חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

עם חדש מתחיל – דבר תורה לפרשת שמות

מאנשים גדולים לעם גדול

השבוע אנו מתחילים את חומש שמות המכונה גם "ספר הגאולה". ניתן לומר כי ספר בראשית עסק בבניין הכלים, הן הכלים הגשמיים, הבסיסיים, הכוללים את עולם הטבע, והן הכלים המיוחדים לקליטת דבר ה', הכוללים את האנשים, ובתוכם אנשי ישראל הניצבים לאות ולמופת. אלא שהתוכן טרם הופיע, ולכן גם עם ישראל שכל עניינו הוא גילויי האידיאלים האלוקיים לא הופיע, וזהו עניינו של ספר שמות- הופעת התוכן. (האבות הם אמנם המודל שלנו לשיא אליו יכול להגיע האדם הפרטי, אך העם, עם ישראל, טרם הופיע).

המעבר בין קבוצת אנשים פרטיים, יחידים ומעולים, לעם שלם, בולט מאוד בפסוקים שבתחילת פרשתנו.

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו…. ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים" – כלומר, בני ישראל נמנים בתחילה כפרטים יחידים, וכפי שרומז זאת רש"י בציינו כי בני ישראל נמשלו לכוכבים, שכל אחד ואחד מאיר בפני עצמו כיחיד.

אלא שאז, עם תום הדור ההוא, "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" – פסוק המהווה חתימה של שלב בבניין העולם – מתחיל תהליך מואץ מאוד של גדילה, "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם".

תהליך הגדילה וההתפתחות הזה איננו רק כמותי אלא בעיקר איכותי. יש כאן הכנה לקראת הופעת העם.

עם בני ישראל

ואכן, כאשר קם על מצרים מלך חדש, שלא ידע את יוסף ואת דורו, שלא הכיר את בני ישראל כפרטים, הוא מזהה תופעה חדשה ומדאיגה: "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". המלך החדש הוא הראשון שקורא לנו בשם 'עם' (יש כאן, בדרך אגב, לקח חשוב ביותר לימינו, שלעיתים רק מישהו חדש, שלא חושב 'בתוך הקופסא' יכול לגלות תהליכים חדשים ודברים שאנשים אחרים, מתוך המערכת, לא שמו לב אליהם).

מה שמדאיג את פרעה זה לא שיש כאן הרבה עבדים אלא שנוצר כאן עם. ואכן, כפי שקרה פעמים רבות בהיסטוריה, החושים המחודדים של שונאינו לא טעו, ועם חדש ומופלא אכן מופיע על בימת ההיסטוריה – עם שעתיד לשנות את העולם ולהוביל אותו לגאולתו.

פרעה מנסה לעצור את הקמת העם

כנגד זאת פרעה מנסה לגזור גזירות. פרעה רוצה להחזיר את השד לבקבוק ולעצור את התפתחות העם הזה. השלב הראשון בגזירות פרעה הוא עבודת פרך- עם שלם מועסק בעבודה טכנית- כשהמטרה היא "למען ענותו" – כשעל כך כותב מדרש 'שכל טוב' "למען ענותו' – מתשמיש כדי שלא ירבו". וכפי שאנו דורשים בהגדה של פסח "וירא את ענינו' – זו פרישות דרך ארץ". וכפי שכותב ה'אבן עזרא' "וטעם ענותו ליבש זרע הזכרים". והגמרא (סוטה יא.) מבארת על הפסוק "ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס" ש"פיתום – שראשון ראשון פי תהום בולעו" "ורעמסס – שראשון ראשון מתרוסס"- כלומר, עם שלם עוסקים בבניה שכל הזמן נחרבת.

ברור כי פעילות כזו אמורה לדכא את רוח האנשים שעסוקים יום וליל בבניין שלא שווה כלום, ואם ירידת הרוח הרי שהרצון ליצור עם, לגדול, לפרות ולרבות אמור להישבר ולהתמוסס. אולם התורה מספרת לנו ש"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". דהיינו, יש כאן עם לא טבעי ולא נורמאלי, שלא פועל על פי הגדרים המקובלים וההגיוניים, עם שלא נתון לחוקי הפסיכולוגיה הרגילה.

פרעה לא מתייאש ומנסה דרך אחרת. "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך", ומבאר רש"י "בפרך- בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו".

השלב הבא בניסיונו של פרעה לשבור את הקמת עם ישראל הוא שאנשים יהיו עם גוף שבור וממילא כל מחשבתם תהיה על גופם, על כאבם הפרטי וצרכיהם ההכרחיים והקיומיים.

ואם זה לא מספיק אזי "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה", כלומר, עם ישראל כבר לא ראויים לעבוד בבניין, במלאכה שיש בה יצירה ומחשבה, אלא עם שלם הופך למייצרי לבנים. עם שלם עובד בבוץ ובטיט. ואם זה לא מספיק אז מוסיפים לנו חז"ל ודורשים "ובכל עבודה בשדה- וכי בשדה היו עובדים ולא בעיר? אלא שגזרו עליהם אנשים ילינו בשדה והנשים בעיר כדי למעטן בפריה ורביה".

העם צומח מהמשפחות

פרעה מבין שהעם צומח מתוך המשפחות ולכן הוא מנסה להפריד ולפורר את התא המשפחתי. (אולי אפשר לומר כתובנה לימינו, על מה שדורשים חז"ל שפרעה נתן את עבודת הנשים לאנשים ואת עבודת האנשים לנשים – שאין לך דרך טובה יותר לפרק משפחות מאשר לבלבל בין תפקידי האיש והאישה).

ופרעה לא מסתפק בכך וממשיך ומבקש מהמיילדות להמית את הבנים מיד בלידתם. אלא שהמיילדות באות ומסבירות לפרעה "כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו".

ומבאר המהר"ל (גבורות טו) שהמיילדות רצו לומר לפרעה שעם ישראל הוא סוג אחר של אנשים, כמו ההבדל שבין חיות השדה לבהמות, שכל חיות חומרם דק מזה של הבהמה, כך בישראל יש "דקות החומרי". כלומר עם ישראל, כפי שאמרנו, איננו עוד אחד מהעמים אלא עם שנשמתו, נפשו וחומרו הם ממין אחר, עליון ונשגב יותר.

דבר זה צריך להיזכר על ידינו בכל עת להלכה ולמעשה. עם ישראל איננו עם ככל העמים ולכן תרבותו שונה, כלכלתו שונה, משפטו שונה וכל אורחות חייו אינם דומים למקובל. וכך צריך להיות! וכל זמן שלא נעלה לייחודנו ומעמדנו הקב"ה ימשיך להביא עלינו דברים שיעוררו אותנו להבין שאיננו ככל העמים.

יהי רצון שנזכה להאיר את עיניהם של ישראל ולגלות את גדלות העם הנפלא והנשגב הזה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן