חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

סירוס כלב

שלום הרב הייתי השבוע אצל הוטרינר ושאלתי אותו למה הכלב שלי לא רגוע הוא כבר בן כמעט שנתיים ועדיין הורס את הבית מלא באנרגיות וכדו' הוטרינר אמר לי לסרס אותו ואמר שבשלב מסויים בחיים הכלב גם יהפוך להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים ויכול להיות גם כלפינו בגלל שהוא לא מסורס בנוסף אם יראה כלבה מיוחמת ויהיה עוד כלב שיריח את הטוטסטרון שלו ( כשמסרסים כבר אין ריח כזה ) הכלב השני יתקוף אותו והשניהם יפגעו במיוחד הכלב שלי שהוא קטן האם אפשר להקל ולסרס את הכלב ( מדובר בזכר ) ? ואם כן באיזה אופן ( סירוס כימי הוא בעייתי גם יותר צער בעלי חיים וגם יקר מאוד וצריך לעשות אותו פעם בחצי שנה ) ? תודה מראש

יש כמה פתרונות למצב כזה שהוא שעת הדחק :

  1. ברבנות של מועצה אזורית שומרון, ניתן למכור את הכלב לגוי, והוא נותן אותו לוטרינר גוי כדי לסרסו. צריך ליצור איתם קשר ולהביא אליהם את הכלב.
  2. אם אין הדבר באפשרותך, אתה יכול בעצמך למכור את הכלב לגוי כמו שמוכרים חמץ או כלי שצריך טבילה ולא ניתן להטבילו. צריך היינו להעביר את הכלב לידיים של הגוי, תוך הסבר שהוא קונה אותו בכך, ואתה לוקח אותו אחר כך בהשאלה בלבד, ואז אתה בעצם נותן את הכלב של הגוי לוטרינר גוי שיסרס אותו.
  3. אם אין לך גוי למכור לו את הכלב, אפשר לסרסו על ידי וטרינר גוי בגרמא, כלומר לא בהתעסקות עם איבר הרביה, אלא על ידי זריקה וכדומה.
  4. אם אין וטרינר גוי, אזי אם אכן מדובר על שעת הדחק, מותר על ידי וטרינר יהודי שיעשה סירוס זמני על ידי כדורים או שבב.
  5. אם גם זה לא אפשרי, יעשה סירוס קבוע בגרמא. אם אין גוי ואין אפשרות לסרס בגרמא – אסור.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-21 19:28:07

בין בשר לחלב

אם סיימתי לאכול ארוחה עם בשר. עברו 6 שעות מסיום אכילת הבשר, אך לא בירכתי ברכת המזון. מותר אז לאכול חלב?

מונים שש שעות מסיום אכילת הבשר ולא מברכה אחרונה, כמו כן צריך לברך ברכה אחרונה על הארוחה הבשרית לפני שאוכלים מאכל חלבי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-23 12:15:20

התרת נדר בלימוד תורה

שלום, בערך בכיתה ו' התחלתי ב"ה ללמוד כל יום פרק אחד בתנ"ך. ב"ה זכיתי לעבור על התנ"ך כמה פעמים, ועכשיו אני עומד לסיים שוב ומרגיש שאני לא רוצה להמשיך את הלימוד הספציפי הזה עוד, משום שכבר ביצעתי אותו הרבה מאוד שנים, ואולי אעבור ללימוד בספר אחר או אמשיך ללמוד לפעמים אבל לא בתור חובה או פעם ביום. כשקיבלתי על עצמי, זה היה לפני הרבה מאוד זמן, ואני לא זוכר בוודאות שאמרתי שזה בלי נדר. האם זה נחשב לי כנדר? אם כן, איך מתירים? תודה רבה!

לפני ראש והשנה ולפני יום כיפור, אנו עושים התרת נדרים על כל השנה, ומודיעים שבכל השנה הקרובה מה שנעשה יהיה בלי נדר. לכן זה לא נחשב לך לנדר. יחד עם זאת, כיון שמדובר על לימוד תורה, מן הראוי שהזמן שהקדשת ללימוד בכל יום, ימשיך להיות מוקדש ללימוד (כל לימוד תורה), שכן הראת במשך השנים שאתה מסוגל ללמוד זמן מסוים בכל יום, ולכן נכון להמשיך בזה.

עלה והצלח

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-25 17:31:36

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

בור ברשות הרבים – לפרשת משפטים

הגמרא בבבא קמא (דף לז ע"א) מספרת על אדם שתקע בשופר באוזנו של חבירו. רב הונא גזר עליו לשלם חצי זוז, אלא שבידו היה רק זוז שלם? מה עשה? פנה לאזנו השניה של חבירו ותקע גם לתוכה. כעת יכול הוא להוציא את ארנקו לשלם לחבירו זוז שלם עבור הפגיעה שפגע בו…

הקורא בפרשת משפטים יכול להסיק ממנה שאין זה נורא כל כך לשבור ולקלקל. אמנם, יש בכך חוסר נעימות מסוים, אך תמיד אפשר לתקן אותו בתשלום הוגן. הכסף מכפר על ההיזק ואפילו על הבושה. אכן, פרשתנו מלמדת אותנו להיות אחראיים למעשינו. בחינת "שברת – תשלם". אך פשוט וברור שהתורה לא באה לעודד רשעים להרוס ולשלם על הנזק. התורה רוצה שנקבל לא רק אחריות למעשנו, אלא גם רגישות רבה לממון הזולת. הנחת היסוד היא, שאף אם בכוונתי לשלם על הנזק, אסור להבעיר את שדה החבר ואסור להפקיר את הפקדון שבידי. זה כל כך ברור מאיליו, שאין צורך לכתוב זאת במפורש.

השבת, כ"ה בשבט, יום השנה לר' ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר. מי גדול ממנו ללמדנו פרק ברגישות כלפי הזולת. הנה מספר סיפורים המתארים את דמותו המופתית:

אחד מתלמידיו האמידים של ר' ישראל הזמינו פעם לארוחות שבת. מלא התלהבות סיפר לו התלמיד איך בין מנה למנה הם עוסקים בדברי תורה, שלא יהא שולחנם, חס ושלום, כאילו אכלו מזבחי מתים. לומדים הם שיעור קבוע בשולחן ערוך, מזמרים זמירות שבת ומאריכים עד לשעה מאוחרת.
הסכים ר' ישראל להזמנה, אך רק בתנאי שיקצרו את סעודת ליל שבת בשעתיים. ואכן, בפעם הזו מיהר המארח בסעודתו. אכלו מנה אחר מנה ולא הספיקה לעבור שעה וכבר הגישו מים אחרונים.
פנה בעל הבית לר' ישראל: ילמדני רבי איזה פגם מצא בהנהגת שולחני?
ר' ישראל לא ענה דבר ורק ביקש להזמין את המבשלת: סלחי לי, גברת, על שעייפתי אותך הערב. בגללי נאלצת, שלא כדרכך, למהר ולהגיש אל השלחן בלי שהות לנוח בין מנה למנה.
כל הברכות יחולו על ראש הרבי, השיבה המבשלת, הלוואי שכבודו יתארח בביתנו בכל לילי השבתות. בעל הבית שלי רגיל להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת בלילה, ואני עייפה מעבודתי במשך היום כולו עד שרגלי כושלות מרוב עייפות.

פעם אחת טייל ר' ישראל ברחובות העיר בחברת רב חשוב אחד.
החזיק הרב את מקלו תחת בית שחיו בצורה אלכסונית כך שקצהו בלט לחוץ.
העיר לו ר' ישראל שיש בזה דין "מפריח קוצותיו ברשות הרבים" שחייב עליו משום בור המזיק.
מיד יישר הגאון את מקלו. אחרי רגעים מועטים שכח והחזיר את מקלו למצבו הראשון.
הקפיד עליו ר' ישראל, נזף בו וחדל לדבר איתו.

מתמיד אחד היה לומד לילות כימים, ובחששו שמא ירדם בלילה היה תוחב את הנר בין אצבעותיו כדי שאם יתנמנם תבער בהן האש ויתעורר.
פעם נרדם. נפל הנר על הרצפה והטיל דליקה גדולה בבית המדרש.
תושבי המקום הרבו לספר בשבח שקידתו של אותו תלמיד.
תמה ר' ישראל: ראו איזה אסון המיט המתמיד על עצמו לכל ימי חייו. הרי אסור לו להמשיך לימודו יותר, ושומה עליו מעכשיו לעבוד ולהרוויח כדי לשלם את כל הנזקים שגרם בבית המדרש.

באחד מימות ראש השנה, לאחר שהלהיב ר' ישראל את תלמידיו לפני תקיעת שופר בדברי התעוררות סוערים, עמדו להתפלל מוסף בהתלהבות רבה. אחד מתלמידיו נעמד אל מול פתח בית המדרש והשתפך בתפילתו.
כשסיים ר' ישראל את תפילתו, ניגש אליו, ובעוד תלמידו מאריך בתפילה קרא עליו בקול: גזלן! גזלן!
בגמר התפילה נזף בו ר' ישראל: כיצד אין אתה חושש, תוך תפילת מוסף של יום הדין, לחסום את פתח בית המדרש המלא מפה לפה ולגזול את אוירם של המתפללים?

פעם התארח ר' ישראל בבית תלמידו. בבוקר ראה אותו משכים קום, עובר דרך חדרם של שכניו שעדיין ישנו באותה שעה, על מנת להגיע אל מי נטילת הידיים.
גער בו ר' ישראל על מעשהו ואמר: הרי נטילת ידיים אינה אלא מדרבנן, ואילו גזל שנתם של אחרים היא מדאורייתא.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן