הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שתי אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה (בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

עילוי נשמה

שלום מספר ישיבות מציעות אופציות שונות לעילוי נשמה, ורציתי לוודא אם הם באמת אפקטיביים: 1. האם מגיע נ"ר לנפטרים אם משלמים עבור הקדשת שיעור לעילוי נשמתם? 2. אפשרות אחרת היא תשלום עבור יום לימוד. במקרה כזה, שם הנפטר מוקרן על מסך בבית המדרש כל אותו יום, אך סביר להניח שהאברכים אינם מתכוונים ספציפית ללמוד לעילוי נשמתו (ואולי גם לא שמים לב לשלט?). האם הקדשת יום לימוד לנפטר גורמת לו נ"ר? 3. תרומה לישיבה לעילוי נשמה, מבלי לבקש לייחד לימוד מיוחד או הנצחה מיוחדת לנפטר. האם עצם התרומה לעילוי נשמתו גורמת לו נ"ר? 4. לבסוף, שאלה שאינה קשורה לנושא הקודם: בהתאם להערה שמופיעה בפנינה היומית, אני משתדל בל"נ בימים אלה ללמוד תורה להצלחת חיילי צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד. האם כשתסתיים המלחמה בניצחון גדול לישראל בעזרת ה' ית', מותר יהיה לי ללמוד להצלחתי-שלי? תודה רבה!

כדי שתהיה תועלת משמעותית לנפטר, צריך שבזכותך יהיה משהו חדש. לכן אם בזכותך יהיה שיעור, או שבזכותך יבואו יותר לשיעור כי התשלום על האוכל וכשיש אוכל באים אנשים – ודאי שיש בזה תועלת. אלו דברים בולטים. בדרך כלל התועלת עקיפה יותר – התשלום מגיע לישיבה, ובזכות התשלום ניתן לשלם לרבנים מעבירי השיעורים, ובזכות זה יש שיעורים. ממילא גם בזה יש תועלת לנפטר. לכן אין הבדל בין יום לימוד לבין שיעור, אלא ככל שאתה נותן תרומה יותר גדולה, אתה יותר עוזר להחזקת הישיבה, וממילא יש מזה יותר תועלת לנפטר. אלא שבפועל הישיבות מבינות שאנשים רוצים להרגיש משהו מוחשי, לכן הן עושות את זה בצורה של הקדשת שיעור או יום, וזה בסדר גמור. אבל אין משמעות לתועלת הנפטר בכך שמקרינים את שמו על המסך. התועלת היא לתורמים, שבזכות זה הם מרגישים יותר טוב בתרומה שלהם. תשובה זו עונה לשלושת השאלות הראשונות.

מסקנה – מה שחשוב זה לא האופציות השונות שכתבת, אלא ההזדהות שלך עם תורתה וחינוכה של הישיבה שאתה תורם אליה, וכמובן הסכום שאתה תורם.

האם מותר ללמוד להצלחה האישית? מותר, אבל השאלה היא מה הכי משתלם לך. והתשובה היא שככל שתשקיע יותר באחרים ובעם ישראל, אתה תרוויח יותר. שכן הקב"ה הכי שמח במי שרוצה בטובת אחרים ולא במי שרוצה בטובת עצמו. וכפי שאמר בנו של ר' חיים מוואלוז'ין – "וכה היה דברו אלי תמיד, שזה כל האדם, לא לעצמו נברא – רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-10 10:32:15

פצוע דכא להלכה

שלום הרב, קרה לי משהו באשך ואני מפחד שזה נחשב סריס לפי ההלכה. אבקש שהרב ישפוך קצת אור על הנושא מבחינה הילכתית ?

כמובן שאם יש בעיה צריך ללכת לרופא (משום מה לא הזכרת זאת).

דין זה מובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, וזהו קיצור הדברים מתוך הספר שלי קיצור פניני הלכה (הדגשתי את המשפט הרלוונטי לשאלתך):

ז – סריס והשחתה

איסור סירוס

א. אסרה התורה כל פעולה שפוגעת באיבר ההולדה הזכרי של אדם או בעל חיים, עד שאינו יכול להוליד. ואף אם כבר נפגע איבר ההולדה עד שאינו יכול להוליד, אסור מהתורה לעשות פעולה נוספת שפוגעת ביכולת ההולדה, כגון לכרות ביצים שכבר נמעכו.

ב. נחלקו הפוסקים האם שתיית סם שגורם לסירוס הזכר אסורה מהתורה או מדברי חכמים. אבל סירוס זמני על ידי תרופה או הזרקה כימית, אסור רק מדברי חכמים, ולכן לכל הדעות הדבר מותר לצורך מניעת אונס וניאוף גם כאשר אין סכנת נפשות.

ג. איסור סירוס אישה הוא מדברי חכמים, ולא אסרו לעשות זאת בדרך עקיפה, כגון על ידי שתיית סם, ובתנאי שבעלה מסכים לכך ויש לה בכך צורך מיוחד, כגון שהיא סובלת מאוד בלידתה, או שבניה הולכים בדרך לא טובה והיא חוששת להרבות ילדים כאלה, והאפשרויות למנוע היריון בדרכים המקובלות אינן פתוחות לפניה.

יש אומרים שגם סירוס על ידי ניתוק החצוצרות מהרחם דינו כשתיית סם, ובשעת הדחק ניתן להקל. ואם יסתמו את החצוצרות בדרך עקיפה של 'גרמא', אפשר יותר להקל. (דין סירוס בעלי חיים, מובא בהלכות כשרות טו, כא).

איסור נישואין

ד. אסרה התורה לגבר שנעשה סריס בעקבות חבלה באיבר ההולדה שלו לשאת בת ישראל, ואף אם היה נשוי ועבר סירוס, צריך לגרש את אשתו. אבל מותר לו לשאת גיורת ושפחה משוחררת, ואפילו כהן סריס יכול לשאת גיורת שאינה גרושה. אישה שעברה סירוס, רשאית להינשא לבן ישראל (ועי' לעיל ה, ג).

ה. נעשה האיש סריס בעקבות שתיית סם וללא כל פגיעה באיבר ההולדה, מותר בבת ישראל. וכן כאשר נפגע האיש באיבר ההולדה, אך על פי הרופאים הוא עדיין יכול להוליד, כגון שנכרתה לו ביצה אחת, מותר לו להתחתן עם בת ישראל. ונראה שכן הדין בסריס שניתן להוציא מהביצים שלו זרע ולעבר את אשתו.

ו. גם מי שנעשה סריס בידי שמיים, כגון שנולד כך או שנעשה סריס בעקבות מחלה, רשאי להתחתן עם בת ישראל. לכן מי שכדי להציל את חייו או להצילו ממכאוביו, נצרך לעבור כריתה של בלוטת הערמונית שדרכה עובר צינור הזרע, או שנצרך לעבור כריתה של הביצים, או הקרנות שהרסו את היכולת שלו לייצר זרע, מותר בבת ישראל ואינו צריך לגרש את אשתו, אף שאינו יכול לעבר אותה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-15 17:07:58

הורדת כביסה מהחבל ביום שבת.

האם מותר להוריד כביסה שהתייבשה כבר ביום שבת.

אם זו כביסה שהיה ברור במאה אחוז שתהיה יבשה במהלך השבת – מותר להורידה לצורך השבת. ואם לא היה ברור – אסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-20 11:23:23

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

איש לרעהו – לפורים

הרבי מאוסטרובצה הסביר מדוע תיקנו אנשי כנסת הגדולה מצוות משלוח מנות דווקא בפורים ולא ביום טוב אחר כמו חנוכה וכדומה:
חכמינו אמרו במסכת מגילה: "למה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו דור כליה, מפני שפלחו (עבדו) לצלם".
ומקשה שם הגמרא "וכי משוא פנים יש בדבר?" (כלומר, אם באמת עבדו לצלם מדוע לבסוף "ויתר" להם הקב"ה?)
ועונה הגמרא: "הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים".

אמר הרבי מאוסטרובצה: מפני זה ישראלים שבאותו דור לא רצו לאכול אחד מחברו בשר ולשתות יין, שכל אחד היה יודע בעצמו שהוא לא עבד לצלם אלא לפנים (רק עשה עצמו כאילו עובד לצלם), אבל שמא חברו עבד לצלם באמת בלב ובנפש, ואז יינו יין נסך ובשר שלו אסור.
אבל כשראו שהקב"ה עשה עמהם הנס הגדול, נגלה למפרע שכל היהודים לא עבדו אלא לפנים.
משום כך תקנו חכמים שבאותו דור שישלח אחד לחברו בשר ויין שזה עיקר מצוות משלוח מנות בבשר ויין, ולהראות שכל אחד לא עבד לצלם אלא לפנים, ויינו ובשרו מותר.

בניסיון לאתר על מה ולמה מגיע להם ליהודים גזירה ועונש נוראיים כאלו, הסבירו חכמים שאין זאת אלא משום שעם ישראל כולו השתחווה לצלמו של נבוכדנצאר ועבד עבודה זרה. תוצאותיו של אותו מאורע, לפי הרבי מאוסטרובצה, היו קשות לא רק כלפי שמיא, שכן מאז אותו אירוע אומלל לא הסכימו שכנים להתארח אחד אצל חבירו. אמנם, מודה היהודי, אף אני השתחוותי לצלם, אך ברי לי שלא התכוונתי לעבדו באמת. רק "לפנים" עשיתי זאת. נאלצתי להתחפש ולהראות עצמי כאילו עובד עבודה זרה אני, מפחד העונש. אך חברי, לך תדע מה היו מניעיו, שמא הוא התכוון גם התכוון לעבוד לצלמו של נבוכדנאצר? על כן, יש לחשוש לכשרות מאכליו, ואסור באיסור חמור לאכול אצלו בשר ולשתות ממנו יין.

העובדות ידועות: היהודים כולם השתחוו לצלם. השתחווייה זו לפני שנים רבות היתה, אולם זִכרה עדיין מעיב על יחסי השכנות התקינים שבין אדם לחברו. משפחות שלמות מדירות רגליהן מקרוביהן – יראי שמים כמותן – שמא מאכלם אינו כשר. קהילות שלימות חושדות אחת בשניה, שמא אינן עובדות את ה' באמת ובתמים. ההשתחווייה לצלם היתה סוג של תחפושת מאונס, אך קשים ממנה הם החשד והעוינות שמגלה כל אחד בחברו.

החושד בכשרים לוקה בגופו. הקב"ה העניש את עמו וגזר עליהם גזירת כליה. אך הוא כבר ידע את הסוף הטוב, שלא בא אלא ללמד את עם ישראל פרק באחדות ושלום. רק לאחר שה' נצרך להתערב בפירוד הנורא שבין בניו, גילו עם ישראל את מה שברור היה מלכתחילה – אל לנו לשפוט את חברינו באופן חיצוני, במיוחד בעת צרה ואונס. הנחת היסוד היא שכל המקיים אורח חיים יהודי אוהב את ריבונו של עולם ורוצה באמת ובתמים לעבדו.

לא ימי מרדכי ואסתר הם המעניינים את הרבי מאוסטרובצה. בתוך עמו הוא יושב, ובדימיונו הוא מפליא לתאר מציאות שבקלות רבה עלולה להתרחש בקהילות ישראל בכל אתר ובכל זמן. הוא מבין ששורש הבעיה איננה בהשתחוויה לצלם דווקא. אמת, "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", אך אף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין – הם "עם אחד" – שמכוונים פנימה לעבוד את ה' – ולא נמנעים מלאכול יחדיו ומלהשיא את ילדיהם ביניהם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן