חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

ברוך אומר ועושה – לפרשת מקץ ושבת חנוכה

בפרשת השבוע אנו מוצאים את יוסף בגדולתו. יוסף מורץ מהבור ומיד, כמי שמוכן ומתוקן לכך שנים רבות, נוהג בגינוני מלכות מופלאים ופותר את חלומו של פרעה, כשאחד הדברים הבולטים שמייצגים מאוד את תכונתו של יוסף הוא היכולת לעבור מראיית העתיד להדרכות המעשיות הנגזרות ממנו.

חכמה יישומית

יש חכמים ונבונים שיודעים לשער ולהעריך מה צופן בחובו העתיד, אולם רובם הגדול של אלו היודעים לצפות את העתיד לא יודעים איך לפעול בכדי לשנותו ולעצבו. לדוגמא, רבים וטובים העריכו מה יהיו תוצאות הסכמי אוסלו האומללים, אולם כמעט אף אחד לא ידע מה לעשות כדי לעצור אותם.

וכך אנו מוצאים פעמים רבות שאנשים יודעים להתריע ולהזהיר מפני העתיד אין איך בהם את הכוח והחוכמה המעשית והיישומית כדי להשתמש בהם ולעצבם.

כוחו הגדול של יוסף הוא בחוכמתו המעשית. הוא יודע גם לראות ולהבין את העתיד, אך גם לעצבו כרצונו.

מלחמת החשמונאים

כוח זה אנו מוצאים גם אצל החשמונאים. סביר להניח שרבים מיראי ה' שבאותו הדור ראו את התקדמות היוונים ועוזריהם וידעו שחייבים לעשות משהו. הם התפללו וייחלו בכל ליבם שה' יושיעם מהצרה הנוראה שבאה עליהם. אך למעשה הם היו חסרי אונים נוכח הכוח היווני האדיר. הדבר היחיד שנעשה על ידם היה לברוח, להתחבא ולמסור את נפשם במסירות עצומה על דבר ה', התורה והמצוות.

רק החשמונאים בגבורה ותעוזה, בחוכמה ובאסטרטגיה מתאימה ידעו להחליט ולבצע דבר אחר. וכפי שכתוב בספר המקבים (ב, לט):

"ויאמרו איש אל רעהו אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו, ולא נלחם בגויים על נפשנו ועל תורתנו, עתה מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ, ויועצו ביום ההוא לאמור כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת נלחם בו ולא נמות".

לא ברור שהחשמונאים ידעו שיש סיכוי לנצח, אולם גם אם חס ושלום מגיעים למצב שאין ברירה אלא למסור את הנפש, אומר יהודה המכבי לחייליו: "כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו, וכאשר יהיה הרצון בשמים כן נעשה".

הגבורה המעשית המצטרפת עם החוכמה המעשית היא דבר נדיר ויקר. בעינינו ראינו כיצד בגירוש מגוש קטיף לא עמד שום מנהיג מעשי שיכול היה להנהיג בגבורה את המלחמה הראויה נגד הגירוש. חלק סברו שאסור להילחם כי אלו אחינו ולחלק לא היה את האומץ והגבורה לקום ולעשות מעשים השונים מן הנורמה המקובלת בציבור הדתי לאומי. כל מי שהעז לפעול שלא כמקובל ולנסות להיאבק באמת, מיד יצאה כנגדו מקהלה של גינויים וביקורות מפי אנשים שפחדו או שחשבו שאסור להילחם.

במידה מסוימת יש דמיון רב בין מלחמת החשמונאים והיוונים לבין המלחמה שבין נאמני התורה, אוהבי הארץ והעם לבין מתנגדיהם.

פנחס החשמונאי

כידוע התקוממות החשמונאים החלה מהריגת מתייוון (ולא הריגת יווני), כפי שכתוב בספר מקבים (ב, כג):

"וככלותו לדבר את הדברים האלה, קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך, וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה…ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא".

אנו רואים שאת תעצומות העוז לקח מתתיהו מפנחס המכונה בצוואתו 'פנחס אבינו' שהרי משפחת המכבים הינם מזרע הכוהנים. וגם מעשה קנאותו של פנחס היה כידוע נגד יהודי.

יש צורך בתעצומות נפש גדולים ובוודאות אמונית ואידיאולוגית ברורה כדי להילחם נגד אחים.

מאבקיה של מדינת ישראל

אבל האמת היא שברור לכולנו שההכרעה בכל המאבקים העצומים שעם ישראל נתון בהם, לא תבוא על ידי הכרעה מבחוץ, אלא על ידי הכרעה פנימית של עם ישראל. והקב"ה מראה לנו בשנים האחרונות את הדבר באופן ברור יותר ויותר.

למדינת ישראל, בסייעתא דשמיא אין אויבים חיצוניים המסכנים את קיומה. סוריה מתפוררת, מצרים מפולגת וגם אירן לא מהווה סיכון לקיומה של המדינה, וכן ה"פלסטינים" מעולם לא היוו סיכון אמיתי בהיותם מחוסרי צבא מינימאלית והנהגה מסודרת.

ממילא כל שנותר לנו הוא להכריע בתוך עצמנו איזו מדינה אנו רוצים. האם מדינה שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, מדינה שמייצגת במעשיה ובחוקיה את דבר ה', או מדינה שמייצגת את החוקים הנלקחים מהגויים ופועלת על פי מוסר נוצרי-מערבי? האם אנו רוצים מדינה שבית המקדש הוא מרכזה או מדינה שבמרכזה ניצב בית המשפט העליון?

כמובן שאין צורך לפעול באלימות ובמלחמה פיזית, אבל בהחלט יש צורך בחוכמה מעשית, בגבורה ובתעוזה, במסירות נפש ובחריצות, כדי להשפיע על עם ישראל להכריע בצורה נכונה.

יהי רצון שמימי חנוכה אלו ניקח את ההבנה שלא די לרצות ולחלום אלא צריך לפעול ולעשות באור גדול, וה' יצליח דרכינו. אכי"ר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן