חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

יש לך שאלה?

פרשת אמור – מקראי קודש

בפרשתנו מופיעה פרשיית המועדים, הפותחת בפסוק: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קודש אלה הם מועדי". הציווי לישראל הוא לקרוא למועד 'מקראי קודש', ועלינו להבין מה משמעות הדבר, ומה משמעות הביטוי הזה שחוזר בכל המועדים ואפילו בשבת?

מפרשים רבים פירשו את הביטוי "מקרא" במובן של התאספות, כדוגמת "למקרא העדה" בפרשת החצוצרות, ו"קרואי עדה" בפרשת קורח. וכך כותב הרמב"ן:

"וטעם מקראי קודש, שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצוה היא על ישראל להיקבץ בבית האלוקים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפילה והלל לא-ל בכסות נקיה, ולעשות אותו יום משתה…"

מטרת השביתה מהמלאכה היא מקראי קודש, וזהו עיקרו של המועד: עבודת ה' הציבורית, ההתכנסות ללימוד התורה ולתפילה, וכפי שכותב הרב מלמד בפניני הלכה:

"השבתות והחגים הם ימים קדושים שניתנו לישראל כדי שיתעלו בהם במעלות התורה, ויאירו על ידם את ימות החול. השבת נועדה להאיר ולרומם בכל שבוע את ששת ימי החול, וכל אחד מהחגים נועד להאיר את אורו המיוחד על כל השנה. לפיכך תיקן משה רבנו לישראל בחגים שיקראו בתורה בעניינו של חג, וכן תיקן לישראל "שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". וזהו שאמר הקב"ה למשה רבנו: עשה לך קהילות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים בעניינו של יום, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת וחג, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני".

השביתה ממלאכה המצורפת לקדושת היום מאפשרת את ההתכנסות הציבורית לעבודת ה', הן ברמה הטכנית, ויותר מכך ברמה רוחנית. חיבור השמחה עם הקדושה, הבשר והיין יחד עם ההלל ולימוד התורה, יוצרים פתיחת לב מיוחדת לקליטת הקדושה בחיים, ברמה הציבורית ומתוך כך גם ברמה האישית.

העובדה שלא רק היחיד עובד את ה' אלא גם הציבור כולו, מעלה את העם למדרגה עליונה וקדושה. המועדים הם כשמם: התוועדות, התאספות, שינוי המציאות ברמה הכללית.

זהו יעודנו. זו הצורה היחידה שנוכל לתקן עולם. אין בכוח יחידים, גדולים ככל שיהיו, ליצור שינוי עולמי. שינוי כזה יכול להיות רק בכוח האומה כולה. בימים אלו אנו שמחים בתחיית האומה, ביום העצמאות שעברנו וביום ירושלים הבעל"ט, אנו שמחים כי רק על ידי תחיית האומה נוכל לקדש את שם ה' כראוי.

יש שפרשו ש"מקרא קודש" הוא מלשון קריאת שם. לא מספיק שיש קודש אלא צריך גם לתת לו מקום במציאות ובחיים, צריך לדבר עליו, לגלות אותו ולהודיעו. ארץ ישראל קדושה, עם ישראל קדוש, מדינת ישראל קדושה, צבא ישראל קדוש, אבל לא מספיק שזוהי המציאות האמיתית, אלא עלינו להודיע זאת, לומר זאת: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". צריך לקרוא את הקודש!

יש שהוסיפו ודרשו את הביטוי "מקרא קודש" כקריאה אל הקודש, שכביכול אנו פונים אל הקודש וקוראים לו, מבקשים אותו, וממשיכים אותו אל תוכנו. צריך להתפלל שהקדושה תתגלה בתוכנו. צריך להיות אנשים שמבקשים את הקודש, שמייחלים לקדש את חייהם.

ניתן לומר שכל הפירושים הללו מתחברים יחד. אנו מצידנו מתקדשים, ומודיעים על הקדושה הנמצאת בעולם, ומייחלים ומתפללים שהקב"ה יזכה אותנו בעוד קדושה, וכך הולכת האומה וכל אחד ואחד מבניה ומתקדשת.

יהי רצון שנצליח מתוך ימי המועדים הבעל"ט, יום ירושלים וחג השבועות, לגלות את הקדושה הנמצאת באומה, בתורתה, ארצה ומדינתה, ומתוך כך להוסיף קדושה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן