שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פרשת וישב

בפרשה כתוב "..והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו .." מדוע לא מוזכרים בני לאה ?

רש"י – לפי שהיו אחיו מבזין אותן בתור בני השפחות ולכן מתוך צדיקות היה מקרבן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 06:07:25

מעשר כספי חתונה

שלום רב לרבנים אנחנו זוג שנשוי כבר שנתיים. שואלים בדיעבד על כספים שקיבלנו בחתונה. התחתנו בגיל צעיר ב"ה, ולאחר החתונה בקושי הרווחנו. אני הייתי אברך ועבדתי מעט מאוד, ואישתי הייתה סטודנטית, וגם כמעט ולא עבדה. לא היה לנו רכב, ואת כל הרהיטים בבית השגנו מאגורה, בלי תשלום. (מכשירי חשמל קיבלנו מהסבים והסבתות לחתונה). בחתונה קיבלנו סכום משמעותי ממשפחה וחברים, ולא נתנו מכסף זה מעשר. האם בדיעבד אנחנו צריכים לתת מעשר מכל הסכום שקיבלנו? מה לגבי כסף שיועד לדברים ספציפיים, כמו כלי מטבח, וכו? ומה לגבי חברים שנתנו להם מתנות כשהם התחתנו בסכום דומה? תודה רבה

1. לפי דבריך, הייתם עניים בשעת החתונה, כך שהייתם פטורים מנתינת מעשר. לכן אין צורך כעת לתת למפרע.

2. כסף שאדם נותן לחברו עבור קניית כל חפץ שהוא, אינו חייב במעשר, שכן הכסף הזה הוא בעצם חפץ. אמנם מהיתרה יש לתת מעשר, וכן אם למרות שקיבל את הכסף עבור קניית חפץ, זו היתה רק המלצה אבל למעשה הוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה – צריך לתת מעשר.

3. צריך בכל זאת לתת מזה מעשר.

4. הלכות מעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב'. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-05 07:00:18

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שבת הגדול

אמר הרבי מקוצק: טעמים רבים נתנו למה נקראת שבת זו בשם "שבת הגדול". בוודאי אמת שהוא שבת גדול מטעם הפשוט – משום שהיו נמשכים בשבת ובעשור מן העבודה זרה – וזה נקרא "גדול", על דרך שנאמר אצל יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוקים".
ששבת זו יש בה כח למשוך עצמו מעבודה זרה ומכל אבייזריהו דעבודה זרה, מה שנקרא עבודה זרה, כמו גאווה וכעס וכו'.
ואצל הגדול נקרא עבודה זרה כל מה שהוא משועבד לדבר אחר חוץ ממלכות שמים, כמו שהיה אומר הבעש"ט "וסרתם" "ועבדתם".
שבכל שבת הוא עומד להפריש עצמו מששת ימי החול, רק שבשבת הגדול, שמשכו ידיהם מעבודה זרה, יש בו כח יותר לזה, ובזה שמשכו ידיהם מעבודה זרה בעשור ובשבת הגדול פעלו שנשאר הכח לדורי דורות. שכל מעשי הצדיקים פועל לדורי דורות, קל וחומר מחטא אדם הראשון – שזה שחטא וקלקל נשאר לדורות שלא נתקן עוד, ומדה טובה מכל שכן על אחת כמה וכמה שפועל לדורי דורות לעולם.

דבר "גדול" מאד קרה בעשור לחודש ניסן. על כל יהודי היה להחליט בנפשו למי נתונה נאמנותו המוחלטת. הכרעה לא פשוטה היא לאדם לומר בפה מלא קבל עם ועדה מיהו ומי אדוניו. לקיחת השה, קשירתו למטה, שחיטתו, צלייתו, צביעת המשקופים, אכילתו בחיפזון תוך הכנות אחרונות ליציאה לדרך – כל אלו הן החלטות אמיצות של כל אדם, בוודאי לעבד מסכן ומסובל ביסורים. מה יאמרו המצרים? למה להעלות את זעמם? לשם מה כל ניקור העיניים הזה? האם לא כדאי היה לפעול עד כמה שניתן להנמיך את הלהבות, להראות את המחבר שבין בני האדם ולא את המפריד ביניהם? קל יותר "לפסוח על שתי הסעיפים" ולקבל את "האמת" שיש בכל רעיון ובכל שיטה ובכל תרבות.

אכן, בכל תפיסת עולם יש ניצוץ אלוקי חיובי חשוב ומועיל לעולם בכללותו ולנפש הפרטית, אך ברגעי האמת ייבחן האדם. מה יכריע האדם בעת שנוצרת סתירה בין השעבוד למלכות שמים לבין השעבוד לתרבות אחרת. תירוצים ורעיונות של פשרה ויכולת הכלה וכבוד הדדי עלולים להשתקלל ולקבל מעמד חשוב יותר מהמגיע להם, ובעת מבחן – לא תגיע מסירות הנפש הדרושה להעמיד את התורה על תלה.

ביום זה, תוך לקיחת סיכון רב, החליט עם ישראל "להמר על כל הקופה" ולהחליט "אם ה' האלוקים – לכו אחריו, ואם הבעל – לכו אחריו". הבחירה של ישראל בה' כלל איננה מובנת מאיליה. העבד היהודי נצרך היה להתמודד במסירות נפש לא רק אל מול השוטר המצרי שרואה את המרידה המתרקמת בימים אלו בבתי היהודים, אלא , לא פחות מכך, היה צריך היהודי להתכנס עם עצמו ולהכריע מהי אמונתו והאם הוא מוכן לשינוי קיצוני כל כך בהליכות חייו. לנו, שמתרחבים בהסבה סביב שלחן הסדר, שיודעים כבר את סופו של הסיפור, נראה המהלך המופלא הזה כצפוי ומובן. אך האם אנו מוכנים לעשות שינויים, אפילו קלים יותר ופשוטים יותר בחיינו, על מנת לקדש את שמו?

שבת זו היא "גדולה" כיוון שהיא מבטאת את לקיחת האחריות ובחירה מוחלטת בתפיסת העולם, ללא בלבלולים, ללא שיקולים זרים. רק מתוקף בחירה זו של עם ישראל בריבונו של עולם יכול היה הקב"ה "לפסוח" על בתי אבותינו, לבחור בנו מכל העמים, להוציאנו ממצרים ולתת לנו את התורה. שבת הגדול מבטאת את הברית הכרותה בינינו לבין הקב"ה – ברית שמתחילה קודם כל בהחלטה שלנו, היהודים הפשוטים, לקבל את ה' כאלוקים.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן