אישות ומשפחה

באישור רב אני משתמשת בקוטל זרע בשם VCF האם יכולה להיות בעיה לשימוש בשבת תודה

מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-01 10:57:47

שלום הרב, אני נשואה מזה שנתיים, ומאז ומתמיד היה לי קשה עם הכיסוי ראש. לפני החתונה הייתי רגילה לטפח את השיער ולדאוג לו הוא היה חלק מאוד חשוב ממני, ועוד יותר מזה אני מרגישה שהכיסוי ממש מבגר אותי. האם יש היתר לשים חצי כיסוי ראש שמכסה רק את השיער מקדימה? או אולי פתרון אחר שהוא לא פאה? תודה רבה

מצבך מובן מאוד ומוכר אצל רוב הנשים או כולם (מי יותר ומי פחות), אבל למעשה אין היתר הלכתי לא לכסות את כל השיער. הדעה הכי מקלה אומרת שמותר להשאיר שיער באורך של עד 4 ס"מ מאחורה או מקדימה (לא בשני המקומות יחד). לדעתי אפשר להוציא את המעט הזה מקדימה באופן מאוד יפה (כמין שביל באמצע או שביל בצד). גם באפשרות של פאה יש אפשרויות שונות ויפות כפי שאת בוודאי מכירה יותר טוב ממני (אשתי הראתה לי לאחרונה סרטון ביוטיוב של אישה מהיישוב שלנו (צפיה עמרן) שמציגה פאה מקדימה באופן של פוני יותר מ 4 ס"מ. כדאי לראות אם אינך מכירה).

הדבר שאני באמת חושב שהוא החשוב ביותר, זה כמובן לקרוא על חשיבות העניין ולנסות להקשיב לרצון ה' שבדבר. אני ממליץ בחום על פניני הלכה ליקוטים משפחה, אפשר לקרוא דרך האתר של ישיבת הר ברכה. וכבר אמרו חכמים 'לפום צערא אגרא', כלומר הקב"ה לא חשב שלא יהיה צער מהמצוות שהוא דורש מאיתנו, וגילה לנו שהדבר כדאי לנו, הן בעולם הזה והן בעולם האמת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-07 18:14:10

שלום רב, אני כהן ונשוי, קיימתי יחסי אישות עם אישה גרושה, האם מותר לי לעלות לברכת כהנים, האם מותר לי לעלות לתורה ראשון, או בכלל לעלות לתורה?

אמנם כהן שעושה עברות שמחללות את כהונתו (כגון שמתחתן עם גרושה או לא נזהר מלהטמא למתים) פוסל את עצמו מכהונה, אבל ברגע שעזב את חטאו וחזר בתשובה שלמה, חוזר לטהרתו (שו"ע או"ח קכח, מ, מא). אני מעריך שזה המקרה שלך, ולכן אתה יכול להמשיך לברך ברכת כהנים ולעלות לראשון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-10 11:43:05

אני ביום ה 25 תמד אני מקבלת מחזור בסביבות יום ה-30-29 ,בליל יום ה 25 לאחר ניגוב בשרותים ראיתי על הנייר כתם קטן של דם, אני אשכנזייה רציתי לדעת האם הדם הזה מטמא . בעלי אמר לי לעשות בדיקה ולפיזה נדע עשיתי בדיקה פניית ויצא לי דם על הנייר -האם זה היה טעות וכיצד הייתי אמורה לנהוג.

הדם שראית בניגוב לא מטמא גם משום שנייר השרותים אינו מקבל טומאה. וגם לדעת המחמירים שמקבל טומאה, אם היה הדם בגודל של פחות ממטבע של שתי שקל אינו אוסר. לא היית צריכה לעשות בדיקה פנימית, אבל כיון שעשית את בבעיה. אם ברור לך ללא ספק שהצבע שעל עד הבדיקה הוא אדום ולא חום את אסורה, אלא אם כן יש לך התקן תוך רחמי או שיש לך אפשרות סבירה אחרת לתלות את הדם הזה בגורם חיצוני.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-12 05:59:30

מהי העמדה ההלכתית כשעומדת מצוות עונה בלילה מול תפילה במניין בבוקר ? חשוב לציין ששעות השינה בלילה קריטיות כדי לפעול היטב למחרת. תודה ויישר כוח

באופן חד פעמי אפשר להקל. אין להסתכל על התפילה במניין רק כחובה דרבנן, אלא כעניין כולל יותר, כמבואר בפניני הלכה. וכיון שברוב רובם של הפעמים ניתן לסדר את מצוות עונה יחד עם חובת התפילה במניין, יש לעשות כך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-17 05:50:33

שלום וברכה. אשתי מתמודדת עם קנדידה (פטריה הגורמת לגרד, שרט, קושי ביחסי אישות, דימום לעיתים) כבר מספר שנים. נפסק לה בעבר לפסוק בטהרה ולבדוק פעם אחת או פעמיים בשבעה נקיים. היא פסקה בטהרה ובדקה בדיקה אחת נקיה. ביום למחרת, הרגישה את הקנדידה, התאמצה בשירותים, ובעת הניגוב ראתה דם על הנייר.. היא בדקה שוב בעד בהמשך היום והבדיקה היתה נקיה. האם יכולה לתלות הדם שראתה במכה (קנדידה)? תודה.

כן, אפשר להקל משום שהנייר של השירותים אינו מקבל טומאה, וממילא הרואה עליו כתם אפילו גדול מגריס מותרת.

לגבי דיני תליה יש מחלוקת בין השו"ע לרמ"א האם ניתן לתלות בשלושת הימים הראשונים של ז' נקיים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-22 13:27:03

שלום כבוד הרב, אני נשוי עם ילדים . אשתי ואני בגילאי 50. כבר שנתיים ורוב הזמן ביחסי אישות עם אשתי לפני המעשה יש לי שפיכות מוקדמת. האם זה נקרא זרע לבטלה ? ואם כן האם יש להימנע ביחסי אישות או להמשיך בתקווה שזה יחזור להיות בפנים. תודה על תשובתך

אם לא בטוח שיהיה הזרע בחוץ, הרי זה בגדר 'אינו מתכוון', ואין בזה איסור, כמבואר בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו ב,10 (אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה). באופן פשוט, אם תקפיד לא לקרב את האבר שלך לגוף של אשתך עד הביאה עצמה, ואולי אף תשאר עם תחתונים, אני מעריך שאין וודאות שיצא זרע. כמו כן יש אפשרות להזריע בגוף האישה כבר בשלב מוקדם, ואחר כך לשמח אותה כראוי. אם כל זה לא עוזר, אפשר באופן זמני לסמוך על המקלים ומתירים בדרך אקראי הזרעה תוך כדי שהאיבר נוגע באישה אף שאינו בתוך גופה.

כמובן שאתה חייב לגשת למטפל מיני לטפל בעניין, כדי שתוכל לקיים את מצוות עונה כראוי (מלמדים כיצד לחזק שרירים מסויימים באזור האבר). בינתיים אולי משחת אלחוש תוכל לעזור באופן זמני. זו משחה שמורחים על האיבר ומפחיתה את רגישותו. רוכשים אותה בבית מרקחת ללא מרשם, יש לבקש משחה להפחתת כאב (הכי טוב לומר את הסיבה האמיתית כדי שהרוקח יבין מה הוא צריך לתת. הם ודאי מכירים את העניין).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-06-23 21:23:10

שלום לכבוד הרב, שתי שאלות הלכתיות שברצוני לברר: 1- האם מותר לבחור להינשא למישהי שהוא לא אוהב כלל ? 2- בנוגע לבעל נטייה הפוכה ( נמשך לגברים) , האם מותר לו להתחתן עם מישהי למרות שהוא לא אוהב אותה ולא יימשך אליה כמו גבר רגיל ? האם "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" מכוון רק לעניין הטכני של מעשה הביאה ? או שהדברים מתייחסים לקשר מלא שיש בין גבר רגיל שדבק באשתו בכל המובנים ? האם אסור לו להינשא למישהי בלי לגלות לה ? או שהוא פטור מהמצווה ?

1. אם אינו אוהב כלל, אמנם אין איסור להתחתן, אבל לא שייך.
2. בעניין זה כתב הרב מלמד בספרו שמחת הבית וברכתו פרק ד. הרי לך הדברים. אפשר לקרוא עוד בנושא מהספר שנמצא באתר של ישיבת הר ברכה.

מצוות התורה חלות על כל ישראל, וגם על גבר או אשה שנוטים להשתוקק לבני מינם, חלה המצווה להתחתן ולקיים את מצוות עונה באהבה ושמחה ולפרות ולרבות.

וניתן להניח, שכשם שבדורות הקודמים לא שמענו כמעט על אנשים שלא התחתנו מסיבה זו, כך גם בדורנו, למרות השינויים הסביבתיים, רבים מהאנשים שחשים תשוקה לבן מינם יכולים להתגבר על יצרם ולהקים משפחה באהבה ושמחה. וכן ידוע שרבים מהמשתוקקים לבני מינם מסוגלים לגלות השתוקקות גם לבן המין השני. ועל המתקשים בכך, מוטלת המצווה להשתדל בכל האמצעים האפשריים להטות את נטייתם, כדי שיוכלו לבנות זוגיות נאמנה כדת משה וישראל.

למעשה, כל עוד אדם חש שלא יוכל להתקשר לאשה ולהתחייב לאהוב ולשמח אותה כראוי לה ולא לבגוד בה, הרי שבפועל לפי תפישתו את עצמו הוא אנוס, ואינו יכול להתחתן. ורק לאחר שיכיר בנפשו שהוא מסוגל להתחייב לאהוב את אשתו ולשמח אותה במצוות עונה כפי שמגיע לה, יוכל לקיים את חובת מצוותו ולהתחתן. וכן הדין לגבי אשה, רק לאחר שתדע שתוכל להיענות לתשוקת בעלה תוכל להתחתן.

איש ואשה שיש להם נטייה חזקה לבני מינם, וקבלו על עצמם לכרות ברית נאמנות ביניהם, ולהיות חברים טובים זה לזה, ולהשתדל לקיים מצוות עונה כפי יכולתם, יכולים לקיים את מצוות הנישואין באופן זה, ולהקים משפחה טובה.

וגדול שכרם של המצליחים להתגבר על יצרם, ומתוך אחריות מוסרית עמוקה בונים זוגיות נאמנה ואוהבת ומקימים משפחה. וכפי שאמרו חכמים (אבות ה, כג): "לפום צערא אגרא". ולא רק בעולם הבא יזכו לשכר, אלא אף בעולם הזה, מפני שכדי להתגבר על יצרם יצטרכו להעמיק יותר ביסודות האהבה והמוסר, וממילא יזכו לחברות עמוקה יותר, וכדרך שאמרו חכמים (ברכות לד, ב): "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".

ויש בזה תיקון גדול לעולם. מפני שרבים כל כך נגררים אחר התאווה החומרנית הרעה, וחוטאים בזנות וניאוף. ואף את נישואיהם הם מבססים על התאווה החומרית בלבד, וכיוון שכך, התאווה חולפת, והם חוזרים לספק את יצרם בניאוף וכל שאר התועבות. ותמיד בסוף מתאכזבים, מפני שכל קשר גשמי שאין בו ערך מוסרי של קדושה, הוא קשר שמוביל לשיממון ומוות. כדי לתקן את העולם, יש צורך בתשובת המשקל, בהדגשת הערך הרוחני של הנאמנות, החברות והמוסר, וקדושת ברית הנישואין. וזה נעשה על ידי אותם אנשים שאינם חשים תשוקה טבעית, ואע"פ כן מתוך קבלת עול מלכות שמיים, כורתים ברית נאמנות עם בת זוגם. ועליהם אמרו חכמים (שבת פח, ב) שהם "עושים מאהבה ושמחים בייסורים, ועליהם הכתוב אומר (שופטים ה, לא): "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ".[1]

האם צריך לספר לפני הנישואין

איש שחש בנפשו נטייה מסוימת לבני מינו, אבל בפועל הוא מצליח להשתלט על עצמו, והוא יודע בוודאות שיש בו תשוקה ורצון להתחתן עם אשה, ויוכל לשמוח באשתו ולשמחה כפי הראוי לה בלא חשש שיבגוד בה, אינו חייב לספר על נטייתו הנוספת לבחורה שאיתה הוא נפגש.

אבל כאשר הנטייה הזו חזקה יותר אצלו, ויש לו ספקות, שמא לא יצליח לשמח אותה כראוי, וקל וחומר אם מקנן בליבו חשש שמא יתקשה להיות נאמן לה. חובה עליו לספר על כך לבחורה לפני הנישואין, כדי שתוכל להחליט אם היא סומכת עליו שיוכלו להקים יחד בית נאמן באהבה ושמחה.

ובכל מקרה של ספק, נכון להתייעץ עם רב או מומחה ירא שמיים. וכל האמור לגבי זכרים חל גם על נשים שחשות משיכה דווקא לבנות מינן.

אם זה ששטוף בחטא של משכב זכור, התחתן בלא לספר על כך לאשתו, וכשנודע לה הדבר, מיד רצתה לבטל את הנישואין - במקרים מסוימים, כאשר קשה להשיג מהבעל גט, בית הדין יכול לבטל את נישואיהם בלא גט, משום שהתקדשה לו בטעות (אג"מ אה"ע ד, קיג).

[1]. מידות ראיה, ברית א': "... וכשיקבל אז לטוב ובשמחה את מיעוט הרגשתו את התענוג הראוי לבא מדרך הטוב ומעבודת ה' בכלל, וגם את הפחדים והמרורות הבאים לרגלי התגברותו ללכת בדרך ישרה... בזה הוא מקנה לעצמו הרגל פנימי לעשות את הטוב בשביל עצם הטוב האמיתי, דהיינו חפץ השם יתברך... ובכלל משקל הרוחניות ודאי חסר הוא בעולם, על ידי ריבוי השקועים בחומריות... בהצטרף משקל הרוחניות שלו לאוצר הכלל, ימצא המקום של יבושת לח אצילות הקדושה וירטיבהו בהשפעתו, אז ישא פריו האמיתי, וראוי לו לשמח בזה. עושין מאהבה ושמחים בייסורים, עליהם הכתוב אומר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-07-17 13:56:01

1)למה אסור להתחתן עם אישה נוספת? הרי חרם דרבנו גרשום היה רלוונטי לתקופה שלו ולאנשים מסוימים 2)האם יש בתשובה לשאלה 1 הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? יום טוב

פניני הלכה ליקוטים משפחה ג, טו - איסור שתי נשים

במשך הדורות המצב הכלכלי הלך והשתפר, ובמקביל נתמעטו מאוד המקרים של נשיאת שתי נשים, עד שכבר בתקופת המשנה, לפני כאלפיים שנה, לא נזכרו רבנים וחכמים שהיו להם שתי נשים. בתקופת התלמוד, לפני כאלף ושש מאות שנים, הנוהג שאין אדם נושא אשה שנייה על אשתו היה כל כך ברור, עד שנחלקו האמוראים האם בפועל מותר לאדם לשאת אשה נוספת על אשתו. לדעת רבי אמי, אסור, מפני שכל אשה שהתקדשה לבעלה עשתה זאת על דעת שלא ישא אשה נוספת. אמנם ההלכה נקבעה כדעת רבא, שהואיל והבעל לא התחייב לכך במפורש, מותר לו לקדש אשה נוספת בלא הסכמת הראשונה (יבמות סה, א).

לפני כאלף שנים, תיקן רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז, שלא ישא אדם יותר מאשה אחת. ועוד תיקן, שלא יגרש אדם את אשתו בלא הסכמתה. ורק בשעת הדחק על פי היתר מיוחד של מאה רבנים משלוש ארצות, יתירו לו לגרשה בעל כרחה.

תקנה זו לא נתקבלה בספרד כתקנה מחייבת, אבל בפועל כך נהגו ברוב הקהילות, כאשר בכתובה היה החתן מתחייב שלא ישא אשה נוספת על אשתו. לאחר קום המדינה, בשנת תש"י, החליטה מועצת הרבנות הראשית, שאיסור שתי נשים יחול על כל העדות.

לכאורה יש לשאול, הרי כלל נקוט בידינו, שאין לחכמים סמכות לאסור דבר שהותר במפורש בתורה (ט"ז יו"ד קיז, א), ואם כן איך יכול היה רבנו גרשום לאסור נשיאת שתי נשים, ומדוע נתקבלה תקנתו בישראל? פירש מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שמתוך ההקשר שבו נאמר בתורה שמותר לשאת שתי נשים אפשר להבין שהדבר אינו רצוי, שנאמר (דברים כא, טו): "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה, וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה". הבעיה הראשונה, שאחת אהובה ואחת שנואה, וכן מצינו ששתי נשים נקראות צרות זו לזו. ומתוך כך עלולים להגיע לסכסוכי ירושה שיקרעו את המשפחה, עד שהוצרכה התורה להזהיר: "לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר" (שם טז). לאחר מכן מובא המקרה של 'בן סורר ומורה', ופירשו חכמים שדבר זה בא ללמדנו, שמצבו הקלוקל של הבן נגרם מכך שהיו לאיש שתי נשים (רש"י דברים כא, יא; שיחות הרצי"ה דברים עמ' 361). לא זו בלבד, אלא בכל המקומות שמסופר בתורה על שתי נשים, מסופר שנמשכו מזה בעיות. הרי שההיתר לישא שתי נשים הוא בדיעבד, מפני ההכרח שאי אפשר לגנותו. אולם כשהסתלק ההכרח, נהגו בישראל שלא לשאת שתי נשים.

ראוי לציין, שהוראות ההלכה הלכו יחד עם שיפור היכולת של הגברים להתפרנס, והקדימו במאות שנים את עליית מעמד האשה מבחינה כלכלית. כי רק בתקופה המודרנית, עם שכלול המכונות, והמעבר מעבודה פיזית קשה לעבודה שדורשת יותר כשרון שכלי ורגשי, עלתה רמת הכנסתן של הנשים, ומעמדן הכלכלי השתפר. כלומר, לא כוחן הכלכלי של נשים ומלחמתן על מעמדן גרם לשינוי ההוראה ההלכתית, אלא שיפור המצב הכלכלי של כלל האוכלוסייה. ולכן מעת שהיה ניתן לקיים את הנשים בלא היתר נשיאת שתי נשים, הדבר נאסר לחלוטין כפי שהיה באשכנז או שהפך לתופעה נדירה ברוב קהילות יוצאי ספרד. וכן היה בזמן המשנה לגבי תקנת הכתובה - מעת שניתן היה לדרוש מהאיש לתת כתובה על כל ההתחייבויות שבה - כך נקבע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-07-24 09:47:06

שלום כבוד הרב, אני נמצאת ממש בדילמה.. לפני חודשיים בערך הייתי אצל רב והעלה את נושא הזוגיות שהיה תקוע אצלי במשך שנה הוא נתן לי לקרוא במשך 40 יום פרקים של שיר השירים ולאחר 40 יום חזרתי אליו עם זוגיות ואף אמר לי להמשיך בה . הבן אדם בן 28 ואני בת 19. הורי ממש נגד החיבור הזה עקב הגיל ושבטח בקרוב ירצה להתחתן ואני רק בתחילת דרכי הם רוצים שאני אתפתח ואתקדם וחושבים שחתונה תמנע ממני את זה לכן הם לא מוכנים לשמוע עליו אפילו ומתנגדים לזה לגמרי זה מבאס אותי נורא אני ממש אוהבת אותו אך לא יודעת מה לעשות האם ללכת אחרי המשפחה שלי כי הם יודעים מה טוב בשבילי או להמשיך איתו למרות שאני יודעת שהם לא יקבלו אותו (ויודעת שבגלל דבר כזה אין כלכך עתיד קשה לי לעמוד בפני המשפחה שלי ולעמוד על שלי)

בגיל צעיר כמו שלך, פער של תשע שנים הוא פער גדול יותר מידי. אני מעריך שההורים שלך אנשים טובים וחכמים ומכירים אותך היטב, לכן כדאי לשמוע להם. אני בטוח שתמצאי חתן בגיל יותר מתאים. עם זאת כיון שאיני מכיר אותך ואותו, קשה לומר דברים מוחלטים, לכן כדאי מאוד להתייעץ עם רב שמכיר את המשפחה שלך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-08-21 07:39:17

שלום הרב, לעיתים רחוקות כאשר אשתי מחככת אותי בזמן האישות בכל מיני אופנים, קורה שבאופנים מסויימים פתאום קצת יוצא לי שז"ל. הדבר קורה לעתים מאוד נדירות. האם מראש צריך להימנע מכל דבר כזה שיכול להוביל לשם גם אם זה קורה רק לעיתים רחוקות? האם יש בידי עוון שז"ל? תודה מראש

מותר, שכן בכל התורה כולה כאשר אדם לא מתכוון לעשות איסור ולא בטוח שהאיסור יעשה, הדבר מותר, כפי שכתב הרב אליעזר מלמד לגבי נד"ד בספרו החשוב שמחת הבית וברכתו ב, 10 (אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-06 08:11:10

לכבוד הרבנים אשמח לקבל הסבר עכשוי, על מונחים שהוזכרו בחז''ל לגבי אישות. 'אשה מזרעת תחילה יולדת זכר', מה זה מזרעת? 'בשכר ששוהין על בטן, שתהיה מזרעת תחילה,מוליד בנים זכרים'. מכאן ש'מזרעת' אינו דבר נסתר, אלא מורגש לשני בני הזוג. איך ומה? ומה זה הטכניקה של 'שוהין על הבטן' שגורמת ל'מזרעת'? בזוהר הקדוש מוזכר מיין נוקבין המעוררים את המיין דוכרין. מה זה 'מיין נוקבין' (מים/נוזל ניקביים)? ואיך הם גורמים ל'מיין דוכרין' (מים/נוזל זכריים)? האם מושגים שבזמנינו נודעים להרבה זוגות (דתיים וחרדים) רק אחרי כמה שנים, היו טבעיים ומוכרים לציבור הרחב בזמן חז''ל? תודה על תשובה מפורטת.

מזרעת תחילה, היינו שמגיעה לשיא ההנאה והשמחה, עד שאותו מקום רטוב מאוד.

שוהין על הבטן, היינו שעל ידי דישת האיבר זמן רב גורם לשמחתה של אשתו באותו מקום.

הסבר פשט הזוהר בקצרה- ברגע שהבעל עושה את מצוותו כראוי כהדרכת חכמים וקודם כל דואג לשמח את אשתו, כך גורם לשפע העליון, כלומר להקב"ה המשול לזכר, לרדת ולשכון בתוך עם ישראל המשולים לנקבה.

ללא ספק כל הנ"ל היה מוכר לציבור הרחב בזמן חז"ל, הדבר עבר במסורת בתוך המשפחה, כמובא בגמ' שרב חסדא לימד את בנותיו איך להתחבב על הבעל בזמן התשמיש. וכשהדבר לא עבר במשפחה, היה ניכר בתחושות הגופניות הפשוטות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-23 00:37:07

שלום אבקש לשאול בשם אמא שלי: אבא שלי נפטר. אמא שלי מבקשת לדעת האם לאחר שגם היא תלך לעולמה היא תהיה עדיין נשואה לאבא שלי בתור נשמות. כלומר, האם היחסים המשפחתיים נשמרים בין הנשמות גם לאחר שהן נפטרות ומתקיימת מעין "משפחה" גם כנשמות. תודה וחג שמח, כלנית בר-און

אכן כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-09-27 08:42:16

1)האם מותר לבעל ולאישה מתי שהם מותרים לתת יד אחד לשני מתי שהם מטיילים ברחוב ומתי שהם נמצאים בהופעה? 2)האם מותר לבעל ולאישה מתי שהם מותרים להתחבק ולהתנשק ברחוב? 3)האם יש בתשובה לשאלה 1 ובתשובה לשאלה 2 הבדל בין אשכנזים לספרדים ובין אשכנזים לאשכנזים חסידיים? שיהיה לכבוד הרב ערב טוב

1. לפי המקובל במקום שנמצא בו.
2. לא.
3. אני מבין שאתה אוהב את השאלה הזו, אבל אמרתי לך שאין בה צורך, כי אם יש הבדל אני כותב אותו גם אם לא שואלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-03 16:56:30

שלום רב: בדרך כלל כחודש חודשיים לפני הלידה נמנענו מיחסיי אישות מסיבות רפואיות או חשש ללידה מוקדמת(צירים) בנוסף אחרי לידה לוקח בערך 7- שבועות עד שאפשר ללכת למקווה. השאלות שלי הם: 1. בזמן שאנחנו מותרים אבל לא יכולים לקיים יחסי אישות ממספר סיבות האם מותר לי לחתחילה לעשות חיבוק ונישוק בידיעה שיש מצב טוב שיצא לי זרע בתחתונים? 2.מה הדין במקרה שתוך כדי ניסיון חדירה אני גומר בפתח הנרתיק האם זה נחשב זרע לבטלה. 3. אישתי לא מוכנה לקחת אמצעי מניעה מכל סוג שהוא ממספר סיבות. מה שעשינו עד היום זה הינו נמנעים מיחסים עד יום 21 מהביוץ מה השזה מותיר לנו זה פעם הוא פעמיים בכל מחזור. (אישתי נכנסת להריון גם שהיא מניקה.)השאלה שלנו האם מותר להשתמש בקונדום או אמצעי מניעה שהגבר יכול לקחת? מצב זה גורם לי צער רב בגלל שאני לא יכול לשמש ומהמצב של פליטת זרע לבטלה. (אישתי ילדה לפני כחודש ואנחנו מקווים שהיא תוכל לטבול בשבוע הקרוב) 4. לפני מספר חודשים נסחפנו ועשיתי לאישתי מין אורלי לאחר מכן בדקתי וזה לא כל כך מותר.מאז הפעם הראשונה אישתי לא מוכנה לוותר על התענוג הזה.האם יש מקום להתיר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-12 12:58:45

שלום לכבוד הרב 1 מה נקרא אותו מקום? האם יש מחלוקת אם זה כל איבר המין של האשה או רק פתח הנרתיק (וכמובן כל הנרתיק)? האם הדגדגן גם נקרא אותו מקום? (כי אני קוראת דברים שונים ונראה שכל אחד מגדיר את זה אחרת) 2 לעניין תנוחות אם האשה למעלה כי כואב לה מאד וככה זה מקל עליה או אם הגבר כבד אז זה לא נקרא שזה חציפות? זאת אומרת לא יצאו לה חלילה בנים חצופים?

1. 'אותו מקום' זה שם כללי לכל האזור שם. כשמדברים למשל על הוצאת הזרע, מתכוונים דוקא לפתח הנרתיק, וכשמדברים על שמחתה של האישה, מתכוונים יותר לדגדגן.
2. אם נוח יותר לזוג, מותר שהאישה תהיה למעלה, ובימים שבהם יש סיכוי להריון עדיף שהגבר יהיה למעלה לפחות בזמן יציאת הזרע. כן מבואר בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו ב, יח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-13 21:24:04

שלום הרב, אנחנו נשואים כבר שנתיים, כשהתחתנו לאישתי היתה אמורה להשאר שנה ללימודי תואר שלה ותכננו שאני אעבוד שנה והיא תסיים את התואר, ואז אני אתחיל את הלימודים והיא תעבוד. מה שקרה בפועל זה שמהרבה סיבות התואר שלה נמשך ונאלצתי לעבוד עוד שנה. הבעיה היא שהיא עדיין לא סיימה את התואר אז החלטנו שהשנה אני אתחיל ושנינו נעבוד משרות חלקיות. הבעיה היא שזה לא מספיק וזה דורש מאיתנו לחסוך המון ולהעזר בהורים. אני מתכנן לעשות תואר בהנדסת חשמל שזה תואר של 4 שנים, והגיל בו הוא פקטור רציני מאוד בעבודה אם הכל ילך חלק אני אמור לסייםצאותו בגיל 29 וגם זה לא בטוח כי קורה הרבה שהתואר נמרח ואני לא רוצה לסיים אותו בגיל מאוחר ואז קשה למצוא עבודה. אמרתי לאישתי שאנחנו נאלץ לחיות השנה בצמצום עד שהיא תסיים את התואר שלה ואז יותר ננשום הבעיה היא שזה מאוד קשה לה, היא מגיעה ממשפחה מבוססת ובחיים לא נאלצה לחסוך או לא לקנות משהו שהיא רצתה, ועכשיו כשאין לנומכסף למותרות זה מקשה עליה. ולכן היא מבקשת ממני ךפרוש מהתואר ולהמשיך לעבוד עוד שנה ולחזור לתואר שנה הבאה. מצד שני התואר הזה זה משהו שאני מחכה לו כל החיים, אני רואה בעבודה בתחום התעשיה את היכולת שלי לתרום לעם ישראל זה חלום שלי מגיל קטן, וכל שנה שזה נדחה באמת כואבת לי. אני מפחד להמשיך לדחות ואני מפחד שזה לא יהיה רק שנה וגם שנה הבאה פתאום אני אצתרך לדחות. ברוך ה' המשפחה גדלה ואיתה ההוצאות. וכמו שאמרתי קודם ככל שאני אסיים יותר מאוחר ככה הסיכוי למצוא עבודה קשה יותר. אנחנו מבקשים עצה מדעת תורה. תודה

אין לי שום ספק שאתם צריכים לחיות יותר בצמצום כדי שתוכל להתחיל את הלימודים. כמובן שאם יש לכם אפשרות לקחת הלוואה קטנה מאדם פרטי, זה יכול להיות רעיון. אמנם אם אפשר בלי ההלוואה, עדיף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-10-24 09:31:47

שלום וברכה הרב. אנחנו בשבוע 39 להריון, והיינו אצל רופא בבדיקות לקראת לידה. הוא עשה שתי בדיקות. הראשונה בדיקה בצוואר הרחם עם מעין מקל אוזניים ארוך ועבה שאמור לשנות את הצבע במפגש עם מי שפיר, לשם כך הוא נעזר בספקולום (מכשיר שמרחיב את האזור כדי לעזור לו לבדוק). והשנייה בדיקה בעזרת היד בתוך הרחם לבדוק האם הקרום שלם (על מנת שיוכל לשער האם הייתה ירידת מים או לא). איני יודע האם הוא הכניס אצבע או שתיים או יותר... בכל מקרה הקרום נמצא שלם ולכן הוא אמר שכנראה לא הייתה ירידת מים. שאלתי אותו לגבי דם והוא אמר שהוא לא ראה דם (איני יודע להגיד בוודאות האם הוא יכול להעיד שלא היה דם או שרק 'לא ראה'. אך היה ניכר שהוא מבין למה אני שואל) ולכן השאלות: 1. האם זה אוסר מצד 'אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם' או לא? 2. אם הדבר מצריך להיטהר, האם יש צורך בהפסק טהרה או שמספיקה ספירת 7 ימים (ביום הסמוך לא עשינו הפסק טהרה ולכן זה משמעותי). ואם התשובה היא כן, אז האם יש צורך בהמתנת ימים לפני ההפסק או לא? תודה רבה רבה!!

כיון שהאישה בזמן עיבורה מסולקת דמים, אפשר לסמוך על אמירה זו של הרופא שלא היה דם, ולכן האישה טהורה.

יש לדעת שגם אם היה אומר שהיה דם, צריך לשאול אותו מאיפה הדם, שכן אולי הרופא יודע לומר שאינו מהרחם.

ולגבי שאלת הפסק הטהרה, אזי אם האישה היתה נאסרת, היה צריך למנות חמישה ימים, לעשות הפסק טהרה וז' נקיים. ויש מקלים לנקות את המקום היטב משאריות זרע ולוותר בכך על מניין חמשת הימים, אלא מסתפקים בהפסק טהרה וז"נ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-11-05 09:58:16

שלום כבוד הרב, רציתי לשעת האם לזוג נשוי מותר לקיים לנשק אחד את השני באיבר למטה. במיוחד האם מותר לגבר לעשות זאת לאישה? חלק אומרים שמרן אסר על כך נחרצות והרמבם התיר יש על מי לסמוך?

אביא לך את המובא בספרו של הרב אליעזר מלמד שליט"א שמחת הבית וברכתו ב, יט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה):

"יש ראשונים שמחמירים וסוברים שאסור לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל אין בדבר סכנה (ראב"ד). ויש ראשונים שסוברים שהדבר מותר, אבל מידת חסידות לחוש לסכנה שבזה (סמ"ק). אולם לדעת רובם המכריע של הראשונים, דעתו של רבי יוחנן בן דהבאי נדחתה והלכה כדעת חכמים שאין בדבר לא איסור ולא סכנה. ולא זו בלבד אלא שיש מהם שאומרים, שגם אין בדבר חסרון קדושה (יראים). ורבים סוברים, שאף שאין בדבר לא איסור ולא סכנה, מכל מקום מנהג צניעות וקדושה שלא לנהוג כך (רמב"ם, סמ"ק, רמ"א אה"ע כה, ב).

למעשה, כיוון שדעת רוב הראשונים להקל, ובנוסף לכך גם לאוסרים האיסור מדברי חכמים בלבד, אין בדבר איסור. אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ"א אה"ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מזה בחיבור שיכול להיות ממנו עיבור. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שינהגו כדעת המחמירים.

אין לאשה הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה. אמנם נכון שלא יעשו דבר שדוחה אותו או אותה. ואם דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, יש בו צד של מצווה, שכל מה שמוסיף לאהבה ולשמחת החיבור שביניהם, בכלל מצוות עונה ומצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט, יח)".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-11-19 16:32:55

שלום הרב! לפני מספר ימים אמא שלי הודיעה לי שבת דודה שלי בהריון. נדהמתי! שהרי היא רווקה! מתברר, שהיא לקחה תרומת זרע. הבת דודה היא מעל גיל 40, וכנראה ניסתה וניסתה ולא הלך לה. מאחר ואנחנו משפחה תורנית, רציתי לשאול האם זה בסדר ללכת לברית כזה? שהרי זה מחוץ למסגרת הנישואין! בנוסף, אשמח לדעת גם מה הדין לגבי חתונה של לסביות, הומואים, יהודי עם גויה וכו', האם אסור ללכת לאירועים כאלה? תודה רבה!

לגבי תרומת זרע יש מי שמקל, ולכן אפשר ללכת לברית. לגבי חתונה של זוג שאסורים אחד על השני, ודאי שאסור להשתתף.

מחבר התשובה: צוות אתר הר ברכה

2018-12-03 06:42:09