חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

קטניות

שלום וברכה, שבבי שקדים מולבנים שכתוב עליהם "לאוכלי קטניות" אך ברכיבים כתוב "שקדים מקולפים 100%", האם מותר לאכול אותם למי שלא אוכל קטניות? לא יודע אם זה קשור, אבל אציין שאנו נוהגים לאכול לפתית.

מותר. ובכלל, כל דבר שברכיבים לא ברור למה כתוב לאוכלי קטניות, או שהסיבה שכתבו כך היא משום שיש במאכל שמן קנולה או שמן סויה – מותר.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה':

שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:33:29

תרופות בפסח

שלום וברכה, הרב כתב כי בשעה"ד ניתן להשתמש בתרופות עם טעם בפסח, למרות שהן לא כלולות במאגר התרופות הכשרות לפסח. השאלה שלי, אם אני כולל במכירת החמץ גם את התרופות האלה, במידה ואני נקלע למצב של שעת הדחק בפסח, האם עדיין אפשר לקחת את התרופה למרות שהיא כביכול כלולה במכירה?

אין צורך לשים תרופות טעימות במקום המכירה, שכן כיום תרופות אלו מותרות גם שלא בשעת הדחק, כפי שכתב הרב ברביבים של השבת האחרונה.

לעצם השאלה האם בשעת הדחק מותר לקחת דבר ממקום המכירה, כגון שהניח שם מאכל שגילה במהלך החג שלא היה צריך למוכרו, וכעת הוא זקוק לו מאוד – במקרה כזה הרב מלמד סובר שניתן להקל על סמך כך שאם הגוי ירצה את הדבר – ישלם לו עליו. ואין זה מראה שהמכירה אינה רצינית, שכן מכיוון שהגוי יודע שהמכירה היא אינטרס של היהודי, לא חושש לרמאות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 14:25:33

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

יום הכיפורים ו'כל נדרי'

את יום הכיפורים אנו פותחים ב"כל נדרי" ונעמוד היום על שתי משמעויות של תפילה זו: ניתוק מהכבלים, ועמידה בציפיות של עצמנו.

המשמעות הראשונה: ניתוק מהכבלים הקושרים אותנו.

נסביר משמעות זו דרך מילות התפילה:  "כל נדרי ואסרי… וקונומי וקונוסי וכינויי…"- כל ההתקשרויות, הכינויים, ההשתייכויות, התוויות וההגדרות ששמתי על עצמי, ושאולי אשים על עצמי – "כולהון יהון שרן… בטלין ומבוטלין"- כולם יהיו מותרים בטלים ומבוטלים. מעתה אני משחרר את עצמי מכל אלה.
אדם מכנה את עצמו בכל מיני כינויים: שהוא אינטלקטואל, שהוא חסיד, שהוא לא-חסיד, שהוא לא מתרגש בקלות וכו' וכו'.
אדם כובל את עצמו בכך שאומר שהוא לא מסוגל לדבר מסוים, שיש נושאים שעליהם לא מדברים ולא חושבים, ושלעניינים כאלו ואחרים הוא בכלל לא שייך וכו' וכו'. וממילא, כאשר הוא סוגר את עצמו היטב בקליפותיו – אין דבר שיכול להשפיע עליו.

מול כל התבניות לתוכן אליהן אנחנו מכניסים את עצמנו, ובכך מונעים מעצמנו את החופש להשתנות למה שאנחנו רוצים להיות, מגיעה תפילת "כל נדרי" ומכריזה שכל השבועות, כל הנדרים, כל התוויות העצמיות שלנו "בטלין ומבוטלין". בשביל להתחיל שנה טובה, צריך להתנתק מכבלים, צריך לסדוק את הקליפות שאנחנו עוטפים את עצמנו בהן, לדחוף אותן ולתת להן להתקלף וליפול מעלינו, ולעמוד, אפילו אם רק ליום אחד, לשעה אחת- בלי הגדרות מוצא, בלי דעות קדומות על עצמנו.
בבית הכנסת או מחוצה לו, בכל מקום בעולם, "כל נדרי" מזכירה שלכולנו יש מה לשכוח לגבי עצמנו לפני שאנחנו מאמינים ליכולת שלנו להשתנות, שהדברים שאנחנו חושבים שהם קבועים בנו יכולים להיות "לא שרירין ולא קיימין" בהינף החלטה, ושאולי לשניה אחת, כולנו דפים לבנים.

בהתאם לדברים אלו ראוי שכל אחד ואחד ישאל את עצמו בימים אלו:

  • מה ההגדרות שאני מגדיר את עצמי? אילו הנחות יסוד ודעות קדומות יש לי על עצמי?
  • אם הייתי מוריד את ההגדרות הללו לאן הייתי יכול להתפתח?
  • אלו עוד מחסומים אני שם לעצמי ולחלומות שלי, מה אני לא יכול? מה הגבולות שאני שם לעצמי?
  • מה אני מחליט להרשות לעצמי לנסות ואיך אעשה זאת?

משמעות השנייה: עמידה מול הציפיות וההבטחות שלי

נדר הוא צורת ביטוי לשאיפות שיש לאדם. כאשר אנו רוצים לתת תוקף לשאיפה אישית אנו נודרים. בתפילת כל נדרי אנו עושים התרת נדרים כדי להגיע לחיתום הדין בדף נקי. כל אדם צריך לבחון את עצמו האם הוא עמד בצפיות שהיו לו מעצמו בשנה הקודמת.

בפנקס י"ג, מופיע חידוש מעניין של מרן הרב קוק זצ"ל בנושא התרת נדרים: "זמני התרוממות של הנפש אינם תמידיים, הם דומים ללהט החרב המתהפכת על כד' הרמב"ם במורה נבוכים. על כן, ראוי שבעת היותם, ישאירו אחריהם רושם לזמן הבא אח"כ. וזה יסוד הנדרים בכללם… אמנם עם ההתרוממות, יוכל לפעמים להיות נלווה איזה יסוד זר, דמיוני, והחיים עצמם מבררים את ערך הסייג שבו".

כפי שהסברנו, הנדר הוא צורת ביטוי של השאיפות שיש לנפש. אבל לפעמים שאיפה יכולה להיות גם הזיה. ברגע של התלהבות אין לאדם תמיד שיקול דעת לעשות את הבחירה הנכונה. על כן כותב הרב קוק שכל אדם צריך לברר היטב עם עצמו האם מקור הנדר בשאיפה חיובית או בהזיה.

הכלי שבעזרתו ניתן לברר את מקורו של הנדר הוא התרת נדרים. וכך כותב הרב קוק בהמשך: "על כן, צריך מקום להתרת נדרים על פי חכם. אמנם, לפעמים התכונה שממנה הנדר נובע היא טובה ולא דמיונית, אבל אין החיים יכולים להתמיד במעלה זאת, מפני שפלותם"

בתפילת כל נדרי אנו עושים בירור של השאיפות שלנו:  האם הצלחנו לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו, או שמא היינו נתונים להזיות? רגע לפני שאנו מבקשים רחמים מהקב"ה, עלינו לברר עם עצמנו האם אנחנו עמדנו בציפיות שהצבנו לעצמנו. ומתחושה זו של חשבון נפש לעמוד לפני אדון כל.

ועל כן נשאל את עצמנו:

  • מה ההבטחות והציפיות שהבטחתי וציפיתי מעצמי בשנה שעברה?
  • מה התרחש ומה פחות?
  • מה לא קרה כי הוא לא מתאים? מדוע? ומה אני רוצה לשחרר מעצמי?
  • מה לא קרה כי לא הצלחתי ואני רוצה לחזור ולהתחייב לעצמי?
  • מה הצעד הקטן שאעשה בנושא?

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן