ונצחיות זו של ישראל מבוטאת בפסוק: 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו'.

מי יתן ונזכה להיות יהודים של 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו', יודעים בבטחה את דרכנו והולכים בה בהתמדה ובעוצמה פנימית!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן