הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת צו ושבת הגדול- 'גדול המצווה ועושה'

ברוב השנים פרשת צו נקראת בשבת שלפני חג הפסח, הקרויה עוד בימי בעלי התוספות (שבת פז:) 'שבת הגדול' על שם הנס הגדול שהיה באותה שבת , וכך הם כתבו:

"ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא) כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה שנאמר: 'למכה מצרים בבכוריהם".

במהלך השנים נוספו עוד טעמים רבים לכינוי זה:

  • יש שטענו על שם הפסוק האחרון בהפטרה המבשר על הגעתו של אליהו הנביא 'לפני בא יום  הגדול והנורא'.
  • יש שהסבירו כי בשבת זו 'הגדול שבעיר' דורש לקראת הפסח בהלכה ובאגדה, והשהייה בביהכ"ס היא ארוכה וגדולה.

וקיימים עוד טעמים רבים…. גם אני הקט ארצה לתת כיוון אחר בביאור השם.

'גדול המצווה ועושה'

חז"ל במסכת קידושין (לא.) מנחים קביעה כי: "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". כלומר, דווקא מי שמצווה בציווי מסוים ועושה אותו כהלכה – הוא יותר גדול ממי שלא נצטווה כלל, ובחר להתנדב ולעשות מעשה.

כשניסיתי לפשט את אמירת חז"ל, נתקלתי בקושייה גדולה:

  • הרי מסתבר לומר דווקא ההפך!! דווקא המתנדב בעל זכות גדולה יותר ממי שמצווה!

לדוגמא: נגיד חלילה פרצה שריפה בבית מגורים עם דיירים רבים לכודים, והכבאים עושים את מלאכתם המקצועית נאמנה, אך גם האזרחים מרצונם הטוב שותפים להצלה כתף אל כתף עם הכבאים. האם לא מסתבר לומר כי מתנדבים אלו ראויים לציון לשבח יותר מאשר הכבאים? הרי תפקיד הכבאים הוא להסתכן ולהציל נפשות, ואילו האזרח הפשוט יכול היה לתפוס מחסה, וכאשר מבחירתו החופשית בחר לסכן נפשו עבור ההצלה –  לו מגיעה הגדולה!

עצם תמיהתי מול דברי חז"ל הכריח אותי להתעמק בנושא ולגלות כי נקודת מוצאי לא הייתה נכונה.

אכן, גם למתנדבים מגיעה גדולה, כפי שדבורה הנביאה שיבחה אותם (שופטים ה, ט): "… הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ ה'". אולם, לא המעשה הוא הפרמטר העיקרי אלא שלב אחד לפני כן המבחין בין אדם אחד לרעהו.

ככל שגודל התפקיד הוא חשוב – כך הבחירה בטיב האנשים תהיה מדוקדקת יותר, וממילא המובחרים ביותר הם אלו שיבחרו למשימה.

למשל, לפעולת מודיעינית מעבר לקווי האויב ישנה חשיבות אסטרטגית אך גם סיכון עצום לחיילים ולמדינה כולה. ברור שצריך לבחור לתפקיד החשוב את העילית שבעילית מכל היחידות. על כתפיהם מונחת הצלחת האומה כולה או חלילה כישלון שיהדהד לאורך שנים.

עולם מתוקן לא יכול להתנהל בהסתמכות על מתנדבים, אלא רק על בעלי תפקידים שמוכשרים לתפקידם בכדי שיעשו אותו באופן הטוב ביותר. הבחירה בהם ולא באחרים נובעת מגדולתם הייחודית המהווה יתרון גדול על אחרים.

לכן, במקרה חירום אנו מצפים בראש ובראשונה מגורמי החירום המוסמכים לתת את המענה המקצועי, ואין לצפות על עזרת מתנדבים שנקלעו לאזור, ואם עזרו – יבורכו מפי עליון. מה עוד, שלא תמיד עזרתם מועילה..

ציווי קרבן הפסח

לאור דברינו, נחזור לבאר את עניין 'שבת הגדול'.

י' בניסן לפני היציאה חל בשבת. ביום זה עם ישראל קיבל את הציווי הראשון שלו מפי הבורא: לקחת שה לקראת קרבן הפסח. הציווי הזה סלל את הדרך למתן תורה ולמצוות רבות נוספות. דווקא אנו נבחרנו מכל האומות לקבל את הציווי – דבר המצביע על איכות העם ותפקידו האלוקי בקרב האנושות.

תפקיד ישראל בעולם הוא להיות לב האומות, מגדלור של אור המנכיח את שם הבורא בעולם, ומתווה את הדרך הראויה לבני האדם. לשם כך יצאנו ממצרים, ולשם כך קיבלנו את התורה ונכנסנו לארץ המובטחת.

האם אין עוד אנשים שעושים מעשים טובים? האם אין חסידי אומות העולם?

יש ויש! אולם, כאמור, מקומם של המתנדבים מבורך, אך לא במעשיהם החשובים תיוושע האנושות כולה, אלא רק ע"י אומה שפועלת בקרב העמים ומקימה חברת מופת, ומגדלור של תורה מציון.

מכאן, 'שבת הגדול' מבטא את הגדולה של ישראל שמתבטאת בציווי הראשון שניתן לנו במצרים, ולא בכדי מילת 'צו' היא הפותחת את הפרשה בשבת זו. נוסף על כך, שבת הגדול אמורה לברר לנו עד כמה טמונה בנו גדולה. גדולה עליונה שבזכותה יצאנו להיות בני חורין העוסקים בתורה ובמצוותיה.

יהי רצון שנזכה לקיים את תפקידנו הגדול בקרב העמים.

שבת שלום וחג שמח

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן