Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

ליל הסדר – הגיע הזמן לעשות סדר!

תוכן עניינים

הפעם אכתוב את דבר התורה שלנו באופן מיוחד, בשיתוף עם ילדי, ביקשתי מהם לשאול שאלות, אז השאלות שלהם, וזה העיקר, ואני אנסה לתת תשובות:

* למה זה דבר כל כך מרכזי לשאול שאלות בליל הסדר?

ברמה הראשונה התשובה היא שהמטרה בליל הסדר היא לבנות את הדברים החשובים ביותר, את יסודות האמונה ואת בחירת ישראל, ואנו רוצים לא רק שהדברים יאמרו אלא שהדברים יקלטו ויוטמעו אצל השומעים, שהחשובים שבהם, הם ילדנו, החוליה הבאה במסורת הדורות, דור העתיד, שימשיך לקדם את הגאולה ע"י חיים לאור עקרונות היסוד, לכן אנו רוצים שישאלו שאלות, כי השאלה היא פתיחת הלב לתשובה.

ברגע שאדם שואל שאלה באמת, זה אומר שיש לו צורך נפשי פנימי שמחכה ומצפה למענה, ואז אם התשובה עונה על הצורך הנפשי הפנימי של האדם, היא תיקלט בתוכו ותעצב את חייו, לעומק הזה אנו רוצים להגיע בליל הסדר, לא להישאר ברמה הנמוכה של הדיבורים שלא נקלטים ולא מחיים את השומע, אנו רוצים בלילה הזה לבנות תשתית, לבנות את יסודות הבניין שעל גביהם ומתוכם ימשיך האדם לפעול את פעולותיו הטובות במהלך כל השנה, אלו רגעי הלידה, רגעים יקרים ומופלאים.

אבל יש גם רמה שנייה, להבנת חשיבות השאלות, והבנה זו נותנת מקום לשאלות בפני עצמן, ולא רק בשביל התשובות.

השאלות עצמן הן חלק משמעותי מהיותנו בני חורין, אדם ששואל שאלות ה אדם שמחשבתו חופשי ומשוחררת, הוא מרגיש שהוא יכול לשאול ולהקשות, אדם משועבד פיזית וכ"ש משועבד נפשית-מחשבתית, איננו יכול לשאול שאלות, יש בשאלות אמת משהו מפחיד, השאלה עלולה לערער את המרחב הקיים והבטוח, היא מכניסה ספקות ולבטים, ולכן אנשים מעדיפים לא לשאול שאלות נוקבות מחשש שהתשובות יחייבו אותם בשינויים ובעשייה.

לעומת זאת אדם בן חורין, הוא לא משועבד להרגליו, לסביבתו, הוא לא מקובע ולכן הוא יכול שאול שאלות.

יש מדינות, משטרים ומשפחות שאין אפשרות לשאול שאלה, אין את המרחב המאפשר, את אווירת האמון והפתיחות שמאפשרת שאילת שאלות אנו רוצים בליל הסדר לאפשר שאלות, לעודד שאלות, ליצור מרחב של בני חורין.

זה חלק ממהות האדם, אדם בגימטיריה "מה", השל"ה מסביר שזו הסיבה שאנו אוכלים ביצה, כי ביצה בארמית זה 'ביעא', שאלה.

שאלת שאלה מעולה על השאלות, שנזכה כל החיים להיות אנשים ששואלים, שאלות זו הדרך לצמיחה, התפתחות וגדילה.

למה ליל הסדר הוא בלילה?

שאלה מצויינת, באמת דווקא לאור מה שאמרנו בתשובה לשאלה הקודמת, שאנו רוצים להפנים את הדברים היה עדיף לקיים את ליל הסדר ביום, שאז כולם ערניים, וגם פה אני חושב שאפשר לענות על השאלה בשתי רמות.

הרמה הראשונה היא שבאמת דווקא העובדה שזה בלילה בשעה שילדים בדרך כלל ישנים, מעלה את החוויה, וצורבת את הלילה הזה עמוק בתודעה, דווקא עשיית השינוי, דווקא היציאה מהרגיל והמוכר, היא העוזרת לזיכרון ולהפנמה (הלילה הזה הוא לילה של שאלות ושינויים שמכוונים לאותה המטרה).

הרמה השנייה, נוגעת בהבנה של מטרת הלילה הזה, יש הבדל בין היום ללילה, היום זה הזמן שבו האדם מוציא לפועל את תכנוניו ורצונותיו, והלילה הוא הזמן של בניית הרצונות, של רקימת החלומות, הלילה הוא זמן המחשבה, היום הוא זמן הביצוע, בלילה הזה אנו לא עוסקים במה שהיה, אלא בהבנה של מה אנו רוצים ומתכננים, בבניית היסודות, בלילה הזה אנו לא עסוקים רק ב'זכר ליציאת מצרים', אלא אנו עוסקים בהמשך מפעל הגאולה של יציאת מצרים – כך אפשר להסביר שמחלוקתם של בן זומא וחכמים שנזכרת בהגדה איננה מחלוקת אלא שני צדדים שונים של אותו הדבר –

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילות עַד שֶׁדָּרְשָׁהּ בֶּן זומָא, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכּור אֶת יום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילות.

וַחֲכָמִים אומְרִים:

יְמֵי חַיֶּיךָ הָעולָם הַזֶּה.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימות הַמָּשִׁיחַ"

הזכרת יציאת מצרים בלילות, לא כדבר שכבר היה נעשה, ששייך יותר ליום, אלא כתיכנון לעתיד ששייך ללילה, עניינו להביא לימות המשיח.

למה קוראים לליל הסדר – ליל הסדר?

הסיבה הפשוטה לכך שללילה הזה יש סדר, אותם סימני הסדר שכולנו מכירים: "קדש ורחץ…", אבל זה לא מספיק, כי יש הרבה דברים שיש להם סדר, כגון: תפילת שחרית שמסודרת מארבע שלבים, ואין קוראים לה 'תפילת הסדר', לכן אני חושב שיש כאן אמירה יותר משמעותית, הלילה הזה מטרתו לתת סדר, בכל הרמות, בחיינו האישיים, המשפחתיים, לתת סדר לעם ישראל ולתת סדר לכל העולם, להיזכר מה עיקר ומה טפל, מה מטרת חיינו, לזכור את המהלך שהקב"ה מוביל כאן בעולם ולחשוב איך אנו מצטרפים אליו, הלילה הזה, שבו אנו מעמידים את יסודות האמונה, הוא נועד לעשות סדר, ויותר מכך נועד להזכיר לנו שהקב"ה בחר בנו כדי לעשות סדר בעולם, כדי להביא גאולה לכל העולם, זה תפקידנו ויעודנו.

בליל הסדר, יום הולדתו של עם ישראל, אנו מזכירים לעצמנו את תכליתנו – עריכת סדר חדש בעולם. בסדר הרגיל בעולם , אנו פוגשים בגניבה ובשוד, ברצח ובשאר מעשים מגונים. בני האדם מתמכרים לחומריות של העולם הזה, מאבדים את צלם האדם שבהם ולפעמים מתנהגים באופן גרוע ביותר.

ישראל נועדו לשנות את הסדר הזה ולהשליט סדר חדש בעולם – עולם שכולו טוב. נכון שלעשות סדר כזה בעולם לוקח הרבה זמן, אך צריכים לדעת שראשיתו של התהליך הזה הוא ביציאת מצרים וסיומו יהיה אי"ה באחרית הימים.

זהו חלק משמעותי מלהיות בני חורין להאמין שניתן לשנות, שניתן להשפיע, להיות מנהיגים ולא מונהגים.

בליל זמן חירותנו, ביום ההולדת של עמנו אנו מזכירים לעצמנו את הייעוד הגדול שלנו בעולם – לערוך את הסדר האמיתי של המין האנושי ושל הבריאה כולה!

אבא, יש לנו עוד שאלות…מצויין אז עכשיו יש לכם סיבה נוספת לחכות ליל הסדר.

חג שמח!

אולי יעניין אותך

רביבים 1105 - הלכות שלושת השבועות

הלכות שלושת השבועות

⬅️ האם מותר לשמוע מוזיקה בשלושת השבועות? ⬅️ כיצד לחגוג שמחת בר ובת מצווה בשלושת השבועות ובתשעת הימים? ⬅️ האם מותר לצאת בשלושת השבועות לטיולים ונופש? ⬅️ מה הדין לגבי קניות וברכת שהחיינו בימים אלו? ⬅️ ממתי נהגו שלא להסתפר או להתגלח?
דילוג לתוכן