חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
זרע לבטלה
שלום רב לרבנים אני ברוך ה' מתחזק בתקופה האחרונה ומשתדל מאד לשמור על הברית בעניין הרחצה אני מאד נמנע מלגעת באיזור האיבר אבל מצד שני אני לא מרגיש טוב שאני לא מתנקה כמו שצריך באם אני כן נוגע זה ממש בזהירות אבל זה גורם לי ללחץ שאני לא יגיע למצב של חימום וזה מלחיץ אותי נורא האם יש לרב דרך איך להתנהג במצב כזה
כך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד, שמחת הבית וברכתו פרק ד:
ה - איסור דברים שעלולים להביא לזה
אסור לאיש לנגוע באיבר שלו, שמא יגרום לקישוי והוצאת זרע לבטלה. ואם הוא משתין וחושש שמא יינתזו רסיסים מסביב או על רגליו, מותר לו לכוון עצמו על ידי נגיעה בעטרה, היינו בקצה האיבר, במקום שאינו מגרה כל כך. ומי שהוא נשוי ואשתו טהורה, רשאי בשעת הצורך לנגוע באיבר שלו כדי לכוון עצמו. אבל שלא לשם כך, גם לנשוי אסור, כדי שלא יגרה עצמו, שכל אותו גירוי צריך להיות שמור להרבות אהבה בינו ובין אשתו.[1]
בשעת הצורך, כדי למנוע גירוד או אי נעימות, מותר לנגוע באיבר על ידי בד עבה, מפני שבאופן זה, כל זמן שאינו מתכוון לכך, אין חשש שיגיע לגירוי (מ"ב ג, טו). וכן בשעה שאדם לבוש במכנסיו, מותר לו לסדר את עצמו דרכם.
כדי להסיר צער מותר לנגוע באיבר, כגון למרוח משחה או להסיר קוץ, ובתנאי שלא יגרום לגירוי.
האיסור הוא לנגוע באיבר עצמו, אבל באשכים אין איסור, ובתנאי שלא יגרה עצמו בכך. גם בשעה שאדם מתרחץ, לא יגע בידיו באיבר שלו, שמא יגרה עצמו, אלא ירחץ וינקה את מבושיו סביב, ובתוך כך יבואו מים וסבון וינקו גם את האיבר עצמו (מ"א ג, יד; רוח חיים אה"ע כג, ג). ויש מתירים בשעת הצורך לנגוע גם באיבר ממש, בתנאי שאינו גורם לגירוי (סדר היום). ונשוי רשאי בשעת הצורך להקל בזה (עיין אוצה"פ כג, טז, ד).[2]
[1]. דעת רוב הראשונים שנשוי יכול להקל לנגוע באיבר לצורך עשיית צרכיו (רי"ף, רמב"ם, רא"ש ועוד רבים). וכ"כ שו"ע אה"ע כג, ד, בלא להזכיר דעה מחמירה. ובשו"ע או"ח ג, יד, כתב דעה זו בסתם. והוסיף "ומידת חסידות ליזהר אפילו הנשוי", שכך דעת רבנו יונה, ריא"ז וטור. ונחלקו בדעת המתירים, יש אומרים שההיתר הוא דווקא כשאשתו עימו (סמ"ק, אגודה, אוהל מועד), ולרוב הראשונים ההיתר גם כשאשתו מחוץ לביתו וגם כשהיא נדה (תוס' ומאירי, וכך משמע מסתימת רוב הראשונים). אולם למ"א ג, יד, ההיתר הוא דווקא כשאשתו עימו והיא טהורה. וכ"כ הרבה אחרונים, ומהם: ברכ"י, ח"א, שועה"ר, מ"ב כז. וכך כתבתי למעלה בסתם, מפני שזו הדעה הממוצעת, שמתחשבת בשתי הדעות, ובה יוצאים ידי עיקר חשש סברת המחמירים, אף שהם עצמם החמירו גם כשאשתו טהורה. אמנם הרבה אחרונים הקילו לנשוי גם כשאשתו נדה וכשאינה עימו (ב"ש, בכור שור), והרוצה להקל רשאי לסמוך עליהם בתנאי שאינו מתגרה בכך.
[2]. נדה יג, ב, אמר ר' טרפון: "כל המכניס ידו למטה מטבורו - תקצץ, אמרו לו לרבי טרפון: ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו? אמר להן: לא; והלא כריסו נבקעת! אמר להן: מוטב תבקע כריסו ולא ירד לבאר שחת". והכוונה לאסור נגיעה באיבר ולא באשכים ובמה שמסביב (שו"ע או"ח ג, טו). ובשעה של צער, הלכה כחכמים שחלקו על ר' טרפון (עיין אג"מ אה"ע נו, אוצה"פ כג, יג, ג).
2019-12-15 06:14:10
הפרדת מיטות בעונת פרישה
האם צריך להפריד את המיטות בעונת פרישה?
בווסת קבוע כן, ובווסת שאינו קבוע רק אם יש חשש סביר שיבואו להיכשל בתשמיש.
2019-12-24 16:09:20
בדיקות בעונות הפרישה
מתי בודקים בעונה בינונית ואור זרוע? בתחילת וסוף כל עונה? בתחילת אור זרוע וסוף בינונית? בתחילת אור זרוע, תפר ביניהם וסוף אור בינונית?
כל עונה בפני עצמה. לכן לכתחילה בודקים בתחילת כל עונה ובסופה. יש לציין שאין חובה לפרוש ולבדוק בעונת אור זרוע. אמנם אם מכירה בעצמה שפעמים רבות רואה בעונה זו, יש יותר מקום להחמיר.
2019-12-25 21:08:28
הפסק טהרה לאחר שקיעה
שלום, אשתי ביצעה בדיקת הפסק טהרה ביום שבת האחרון (ל' כסליו) כ-5 דקות דקות לאחר שקיעה (שהייתה ב-16:45, אזור אשקלון). האם יש סיבה להקל או שרק הבדיקה של יום ראשון (א' טבת) תחשב כהפסק? תודה רבה.
בדיקה קצת אחרי השקיעה יכולה להיחשב רק בשעת הדחק, כגון מי שנוסע לחול וכד' ויום אחד משמעותי עבורו. אם ההפרש היה של דקה הייתי אומר לך לבדוק באתר של 'חזון שמים' את זמן השקיעה המדוייק במקומך, כי לא תמיד הלוחות מדוייקים, אבל לא נראה לי שיש טעות בלוח של חמש דקות .
2019-12-30 14:30:53
ביסמוט
האם מותר לכתוב פסוק על צלחת אירוסין ששוברים? האם יש הבדל בין חצי בסוק לפסוק שלם? האם יש עניין לא לרשום את שמות בני הזוג? תודה!
פסוק - אם יש על הצלחת פסוק על ירושלים, כגון 'אם אשכחך', מותר (שלא בכתב הדומה לספר תורה), כיון שמנהג השבירה הוא גם, או בעיקר, זכר לחורבן. אבל פסוק אחר, עדיף שלא, כיון שאין בכך תועלת. ובכל מקרה לא לכתוב פסוק עם שם ה'. מקור - פניני הלכה ליקוטים א' ה, ז.
שמות הזוג - אין בעיה.
2020-01-19 13:31:35
דייט חדר בריחה
שלום כבוד הרב, האם ניתן לצאת לדייט לחדר בריחה?, מדובר כאן מדובר על חדר סגור שבו מבצעים משימות ופותרים חידות ביחד, יש כל הזמן מישהו שצופה במצלמה במה שקורה בחדר, האם יש בעיה של ייחוד? האם יש בעיה של משחק ואיסור התקרבות יתירה? האם אפשר להקל בנושאים הנ"ל? האם זה לדעתך ראוי?(מדובר כמובן בדייט לצורך חתונה) תודה מראש
ייחוד - אין בעיה. אבל מצד הקירוב הדבר בהחלט בעייתי. לדעתי ניתן להקל רק במקום צורך גדול, כגון שהקשר תקוע ומנסים לרוממו או לרעננו על ידי כך.
2020-01-19 19:13:07
הבאת עד לרב בשבת
האם מותר לקחת בתוך שבת עד לשאול רב בשבת/מוצ''ש?
רק אם בלא שתקח אותו בשבת תהיה לך טרחה גדולה לעשות זאת במוצאי שבת, כמבואר בפניני הלכה שבת כב, טז - "בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתירה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, למרות שאין רגילים לעשותם תמיד כדרך שגרה, ובתנאי שלא ייראה שהוא עושה אותם עבור חול, כדי שלא לזלזל בשבת. למשל, מי שהולך למקום שקשה למצוא בו יין להבדלה, רשאי להביא עמו יין, ובתנאי שיביא אותו בעוד היום גדול, כדי שלא ייראה שהוא מביא את היין למוצאי שבת".
2020-01-24 08:40:04
ספר מומלץ
לכבוד הרב שליט"א, אני רוצה ללמוד הל' נדה, מחפש ספר שמבדיל בין עיקר הדין, חומרות ראויות, וחומרות יתירות - איזה ספר הי' הרב ממליץ? תודה
עד שיצא פניני הלכה נידה בעוד כשנה, אני ממליץ על הספר איש ואישה של הרב קנוהל.
2020-02-03 17:46:33
טהרה
אחרי 3 חודשים שלא קיבלתי ווסת, עשיתי בדיקות דם ואולטרה סאונד והרופא המטפל הנחה אותי לקיים יחסים כי לפי מה שראה נצפה זקיק והייתי לקראת ביוץ. באותו הערב ראיתי על התחתון כתם בהיר מאוד בצבע סגלגל, אך ייחסתי זאת לכך שאכלתי הרבה סלק ושזה היה צבע השתן. בבוקר למחרת קיבלתי ווסת, והבנתי כי זה כנראה מה שראיתי קודם. באותו לילה שבין לבין היינו במגע אינטימי אך לא היתה שפיכת זרע. ברצוני לדעת איך אוכל לכפר על החטא הנ''ל. תודה מראש
אם התחתון לא היה לבן (כמנהג הנשים כשהן טהורות), היית מותרת. ואם היה לבן (כמנהג הנשים בשבעה נקיים) והכתם היה קטן משטח גודל מטבע של שני שקלים, היית מותרת. כמו כן, אם השתן שלך בפועל היה קצת סגלגל, אכן יש מקום לתלות זאת בשתן. לכן לא נראה שהיית בסדר ואינך צריכה לכפר.
2020-02-10 17:00:54
איפור
האם מותר לאשה נשואה להתאפר גם כשיוצאת מהבית ללא בעלה?
כן. כפי שנוהגות כל הנשים, כולל כולם. אין סיבה שלא תיראה יפה בעיני חברותיה ובעיני עצמה.
2020-02-16 12:21:29
התאמה תורנית בשידוך
אני נפגשת עם בחור שמאוד מתאים לי מבחינת אופי, יש לו מידות טובות והוא בחור תורני. אבל יש בינינו קצת פער בשאיפות כי אני רוצה שבעלי ילמד תורה כל החיים או לפחות יעסוק במקצוע תורני, אך הוא מתכנן להמשיך ללמוד בישיבה עוד כשנתיים ואז ללמוד מקצוע בתחום המחשבים ולעבוד. כמו"כ הוא מגיע ממשפחה ברמה דתית יותר נמוכה מהמשפחה שלי. שאלתי היא האם זה דבר מהותי או שאפשר להתפשר?
לפי תיאורך אין כל ספק שכדאי לך להמשיך בקשר, ובעזרת ה' גם תתחתנו. איני רואה בזה התפשרות כלל, לעבוד בארץ ישראל, להועיל למדינת ישראל, ולפרנס את המשפחה, וכל זה מתוך קישור עמוק לתורה, זו מעלה גדולה שצריך לשמוח בה מאוד. דרך אגב, אין היתר אמיתי ללמוד כל החיים ולהתפרנס מכספי צדקה.
2020-03-06 01:44:59
מגע בין בני זוג
שלום כבוד הרב! האם ישנה בעיה הלכתית לזוג צעיר לגעת אחד בשני(לתת יד, להניח יד על הכתף) ?האם יש הבדל בתוך המשפחה או בחוץ בפרהסייה ? כמובן שלא מדובר על הפגנת אהבה בצורה של חיבוקים ונשיקות אלא מגע רגיל ומקובל.. תודה רבה!
הכל לפי הנורמה הנהוגה במקום שאתה עושה זאת. אם אנשים ברמה הדתית שלך עושים זאת, מותר, אם לא, אין זה צנוע. אצלנו הדוסים לא נוהגים לעשות זאת בפני אחרים, אלא רק ליד הילדים שלהם.
2020-03-13 11:21:39
שבע ברכות דרך אינטרנט
שלום הרב, בעקבות המגפה הקדמנו חתונה, וקיימנו חופה מצומצמת. ב"ה שמחה גדולה. אנחנו רוצים לקיים סעודת שבע ברכות דרך האינטרנט לחברים שלא יכלו להשתתף בחתונה. הכוונה שהחתן וכלה יאכלו בבית ולחברים ישלח מטעם המשפחות אוכל הביתה כדי שיאכלו באותו זמן בסעודת המצווה. האם צריך עשרה גברים בבית החתן, או אפשר 10 שיאכלו בבתים אוכל שנשלח אליהם וישתתפו דרך האינטרנט? האם חברים מרחוק יכולים לברך חלק משבע ברכות דרך האינטרנט? בברכת התורה
רק אם יש עשרה גברים שאוכלים עם החתן והכלה באותו מקום, ניתן לומר שבע ברכות. ואם יש שלושה גברים שאוכלים באותו מקום, אומרים את הברכה השביעית בלבד - ברכת 'אשר ברא'.
2020-03-21 21:09:12
כיסוי ספרים
האם מותר לשמש בחדר שיש בו ספריית קודש עם דלתות זכוכית. אני יודע שיש המקלים בספרים שלנו הכרוכים להסתפק רק בכיסוי אחד נוסף. האם דלת הזכוכית נכנסת כיסוי?
אכן כדבריך - מותר, כיון שיש לספרים כריכה ויש מחיצת זכוכית.
2020-04-28 21:28:14
הסכם קדם נישואין
בוקר טוב הרב, רציתי לברר מהו דעתו של הרב בנוגע לחתימת הסכם קדם נישואין בין בעל ואישה לפני החתונה. ראיתי שהרבה רבנים מתנגדים לנוסח מבחינה הלכתית ויש כאלה שמעודדים את התהליך ולא רואים בזה שום בעיה. האם לדעת הרב יש בעיה הלכתית בחתימת הסכם כזה ? האם זה משהו שהוא לא ראוי וצריך להימנע ממנו או שדווקא הרב ממליץ לתלמידים לחתום עליו ? תודה רבה
לפניך שני מאמרים שכתב הרב בעיתון בשבע בטור רביבים בשנת תשס"ד
חודש אייר:
הסכם לכבוד הדדי
לאחרונה נתחבר על ידי חוגים דתיים הקשורים לתנועות הפמיניסטיות נוסח "הסכם לכבוד הדדי", שמגמתו למנוע סחבת ועיגון בתהליך הגירושין. שאם חס וחלילה יעלו הנישואין על שרטון ואחד מבני הזוג ירצה להתגרש, לא יוכל השני לעכבו במשך שנים ארוכות. וזאת על ידי קביעת סנקציה חריפה, שהצד שיעכב את מתן או קבלת הגט, ישלם מזונות מוגדלים, לכל הפחות $1500 או מחצית ממשכורתו, אם היא יותר מ- $1500 לחודש.
שלוש בעיות ישנן בהסכם זה, שבעטיים נראה לי שאין נכון לחתום עליו.
א - דיון בבית הדין
אחת הגורמים לפירוד בין בני זוג שומרי מצוות, הוא היחלשות של אחד הצדדים מבחינה דתית. הדרך שעליה הסכימו בעת הנישואין כבר אינה מוסכמת עליו, המטרות אינן משותפות, ובדרך כלל בצירוף לעוד כמה גורמים - כבר אין רצון יותר לחיות ביחד. כשבאים להתגרש, הדבר בא לידי ביטוי בכך שאותו צד שנחלש מבחינה דתית פונה לבית משפט אזרחי. הדבר כידוע אסור מהתורה, שכן נאמר "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", לפניהם דווקא ולא לפני מי שאינם שופטים על פי דיני התורה. לפיכך תנאי ראשון בכל הסכם חייב להיות, שאם חס וחלילה יעלו הנישואין על שרטון כל הדיונים בכל התחומים, כולל בענייני הממון ומשמורת הילדים, ייעשו אך ורק בבית הדין הרבני. סעיף זה צריך להיות חזק כל כך, עד שהתשלום עבור ביטולו יהפוך את האפשרות לפנות לבית משפט אזרחי לבלתי אפשרית. כל עוד אין סעיף כזה, יהודי שרוצה לשמור על מצווה זו אינו יכול לחתום על החוזה. לא יתכן לחתום על חוזה ולהזניח יסוד עקרוני כל כך.
ב - האחריות המוסרית
אין בחוזה שום התייחסות לשאלה מי אשם בפירוק הנישואין. יש בכך עוול נורא. אדם נתן את כל אמונו בבן זוגו, הפקיד בידיו את עתיד חייו, ופתאום בן זוגו מודיע לו שאין לו יותר רצון להמשיך לחיות עמו, והוא מעוניין לפרק את המשפחה שהקימו. אני מסכים שלמרות כל הכאב, אי אפשר לחייב את מי שאינו מעוניין בכך להמשיך לחיות עם בן זוגו. אבל לפחות שישלם את המחיר העיקרי על פירוק המשפחה. גם לפי ההלכה, האשם בפירוק המשפחה צריך לשלם את המחיר הכרוך בכך. כל עוד עמדה מוסרית בסיסית זו אינה מעוגנת בבסיס ההסכם, יש סנקציה עצומה ביד הרוצה לפרק את המשפחה, ולמסכן שבגדו בו אין שום דרכים להתגונן בפניו.
ג - שלום בית
עוד הערה, פחות מרכזית:
בתוך ההסכם מופיע סעיף העוסק ב"שיקום הנישואין". לפי סעיף זה, המעוניין להמשיך בנישואין רשאי לבקש לשקם את נישואיו בעזרת גורם מקצועי מוסכם. בהעדר גורם מקצועי מוסכם, ימונה מסייע לשיקום הנישואין על ידי "האגודה הישראלית לטיפול במשפחה". בני הזוג מתחייבים להופיע לפניו עד שלוש פעמים, כדי לבדוק ברצינות האם ניתן לשקם את נישואיהם. סעיף זה תמוה מאוד. ראשית, מדוע דווקא אותה אגודה? מה עמדותיה? מי מפקח עליה? מדוע שלא ילכו למערכת הממלכתית של מחלקות הרווחה והעבודה הסוציאלית האזורית? ומי בכלל אומר ש"גורם מקצועי" יועיל להם, אולי מוטב שיילכו לרב? כמדומה שסעיף זה נועד כדי לצאת ידי חובת העיקרון של החתירה ל'שלום בית' המקובל בבתי הדין. אבל אם רוצים באמת להועיל לכך, צריך שהצד הרוצה לשמור על שלום הבית יוכל לקבוע אל מי ללכת, ובן זוגו יהיה חייב לבוא עימו. מעין העיקרון ההלכתי, שהתובע צריך ללכת אחר הנתבע.
האם נכון לזרז גירושין
עוד בעיה שמעלים כנגד חוזה זה, שהוא מקל על הגירושין. במצב הרגיל כיום, תהליך הגירושין נמשך כמה שנים. כתוצאה מכך, יש שמהרהרים על פירוק המשפחה, וכיוון שהם שומעים שהתהליך ארוך ומתיש, נרתעים לאחוריהם וחושבים, אולי עדיף לנסות לשפר את חיי הנישואים. אולם כאשר התהליך יקוצר על ידי חוזה כזה, יש חשש שיותר אנשים ירצו להתגרש. אולם למרות זאת, נדמה לי שיותר חשוב למנוע את הסחבת המתישה, הכאובה והמייסרת, שבתהליך הגירושין. גם בחז"ל לא שמענו שתהליך גירושין נמשך זמן ארוך כל כך.
אין לחתום על חוזה זה
לפיכך יש מקום להסכם שיצהיר בפני בית הדין: דעו לכם רבותיי הדיינים, כי הסכמנו מראש שאם חס ושלום נגיע לגירושין, מי שיעכב את הגירושין שלא בצדק, ישלם על כך. ובתנאי כמובן שהסכם זה לא יפגע בסמכות בית הדין ובכללי הצדק והמוסר שבהלכה.
אולם כפי שהחוזה מנוסח כיום, יש בו חסרונות רבים מדי. וגם אם יוסיפו בו סעיפים ברוח הדברים שהזכרתי, יש חשש שבכל מקרה של התנגשות, בית המשפט האזרחי יבטל את העקרונות ההלכתיים. לפיכך, אין לחתום עליו.
אם החוזה ישונה באופן שיבטיח את שמירת עקרונות ההלכה והמוסר, יש לשקול את היחס כלפיו מחדש, ולהתחיל לדון בפרטיו הממוניים.
חודש תמוז:
בשיעור "הסכם קדם נישואין – לא לחתום" התייחסתי בשלילה ל'הסכם', שנועד לזירוז תהליך הגירושין ומניעת עיגון. הערתי עליו שתי הערות עיקריות:
א. אין קובעים בו באופן מוחלט כי כל דיון בכל הקשור לגירושין - מזונות, משמורת הילדים וכו' -ייערך בבית הדין. ב . לא נקבע כי הצד האשם בפירוד ישא בנזק הנגרם מהגירושין.
לפיכך הסקתי שאין לחתום עליו כל זמן ששני עקרונות אלו אינם מתוקנים בו.
מחברי ההסכם פרסמו כי ההסכם נכתב תוך התייעצויות מרובות עם חבר בית הדין הגדול, הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
לאחר מכן הגיעה שמועה לאוזניי כי באמת הרב גולדברג מתנגד להסכם שפורסם. נדהמתי. חשבתי לתומי שיש בי יותר פיקחות, והנה גם אני נפלתי בפח, ובלא לדקדק בדברים האמנתי כי הרב גולדברג, מגדולי הרבנים והדיינים בדורנו, תומך בהסכם הזה. כשחזרתי ודקדקתי במה שפורסם, מצאתי כי אכן נכתב שההסכם חובר תוך התייעצויות רבות עם הרב גולדברג, אבל לא נכתב שהרב הסכים בפועל להסכם. לא רק אני טעיתי בהבנת משמעות הדברים - גם רבנים אחרים הבינו שהרב גולדברג תומך בהסכם ועל כן אפשר לסמוך עליו.
כדי לברר את הדברים לאשורם, שוחחתי עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, והוא אמר לי במפורש כי הוא מתנגד להסכם שפורסם, וכי אין מקום לפרסם שהתייעצו איתו כאשר לבסוף לא עושים את מה שייעץ.
הסתה כנגד בתי הדין
בעקבות דברי אודות 'הסכם קדם נישואין' הגיעו אלי כמה תגובות מנשים זועמות. כמה התרעמו על שאינני מבין את המצוקה הנוראה של נשים מוכות. כשתמהתי על הקשר בין בעלים מכים ל'הסכם קדם נישואין', התגובה המוזרה הייתה: נכון, אמנם זה נושא אחר, אבל מדוע לא התייחסת לבעיית הבעלים המכים...?
תגובות מסוג שונה התקבלו מנשים כואבות, שסיפרו על בעלים שהן עדיין אוהבות, אך הם בחרו לחיות עם נשים אחרות. במשך שנים הן מבקשות שלום בית ומסרבות לקבל גט, והבעלים אינם מוכנים לחזור הביתה. כאבתי מאוד את צערן, אך השתוממתי מההקשר. הלא אותו 'הסכם קדם נישואין' לא היה תורם להן דבר לשיקום הזוגיות שלהן. להפך, מגמתו לזרז את תהליך הגירושין.
אין זאת אלא שבעקבות הסתה ממושכת בכלי התקשורת החילוניים, נדמה כיום לנשים רבות כי כל בעיה שבין אישה לבעלה היא באשמת בתי הדין וההלכה.
בעיית החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט
כל גירושין הוא תהליך כואב. אולם המתח שבין בתי הדין לבתי המשפט מוסיף כאב על כאב. הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הגדול, כתב בקובץ 'תחומין' האחרון מאמר מקיף על תחומי החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט, ועל הצער הנגרם לזוגות עקב התארכות והסתבכות תהליך הגירושין עקב התנגשות הסמכויות.
ההגבלות שישנן על בתי הדין מצד החוק ומצד בתי המשפט, אינן מאפשרות לבתי הדין להביא לידי ביטוי את מלא הצדק והרחמים שבהלכה, בקניסת בעלים או נשים שמאמללים את בני זוגם, בהשכנת שלום בית כשאפשר, ובזירוז תהליך הגירושין כאשר אין סיכוי לשלום בית.
שלום הבית קשור לקודש
אשה אחת טענה, שבבית הדין הרגישה מושפלת, הדיינים לא התייחסו אליה כראוי, ודווקא בבית המשפט השופט הקשיב למצוקותיה. ואז היא חשבה בליבה, מה שווה האמונה אם כך מתייחסים אליה נציגיה.
התשובה לכך, שאמנם את הרעיונות הגדולים של התורה מייצגים אנשים. ולעיתים מחמת פערי דורות, או מציאות מסובכת שלא כאן המקום לפרטה, ישנם בעיות וקשיים. אע"פ כן, רק על ידי ההליכה לבתי הדין ועמידה תקיפה על קיום העקרונות ההלכתיים, על ידי הדיינים והנידונים, נוכל להתקרב לחזון תיקון העולם בצדק, בחסד וברחמים.
גם אם בתי המשפט וערכי התרבות המודרניים יקסימו ביופיים ובנימוסיהם לעומת בתי הדין הישנים, וגם אם המוסר הטבעי יטה לכאורה לצידם - את הבעיה האמיתית בתי המשפט החילוניים לא יוכלו לפתור. להפך, ככל שהערכים החילוניים של בתי המשפט יהיו יותר פופלריים, כך המשפחה תלך ותתפורר. לעומת זאת, ככל שבית הדין יתחזק כך מעמד המשפחה יתעצם. יסוד הקשר שבין איש לאשתו נעוץ בנשמה האלוקית, בשם ה' שביניהם. כשמתרחקים מהתורה ומבתי הדין הדנים על פי התורה, שם ה' ששורה בין בני הזוג נעלם והשלום מופר. וגם אם הכל ייעשה בנימוס רב, האדם יישאר לבסוף גלמוד, ללא אהבה וללא אמונה.
חוזה קדם נישואין צריך להתבסס על הקודש
שמעתי שמחברי ההסכם אומרים שחתימה עליו תהיה כמין סגולה כנגד גירושין. זה יהיה נכון במידה והוא יבוסס על דעת חכמי ישראל. אבל כל זמן שלא תהיה בו הבעת נאמנות מוחלטת לבתי הדין ולצדק שההלכה כל כך טורחת להגן עליו, הוא יעקור את הקדושה מתהליך הנישואין, וממילא יגרום ליותר גירושין.
מי שרוצה יכול לעשות על כך מחקר. יבדוק מאה זוגות דתיים שחתמו עליו בלי לקבוע כי כל הדיונים יערכו בבית הדין, ולעומתם מאה זוגות דתיים שלא חתמו עליו, ויראה היכן יהיו יותר גירושין. אני מוכן להסתכן ולומר כי בקבוצת החותמים יהיו יותר גירושין.
יהיו שיכעסו על קביעה זו, ואני מתנצל מראש: אין כוונתי לפגוע בחותמים, אני מעריך את כוונתם הטובה. עם זאת, אני חש חובה לומר את האמת שעם ליבי, אולי תצמח מזה תועלת לקוראים.
כדי להמתיק את הדברים אוסיף, כי אם כוונת החותמים היתה לשם שמיים, ולא שמו לב כי נשמט עניין בית הדין ממנו, יש לקוות כי חתימתם לא תפגע בקדושה שבנישואיהם.
בשיעור "הסכם קדם נישואין – לא לחתום" התייחסתי בשלילה ל'הסכם', שנועד לזירוז תהליך הגירושין ומניעת עיגון. הערתי עליו שתי הערות עיקריות:
א. אין קובעים בו באופן מוחלט כי כל דיון בכל הקשור לגירושין - מזונות, משמורת הילדים וכו' -ייערך בבית הדין. ב . לא נקבע כי הצד האשם בפירוד ישא בנזק הנגרם מהגירושין.
לפיכך הסקתי שאין לחתום עליו כל זמן ששני עקרונות אלו אינם מתוקנים בו.
מחברי ההסכם פרסמו כי ההסכם נכתב תוך התייעצויות מרובות עם חבר בית הדין הגדול, הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
לאחר מכן הגיעה שמועה לאוזניי כי באמת הרב גולדברג מתנגד להסכם שפורסם. נדהמתי. חשבתי לתומי שיש בי יותר פיקחות, והנה גם אני נפלתי בפח, ובלא לדקדק בדברים האמנתי כי הרב גולדברג, מגדולי הרבנים והדיינים בדורנו, תומך בהסכם הזה. כשחזרתי ודקדקתי במה שפורסם, מצאתי כי אכן נכתב שההסכם חובר תוך התייעצויות רבות עם הרב גולדברג, אבל לא נכתב שהרב הסכים בפועל להסכם. לא רק אני טעיתי בהבנת משמעות הדברים - גם רבנים אחרים הבינו שהרב גולדברג תומך בהסכם ועל כן אפשר לסמוך עליו.
כדי לברר את הדברים לאשורם, שוחחתי עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, והוא אמר לי במפורש כי הוא מתנגד להסכם שפורסם, וכי אין מקום לפרסם שהתייעצו איתו כאשר לבסוף לא עושים את מה שייעץ.
הסתה כנגד בתי הדין
בעקבות דברי אודות 'הסכם קדם נישואין' הגיעו אלי כמה תגובות מנשים זועמות. כמה התרעמו על שאינני מבין את המצוקה הנוראה של נשים מוכות. כשתמהתי על הקשר בין בעלים מכים ל'הסכם קדם נישואין', התגובה המוזרה הייתה: נכון, אמנם זה נושא אחר, אבל מדוע לא התייחסת לבעיית הבעלים המכים...?
תגובות מסוג שונה התקבלו מנשים כואבות, שסיפרו על בעלים שהן עדיין אוהבות, אך הם בחרו לחיות עם נשים אחרות. במשך שנים הן מבקשות שלום בית ומסרבות לקבל גט, והבעלים אינם מוכנים לחזור הביתה. כאבתי מאוד את צערן, אך השתוממתי מההקשר. הלא אותו 'הסכם קדם נישואין' לא היה תורם להן דבר לשיקום הזוגיות שלהן. להפך, מגמתו לזרז את תהליך הגירושין.
אין זאת אלא שבעקבות הסתה ממושכת בכלי התקשורת החילוניים, נדמה כיום לנשים רבות כי כל בעיה שבין אישה לבעלה היא באשמת בתי הדין וההלכה.
בעיית החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט
כל גירושין הוא תהליך כואב. אולם המתח שבין בתי הדין לבתי המשפט מוסיף כאב על כאב. הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הגדול, כתב בקובץ 'תחומין' האחרון מאמר מקיף על תחומי החיכוך שבין בתי הדין לבתי המשפט, ועל הצער הנגרם לזוגות עקב התארכות והסתבכות תהליך הגירושין עקב התנגשות הסמכויות.
ההגבלות שישנן על בתי הדין מצד החוק ומצד בתי המשפט, אינן מאפשרות לבתי הדין להביא לידי ביטוי את מלא הצדק והרחמים שבהלכה, בקניסת בעלים או נשים שמאמללים את בני זוגם, בהשכנת שלום בית כשאפשר, ובזירוז תהליך הגירושין כאשר אין סיכוי לשלום בית.
שלום הבית קשור לקודש
אשה אחת טענה, שבבית הדין הרגישה מושפלת, הדיינים לא התייחסו אליה כראוי, ודווקא בבית המשפט השופט הקשיב למצוקותיה. ואז היא חשבה בליבה, מה שווה האמונה אם כך מתייחסים אליה נציגיה.
התשובה לכך, שאמנם את הרעיונות הגדולים של התורה מייצגים אנשים. ולעיתים מחמת פערי דורות, או מציאות מסובכת שלא כאן המקום לפרטה, ישנם בעיות וקשיים. אע"פ כן, רק על ידי ההליכה לבתי הדין ועמידה תקיפה על קיום העקרונות ההלכתיים, על ידי הדיינים והנידונים, נוכל להתקרב לחזון תיקון העולם בצדק, בחסד וברחמים.
גם אם בתי המשפט וערכי התרבות המודרניים יקסימו ביופיים ובנימוסיהם לעומת בתי הדין הישנים, וגם אם המוסר הטבעי יטה לכאורה לצידם - את הבעיה האמיתית בתי המשפט החילוניים לא יוכלו לפתור. להפך, ככל שהערכים החילוניים של בתי המשפט יהיו יותר פופלריים, כך המשפחה תלך ותתפורר. לעומת זאת, ככל שבית הדין יתחזק כך מעמד המשפחה יתעצם. יסוד הקשר שבין איש לאשתו נעוץ בנשמה האלוקית, בשם ה' שביניהם. כשמתרחקים מהתורה ומבתי הדין הדנים על פי התורה, שם ה' ששורה בין בני הזוג נעלם והשלום מופר. וגם אם הכל ייעשה בנימוס רב, האדם יישאר לבסוף גלמוד, ללא אהבה וללא אמונה.
חוזה קדם נישואין צריך להתבסס על הקודש
שמעתי שמחברי ההסכם אומרים שחתימה עליו תהיה כמין סגולה כנגד גירושין. זה יהיה נכון במידה והוא יבוסס על דעת חכמי ישראל. אבל כל זמן שלא תהיה בו הבעת נאמנות מוחלטת לבתי הדין ולצדק שההלכה כל כך טורחת להגן עליו, הוא יעקור את הקדושה מתהליך הנישואין, וממילא יגרום ליותר גירושין.
מי שרוצה יכול לעשות על כך מחקר. יבדוק מאה זוגות דתיים שחתמו עליו בלי לקבוע כי כל הדיונים יערכו בבית הדין, ולעומתם מאה זוגות דתיים שלא חתמו עליו, ויראה היכן יהיו יותר גירושין. אני מוכן להסתכן ולומר כי בקבוצת החותמים יהיו יותר גירושין.
יהיו שיכעסו על קביעה זו, ואני מתנצל מראש: אין כוונתי לפגוע בחותמים, אני מעריך את כוונתם הטובה. עם זאת, אני חש חובה לומר את האמת שעם ליבי, אולי תצמח מזה תועלת לקוראים.
כדי להמתיק את הדברים אוסיף, כי אם כוונת החותמים היתה לשם שמיים, ולא שמו לב כי נשמט עניין בית הדין ממנו, יש לקוות כי חתימתם לא תפגע בקדושה שבנישואיהם.
גם באתר אסיף הובא מאמר זה בחוברת צהר כ, אולי יש איזשהו דיוק נוסף שהוסיף .
2020-05-04 07:26:15
טהרת הבית
שלום הרב , שמעתי הרבה על הספר של הרב אליעזר מלמד , רציתי לשאול האם יש הסכמות על הספר שנכתב ואיפה ניתן לרכוש אותו , תודה רבה
הרב מלמד כבר לא צריך הסכמות... יש הרבה הסכמות על ספריו הראשונים של גדולי הרבנים כגון הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, הרב דוב ליאור, הרב נחום רבינוביץ ואביו הרב זלמן מלמד. ניתן לרכוש את הספר בחנויות ספרים של הציבור הדתי לאומי או דרך ישיבת הר ברכה בטלפון המובא באתר של הישיבה או באתר של פניני הלכה. כמו כן, ניתן לקרוא מכל הספרים דרך האתר
2020-05-12 17:17:53
נישואין עם קראי
בת משפחה הכירה בחור בן להורים קראים (לדבריו הוא עזב דרך זו) והם מתכוננים להינשא זה לזה. השאלה: האם יש בעיה הלכתית? האם יש דרך לפתור אותה? מה עליהם לעשות על מנת שהנישואין יהיו כשרים .ובנוסף לא תיווצרנה בעיות גם לילדיהם בעתיד.בבקשה פתרון מעשי אם אפשר.
כל החתונות צריכות לעבור דרך רישום ברבנות הראשית. הם צריכים לבדוק את הענין, ואם יש בעיה הם לא יאשרו נישואין.
2020-05-26 15:10:37
הרהורים קשים
שלום הרב. אני נבוך לכתוב זאת, אבל היכן שאני רואה בחורות, יש לי הרהורים. לא מתאפק, גם אחרי תקופה ארוכה שאני מנסה להזין את מוחי בתורה וזה פורץ שבעתיים יותר גרוע. בתור רווק מבוגר, אני לא יכול לחכות עד לנישואין וחושש ליפול. צריך עזרה!!!
מכיר ומזדהה מאוד עם המציאות שלך. באמת הצער גדול ונוגע על עומק הלב ממש באופן הכי פשוט ואמיתי. אבל מה אני יכול לעזור דרך המחשב לבן אדם מתוק שאינני מכיר. כל דבר שאומר יכול להיות טעות לא במקום. צריך בשביל זה רב מקצוען בתחום, ואני ממש לא שם וגם לא מכיר מישהו כזה.
אתה יודע מה, אולי דווקא בגלל שאיני שם, אוכל לומר משהו תמים ופשוט שאתה יודע ולא בא לך לשמוע שוב, אבל אתה אשם ששאלת אותי... אני מזדהה איתו לחלוטין וראיתי בעיני כמה וכמה פעמים שהוא עובד באופן מופלא שאין כמוהו.
אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה ומדוייקת שאני יכול - אתה צריך למצוא רב שאתה מעריך ולבקש ממנו שייתן לך בראש להתחתן! יתן לך בראש כפשוטו, עד הסוף, לא פחות מזה. אתה צריך מישהו שמבין בענייני זוגיות, וישכנע אותך שאתה חייב להתפשר ולהשקיע כדי למצוא כלה. מספיק אחת... לא להתפשר בכאילו כמו שחושבים הרבה רווקים מבוגרים, אלא להתפשר באמת, הלכה למעשה.
ההתפשרות כמובן צריכה להיות בצדדים החיצוניים, פחות באופי ובמידות הטובות. זה לא קל בכלל, אבל אין לך ברירה. לא מעט אנשים מצטערים מאוד לאחר זמן קצר של נישואין שהבינו שעשו בחירה לא טובה בגלל שהעדיפו דברים חיצוניים של יופי וצחוקים על פני פנימיות נעימה וטובה. זו המציאות. זהו, אתה צריך להיות גיבור ולהתחתן! עניין המחשבות הרעות בעיני הוא כעת שולי לעומת המשימה שעומדת מולך. אין לך שום ברירה אחרת. אתה חייב לקפוץ למים, להסתכל ימינה ושמאלה, ולחטוף מישהי שרמתה הדתית דומה לשלך גם אם לא במדוייק, שניכר שיש לה מידות טובות, ושהשיחה איתה נעימה לך. ברגע שתמצא מישהי כזו, ויש הרבה, תתפלא - תעשה הכל כדי להתחתן איתה. זה הבסיס, וחשוב שהוא יהיה חזק, כי ההתמודדויות של החיים יחד לא קלות, ודברים שלפעמים נראים חשובים לפני החתונה, מתגמדים אחרי החתונה. זו המציאות. תכיר בה ותפעל בנחישות להשיג אותה.
כדי לעמוד במשימה צריך לעשות בירור טוב מאוד כמה שאפשר לפני הפגישה הראשונה, כולל תמונות וכל מה שאפשר כדי לקבל כמה שיותר מידע. כל פגישה דורשת כוחות גדולים, ופעמים רבות מפספסים אותה בגלל בירור לא טוב ונחלשים.
הלוואי שהועלתי משהו כדי לקדם אותך למשימה החשובה באמת. אני מברך אותך שתשלים אותה במהרה תוך קפיצה למים וצלילה עמוקה עם חיוך גדול על הפנים.
בהצלחה.
2020-06-03 23:11:21
לגמור בפי הטבעת
שלום. אשמח לדעת. מבחינה רפואית לא מומלץ לקיים יחסי מין מפני שהיו דימומים בתחילת ההריון. כמובן שכבר עברתי טהרה ומקווה לפני חודש + ממש קשה לבעלי. האם יש היתר לגמור בפי הטבעת?
קודם כל כדאי מאוד לשאול רופאת נשים יראת שמים האם אכן במצבך אסור לקיים יחסי מין, רופא חילוני לא תמיד מספיק רגיש לעניין ועלול לאסור תשמיש גם כשניתן לאפשרו. בכל מקרה אין דבר כזה שהאישה טהורה ואסור לזוג לקיים יחסים. אם אסור בדרך הרגילה, מותר בפי הטבעת (גם כאשר מותר בדרך הרגילה, השמחים בכך יכולים להקל מדי פעם בפי הטבעת), ואם אסור גם בפי הטבעת, בשעת הדחק מותר להוציא את הזרע על גוף האישה בכל מקום אחר, כגון בין ירכותיה. אפשר לקרוא את הדברים דרך האתר של פניני הלכה מתוך ספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ב סעיף יח.
2020-06-07 15:40:40
תשלום לשדכן
כמה מקובל לשלם לשדכן? מדובר באחי,שאימי אמרה לו למצוא לי שידוך,ומצא ב"ה וכבר עברו 30 שנה...
עברו שלושים שנה מאז שהוא שידך לך? אם כך תסתפק בהזמנתו למסעדה על חשבונך כאות הוקרה או תקנה לו מתנה יפה. לא נראה ששייך להביא לו כסף. מקובל לשלם לשדכן לא פחות מחמש מאות שקל, ורבים נותנים אלף, ולשדכן מקצועי אלפיים, או קונים מתנה יקרה.
2020-06-11 07:06:39