חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

עבד השם הוא לבד חופשי – בהר-בחוקותי

פרשת בהר עוסקת ברובה בערך החירות והחופש. הפרשה מתחילה במצוות השמיטה שיוצרת מצב שפעם בשבע שנים ישנה שנה של שוויון, שנה בה גם העבד, האמה, השכיר וגרי התושב יכולים לחוות שנה אחת שפע, חירות כלכלית, שהיא אחד התנאים הבסיסיים לתחושת החירות הרוחנית.

חלק משמעותי ממצוות השמיטה הינה שמיטת הכספים, בה כולם חוזרים להיות נקיים מחובות ושעבודים ויכולים להתחיל לבנות מחדש את חייהם.

בשנה זו רוב האנשים לא היו עובדים וממילא היו פנויים לעסוק בתורה, בערכים, במשמעויות ובאידיאלים של החיים וממילא גם הייתה להם הזדמנות להתחיל מחדש את מסלול חייהם, את הנהגת ביתם ומשפחתם ואת דרכם האישית.

לאחר מכן מופיעה מצוות היובל שעניינה שכל אדם ישוב אל נחלתו ומשפחתו, "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". דבר זה מוביל לחירות, לכך שכל אחד, גם אם עשה טעויות ונכשל, יוכל לחזור לעצמאות כלכלית. המשאב הבסיסי, הקרקע, יחזור אליו וממנו יוכל, בפיתוח נכון, למצוא את פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.

יתר על כן, אם במהלך השנים האנשים אשר ששהו בקרקע פיתחו אותה ואת האזור סביבה, וממילא העלו את ערכה, ייהנה בעל הקרקע מפירות אלו כאשר הוא ישוב אליה בשנת היובל. באופן זה כל העם שותף לצמיחה הכלכלית, אפילו אם יראה את פרותיה רק בבוא היובל.

לאחר מכן עוסקת התורה באיסור האונאה. גם איסור האונאה הינו איסור שלילת החירות מהאדם, שהרי כאשר האדם פועל על ידי נתונים שגויים, שקריים ומניפולטיביים שהוצגו לו על ידי הרמאי הוא בעצם אינו פועל בחירות שכן הוא לא מקבל את החלטותיו על המציאות הנכונה אלא על פי מצג השווא שהוצג לו. (לצערנו, באופן זה נהוג היום לשעבד את האנשים- מציגים להם על ידי פרסומות ואנשי מכירות ממולחים מצגי שווא וממילא לא מאפשרים להם לבחור את הבחירות באופן אמתי ושלם).

בהמשך הפרשה מופיע איסור על ריבית. הריבית הינה סגנון נוסף של שעבוד בו האדם נאלץ, כדי להשיג את צרכיו המינימאליים, לשעבד את עצמו לנותן ההלוואה, וכפי שהדבר בולט בדיני עבד עברי ועבד כנעני, ובדין יהודי הנמכר לגוי.

באופן מפתיע לקראת סיום כל ענייני החירות הללו מופיע הפסוק שעוסק בעבדות "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוקיכם".

לכאורה זהו סיום מפתיע לענייני החירות, סיום האומר, באופן פרדוקסאלי, שאחרי כל הטרחה, העמל והבטחת חירותו של האדם, האדם הינו עבד- עבד ה'.

אלא שכפי שאנו יודעים העבדות לקב"ה היא החירות האמתית, כי המחויבות לערכים עליונים, לאידיאלים אלוקיים, לטוב ולמוסר השלם, היא המשחררת את האדם מעבדות לחומריות ולדברים הנמוכים, כפי שמופיע מיד בפסוק לאחר מכן "לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". כלומר, אדם שאיננו עבד ה' יגיע בסופו של דבר לעבוד עץ ואבן, להשפיל את כל מלוא קומתו בשביל עצים ואבנים.

האדם צריך להיות בן חורין במחשבותיו ורצונותיו וכן בזמנו ומקומו. ואכן הפרשה מסיימת "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'". כלומר, גם לזמן של האדם אסור להיות משועבד. ישנו יום בשבוע בו האדם משתחרר מכל השעבודים ומרשה לעצמו לנוח ולהתענג על ה', ישנו גם מקום בו אין שעבוד, אפילו לא לחוקי הטבע- 'מקום הארון אינו מן המידה', עשרה ניסים קבועים היו במקדש וכו'. יש מקום וזמן שלא משועבדים.

השבוע נחגוג את יום ירושלים, ואני חושב שהנקודה שהעלנו בדברנו היא נקודת היסוד של ירושלים. אפשר שתהיה עצמאות ושמחה גדולה עליה, אבל עצמאות שאינה מחוברת ליראת ה', לאמונה ותורה, עצמאות שאינה כפופה לקב"ה, מדינה שאינה רואה את עצמה כיסוד כיסא ה' בעולם, אינה עצמאות אמתית.

ירושלים שעניינה עיר ה', המקום בו אמר הקב"ה לאברהם "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה", ושמה נקרא על שם היראה השלמה, היראה מן השלמות האלוקית, היא המשלימה את העצמאות, ובלעדיה גם העצמאות היא כלי שיכול להביא לשעבוד גדול יותר. (כמו נער מתבגר שנעשה עצמאי יותר יכול מצד אחד להתפתח בעקבות כך אך יכול מנגד להתמכר ולהשתעבד למשל לסמים).

יהי רצון שנזכה לעצמאותנו האמתית.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן