Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת וארא וחודש שבט

השבת אנו קוראים את פרשת וארא ונפגשים מחדש עם המכות שהיכה הקב"ה את המצרים, כשבנוסף נתייחדה השבת הנוכחית בכך שהיא שבת ראש חודש שבט.

המדרש (פסיקתא זוטרתא שמות ח) קושר בין הדברים ולומד ממכת הדם שארכה שבוע ימים כי כל המכות ארכו שבוע ימים (פרט למכת החושך שארכה שלושה ימים בלבד), וממילא מסיק המדרש כי זמן תחילת המכות היו בחודש שבט, תוך שהוא מסיים כי "מחודש שבט התחילו המצרים ללקות, ולכך נקרא שבט שבו נשבטו (הוכו) המצריים, ומשבט עד ט"ו בניסן עשרה שבועות, שבוע לכל מכה".

וננסה להבין מעט את מהותו של חודש שבט.

בספר יצירה על חודש שבט כתוב: "המליך אות צ' בלעיטה, וקשר לו כתר, וצרפן זה בזה, וצר בהם דלי בעולם, ושבט בשנה, וקורקבן בנפש זכר ונקבה".

האות צ' מרמזת על הצדיק, כפי שמופיע במזמור תהילה לדוד ('אשרי יושבי ביתך') באות זו, וכפי שמופיע בגמרא (שבת קד.) שם דורשת הגמרא את כל אותיות האל"ף בי"ת.

עניינו של הצדיק הוא לחיות בצדק ולעשות צדק. הצדיק האמיתי מבין שיש לעולם חוקיות וסדר, יושר ומשפט, והוא חי על פי אותו היושר והמשפט, שהוא הצדק. וכמובן, שהוא משתדל בכל יכולתו להביא צדק ויושר לעולם.

לעיתים נראה לאנשים כי לחיות על פי חוקים זהו דבר יבש ודל, וכי מי שמנסה לחיות ללא חוקים, כפי שעושה הרשע, משדרג בכך את חייו שיהיו טובים יותר, מעולים יותר, ובעיקר שמחים ומעונגים יותר.

אלא שהאמת הפוכה, דווקא הצדיק, היודע את החוקים האמיתיים של העולם ויודע לחיות על פיהם, חי חיים הרמוניים ושלמים, בהם הטבע ומה שמעל הטבע, הגוף והנפש, החומר והרוח, מתואמים ומסייעים זה לזה. לעומת האדם שחי בניגוד לחוקים, שחייו מלאים סתירות פנימיות ומכאובים.

לא לחינם האות צ' היא האות ה-חי (18) באל"ף בי"ת.

וזהו עניינו של חודש שבט, החודש בו צריך להופיע הצדק והיושר, החוק והמשפט, שהוא המביא לתיקון ולשמחה שיופיעו בעקבותיו בחודש אדר.

הקב"ה "המליך אות צ' בלעיטה". הלעיטה היא האכילה. ואין זו אכילה פשוטה אלא אכילה מרובה וגדולה.

האדם הידוע ביותר בתנ"ך על לעיטתו הוא עשו, "ויאמר עשו הלעיטני נא מן האדום…". ומתאר זאת המדרש שעשו פתח את פיו כגמל וביקש מיעקב לשפוך לתוכו את האוכל.

לכאורה, דווקא הצדיק הוא הדמות ההפוכה ללעיטה, שכן מגלה לנו הכתוב (משלי יג, כה) ש"צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר". רבים מן המפרשים (מצודת דוד, אלשייך ועוד) כתוב על פסוק זה "'לשובע'- אינו חפץ במעדנים אלא רק בדבר המשביע את הנפש, אבל הרשעים יתענגו באכילת מעדנים מתוקים וערבים ותמיד בטנו חסרה כי רווחה לבסימא שכיחה (תמיד יש רצון לאכול דברים מתוקים, או בלשון הילדים, לממתקים תמיד יש מקום בבטן) ויוכל עוד למלאותה".

אם כן, לכאורה, ההלעטה לא שייכת לצדיק.

ואולי ניתן להסביר שיש שתי סיבות בגינן האדם יוכל בדרך של הלעטה: סיבה אחת יכולה להיות שהאדם רוצה לאכול עוד ועוד, ובדרך של הלעטה הוא יכול לאכול הרבה מאוד בזמן קצר. סיבה שניה והפוכה לראשונה היא שהאדם מבין שעיקר התענוג והשמחה בחייו נובעים מהעניין הרוחני, ולכן הוא לא רוצה להאריך ולהשקיע זמן רב באכילה, ולא רוצה ליהנות באכילתו, ולכן הוא אוכל בלעיטה.

הצדיק לועט כיוון שמחד הוא מבין שחייבים לתת לגוף את צרכיו וחוקיו, ומאידך מרכז חייו והנאותיו אינם באכילתו.

אחד המבחנים הגדולים שיש לאדם הוא יחסו אל האוכל בפרט ואל כל הנאות החיים הגשמיות בכלל.

חז"ל מלמדים אותנו במסכת ביצה שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים של השנה לאחר מכן. חז"ל לומדים זאת מהפסוק "כי חוק לישראל משפט לאלוקי יעקב" עליו שואלת הגמרא מניין שחוק רומז על המזונות? ועונה שניתן לראות זאת משני פסוקים, "ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעה" ו"הטריפני לחם חוקי". בנוסף ניתן לראות זאת מהפסוק "ותקום בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה".

אחד הדברים החשובים ביותר בפגישותינו עם הנאות החומר, שמחד הן דבר משמח ומאידך דבר נצרך ובסיסי לחיים, זה לדעת לשים את החוק ואת הסדר, את הכמות הנכונה, בזמן הנכון. וזה כפי שאמרנו, עניינו של שבט.

שבט הוא גם חוק, כפי שכתוב: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", ועל פי זה אפשר להסביר שהמצרים שנשבטו בשבט, אין הכוונה רק שהוכו אלא גם שנעשה בהם חוק ומשפט.

כידוע, ראש השנה לאילנות נקבע בשבט, כשעל פי חז"ל הסיבה העיקרית לכך היא שעד אז יצאו רוב גשמי השנה. כלומר, המזונות שנרמזים בגשם, אותו השפע האלוקי היורד אלינו, מסתיים ברובו בשבט, אז נקבע הדין של המזונות, כמה בפועל זכינו.

וזהו אולי הרמז שמזלו של חודש זה הוא דלי, שהוא כלי המידה והקיבול להחזקת המים, השפע, ואז אנו עומדים במבחן האם נדע להשתמש בכל השפע הזה בצורה טובה ונכונה, בצדק ובמשפט.

וזהו גם עניינו של הקורקבן, שעניינו הוא, על פי הגמרא (שבת קנב.) לקחת את המאכל, לפרק ולטחון אותו ומשם לתת לכל איבר ואיבר בגוף את חלקו המיוחד הנצרך לו מן המאכל.

השבט המיוחס לחודש זה הוא שבט אשר, עליו כתוב "מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך", ומסופר בזוהר על שני תנאים שהלכו בדרך, ושאל האחד את חברו האם זו הברכה שברך יעקב את בנו, אשר, שיהיה שמן, והם נגשו לשאול שאלה זו את רבי שמעון בר יוחאי שענה להם שיסתכלו בסוף הפסוק: "והוא ייתן מעדני מלך".

כלומר לאשר יש שפע גדול אך הוא יודע לתת לריבונו של עולם את הכבוד וההדר המלכותי שנוצר כאשר יודעים לנווט את כל השפע לקדושה עליונה.

ברוך ה', אנו מגיעים לחודש זה מתוך ימים עצומים ומופלאים של שפע ממרומים, של גשמי ברכה ונדבה, ואנו יודעים שהגשם בארץ ישראל מבטא את השפע החומרי שהקב"ה שולח לנו מתוך אהבה גדולה. וממילא מטרתנו ומגמתנו בחודש זה היא להצליח, מתוך השפע הגדול, לתת לכל דבר את חוקו ומקומו. ובחודש זה נזכה בעז"ה לבחור את הכנסת החדשה, ויהי רצון שהקב"ה יכוון אותנו ואת כל ישראל לתת לכל מפלגה את חוקה הנכון כדי שעם ישראל והנהגתו הממלכתית ידעו איך לנצל את אוצרות השפע והטוב שהקב"ה משפיע על ישראל, ארצו ומדינתו. חודש טוב.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן