אישות ומשפחה

אשתי יושבת שבעה על אביה. והגיע יום הטבילה שלה. האם היא יכולה לטבול לא לשם אישות אבל להתיר מגע מנחם ותומך? תודה

לא

שולחן ערוך יורה דעה שפא, ה - "נידה שנזדמן זמן טבילה בימי אבלה, אינה טובלת".  ומוסכם (רמ"א, ב"ח, ש"ך, ט"ז).

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 15:57:18

רציתי לשאול מה האיסור בשחייה מעורבת. מאיפה הוא נובע ומה הגדרים. האם יש הבדל בין ים בריכה או מעיין? האם מותר להיכנס עם משפחה: אחות, אמא, בת דודה, גיסה, סבתא וכו' והאם זה משנה אם לבושות בצניעות או לא. האם מותר ללכת למעיינות ו"לקחת סיכון שאולי יהיו שם נשים? האם זה משנה אם המעיין גדול?

האיסור הוא כפול: 1. להימצא במקום שנמצאות בו נשים שאינן לבושות בצניעות באופן בולט מאוד. 2. להביט בהן.

איסור זה מבואר היטב בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אין הבדל בין ים, בריכה או מעיין. במעיין לפעמים יש נשים שאינן נכנסות למים ואינן לבושות בבגד ים, ואזי אם תופסים איזו פינה אפשר להקל.

להכנס עם משפחה שנשותיה לבושות בצניעות - מותר, ובלבד שנוח להם שאתה שם.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-18 10:31:11

כבוד הרבנים אני אברך צעיר רציתי לשאול משהו בענין שלום בית, האם יש זכות לאשתי להתנגד בדברים שלא שייכה כלל לחייה הפרטי למשל אני רוצה לקנות הרבהספרים והיא טוענה מנגדי שאינה רוצה שיהיה בבית כ''כ ספרים וגם אינה רוצה שאני יפספס הרבה ממון ע''ז האם יש לה זכות לטעון כך? ועוד שנית על הצד שאין לה זכות הלכתית לטעון ככה, באיזה אופן אני חייב להתנהג מצד המוסר ושלום בתי, סליחה על צחות לשוני אם אינו טוב, ויישר כח ותודה רבה.

כיום שגם הנשים מפרנסות יש להן בהחלט אמירה לגבי מה שקונים ומה לא. וגם זוג שהחליטו ביניהם שהבעל יפרנס והאישה תגדל את הילדים, יש לאישה בהחלט מקום לדבר על מה קונים ומה לא, שכן גם במקרה כזה הם בעצם החליטו על הסכם שותפות כלכלי מסוים. הדבר בא לידי ביטוי חזק מאוד כאשר זוג מתגרש שעל פי החוק מתחלקים כיום חצי חצי בממון. לכן הדיון כאן אינו הלכתי אלא עניין של דרך ארץ ובין אדם לחברו. לכן בהחלט מן הראוי לדבר על כל הוצאה ולהסכים יחד מה קונים ומה לא. לגבי ספרי קודש, שמתי לב שבחורי ישיבה צעירים מתלהבים לקנות הרבה ספרים (כך גם אני הייתי ולאחרונה מסרתי חצי מהספרייה!) מתוך צדיקות ורצון ללמוד הרבה תורה ורצון שהבית יהיה בית של תורה וכו', ובגיל מבוגר יותר הם מבינים שכבר לא יספיקו ללמוד הכל ושהרבה מאוד ספרים שצריך מדי פעם לעיין בהם, אפשר לעשות זאת דרך האינטרנט, וממילא לאט לאט הם ממעטים מאוד בקניית ספרים. לכן אני חושב שיש בהחלט מקום לשיקול דעת בכובד ראש לגבי קניית ספרים, לא להתלהב, אלא לקנות רק מה שאתה באמת רוצה ללמוד עכשיו, או מה שבאמת נחוץ (כמו למשל ספרי פניני הלכה... או ספר הקיצור לפניני הלכה 🙂 ). לא ספרים יפים שהיית רוצה ללמוד, אלא רק מה שאתה באמת תלמד בזמן הקרוב בפועל ממש. הספרים בחנויות לא יברחו לשום מקום, רק ישתפרו עם הזמן, לכן אין שום בעיה לדחות את קנייתם. יש חשיבות גדולה מאוד לחסוך הרבה כסף כבר מגיל צעיר. לא מאתיים שקל בחודש, אלא הרבה יותר. הוצאות החיים גדולות, ומי שחוסך מרוויח.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 21:43:24

ראיתי כל מה שיש בענין בעילת גויה, אם אפשר לסכם האם יש איסור כרת בבעילת גויה תודה מראש

פניני הלכה אמונה ומצוותיה פרק ד הערה 17

האיסור ליהודי לקיים יחסי אישות עם גויה דרך זנות מדברי חכמים (בית דינם של חשמונאים) ועונשו כרת מדברי קבלה. מאידך, העושה זאת בפרהסיה, בפני עשרה מישראל, הלכה למשה מסיני ש"קנאים פוגעים בו" (ע"ז לו, ב; רמב"ם איסו"ב יב, א-ד). לפיכך, אם כופים יהודי על כך בפרהסיה - ייהרג ואל יעבור (רמב"ן, ר"ן, רמ"א אה"ע טז, ב). ובצנעה, כיוון שאין רשות לקנאים לפגוע בו, יעבור ולא ייהרג, ואף אם היא נשואה (אורחות חיים, ריב"ש קעא, נו"ב תנינא אה"ע קנ, ועוד. אמנם לנמוק"י בנשואה ייהרג ואל יעבור).

האיסור לפנויה לקיים יחסי אישות עם גוי הוא מדרבנן (בית מדרשו של שם), וחתנות שלה עם גוי אסורה מהתורה (ע"ז לו, ב; שו"ע אה"ע טז, א). אמנם לא תיהרג על כך, הואיל והוא לאו שאין בו מיתה. ואם היא נשואה, יש אומרים שאם מצווים עליה לעבור בידיים על ידי הבאת ערוותו לתוכה, תיהרג ולא תעבור (ריב"ם, ט"ז וש"ך קנז, יד). ויש אומרים שתעבור ולא תיהרג, הואיל ואין בעילת גוי חשובה וחמורה כגילוי עריות גמור, שאין על כך עונש מיתה או כרת (ר"ת, רז"ה ורמב"ן).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-29 13:49:29

אישה כחודש לאחר לידה, עשתה הפסק ויום ראשון נקי. לאחר מכן ראתה קצת כתמים על תחבושת, ולכן הסיחה דעתה מהספירה למשך יומיים. לאחר מכן נראה היה שדווקא יכולה להשלים את הספירה. האם בכה"ג יחשיבו את הימים הראשונים? ב. אישה לאחר לידה שיש לה סכנה להיכנס עתה להריון נוסף, ולא ניתן בחודש הקרוב לשים לה משהו בתוך הנרתיק, מה עושים?

א. הפסק טהרה חודש אחרי לידה זה נחשב מהר, לכן סביר מאוד שתהיה עדיין נזילת דם מהרחם. לכן אם מצליחים לעשות הפסק ובדיקת יום ראשון, עדיף לא לעשות יותר בדיקות מלבד היום השביעי או בדיקה ביום אחר שבו היא יודעת שהיא נקייה לפי נייר הטואלט הנקי לאחר שהיא בשירותים לקטנים. וטוב לשים תחבושת כל הימים הללו, מכיוון שתחבושת אינה מקבלת טומאה וממילא דם הנמצא עליה לא אוסר, אלא אם כן מדובר על כמות דם מרובה. לגבי עניין הסחת הדעת, זה בסדר בדיעבד כפי שמבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור שאני כותב כעת על שלושת ספרי הזוגיות שלא נכנסו לספר הקיצור הראשון:

המוּדעוּת לספירה

כד. לכתחילה צריכה האישה שלא להסיח את דעתה מספירת שבעת הנקיים, ולכן גם אם ראתה מראה בעייתי, לא תגמור בליבה שהיא טמאה, שכן אולי יתברר על ידי חכם שהמראה טהור ותמשיך את הספירה הראשונה. וכן אם בעלה יצא לנסיעה ארוכה, לא תפסיק לספור שבעה נקיים, שמא ישנה את תוכניתו ויחזור מוקדם.

כה. בדיעבד, גם אם חשבה באמצע שבעת הימים שלא להמשיך לסופרם, ושוב רצתה להמשיך בספירתם, כל שלא ראתה דם בינתיים, ימים אלו עולים לשבעה נקיים, ורשאית להמשיך את ספירתה ולטבול.

תשובה לשאלה השניה:

אפשר בינתיים להוציא את הזרע בפי הטבעת. אם הדבר לא שייך מבחינתכם, מכיוון שמדובר על שעת הדחק אפשר להוציא את הזרע על גוף האישה בכל מקום באופן שלא יגרום לדחייה (אפשר גם במקלחת חשוכה בכל מקום על גוף האישה, כך תשאר נקייה). העיקר שהכל ייעשה בשמחה.

הדברים מבוארים בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו. אביא לך את מסקנתם מתוך קיצור פניני הלכה 'זוגיות ומשפחה':

אמצעי המניעה המותרים והאסורים

טו. כאשר מותר למנוע היריון, מותר לכתחילה לעשות זאת על ידי גלולות, מדבקה, טבעת (נובה רינג), או התקן תוך רחמי, משום שהמניעה על ידם נעשית בדרך עקיפה, שאין בה פגיעה בזרע או חציצה בין הזרע לרחם (לגבי כתמים שמגיעים בעקבות אמצעים אלו, עי' בהלכות טהרת המשפחה ב, יב-יג).

טז. כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון וקשה להיעזר באמצעים אלו, מותר למנוע היריון על ידי פעולה פחות עקיפה - קצף, נרות קוטלי זרע, או דיאפרגמה (קונדום נשי). זאת בתנאי שבני הזוג יכוונו בדעתם שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון. אישה שמניקה ואינה רואה וסת, יכולה להשתמש באמצעים אלו כדי להגביר את הביטחון שלא תכנס להיריון.

יז. אסור למנוע היריון על ידי פעולה ישירה שמונעת מהזרע להיכנס לגוף האישה - קונדום או הוצאת הזרע בחוץ. אמנם כאשר בגלל בעיה רפואית, הוראת הרופא להימנע מקיום החיבור, מותר לבעל להוציא את זרעו בפי הטבעת, או על גוף האישה, או בחיבור עם קונדום (עי' לעיל ב, לז-לח, ולהלן ו, ח).

מניעת היריון בין הלידות

ט. לצורך התחזקות האישה וגידול התינוק שזה עתה נולד, רצוי לרוב הנשים למנוע היריון נוסף למשך תשעה חודשים עד שנה מהלידה, על ידי אמצעי מניעה מותרים (להלן טו-יז).

י. לפני שקיימו את חובת פרו ורבו מהתורה בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, ניתן להקל עד שנתיים. והרוצים להקל ולמנוע היריון נוסף עד שנתיים לצורך תוספת התאוששות גופנית ונפשית, או לצורך לימודים או עבודה, יש להם על מי לסמוך. ולצורך טיפול במחלה, מותר למנוע היריון גם יותר משנתיים (לעיל, ז). לאחר הפלה אפשר למנוע היריון למספר חודשים על פי הוראת רופא ירא שמיים.

יא. יש להם בן ובת, אך טרם קיימו את חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, טוב שלא למנוע היריון למשך יותר משנה אחר הלידה. והרוצים להקל לצורך ממשי, רשאים למנוע היריון למשך שנתיים.

יב. לאחר קיום חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, מותר במקום הצורך למנוע היריון למשך זמן בלתי מוגבל. כגון כאשר ילדים נוספים יביאו אותם לידי עצבנות וכעס, או שלא יוכלו להתפנות כדי לבטא כראוי את כשרונותיהם בעבודתם, או שיזדקקו לצדקה. אבל אם הזוג מעריך שיוכל לגדל עוד ילדים בלא קשיים מיוחדים, ראוי שיוסיפו ללדת כפי יכולתם.

יג. אישה שהגיעה לסביבות גיל ארבעים, וחוששת מהסיכונים המתרבים והולכים מהיריון בגיל מבוגר, רשאית למנוע היריון מכאן ואילך. וצריך לשקול את רמת הסמיכון מול מספר הילדים שיש לה.

יד. מצד ההלכה, בני זוג שלמדו והבינו היטב מתי מותר ומתי אסור למנוע היריון, יכולים להחליט זאת לבד. אמנם כיוון שהם עלולים לטעות בהערכת מצבם, בין לצד ההפרזה בין לצד ההפחתה, נכון שכאשר הם רוצים למנוע היריון ליותר משנה, יתייעצו עם רב או רבנית שמכירים אותם, או לפחות מכירים היטב את התחום ואת עולם הערכים שלהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 13:38:57

האם יש דרך להתיר לבני זוג להשתובב ולהתחבק בביתם מבלי לעשות את המצווה, בעוד שבדרך כלל יוצאות טיפות זרע כחלק מהעניין? מדובר בבני זוג שנשואים עשר שנים. לאורך השנים נמנעו ממגע אישי מחוץ לחדר המיטות מחשש לזרע לבטלה, וכעת מעידים על יחסים מתוחים ורציניים, כמעט ללא זוגיות ואחווה, רק ניהול משק בית משותף וגידול ילדים. מה הגדר שמותר ללא קיום מצווה ומה הגדר שאסור? כמובן שהדברים ייעשו שלא ליד הילדים ולא בפרהסיא.

בוודאי. כך ראוי לבני זוג 'להשתובב' ולשמח אחד את השני כמה שיותר. בזה הם מקיימים מצווה גדולה מהתורה - ואהבת לרעך כמוך, ואף מקיימים בזה חלק ממצוות עונה שמתקיימת בשלמות בשמחה הגדולה יחד. הרטיבות שיוצאת מהאיבר ללא זרימה אינה נחשבת זרע לבטלה.

עניין זה מבואר בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו. אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא על ספרי פניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מותר לאיש לפרוש מהחיבור באיבר חי, אף אם בעקבות כך יצא מהאיבר שלו מעט זרע בלי כוונה. גם הנוזל המועט שיוצא מאיבר האיש בעת שהוא משמח את אשתו לפני החיבור, אינו נחשב זרע לבטלה. כמו כן, מי שלעיתים זרעו יוצא בלא כוונה בעקבות החיבוקים שלפני החיבור, אינו נחשב כמוציא זרע לבטלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-15 15:10:29

האם מותר לחבק ולנשק את האישה שלא בעת ביאה? כמובן שבצנעה. למשל בצהרי היום או שישנים אצל ההורים? יתכן שיהיה קרי לילה. אבל יתכן גם שיהיה ביאה יום למחרת (או באותו ערב אם מדובר בצהריים)

בוודאי. כך ראוי לבני זוג 'להשתובב' ולשמח אחד את השני כמה שיותר. בזה הם מקיימים מצווה גדולה מהתורה - ואהבת לרעך כמוך, ואף מקיימים בזה חלק ממצוות עונה שמתקיימת בשלמות בשמחה הגדולה יחד. אין מה לחשוש מקרי לילה כל עוד הוא בא שלא במתכוון ומתוך דברים מותרים. אבל לדעתי אין סיבה שיהיה קרי לילה, שהרי כפי שכתוב בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו, במקום הצורך מותר לשמש ביום בחדר חשוך, וכן מותר לשמש גם כשלא נמצאים בבית באופן שמקפידים לשמור על נקיון.

אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא על ספרי פניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

צניעות

כה. בשל רגישותו וחשיבותו העליונה של הייחוד בין בני הזוג, מותר לקיימו רק במקום סגור ומוצנע שאין בו אדם נוסף, גם אם הוא ישן. ואף שמעיקר הדין מותר לשמש בפני תינוק שאינו יודע לדבר, אין ראוי לעשות כן. וכשאין ברירה אחרת, מותר לקיים את החיבור כשהתינוק ישן, ואם התעורר באמצע, מותר להמשיך. לכתחילה ראוי שלא יהיה בחדר בזמן התשמיש אפילו בעל חיים ככלב או חתול.

כו. צריכים בני הזוג להצניע את זמן חיבורם, ובשעת התשמיש עליהם להיזהר שקולם לא יישמע לאחרים. כמו כן, נכון לאישה להצניע את ליל טבילתה, שלא ירגישו בה בני אדם.

כז. כדי שהחיבור יתקיים בצניעות ובשמחה, בלא חשש שמישהו ייכנס פתאום, צריכים להקפיד לנעול את החדר. ואף לאורחים מותר לשמש מיטתם בתנאי שיש להם חדר שאפשר לנעול אותו, ואין חשש שבני הבית ירגישו בכך, או שיישארו סימנים על הסדינים.

כח. בני הזוג צריכים להיזהר שלא לספר על דרך חיבורם ואהבתם לאנשים אחרים. ורק לעת הצורך, כדי לקבל עצה והדרכה, מותר לספר. כמו כן, אסור לבני הזוג לדבר על החיבור שביניהם בדרך של ניבול פה, כדרך המספרים בדיחות גסות.

כט. נכון שבני הזוג יימנעו ממעשים שמבטאים את תשוקתם זה לזה בפני אחרים. אמנם חיבוק או נשיקה נימוסיים, בחברה שבה הדבר מקובל, אינם נחשבים לא צנועים.

האיסור באור

ל. אסור לקיים את החיבור עצמו באור. אמנם אין הכוונה שצריך חושך גמור, אלא גם כאשר נכנס מעט אור לחדר, כגון אור הלבנה, כל זמן שאינו מאיר עליהם ממש, מותר. ויש מחמירים כשאפשר לסגור את התריס או הווילון גם בפני אור כזה. כמו כן, נוהגים לכסות את רוב הגוף בעת החיבור.

לא. לכתחילה נכון לקיים את החיבור בלילה, שהוא הזמן הצנוע והמתאים לכך. אבל כאשר יש צורך או יתרון לקיים את החיבור ביום, כגון שהם מכירים בעצמם שבלילה יהיו עייפים ויתקשו לשמוח אז שמחה שלימה, או כאשר אחד מהם חזר באמצע היום מנסיעה ארוכה, מוטב שישמשו ביום תוך שהם מאפילים את חדרם.

לב. כשאין אפשרות להאפיל את החדר, בשעת הצורך מותר לתלמיד חכם לשמש ביום, ובלבד שיאפילו על גופם וראשם בשמיכה. אבל לשאר אנשים לא התירו, שמא יתרשלו בכך, אמנם בשעת הדחק מותר גם להם, כגון כשרואה אדם שיצרו גובר עליו והוא עלול להגיע לידי זרע לבטלה.

לג. כאשר דולק בחדר נר או נורה, אסור לשמש על ידי כיסוי בשמיכה גם בלילה. אבל אם האור מגיע מעבר למחיצה, הדין הוא כמו ביום, שבשעת הצורך תלמיד חכם יכול להקל על ידי האפלה בשמיכה, ובשעת הדחק כל אדם יכול להקל בזה.

כשיש בחדר ספר תורה, תפילין ומזוזה

לד. כאשר יש ספר תורה בחדר שבו רוצים לשמש, צריכים להוציאו. וכשאי אפשר להוציאו, יעשו מחיצה בגובה י' טפחים (76 ס"מ) ורוחב ד' אמות (182 ס"מ) בין הספר לבינם, כך שייחשב ברשות אחרת ולא ייראה להם.

לה. כאשר יש בחדר תפילין בתוך הנרתיק שלהם, או ספרי קודש עם כריכה, צריך לפרוס עליהם כיסוי נוסף, וכיוון שהם מכוסים בשני כיסויים, מותר לשמש בחדר. כאשר לא ניתן לכסות את הספרים, כגון שיש שם ארון ספרים גדול ללא דלתות, יכסו את עצמם בשמיכה באופן שלא יהיו ערומים בפני הספרים.

לו. מותר לכתחילה לשמש בחדר שהמזוזה שבו מכוסה בשני כיסויים - ניילון העוטף את הקלף, ובית מזוזה לא שקוף. ובדיעבד מותר לשמש בפני מזוזה הקבועה בפתח, אפילו אם אינה מכוסה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-16 21:38:41

שלום כבוד הרב, אני לאחרונה משקיע יותר בלימוד תורה ולומד מפרשים, אך הרבה פעמים אני מתקשה להבין כיצד המפרשים הסירו את מסקנתם, היכן הם למדים את מסקנותיהם, אני מבין שיש הרבה ״כללים״ בפירוש התורה למשל שאין מוקדם ומאוחר, או שכל ו- בא להרבות, איך איני מכיר את כל החוקים ואני מנסה להבין כיצד הם מסיקים את מסקנותיהם. כמו גם לרוב קשה לי אף להבין את פירושיהם בשפה שלהם. תוכל בבקשה לעזור לי כיצד ניתן להבין כל אלו? אני מאמין תקופה רבה אך אף פעם לא למדת הרבה תורה ולאחרונה אני מעמיק ונהנה אך מנסה גם להבין דברים אלו.

אין הרבה כללים, ומה שיש המפרש אומר אותו כך שאין צורך לדעת את הכללים, המפרשים כתבו אותם בשביל כל אחד ואחד כדי שאם הוא מבין ומתחבר תהיה לו מזה תועלת להבנת הכתוב, ואם איינו מבין - יחפש פירוש של זמנו כדי שתהיה לו הבנה. לכן אני ממליץ ללמוד פירושים של זמנינו - יש פירוש פשוט של שטיינזלץ על כל התנ"ך, יש פירוש דעת מקרא על כל התנ"ך. אלו פירושים מצויינים, כדאי מאוד להתחיל איתם, אין צורך להתעמת עם הטסקטס יותר מדי, התורה נתנה לכל ישראל כדי שיבינו אותה.

ממליץ מאוד בהלכה ללמוד את ספרי הרב אליעזר מלמד שליט"א - פניני הלכה. כל הספרים מובאים באתר של פניני הלכה. ויש גם ספר קיצור מצוין של כל הספרים שנקרא - קיצור הלכה.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

בהצלחה רבה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-04 20:55:09

אישתי צריכה לטבול בערב שבת , האם יש איפור שהיא יכולה לטבול איתו. הדבר ממש חשוב לה עד כדי לדחות את הטבילה

בוודאי. כל איפור שלא יורד במים, מותר לטבול איתו, כפי שמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה.

ניתן לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

ל. לק או מבנה על הציפורניים, אינם חוצצים כל עוד לא נפגמו באופן שהיא או רוב הנשים מקפידות להסירם או לתקנם. וכן איפור שיש לו ממשות, אינו חוצץ אם אינו נפגם במי המקווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-27 15:31:12

הוא למטה והיא למעלה. מה ההלכה? ראיתי דעות שונות בעניין.

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 19:56:06

שלום הרב, אשתי עברה הכנסת התקן תוך רחמי לא הורמונלי (מסוג גניפיקס) יומיים אחרי הטבילה, וכ 36 שעות לאחר מכן התחלפו ההכתמות בדימום משמעותי (כמעט כמו ווסת, אבל פחות). בבדיקת אולטראסאונד הרופאה מצאה שהכל תקין, אך שיערה שמכיוון שההתקן הוכנס לאחר הווסת, הרירית שהתפתחה שם מתחילה להתפרק שלא בזמנה, וזה מקור הדם. האם הדם הזה אוסר, או שנחשב דם מכה ככל דימום מהתקן (כמובא בטהרת השמפחה ב', יד', ובמאמר המורחב של הרב מלמד)? ואם נחשב דם מכה- עד מתי אפשר לתלות בהכנסת ההתקן?

אכן זו המציאות לאחר הכנסת התקן, ולדעת הרב מלמד האישה מותרת, שכן כל עוד אין סבירות שביום זה הגיע הווסת באופן טבעי, כמו במקרה שלנו שהכנסת ההתקן היתה יומיים לאחר הטבילה, יש לתלות שמדובר במכה שנגרמה מההתקן.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 21:59:32

האם לאישה מותר לברך ללא חצאית או שהיא מחויבת לברך בלבוש צנוע?

מותר לאישה לברך ללא חצאית, שכן רק בתפילת שמונה עשרה אנו עומדים ממש לפני מלך מלכי המלכים. אמנם מכיוון שברכת המזון היא הברכה היחידה מן התורה, כתבו הפוסקים שלכתחילה נכון לכבדה בבגדים ראויים כל אחת לפי מה שהיא יכולה.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה ברכות ותפילת נשים, ובאופן קצר ותמציתי בספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-22 21:50:37

מה עושים כאשר ההורים מתנגדים לבחירת בן הזוג? אנחנו כבר לא צעירים ורוצים להתחתן.

כדאי לערב אדם שלישי. אני ממליץ לערב רב שההורים מעריכים כדי שיעזור בעניין, שכן פעמים שההורים צודקים ומנסיונם רואים דברים שאתם לא רואים, ופעמים שההורים טועים ומתערבים באופן לא ראוי בחיי ילדיהם הגדולים.

אביא לך את הדברים כפי שהם מובאים בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק א (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר):

כב - הורים שמתנגדים לנישואים

לעיתים נוצרות בעיות קשות מאוד סביב חתונת הבן. הבן בחר לו את בת זוגו, וחושב שתכונותיה מתאימות לאופיו ולשאיפותיו, וכן דעת הבחורה. אולם ההורים מתנגדים, ולדעתם בחירתו מוטעית. לעיתים ההורים כל כך תקיפים בהתנגדותם, עד שהם מאיימים בניתוק הקשרים, תוך איומים בקללות-חורבן שיפלו על ראשם של בני הזוג הצעיר. ונשאלת השאלה, האם צריך הבן לשמוע בקול הוריו ולאבד את בחירת ליבו, או שעליו לעשות כרצונו תוך התעלמות מדעת הוריו? וכן לעיתים המקרה הפוך, שההורים מתנגדים להחלטת בתם, והשאלה האם הבת צריכה לשמוע בקול הוריה?

ההלכה היא שלמרות שהדבר כואב מאוד להורים ונוגע לעתיד משפחתם, בעניין הנישואים אין הבן או הבת צריכים לשמוע בקול הוריהם (רמ"א יו"ד רמ, כה). ואמנם כוונת ההורים לטובה, אולם לכל אדם ישנה בחירה חופשית להחליט על עתידו ועל חייו. נכון שלפעמים נגרמות מזה טרגדיות משפחתיות, אבל אין לזה פתרון, ההחלטה חייבת להיות בידי החתן והכלה. הבן או הבת אינם רכוש של ההורים, הם בני אדם עצמאיים הזכאים להחליט בעצמם על עתידם. כמובן שחובה על הבן והבת לשמוע ולהתייעץ עם הוריהם, לדעת שמן הסתם כוונתם טובה, ופעמים רבות שהם צודקים, אבל ההחלטה צריכה להיות של בני הזוג עצמם.

פעמים רבות לאחר שמסבים את תשומת לב ההורים להלכה זו, המצב משתנה לטובה, ובמקום דיבורים של איומים ישנה התייעצות רצינית. אבל אם למרות הכל, ההורים מתנגדים ומודיעים על ניתוק קשרים, גם אז אין הבן או הבת צריכים לבטל את דעתם מפני דעת הוריהם. וכפי שלמדנו (בהלכה כ), גם אם ההורים דורשים מהאחים שלא ישתתפו בחתונה, לא ישמעו להם, שאין שומעים להורים בניגוד למצוות התורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-30 09:26:56

שלום, אשתי עברה הפלה נדחית בשבוע ה-16 להריונה. לאחר שבוע פסקה בטהרה והחלה למנות שבעה נקיים. אחרי 3 ימים דיממה שוב. האם היא צריכה כעת להמתין 4 ימים להפסק טהרה? בברכה

קודם אפתח בשאלה שלא שאלת (אולי כי אתה יודע את התשובה ואולי כי לא חשבת עליה), והיא מתי אישה יכולה להיטהר לאחר הפלה?

תשובה: אישה שהפילה בתוך ארבעים יום מעת ההפריה, היינו חיבור הזרע לביצית (הביצית מוכנה להפריית הזרע 14 יום לפני הווסת הבא, וממילא פעמים רבות ההפריה סמוכה לליל הטבילה), אינה נטמאת בטומאת לידה אלא רק בטומאת נידה. לפיכך, כשיפסיק הדימום יכולה לפסוק בטהרה ולספור שבעה נקיים ולטבול (לגבי ימי ההמתנה שלפני הפסק הטהרה, עי' לעיל ד, ט-י). אבל אם ההפלה התרחשה לאחר שהעובר הגיע למצב התפתחות של ארבעים יום מעת ההפריה, ההפלה מטמאת אותה בטומאת לידה - שבוע לזכר ושבועיים לנקבה, וכשיש ספק לגבי מין העובר, טומאת הלידה נמשכת שבועיים. לכן אם סיימה לספור שבעה נקיים בתוך 14 יום להפלת נקבה או ספק נקבה, תמתין מלטבול לאחר 14 יום (דין ארבעים יום משמעותי גם לפדיון בכורות, עי' בפניני הלכה הערה 8).

וכעת תשובה לשאלתך: אישה שנטמאה באמצע שבעה נקיים אינה צריכה המתנה, אלא מיד ביום שיכולה עושה הפסק טהרה ומתחילה שוב למנות שבעה נקיים מהלילה, שכן כל סיבת ההמתנה של ארבע או חמישה ימים היא בגלל הזרע שבגוף האישה, אבל אם האישה היתה טמאה אין זרע בגופה.

עניין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:

מתי אפשר להתחיל לספור שבעה נקיים

ט. מנהג חלק מיוצאי ספרד (שו"ע): זרע הבעל שנמצא בתוך הנרתיק נפלט מגוף האישה במשך שלוש יממות (72 שעות) לתשמיש, ולכן במשך זמן זה אין האישה רשאית להתחיל לספור שבעה נקיים גם אם פסק הדימום. לכן, אם לדוגמה התשמיש היה בליל יום ראשון או ביומו לפני השקיעה, ולאחר מכן נטמאה - גם אם פסק הדימום, יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים רק בליל יום חמישי (ארבעה ימים רגילים מהיום שבו נאסרה).

אמנם אם תוציא האישה את כל הזרע שנותר בגופה על ידי ניקוי טוב של הנרתיק בעזרת בד, או על ידי רחיצה באמבטיה של מים חמימים שייכנסו לנרתיק - תוכל לפסוק בטהרה מיד כשפסק הדימום, ולהתחיל בלילה את שבעת הימים הנקיים.

י. מנהג יוצאי אשכנז ורבים מיוצאי ספרד (חיד"א, בא"ח): מפני חששות שונים יכולה האישה להתחיל לספור שבעה נקיים רק לאחר חמישה ימים מהיום שבו נאסרה, גם אם לא שימשה עם בעלה וגם אם ניקתה את הנרתיק. לכן אם לדוגמא נטמאה ביום ראשון, יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים רק בליל שישי. היו שנהגו אף להמתין שישה או שבעה ימים לפני שבעת הנקיים, אולם כיום מוסכם שאין להחמיר יותר מחמישה ימים.

מקרים בהם גם למנהג המחמירים אפשר להקל

יא. ראתה האישה מראה ופרשו עד שיראוהו לחכם, וראתה בינתיים מראה שאוסר אותה - מונה חמישה ימים משעת הפרישה, גם אם התברר שהמראה הראשון היה טהור. כמו כן, אפשר למנות ארבעה ימים ולא חמישה במקום צורך גדול או דבר מצווה. וכאשר נאסרה רק מחמת דם בתולים, יכולה לפסוק בטהרה לאחר ניקוי הנרתיק משיירי הזרע (להלן ח, כא).

יב. אישה שטבלה וראתה דם לפני התשמיש, יכולה באותו יום לעשות הפסק טהרה ולהתחיל ממחרת לספור שבעה נקיים, כמו אישה שנאסרה באמצע השבעה נקיים.

יג. במקום צורך גדול במיוחד, כמו חיילים שרוב הזמן אינם בביתם, יש לנהוג לגמרי כמנהג המקילים (ועי' להלן טו). וכן אישה שנאסרה מחמת כתם, יכולה על ידי ניקוי הנרתיק משאריות הזרע, לעשות באותו יום הפסק טהרה, ולהתחיל ממחרת לספור שבעה נקיים (לפי זה המנהג המחמיר משמעותי רק לאישה שרואה דם וסת פחות מחמישה ימים).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-06 09:22:01

שלום, אני נוהגת כמנהג האשכנזים. אם ראיתי באחד הימים ( לא בימי הפסק טהרה) הפרשה קטנה של ריר עם מעט דם ) גדול מגריס בניגוב ( אחרי המתנה של 15 שניות) ולאחר ניגוב נוסף עוד מעט הפרשה מסוג זה. אומנם היה גדול מגריס אבל היא היתה מעורבת לא יודעת לאמוד בדיוק את הגודל המדויק. לאחר מכן לא היה יותר כלום וגם בבדיקה פנימית כמה שעות מאוחר יותר. האם אני אסורה? תודה

את לא אסורה. נייר טואלט אינו מקבל טומאה, ולכן כל ראיה עליו אחרי עשיית שירותים, גם אם לא חיכית 15 שניות, אינה אוסרת. כמו כן, במקרה כזה, לא עושים בדיקה פנימית באותו יום כדי לא להאסר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-12 17:41:47