חכמים לימדנו שנושא החלומות הוא מורכב. מצד אחד "חלומות שווא ידברו", ואין בהם אמת. אולם מצד שני, "חלום אחד משישים מנבואה", ויש בהם ניצוצות רוחניים. גישתנו לפתרון חלומות צריכה להתחשב בשתי הדרכות אלו.
אך אין צל של ספק, החלומות המופיעים בתנ"ך הן בעלות משמעות היסטוריות. ככל שדמות החולם היא יותר 'כללית' ובעלת תפקיד החולש על ציבורים גדולים – כך החלום בעל משמעות אסטרטגית.
בסקירה כללית, נמצא כי שני מלכים גדולים חלומו חלומות חשובים, פרעה ונבוכדנצר. ננסה לסקור את פשט החלומות ולעמוד על השווה והשונה ביניהם.
חלום פרעה – שבע ורעב בעולם
פרעה חולם על הפרות והשיבולים, וחרטומיו לא מצליחים לתת פתרון שמיישב את דעתו. ובזכות יוסף חלומות פרעה נפתרים בהסבר שיהיו שבע שנות שבע בעולם ואח"כ שנות שבע. בזכות פתרון החלומות יוסף מתמנה למשנה למלך, ומנהל את האימפריה ביד רמה. התמנותו מכינה את הקרקע לירידת משפחת יעקב ולתחילת התגשמות ברית בין הבתרים "גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינום ארבע מאות שנה".
חלום נבוכדנצר- מהלך ההיסטוריה
בספר דניאל מסופר כי נבוכדנצר מלך בבל חלם חלום שמטריד את מנוחתו. הוא קרא לחרטומי בבל ומבקש מהם לפתור אותו. הם מבקשים ממנו לספר להם מה החלום, אולם הוא כבר שכח אותו ומצווה עליהם לנחש אותו בעצמם. החרטומים אינם היו מסוגלים לעשות זאת ונבוכדנצר פוקד להוציא אותם להורג.
דניאל מתפלל לה' שיתגלה לו הפתרון והוא אכן חולם אותו בלילה. למחרת, הוא ניגש אל אריוך הממונה על ההוצאה להורג ומבקש ממנו להיכנס אל המלך. נבוכדנצר מסכים לקבל אותו ומבקש לדעת מה חלם. דניאל מתאר בדיוק את חלומו של נבוכדנצר.
בחלום הוא רואה פסל ענק, ראשו עשוי זהב, זרועותיו כסף, בטנו וירכיו נחושת, שוקיו עשויים ברזל, וכפות רגליו חלקם חרס וחלקם ברזל. והנה לפתע סלע ענק מופיע מאליו ומרסק את הפסל לרסיסים שאותם מעיפה הרוח, והאבן הופכת להר גדול.
נבוכדנצר הנדהם מכריז שאכן זה היה חלומו. ומבקש לדעת את הפתרון דניאל מסביר לו שראש הזהב משול לממלכת בבל. וזרועות הכסף זו ממלכת פרס שתהיה פחותה מבבל. ולאחר מכן בטן הנחושת משולה לממלכת יוון. שוקי הברזל משולים למלכות אדום, וכפות הרגליים מרמזות על כך שחלקן יהיו חזקות וחלקן חלשות. האבן מסמלת את מלכות הא-לוהים שתשלוט לנצח.
נבוכדנצר נדהם, כורע על ברכיו לפני דניאל ומכיר באמיתות דתו. הוא נותן לדניאל מתנות וממנה אותו על כל החרטומים
'ותפעם' – 'ותתפעם'
הדמיון בין הסיפורים הוא דומה. שני מלכים חולמים חלום בעל משמעות גדולה שמטריד את מנוחתם, לבסוף חלומותיהם נפתרים ע"י איש עברי. אולם, מתוך המילים עולה הבדל מהותי, וכך אומר הזוהר:
"מאי ותפעם? רבי יוסי אמר הא אוקמוה בפרעה כתיב ותפעם, ובנבוכדנצר כתיב (דניאל ב') ותתפעם ואוקמוה דהא בפרעה כתיב ותפעם בגין דהוה ידע חלמא ופשרא לא הוה ידע אבל נבוכדנצר חמא חלמא וחמא פשרא ואתנשי כלא מניה"
(אצל פרעה כתוב המילה "ותפעם", ואילו אצל נבוכדנצר כתוב "ותתפעם". פרעה ידע את החלום, אך לא ידע את פתרונו. ונבוכדנצר לא זכר את החלום שמטריד את מנוחתו וגם לא את פתרונו).
לאור זאת עולה השאלה: מה יכול ללמד אותנו ההבדל שמתבטא במילים "ותפעם- ותתפעם".
רוחו של משיח
ככל שתוכן החלום בעל משמעות לטווח של אלפי שנים הדבר נשגב מבן אנוש. זכירת פרעה את חלומו מצביעה שיש לו קשר כל שהוא לחלום, והוא יכול להיות שותף עם פתרון החלום. ואכן, כך הוא עשה כשמינה את יוסף לכלכל את מצרים בהתאם לחלום.
אולם נבוכדנצר חלם חלום העוסק במהלך העולם, ובאימפריות שיעלו וירדו לאורך ההיסטוריה האנושית עד בוא ימות המשיח. החלום מלמד, כי קיימים "זרמים תת קרקעיים" המובילים את העולם אל עבר ייעודו. אין לנבוכדנצר יכולת להשפיע על המהלך – ולכן, הוא לא יכול אפילו לזכור, כי אין לו יכולת להכיל את החלום.
בהקשר זה נציין, כי חכמים למדו מהפסוק הראשון של התורה (!) כי הוא מצביע על ארבע המלכויות שישלטו בעולם:
" "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" ואומרים חז"ל: אלו ארבעה מלכויות. "תוהו" – מלכות בבל, "בוהו"- מלכות מדי, "חושך"- מלכות יוון, "שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל", "על פני תהום"- זוהי מלכות הרשעה שאין לה חקר כמו התהום.
חנוכה – נצח ישראל
המפגש בין חנוכה לפרשת מקץ, יכול ללמד גם על המפגש בין חלום נבוכדנצר לחלום פרעה. החזון של העולם מתגשם ויוצא אל הפועל בשביל ישראל.
מובטחים אנו, כשם שהמלכויות התגשמו עד כה במהלך ההיסטוריה, כך מלך המשיח עתיד למשול בעולם, ולגלות לאנושות כי צלם אלוקים בקרבה.
שבת שלום וחנוכה שמח
