הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

וישלח – צדיקי השקר

כתבנו בשבוע שעבר על מידת האמת ועל מידת השקר המתחפשת לאמת, והשבוע נמשיך לעסוק בנושא זה, כיוון שהוא מהווה אחד המכשולים הגדולים לעובדי ה'.

באופן כללי הדמויות שאנו מציבים לנגד עיננו משפיעות מאוד על חיינו, ולכן צריך זהירות ובדיקה גדולה מי האנשים שאנו מציבים כמורי דרכנו, מי המודלים שלנו, ומי הדמויות אותן אנחנו מעריצים. וכדברי שלמה המלך במשלי: "מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו" – האדם נבחן על פי האנשים אותם הוא מהלל.

וכך כתב הרב חרל"פ זצ"ל (מי מרום, חלק ה): "רבי שמואל בר נחמני אמר כעכו"ם נדמה לו…רב שמואל בר אחא אמר כתלמיד חכם נדמה לו (חולין צא.), אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כי שרו של עשו אומר שהוא ילמד את יעקב אמונה טהורה ויהיה לו לרב, באמת אינו אלא עכו"ם שכל אמונתו אינה אלא כפירה וחרוף כלפי מעלה"

ובדומה לו מביא ר' שלמה קרליבך בשם ה'שם משמואל': "ישנו מדרש פלאי שמתאר איך נראה שרו של עשו. בתחילה נאמר במדרש שהוא נראה כמו רועה צאן פשוט, ולאחר מכן המלאך מתאר אותו כמו מלאך אלוקים (בר"ר עז, ב-ג)".

לכולנו זה קורה. לפעמים אנחנו מגלים משהו קדוש, אבל צריכים להלחם עליו. המלחמה איננה רק מול אנשים רעים. לפעמיים אנחנו צריכים להילחם על הקדושה מול אנשים שנראים ממש כמו מלאכים.

ה'שם משמואל' אומר שאם שרו של עשו היה מופיע בדמות עבריין זה לא היה כל כך מסוכן עבורנו. כולם יודעים שצריך להתרחק מעבריינים. אם שרו של עשו היה נראה כעבריין, יעקב היה פשוט נלחם נגדו מיד, בלי היסוס ושאלה. הנס הוא שיעקב זיהה את שרו של עשו אע"פ שהוא נראה כמלאך אלוקים.

זו השאלה: האם אתם מוכנים להלחם עם מישהו שנראה כאדם קדוש? האם אתם מסוגלים להילחם במלאך?.

כל אחד בסיגננו, מזהיר מפני הדומים לרבנים ות"ח, שטועים ומטעים. כידוע, לפעמים דווקא התורה יכולה להיות סם מוות, למשמאילים בה.

יש המדברים בשפה גבוהה וקדושה, אך הם נגד כל דבר, בטוחים שכל האמת איתם, מפלגים את המחנה והכול באיצטלא של קדושה וטהרה. בימים אלו צריך להרבות בזהירות, על המלאכים – המפלגים, על הצדיקים – הפוסלים את כולם, על הקדושים – שחושבים שרק הם מבינים.

זה קשה מאד, לגדל 12 שבטים, ולהישאר יחד, יהי רצון שנזכה לצדיקים אמיתיים ושלמים, שינהיגו אותנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן