Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קניית מקרר

שלום אני צריך לקנות מקרר בימים הקרובים ראיתי שבמקררי סמסונג יש מנגנון שבת מובנה. האם אני יכול לסמוך על כך או לוודא שהדגם הספציפי מאושר על ידי אחד המכונים שמאשרים מקררים? הבנתי שככלל מקררי סמסונג מאושרים על ידי הרב הלפרין מהמכון הטכנולוגי להלכה ומצד שני הבנתי שמשמרת השבת אינה מאשרת את סמסונג ושהרב הלפרין אינו מקפיד על ניתוק חיישנים האם ניתן לסמוך על המקררים המאושרים על ידי המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין למרות שאינם מקפידים על ניתוק חיישנים?

מותר, שכן ברגע שאין שום דבר בולט, כגון אור שנדלק, או שינוי טמפרטורה על הצג – מותר להשתמש במקרר זה בשבת גם אם יש בפנים חיישנים שפועלים, שכן כל פעולה שנעשית בקרבי המנוע ואינה ניכרת, אינה מלאכה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ט הערה 2 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לכל הפסקים המובאים בפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-17 10:03:17

הלכות שבת – מספריים ופותחן

מתי מותר להשתמש במספריים בשבת? האם מותר להשתמש בפותחן כדי לפתוח קופסת שימורים בשבת?

  1. כל דבר שמותר לחתוך אותו בשבת, מותר להשתמש לשם כך במספריים, כגון לחתוך אריזה של שקית אוכל, או מבגד חדש את חוט הפלסטיק עם התווית של בית החרושת.
  2. מותר להשתמש בפותחן בשבת. אביא לך את דין פתיחת אריזות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פתיחת אריזות

כד. מותר לפתוח כדרכן קופסאות שימורים ושקיות מאכלים, וכן לעשות פתח נוח לשקית החלב, שהואיל והן נועדו לשימוש חד פעמי עד שיסיימו את תכולתן, הן בטלות למאכל שבתוכן ואין להן חשיבות של כלי.

כה. מותר לקרוע גם אריזות חד פעמיות שיש בהן דברים אחרים הנצרכים בשבת, כגון אריזת מתנה ואריזת בגד. ובאריזות שעוד ישתמשו בהן מספר ימים באופן נוח, כאריזות טיטולים וממחטות נייר, טוב לעשות פתח גרוע מהמקובל בימות החול. והקורע מעטפה שיש בה מכתב שצריך לשבת, כיוון שיש לה יותר חשיבות, יקרע דרך קלקול באופן שלא ניתן להשתמש בה יותר.

כו. מותר לפתוח פקקי שעם עם חולץ פקקים, וכן פקקי פלסטיק, מפני שעוד לפני פתיחתם הראשונה, היו מוכנים לגמרי, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה לא נעשים כלי חדש. והרוצה להקל גם בפקק מתכת, רשאי, ויש מחמירים לפתוח אותו מערב שבת, או לזורקו לאחר פתיחתו, כיוון שרק לאחר הצמדת המתכת לבקבוק במפעל, קיבל הפקק צורת הברגה, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה נעשה לכלי חדש.

כז. מותר לפתוח לשונית של פחית שתייה ממתכת ולהפריד גביעי פלסטיק, והרוצה להחמיר ימזוג את המשקה לכוס או יפריד את הגביעים לפני שבת. וכן הדין לגבי קריעת שקית מאכל או שקית ממחטות נייר במקום הניקובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 13:48:17

תכשיטים ושעון הוצאה בשבת לגברים

האם הגברים היו נכללים מקודם בהאיסור של הוצאת תכשיטים או לא? ומה הדין עכשיו בכלליות לגבי תכשיטים לגברים בהוצאה בשבת? ומה הדין ספציפי לגבי לילך בשעון לגברים? האם גם פה יש מחמירים ומקילים?

  1. מחלוקת כפי שמובא בשו"ע שא, ט
  2. מותר, קל וחומר מדין נשים.
  3. מותר
  4. כמעט בכל דבר יש מחמירים ומקלים. לשם כך נועדו ספרי ההלכה, כדי להכריע.אביא לך דינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

    האסור והמותר בטלטול ברשות הרבים ובכרמלית

    ד. אסור ללכת ברשות הרבים או בכרמלית עם מאכל בפיו או דבר שמחזיק בידו או שנמצא בכיסו. אבל בגדים ונעליים, כובע ושעון, טפלים לגוף ומותר ללובשם. ואף מותר ללבוש בגד שאינו מתאים לעונתו, כגון מעיל בקיץ. וכן מותר ללבוש שני זוגות גרביים ושתי חולצות, גם אם עושה זאת כדי להעבירם לחברו. וכן מותר להתעטף במפה, שמיכה או מגבת כדרך לבוש, או להוציא מטפחת על ידי כריכתה סביב הצוואר כצעיף. והרוצה להקל, רשאי לצאת עם כיסוי ניילון מיוחד שנועד להגן על המגבעת מהגשם, למרות שעיקר ייעודו להגן על הכובע ולא על הגוף.

    ה. כל מה שרגילים לחבר לבגד מותר לצאת בו, כגון כובע שמחובר למעיל, תווית המפעל וכפתורי הרזרבה של הבגד, לולאה שתולים בה את הבגד אף שנקרעה בצד אחד. וכן הדין בדברים שרגילים לחבר לבגד כדי לקשטו, כגון כפתורים שבחפתי החליפות, ונוצה שמחוברת לכובע או לבגד.

    ו. אסור לצאת בלבוש רופף שעלול ליפול, שמא יטלטל אותו ד' אמות. אבל בכיפה מותר לצאת, מפני שאף אם תיפול לא יטלטלנה ד' אמות, כיוון שאין ללכת ד' אמות בלא כיסוי ראש. לגבי תכשיטים המנהג להקל ולא לחשוש שתסירם להראות לחברתה. וכן לגבי כפפות המנהג להקל, אך לכתחילה רצוי להחמיר, שמא יתחמם ויורידם.

    ז. מותר לצאת בדברים המשמשים את הגוף, כגון פלסטר ותחבושת המונחים על פצע כדי לרפאו או להגן עליו, צמר גפן באוזן כואבת, פלטה ליישור שיניים, מכשיר שמיעה ומשקפי ראייה. אבל אסור לצאת במשקפי שמש, שמא יורידם ויטלטלם כשיגיע לצל. אמנם הצריך להרכיבם גם בצל מפני חולשת עיניו, מותר לצאת בהם. וכן הדין כשהם מחוברים על ידי ציר למשקפיים רגילים, ובמקום מוצל מגביהים אותם בלא להסירם.

    ח. מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב.

    ט. הנצרך לצאת עם מפתח לרשות הרבים, ישתמש בו כאבזם לחגורה. כלומר, ישחיל את המפתח על שרוך, ויקשרנו בקשר עניבה, ויחגור עצמו בו כך שהמפתח ישמש כאבזם.

    י. הנצרך לצאת מביתו עם תעודת זהות או תרופה, אם יוצא לצורך גדול או למצווה, יכול להוציאם בשינוי תחת כובעו או בתוך חולצתו באופן שלא יפלו (לעיל ט, יא). ונכון שילך ברציפות מרגע שיוצא מרשות היחיד עד שמגיע לרשות היחיד, בלא לעמוד כלל ברשות הרבים.

    יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 23:13:08

הכשרת מכשיר נינג'ה

האם וכיצד ניתן להכשיר מכשיר "נינג'ה" חלבי שבטעות הונח בתוכו על המגש המחורר – לחימום קל כריך עם פרוסת בשר יבש. במגש נגע רק הלחם. ומשהוצא התבררה תכולתו. בתודה וברכה אברהם רוזנטל

כמו הכשרת תנור – לנקות ולחמם את המכשיר על החום הגבוה ביותר, וכשהוא מגיע לחום זה להשאירו כך עשר דקות.

דין תנור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 05:57:29

ניקוי אסלה בשבת

האם מותר בשבת להשתמש במברשת אסלה ?

כן, שהרי מברשת זו עשויה משערות שאינן בולעות ואינן נסחטות, כמו מברשת שיניים, שכן אינך מעוניין בניקוי המברשת אלא בניקוי השיניים או האסלה, והוי דרך לכלוך. אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 18:22:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לשבת פרשת שלח לך

בסוף הפרשה, אחר חטא המרגלים, חטא המעפילים, דיני המנחות והנסכים, הפרשת חלה, שגגת הסנהדרין והיחיד וחטא המקושש, מופיעה פרשת ציצית אותה אנו אומרים לפחות פעמיים ביום, וצריך להבין מה הקשר ומדוע מוזכרת כאן פרשת ציצית? וכן צריך להבין מדוע מצוות ציצית חשובה כל כך עד שמנו אותה חז"ל מבין שבע המצוות השקולות כנגד כל המצוות?

ישנו צד שווה ובולט בין המרגלים לבין מצוות הציצית. המרגלים ראו דברים, מטרתם הייתה ללכת ולראות – ראיה שהולידה אצלם תובנות ומחשבות שבסופו של דבר גרמו לבכייה לדורות, למות כל הדור ההוא במדבר וכפי שחז"ל מוסרים לנו הם גם היוו יסוד לחורבן שני בתי המקדש.

גם בציצית המצווה היא לראות ולהסיק מסקנות מתוך הראיה, "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". וכיוון שזהו המוקד של מצוות ציצית ברור מדוע צמודה אליה האזהרה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר את זונים אחריהם". וכפי שמביא רש"י במקום שה'לא תתורו' הזה מזכיר לנו את המרגלים 'אשר שלח משה לתור את הארץ'.

אולם בולט ההבדל שכאשר מדובר על הצד החיובי, על הראיה הבונה, הפועל הוא מלשון לראות, ואילו כאשר מדובר על ההסתכלות שמולידה דברים שליליים הפועל הוא מלשון לתור.

ולפני שנבאר את הדברים נביא קצת מדברי מדרש ההלכה (ספרי)

"ולא תתורו אחרי לבבכם – מגיד שהעיניים הולכים אחר הלב. או הלב אחרי העיניים? אמרת וכי לא יש סומא שעושה כל תועבות שבעולם הא מה ת"ל 'ולא תתורו אחרי לבבכם'? מגיד שהעינים הולכים אחר הלב. ר' ישמעאל אומר 'ולא תתורו אחרי לבבכם' למה נאמר? לפי שהוא אומר 'שמח בחור בילדותך'- בדרך ישר, או בדרך שתרצה, ת"ל 'ולא תתורו אחרי לבבכם'.

ומבאר המלבי"ם על אתר שבניגוד לתפיסה שטוענת שהתעוררות חמדת הלב אל העבירה באה מסיבת החושים, וכמו שכתוב "העין רואה והלב חומד", אומרים חז"ל להפך, שאילולא קדמו ציורי התאווה למשול בליבו- לא היה נפעל ממראה עיניו'. וכך גם מדויק בלשון הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם- הלב קודם לעין. כלומר, אין האדם נפעל מהמציאות אלא רק מהפרשנות שלו למציאות, שהיא תלויה בתפיסות שמונחות בשכלו. והראיה שמביא המדרש לדבר היא שגם סומא חוטא.

ורבי ישמעאל מוסיף יסוד נפלא, וכבאור המלבי"ם

"שדייק מה שכתוב 'ולא תתורו אחרי לבבכם' ולא אמר 'ולא תלכו אחרי לבבכם', על זה אמר שנפש האדם וכוחותיה נבראו באורח ישר וטבע הלב והנפש נוטה אל הטוב, רק שהאדם מקלקל את טבעו ומעלה על ליבו ציורים רעים ומחשבות הפוכות מטבע הנפש, ועל כן לא יכול לאמר 'ולא תלכו אחרי לבבכם' שאם היה הולך אחרי מה שדרכי הלב סלולות בטבע יצירתו היו דרכים טובים וישרים, ולכן אמר החכם 'שמח בחור בילדותך והלך בדרכי ליבך ובמראי עיניך' שמדבר  ממי שהולך בדרכי ליבו הטובים אשר לא נשחתו עדיין, ורק מי שנוטה מטבע נפשו אשר היא טובה וטהורה בעצם יצירתה, ותר ומרגל בלבבו ובעיניו ומבקש חשבונות רבים- על זה הזהיר, וזה שכתוב 'שמח בחור בילדותך'- בדרך ישר, רצה לומר והלך בדרכי ליבך הישרים בטבע כמו שכתוב' אשר עשה האלקים את האדם ישר', או 'בדרך שתרצה', שעל זה אמר 'והמה בקשו חשבונות רבים' על זה אמר 'ולא תתורו'".

כלומר, מה שעולה מדברי המלבי"ם הוא ש'לתור' זה להתבונן עם תפיסות קודמות, אישיות, סובייקטיביות, וכאשר האדם מתבונן על העולם עם תפיסות קודמות פועלת עליו ראיה זו לרעה. אולם כשאומרים 'לראות' הכוונה היא להסתכל על הדבר באופן נקי, טהור ואובייקטיבי. וכפי שמבאר המלבי"ם במקומות רבים, שהפועל 'ראה' כוונתו היא התקלות אקראית במציאות, ללא עיון וללא תפיסות קודמות, אלא ראיית המציאות כפי שהיא (הערה 1).

ועל פי זה ברור מדוע מופיעה פרשת ציצית כניגוד לחטא המרגלים. כי יש להראות את ההבדל שבין ראיה לתירה, וללמדנו שלא העולם גורם אלא האדם גורם, לא המציאות מנהלת אותנו אלא אנו קובעים מהי המציאות מצידנו. ומכיוון שביכולת לטהר את הלב תלויה כל היכולת שלנו לראות את המציאות, את הגילוי האלוקי שנגלה אלינו דרך העולם באופן נקי ונכון. וזה גם עניינה של פרשת ציצית – היכולת שלנו להיות כלי שקולט הכל ומעביר אותו באופן נקי, כעניינו של הצבע הלבן, וכל זה מתוך קישור לחלק האלוקי שבנו- התכלת, ולכן מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות.

והלימוד שעולה מכאן אלינו הוא שאנו צריכים לטהר את לבבנו, לקנות את מחשבתנו ולהצליח לראות את הדברים על אמיתתם, כפי טבענו הטהור והטוב, ולהיזהר מלתור, מלראות את העולם בראיה שאיננה נקייה וטהורה. ויהי רצון שנזכה לכך ויתקיים בנו "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".


הערה 1. כפי שכתוב בספר הכרמל (מילון על פי פירוש המלבי"ם) ש"ההבדל בין 'ראה' ובין יתר לשונות הראייה… ויפול גם על הראיה הפתאומית, בלי כוונה להביט בכוונת הלב כמו 'ראה ה' (ללא כוונה) והביטה (עם כוונה)', 'אם אביט אליך (בכוונה) ואם אראך (אפילו בלא כוונה)'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן