אישות ומשפחה

ב"ה בקרוב אני עומד לבוא בברית הנישואין, התעוררה מחלוקת בקרב המשפחות בנוגע למקום המגורים של הזוג. משפחת החתן מעוניינת לדבוק במסורת המשפחה - "הולכים אחרי הבעל", והורי הכלה מעוניינים לדבוק במסורת המשפחה שלהם - "אישה צריכה את אמא שלה". בני הזוג מעוניינים לנקוט בגישה "מה שמועיל לזוג, כך נבחר, תוך התחשבות במשפחות כמה שאפשר", החתן הדגיש בפני עצמו שאינו מעוניין לגור במרחק הליכה מההורים, מסיבות של עצמאות ושלום בית, אבל יש רכב ולכן מרחק נסיעה של 5 דקות לא מהווה בעיה (כלומר אין לו בעיה לדור באותה עיר, אך שיהיה מרחק נסיעה מינימלי). הורי הכלה מעוניינים שהזוג יגור בעירם, והורי החתן בעירם. החתן עובד קרוב יותר להוריו, ולכן בשלב מסויים בפולמוס, הכלה אמרה שהיא לא מעוניינת לדור ליד הוריה מסיבות של דאגה לבעל, נסיעה ארוכה וכו'. כאשר החלו הזוג לחפש דירה באזור הורי החתן, הורי הכלה העירו כי משום שהזוג לא גר בעירם לכן זה לא יהיה הוגן שהם יגורו בעיר הורי החתן. (ראוי לציין שגם לעיר הורי הכלה זה רק מרחק נסיעה של 30 דקות). אך כאן אמו של החתן נפגעה עמוקות, בטענה שאין לזה שום הצדקה, ומדוע "לברוח" ממנה (למרות שיש שם דירות מעולות לזוג צעיר) רק "בכדי לא לפגוע בהורי הכלה", הכלה צריכה "ללכת אחרי הבעל", ואמו של החתן אומרת שאם החתן חושש לעצמאות, היא לא תגיע לדירתו ולא תבקר אותו, העיקר שיגורו באותה העיר. הויכוח הגיע לרמות של לכתוב מכתב שאלה לכבוד הרבנים, אני מעוניין לדעת איך הקב"ה רוצה שאני אנהג. תודה רבה.

הדבר נתון אך ורק לשיקול דעתכם. תעשו מה שהכי טוב לכם, תוך נסיון התחשבות והדברות. דעת ההורים וכבודם זה כמובן דבר חשוב מאין כמוהו, אבל ההורים צריכים ללמוד לא להתערב יותר מדי. באופן כללי הורים שנעלבים מעבר להגיון הסביר, אינם שיקול בעניין. כמו כן הורים שכל כך רוצים שיגורו לידם, זה קצת מחשיד שהם עלולים להתערב יותר מדי. שיקול של קירבה לעבודה הוא שיקול חשוב מאוד, במיוחד במקום שיש פקקים רבים. ולכן אם לאשתך אין בעיה להתרחק קצת מההורים שלה, נראה שיותר סביר לגור באזור ראשון לציון. תבחרו לפי הדירה- גודלה, מחירה וסביבבתה (סביבה של זוגות צעירים שמתאימה לרמתכם הדתית חשובה מאוד מאוד). צריך לזכור שלא מתחתנים עם הדירה, תמיד אפשר לשקול מחדש האם להשאר או לעבור (שמתי לב שאנשים לוקחים יותר מדי ברצינות את עניין המגורים, ולא שמים לב שבתור זוג צעיר עד שיש ילדים בבית ספר, זה קל מאוד לעבור דירה ואף מחדש ומשמח. עניין של גישה).

בהצלחה ומזל טוב.

חנוכה שמח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-12-06 07:00:15

אם יש איסור מלכתכילה לשמש כנגד אור ממוצרי חשמל למיניהם, תנור, מזגן, מכשיר הדים? ולענין דיעבד איך יש להתנהג בשגג ושימש לאור תנור ספירלה על ידי האפלת טלית? אשמח במראה מקמות. השאלה נוגעת להלכה ולמעשה

אור המזגן ואור היוצא ממכשיר אדים בדרך כלל אינו חזק כאור הנר, ולכן זה בסדר, שלא הצריכו חושך שלא רואים כלום. אמנם אור תנור לפעמים חזק, ולכן לכת' יש לכוונו ע"י שעון שבת שידלק ויכבה בזמן הראוי, ובדיעבד אם לא הצליחו להתאים את זמן התשמיש לכיבויו, יש לסובב אותו ברגל (שינוי) באופן שלא יאיר עליהם, וכך ניתן להקל ע"י האפלת טלית גמורה (עצה נוספת, אם נמצאים בבית לבד, ניתן לחבר את התנור לחוט מאריך ולהוציאו מהחדר כשרוצים).

ההיתר בדיעבד מסתמך על דעות המקלים:

המקלים ע"י האפלת טלית אף כאשר יש נר בחדר הם חיד"א בפתח עיניים לנדה יז, ב; וכה"ח רמ, עא. והמחמירים רבים, ביניהם ראב"ד, סמ"ק, ריטב"א, שו"ע או"ח רמ, יא; אה"ע כה, ה; א"ר, מ"ב רמ, לט. עוד צד קולא יש בסוגיה זו, והיא סברת חלק מהפוסקים שאין עניין תשמיש באור איסור גמור אלא הנהגה לכת' (אגודה נדה ב, ט; רד"ק בראשית כט, כג; סמ"ק רפה). אמנם גם בזה, לשון הגמרא ורוב רובם של הפוסקים מתייחסים לדין זה כאל איסור.

המקורות הובאו מתוך הספר החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו ב, טז, ומתוך ספר ההרחבות. אפשר וכדאי לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-12-09 06:15:56

שלום הרב אשתי ואני נשואים שנתיים וארבעה חודשים. מאז החתונה אנחנו מנסים להיקלט להריון ללא הצלחה. אשתי סבלה מאל-וסת, במשך כשנה וחצי והמחזור חזר ומאז הוא מופיע כל חודש כרגיל. אשתי בנוסף נבדקה על ידי רופאת פוריות ולא נמצאה בעיה נוספת. אני עשיתי בדיקת זרע באיסוף לכוסית לאחר קיום יחסים, אך התוצאות היו גבוליות והרופאה טענה ששיטה זו בעייתית ועל מנת לאבחן בעיה חלילה, יש לבצע את הבדיקה בדרך רגילה לתוך כוסית, ואף לא דרך קונדום הלכתי, כיצד יש לבצע את הבדיקה?

התשובה נמצאת בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו (אפשר לקרוא את כל הסעיף מתוך הספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה)-

שמחת הבית וברכתו ו, ב- "כאשר אין אפשרות לשמש עם קונדום, כגון שצריך להביא את הזרע תוך זמן קצר למעבדה, לדעת רוב הפוסקים מותר שהאשה תביא את בעלה להוצאת זרע לתוך קונדום או כלי שמיועד לכך בעזרת חיבוק או בידיה. וגם לזה יתכן שהכל יסכימו.

יש סוברים, שכאשר צריך לבדוק את סיבת העקרות, משום חומרת איסור הוצאת זרע לבטלה, צריך לבצע קודם את כל הבדיקות האפשריות באשה. ולמעשה, יש להקדים את הבדיקות שנעשות בקלות על ידי האשה, ולאחר מכן מותר לבצע את הבדיקות הנדרשות אצל האיש, מפני שכל עוד האשה מסייעת לבעלה בהוצאת הזרע, הרי זה בכלל קיום המצווה."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-12-09 10:56:08

שלום הרב באופן כללי לאשתי קשה לשמש בערב לילה מבחינת עייפות וחשק מיני. אך בבוקר או בצהריים זה הרבה יותר רלוונטי. רציתי לשאול לגבי הנושא של תשמיש באור . מהו הגדר של אור שמהווה בעיה. מה עושים במקרה שנמצאים בצימר ללא שעון שבת כך שחייבים להשאיר חלק מהאורות דלוקים. האם רק לת"ח מותר לשמש באור ומדוע? האם יש חובה של כיסוי בתשמיש באור ואת מה בדיוק צריך לכסות? ()כולל הראש? ואם כולל הראש מה הסיבה תודה רבה

מותר לשמש ביום בחדר חשוך אם אז התשמיש יותר משמח באופן משמעותי. חדר חשוך הכוונה שלא רואים את פרטי הגוף, אלא רק את צורתו, וזה נעשה אם סוגרים את התריסים, אף אם נכנס מעט אור דרך חרכי התריס. אם החדר חשוך אך לא כראוי, יש להתכסות על מעבר לראש בזמן הביאה עצמה כדי שאתם תהיו בחושך. אבל אם יש ממש אור אסור לשמש משום שאין זה צנוע באופן מידי בולט, ולתלמידי חכמים התירו כיון שהם יותר צנועים. לכן בצימר יש להשאיר אור רק בשרותים ולסגור את הדלת כשרוצים לשמש.

כל הנ"ל מבואר באר היטב בספרו החשוב של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו וכן בספר ההרחבות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של ישיבת הר ברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-12-17 20:15:50

שלום וברכה אני גבר חרדי. ברצוני לשאול בזמן הלידה אין תומכת לידה או אשה נוספת. אלא רק מיילדות ואחיות שעסוקים בעבודתם ואינם פנויים לפנק את האשה. רציתי לשאול האם מותר לי להחזיק לה את היד. וללטף אותה. כמובן שאחרי זה שומרים על הכל. אבל בלידה. זה ממש צורך. תודה רבה

תחילה אכתוב את ההלכה, ואחר כך אביא את עיקר הסוגיה המובאת ביו"ד סימן קצה, טז.

אישה שראתה דם לפני הלידה, אם היא כבר בשלב מתקדם לקראת הלידה- 'יושבת על המשבר', ומאוד לחוצה מהלידה, ונגיעת בעלה בה מועילה לה מאוד; אם אין שם מישהי שיכולה לעשות זאת, מותר לבעלה לגעת בה (כמובן שנגיעה של חיבה, כגון החזקת היד או ליטוף תהיה מותרת בשעה"ד גדול יותר מאשר נגיעה שאינה של חיבה, כגון לחיצות בגב או ברגליים שעוזרות לה מאוד. ולכת' יכין יעשה זאת ע"י הפסק בגד או כפפה). אמנם אי אפשר לקבוע מראש דבר כזה, אלא רק אם נקלעו למציאות כזו ניתן להקל, משתי סיבות: א. אם יודעים מראש, חייבים לארגן מישהי שתעזור לה, ואפילו בשכר. ב. אם אישה תדע מראש שהדבר אסור, פחות תצטרך עזרה דוקא מבעלה.

הסוגיה:

שו"ע- "אישה חולה והיא נידה- אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה, כגון להקימה ולהשכיבה

רמ"א- "וי"א שאם אין לה מי שישמשנה- מותר בכל. וכן נוהגים אם צריכה הרבה לכך". וכ"פ הרדב"ז (פת"ש).

והסברא- מפני שהחשש שיתאווה לה בעלה ויפייסנה לעבירה הוא חשש רחוק, שכיון שהגיעה האישה למצב

כזה שצריך להשכיבה ולהקימה, אין אדם מתאווה לה בכך. ועוד, שכיון שהיא חלשה כ"כ לא תניחנו לבוא

עליה. ועוד, שאין זה דרכי נועם שלא להתיר הבעל לעזור לה, שאפשר שתבוא לידי סכנה בלא עזרתו.

* באיזה חולי מדובר.

דעת הרמ"א- מוסכם שמה שהתיר הרמ"א הוא אף כאשר האישה חולה בחולי שאין בו סכנה, היינו שתשש כוחה כ"כ

עד שאינה יכולה בלא עזרת בעלה (גר"א,צ"צ,חכ"א,ערוה"ש,טהר"י,בדה"ש).

דעת השו"ע- כיון שסתם ולא ביאר באיזה חולי מדובר, יש מקום לומר שהחמיר בנגיעה באשתו נידה אף אם היא במצב

של חולי שיש בו סכנה, וכפי שהבין בבי"ו,יז בדעת הרמב"ם שכל נגיעה באשתו נידה אסורה מדאו'.

כ"כ הגר"א בדעתו, שאע"פ שבבי"ו,יז השאיר הדבר בצ"ע, מ"מ בשו"ע,יז סתם להחמיר (לדעת הגר"א ועוד לקמן) וה"ה בנד"ד.

אמנם לדעת הזרע אמת וערוה"ש השו"ע סובר להקל כאשר האישה חולה בחולי שיש בו סכנה.

וכ"נ דעת רה"פ שאף אם השו"ע לא הכריע להקל, מ"מ גם לא הכריע להחמיר, אלא השאיר את הדבר פתוח להכרעת הפוסק,

וממילא כתבו שגם הנוהגים כשו"ע יכולים להקל שיכול הבעל לגעת באשתו צורך גדול (דרכ"ט,טה"ב,אבנ"ש,משה"ט ובבה"ל,נט.

שיש לצרף להקל את דעת הרמ"א והרדב"ז שהקלו אף בחולי שאין בו סכנה. ואת דעת הרמב"ן שנגיעה שאינה של חיבה הוי דרבנן.

בספר מקו"ח לרב חיים דוד הלוי ח"ה עמ' 74 פוסק להקל כדעת הרמ"א שאם צריכה לכך הרבה ואין מישהו אחר מותר לבעל לסייע

לה ע"י נגיעה. ובשו"ת פוע"ה ח"ג עמ' 193 הובא שכ"פ הרב דיכובסקי והרב ליאור, והוסיפו שכשנוגע בגופה ממש ילבש כפפות).

* מה מותר?

אליבא דהשו"ע מותר כאשר האישה חולה בחולי שיש בו סכנה וכנ"ל.

ולדעת הרמ"א מותר אף כאשר חולה בחולי שאין בו סכנה. אלא שסיים 'אם צריכה לכך הרבה'. ובארו

ערוה"ש ומשה"ט שהוסיף כן כיון שאינו פוסק לגמרי כמהר"ם שאין כלל הבדל מי חולה, אלא שהכריע

בין הדעות, ולכן לא התיר אא"כ הוא צורך גדול.

=> חייבים לשכור מישהי שתסייע לה (אף בחולה שיב"ס. ואסור לשכור גבר. משה"ט,339), ורק באין אפשרות כזו, מותר

לבעל ליגע באשתו כשצריכה מאוד (וכגון אישה לקראת לידה שראתה דם ואינה יכולה להכנס לרכב, אם אין מישהי שתעזור,

מותר לבעל לסייעה. אורות הטהרה יז,כ), וישתדל שיהיה ע"י בגד המפסיק (ולשו"ע אסור אף ע"י הפסק בגד. דרכ"ט,אבנ"ש.

י"א שאם יש לרופא כפפה אזי גם לרמב"ם הוי דרבנן (וממילא גם השו"ע יתיר). וסמך לזה מהירושלמי סוטה ג,א ששואל איך

יתכן שהכהן מניף את מנחת הקנאות יחד עם האישה הסוטה, ידיה מעל ידיו, "והלא מכוער הדבר"? ועונה- "מפה היתה חוצצת

ביניהם". ועפ"ז התיר הרב יעקב יוסף בכל מקרה של צורך גדול או צורך מצווה, כגון שהאישה תוליך את בעלה העיוור לבית

הכנסת, או אישה תעזור לבעלה שיש לו גבס להניח תפילין. וכן על סמך זה התיר ללכת לשיננית ובדיקת דם.

הכותב הוא הרב אורן מצא, ראש הכולל בישיבת הר ברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-12-20 17:54:53

שלום כבוד הרב. אני יוצאת עם בחור שיש בנינו מציאת חן גדולה ואהבה עצומה, וב"ה גם התאמה רבה. אך הבחור הוא לא מי שחלמתי שאהיה איתו מכיוון שהוא חוזר בתשובה וכרגע הוא בצבא, אבל לא עשה ישיבה לפני הצבא אבל בוודאי מתכוון לשבת ללמוד כמה שנים אחרי הצבא. אמא שלי מתנגדת מאוד לקשר, ואני גם מבינה את מה שהיא אומרת, אבל אני אוהבת מאוד את הבחור ומכוח האמונה שלי בו אני יודעת שהוא יהיה תלמיד חכם לא פחות מכל אחד שישב ולמד גם לפני הצבא. עד איפה לכבדה? היא מעוניינת שאפרד ממנו. תודה רבה.

דעת ההורים מאוד חשובה בנושאים כאלו, לא מצד כיבוד הורים, אלא מצד חכמת החיים שיש להם והכרותם אותך. לכן את צריכה לקיים עם ההורים שיחה טובה, בה יתברר למה אמא לא מעוניינת בשידוך. אם זה רק בגלל שהוא חוזר בתשובה ותו לא, אין זו סיבה מספקת. אבל אם ראתה בו שאינו מתאים לך, צריך להקשיב לה היטב ולחשוב האם יש בדבריה ממש. אכן לחוזרים בתשובה שלא היו כלל בישיבה יש חסרון גדול, לא רק מצד המידע התורני, אלא בעיקר מצד הפנמת העולם הדתי וחיי תורה נורמלים, וממילא יש פער גדול בינם לבין מי שגדל בבית דתי. עם זאת פעמים רבות מידותיהם טובות באופן מיוחד, וזה הכי חשוב. לסיכום- צריך לבחון את העניין היטב, וההורים בהחלט יכולים לעזור בעניין. בכל מקרה, הייתי ממתין עד שיהיה לפחות חצי שנה בישיבה, כדי לראות איך הוא מתקדם, וכך יהיה אפשר גם לשוחח עם הרב שיהיה לו, לשמוע עליו באופן יותר טוב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2018-12-31 10:29:24

שלום רב, לגבי בני אשכנז, מה האפשרות המועדפת בעניין השתתפות דודים של החתן בשנת האבל שלהם בחתונה שלו? האם הם יכולים להיות בחופה ואם כן אז מה זה לעניין זה סוף החופה? בסעודה בשולחן צדדי או לא? אם באבלות הולכים אחר הדעה המקילה אז מהי הדעה הזו והאם אין בעיה לנהוג לפיה?

מותר להיות בחופה, ואם מדובר על צורך גדול ניתן להיות במקום הסעודה שלא בזמן הריקודים ולשמש מעט כמלצרים ולא לאכול שם אלא בחדר אחר או בשולחן פינתי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-01-08 15:11:39

אשה שהתגרשה מבעלה, והתחתנה עם איש אחר. ואח"כ בעלה השני נפטר. האם מותר לה להתחתן עם כהן?, כי כעת היא אלמנה ולא גרושה. תודה.

אסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-02-28 08:46:42

שלום, אחי בן 37 רווק עבר תאונת סירה ונקטעו רגליו הוא כהן האם יכול להתחתן עם אישה גרושה? אשמח לתשובה

התשובה היא לא. הוא לא יכול להתחתן עם גרושה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-03-25 11:13:14

שלום הרב! 1. האם מותר לשקר בשביל להסתיר ליל טבילה מאנשים אחרים? 2. האם מותר לשקר בשביל שבליל הטבילה שלנו נהיה בביתנו ולא במקום שמצפים שנהיה?

1. כן
2. כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-10-05 18:44:41

שלום, אנחנו משפחה עם 10 ילדים ב'ה (האחרון בן 10 חודשים), ואני ואשתי רוצים לעשות הפסקה גם כדי להתרכז בחינוך של הילדים הקיים ולהקדיש להם תשומת לב כנדרש וגם כדי לאגור כוחות. רצינו לשאול אם זה אפשרי מבחינה הלכתית (קראתי בפניני הלכה שמעל 5-6 ילדים זה נחשב כיהידור מצווה וכבר לא חיוב לא מדאורייתא ולא מדרבנן). וכן אשתי לא רוצה להשתמש באמצעי מניעה שמשנים את הפעילות הטבעית של הגוף, לכן ראיתי שדיאפרגמה היא שיטה גם יעילה וגם ללא הורמונים או חומרים אחרים שנבלעים בגוף. האם אפשר להשתמש באמעי הזה? לכתחילה, בדיעבד ? האם יש חשש של זרע לבטלה ? אם זה אסור האם יש דרך אחרת שהרב מכיר שעונה לדרישות שלנו ? תודה מראש

ודאי שבמצבכם מותר להפסיק הריון כמה שיש צורך. דיאפגמה זה בדיעבד, הכי טוב ויעיל אם רוצים לעשות הפסקה של לפחות שנה - התקן תוך רחמי. מביא לך את המובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ה. אפשר לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה.

יז - אמצעי המניעה האסורים והמותרים

הלכה היא שאסור להשחית זרע לבטלה, ועל כן גם כאשר מותר למנוע היריון, אסור לעשות זאת באופן שמקיימים את החיבור ולקראת יציאת הזרע האיש פורש וזורה את זרעו בחוץ (לעיל ד, א, 1). וכן אסור לקיים את החיבור עם קונדום, שהוא מעטה גומי שמכסה את אברו של האיש, מפני שגם באופן זה האיש זורה את זרעו אל תוך הגומי לבטלה.

אבל מותר למנוע היריון על ידי פעולה עקיפה. שתי דרכים עיקריות לכך: א) גלולות. ב) 'התקן תוך רחמי'.

שני אמצעים אלו נחשבים כיעילים ביותר למניעת היריון, וכטובים ביותר מבחינה הלכתית, מפני שמניעת ההיריון מתבצעת בגוף האשה ובדרך עקיפה שאין בה פגיעה בזרע. ולכן כאשר מותר למנוע היריון, מותר לכל הדעות להשתמש באמצעים אלו (כמבואר בהלכה יח).

עוד שני אמצעים ישנם, שהם פחות יעילים למניעת היריון, וגם פחות טובים מבחינה הלכתית: א) קצף או נרות קוטלי זרע. ב) דיאפרגמה (דרכי מניעתם מבוארים בהלכה יט).

כל מה שנתבאר בהלכות הקודמות, שמותר למנוע היריון לכתחילה, הוא כאשר המניעה היא בגלולות או התקן. אבל בדיאפרגמה או קוטל זרע ההיתר בדיעבד, וכדי להשתמש בהם, צריך שסיבת המניעה תהיה חזקה יותר (כמבואר בהלכה יט).[1]

אשה שזוכה למנוע היריון על ידי הנקה, נפטרת מכל החששות ותופעות הלוואי שמלווים את אמצעי המניעה השונים. לכן טוב להמליץ לאשה שאינה חוששת להיכנס להיריון חודשים ספורים אחר הלידה, שבמשך הזמן שהיא מניקה לא תשתמש באמצעי מניעה, ואם במשך ההנקה לא יהיו לה ווסתות ולא תיכנס להיריון, תדע שההנקה מונעת אצלה היריון, וכך גם לאחר הלידות הבאות תוכל למנוע היריון על ידי הנקה בלא צורך להשתמש בגלולות הורמונאליות או התקן. ומכל מקום מי שחוששת להיכנס להיריון במשך ההנקה, רשאית לכתחילה להשתמש באמצעי מניעה כדי למנוע היריון למשך תשעה חודשים עד שנה.[2]

יח - גלולות הורמונאליות והתקן תוך רחמי

גלולות למניעת היריון נועדו לבליעה בכל יום, והן מכילות הורמונים שמונעים ביוץ או מונעים השרשה של הביצית ברחם. יש גם אפשרות לקבל הורמונים אלו בעזרת מדבקה שמועילה למשך שבוע, או טבעת להנחה בתוך הנרתיק שמועילה למשך שלושה שבועות. היתרון בשיטות המניעה ההורמונאליות, שהן קלות לביצוע, ואפשר להשתמש בהן למשך חודש אחד בלבד או למשך שנים. יתרון נוסף, על ידי המשך השימוש בהן ניתן להאריך את ימי הטהרה באופן ניכר, שכן כל עוד האשה תמשיך לקבל הורמונים אלו, לא תראה ווסת. נמצא שאם בדרך כלל ימי הטהרה הם כשבועיים עד שלושה בכל מחזור, על ידי המשך נטילתם ניתן להרחיבם למשך חודש וחצי ויותר. באופן זה גם ניתן לתכנן את מועד ימי הטומאה באופן שיתאים לבני הזוג. אמנם אין ליטול אמצעים אלו ברציפות ללא אישור רפואי.

החיסרון הוא, שבמקרים רבים ההורמונים גורמים לתופעות לוואי, כמצב רוח רע, השמנה וירידה ברצון לקיים את מצוות עונה. אמנם כיוון שיש סוגים רבים של גלולות, בעצת רופא ניתן להחליף את הגלולה עד מציאת הגלולה המתאימה ביותר, ובכך להפחית מאוד את תופעות הלוואי. בעיה נוספת, יש חוששים שההורמונים גורמים למחלת הסרטן. אמנם הדעה הרווחת כיום אצל הרופאים, שאין מדובר בסכנה שיש לחשוש לה, ויש שטוענים להיפך, שההורמונים מפחיתים את הסיכון למחלות מסוימות. עוד בעיה בשיטה זו, שהיא לעיתים גורמת לדימומים שמטמאים. בדרך כלל החלפת הגלולה תוכל לפתור את הבעיה.

במשך ההנקה צריך ליטול גלולות מיוחדות, שאינן פוגעות בהנקה, אמנם שכיחות הדימום בהן גבוהה יותר. בדרך כלל נטילת חצי כדור נוסף ליום מפסיקה את הדימומים, אבל אם הם נמשכים, מוכרחים למצוא פתרון אחר (יעויין בהערה 17).

'התקן תוך רחמי' מוכנס לתוך הרחם על ידי רופא, ובדרך שלא ברורה, מונע את השרשת הביצית ברירית הרחם. היתרון של ההתקן, שאין לו את תופעות הלוואי של ההורמונים, ואין בו את הסיכונים שיש חוששים שקיימים בהורמונים, ואין צורך לזכור לקחתו כל יום כמו גלולה. לכן נשים רבות מעדיפות להשתמש ב'התקן' על פני מניעה בדרך הורמונאלית.

החיסרון הוא, שהכנסתו נעשית על ידי רופא ועלותו גבוהה יחסית, ועל כן רגילים להשתמש בו למשך שנה ויותר. עוד חיסרון גדול, ה'התקן' עלול לגרום לדימומים ממושכים בחודשים הסמוכים להכנסתו לרחם, וגם לאחר מכן הוא גורם להארכת המחזור ביום עד שלושה ימים, ובכך מקצר את מספר ימי הטהרה. אם ה'התקן' לא הונח כראוי, הוא עלול לגרום לדימומים עד החלפתו.[3]

יט - קצף ונרות או דיאפרגמה

עוד שני אמצעים ישנם שמעמדם ההלכתי שנוי במחלוקת:
א) נרות או קצף קוטל זרע שאשה מכניסה לתוך הנרתיק לפני התשמיש. ב) דיאפרגמה, הוא מעטה שהאשה מכניסה לנרתיק ומניחה על פתח צוואר הרחם כדי לחסום את מעבר הזרע לרחם. בדרך כלל מוסיפים לתוך הדיאפרגמה חומר קוטל זרע, כדי להעלות את סיכויי המניעה. כאשר האשה יודעת להניח את הדיאפרגמה כראוי, הסיכוי שתיכנס להיריון נמוך מאוד, אבל מעט נשים יודעות להניחו כראוי. בפועל, מבין הנשים שמונעות היריון בשתי הדרכים הללו ומקיימות מצוות עונה, תמידים כסדרם, יותר מעשרה אחוז נכנסות להיריון במשך שנה.

המקילים סוברים, שהואיל והאשה היא ששמה את קוטל הזרע או הדיאפרגמה בגופה, ובנוסף לכך התשמיש נעשה כדרכו במגע של גוף בגוף בלא חציצה, אין זה נחשב השחתה של הזרע, אלא רק עצירתו מלהגיע לרחמה ולהפרותה. והמחמירים סוברים, שהואיל ומשתמשים בחומרים קוטלי זרע, הרי שמניעת ההיריון נעשית בהשחתה ישירה של הזרע.

כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון, וקשה להיעזר בגלולות או 'התקן', אפשר למנוע היריון בשני האמצעים הללו. ואמנם, אם אמצעים אלו היו מונעים את ההיריון בוודאות, רק בשעת הדחק היה אפשר לסמוך על המקילים. אבל דווקא מפני שיש סיכוי של למעלה מעשרה אחוז, שאשה שתשתמש בהם תיכנס להיריון בתוך שנה, מותר בשעת הצורך להשתמש בהם, הואיל ואין בהם מניעה גמורה (עזרת כהן לז). וזאת בתנאי שהמשתמשים יכוונו בדעתם, שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון.[4]

[1]. ביבמות סה, ב, מסופר על אשתו של ר' חייא, שסבלה מצער לידה, ואחר שהיו לה שני בנים ושתי בנות, קבלה היתר לשתות כוס של עקרין ונעשתה עקרה לתמיד. וכן נפסק בשו"ע אה"ע ה, יב. יש אומרים שההיתר לכך הוא רק כאשר הלידות מצערות אותה מאוד (ב"ח ה, ט; יש"ש יבמות ו, מד; ערוה"ש ה, כד). ויש אומרים שההיתר הוא גם בלא צער גדול (ב"ש ה, יד; ח"מ ו; ט"ז ז; ברכ"י יד). ונלענ"ד שבלא שום צער אסור, משום בל תשחית של כוח ההולדה שבגופה.

כפי שלמדנו בהלכה יד, לאחר קבלת חרם דרבנו גרשום, לפיו אסור לאיש לשאת שתי נשים, ואסור לאיש לגרש את אשתו בעל כרחה, בעת חתונתה האשה מסכימה להשתתף עם בעלה במצווה, וממילא ההחלטה על מניעת היריון וקל וחומר עיקור צריכה להיות בהסכמת שניהם. וכ"כ חת"ס אה"ע כ, והובא בפת"ש ה, יא. ומכל מקום גם אם האשה שתתה את הכוס בלא היתר, כל זמן שהם נשואים, מצוות עונה נותרה לגביהם בעינה.

בכל אופן למדנו מהמעשה באשת ר' חייא, שכאשר מניעת ההיריון נעשית בגרמא, בתוך גוף האשה, כשאין דבר שחוצץ בין הזרע לרחם, אין חשש של השחתת זרע בעת התשמיש. ולכן אין חשש של איסור השחתת זרע במניעת ההיריון בגלולות (הורמונים) או התקן תוך רחמי, וכל הדיון הוא רק האם הדבר מותר מצד ביטול מצוות פרו ורבו.

אולם נחלקו הפוסקים ביחס למניעת היריון על ידי חסימת הזרע מכניסה לרחם בדיאפרגמה או על ידי קוטל זרע, ואף שדעת רוב הפוסקים להקל, לכתחילה יש לחוש לדעת המחמירים, ולכן השימוש בהם הוא בדיעבד, כמבואר להלן בהלכה יט והערה 19.

על ידי קונדום, מוסכם להלכה שאסור למנוע היריון, ועיין להלן ו, ד, לגבי חולה איידס.

[2]. אפשר להציע למינקת שתשתמש בנרות קוטלי זרע עד להופעת הוסת הראשונה. ואף שלמדנו שאמצעי מניעה זו הוא בדיעבד, כאן שיש סיכוי סביר שההנקה עצמה מונעת את ההיריון, השימוש בהם יותר לכתחילה, כי עיקר המניעה על ידי ההנקה, והנרות רק מגבירים את הביטחון שבמניעה. ואם תראה שכל זמן שהיא מניקה אינה רואה ווסת, תוכל לאחר הלידה הבאה שלא להשתמש בשום אמצעי מניעה כל עוד היא מיניקה. ואם עדיין תחשוש, תוכל להמשיך להשתמש בנרות עד להופעת הוסת הראשונה.

[3]. כאשר דם הוסת נפסק, ושוב ראתה האשה דם שהרופאים מעריכים שההתקן גרם ליציאתו, נחלקו הפוסקים בדינו. יש מקילים מפני שהיא בחזקת מסולקת דמים, ודינו של דם זה כדם מכה, כי הוא נגרם מההתקן (טהרת הבית ח"א ה, י; דברות אליהו ו, לו). ויש מחמירים, כי אולי זה דם ווסת (שיעורי שבט הלוי קפז, סו"ס ה). ועוד אפשר לטעון, שכל היוצא מהרחם מטמא. ויש מתייחסים לכך כספק שאפשר לצרפו כשיקול נוסף להקל (באהלה של תורה א, כד). ונראה שיש להחשיב דימומים אלה ככתם, שבפחות מגריס או על בגד צבעוני הוא טהור. ואם מדובר בהתקן שגם מפריש הורמונים, אי אפשר להקל, כי אולי ההורמונים גרמו לדימומים מסוג של ווסת.

אבל כאשר בעקבות ההתקן משך הדימום של הוסת מתארך, למרות שברור שההתקן גרם לכך, אין אפשרות להקל, הואיל וקשה להבדיל בין דם הוסת לדם שבא מההתקן.

[4]. יסוד הסוגיה ביבמות יב, ב: "שלש נשים משמשות במוך: קטנה, מעוברת, ומניקה... דברי רבי מאיר (משום שההיריון עלול לסכן אותן במידה מסוימת). וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, משום שנאמר: שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'". לדעת ר"ת, כל ההיתר שדנו בו נוגע להכנסת מוך (בד) לנרתיק אחר התשמיש, כדי לשאוב את הזרע ולמנוע היריון, אבל אם תכניס את המוך לפני כן, אסור לאיש לשמש עימה, מפני שהוא משחית את זרעו על המוך. וכן פסקו שו"ת רע"א עא-עב; חת"ס יו"ד קעב; בנין ציון קלז; רב פעלים ח"ד יו"ד יז.

מנגד, לדעת יש"ש (יבמות א, ח), הדיון בגמרא הוא על הכנסת מוך לפני התשמיש, ואין בו איסור הוצאת זרע לבטלה, הואיל והתשמיש כדרך כל הארץ. ונחלקו בברייתא האם שלוש נשים אלו צריכות להניח שם מוך כדי למנוע היריון או שאינן צריכות, כי בדרך הטבע לא ייכנסו להיריון. וכ"כ כמה ראשונים: רי"ד על יבמות שם, שו"ת הרא"ש (לג, ג). וכן משמע ממה שכתב בשיטה מקובצת לכתובות לט, א בשם רמב"ן ורא"ה ותלמיד הרשב"א. וכן פסקו חמדת שלמה אה"ע מו; מהרש"ם א, נח; תורת חסד אה"ע ב, מד; כתב סופר אה"ע כו; אחיעזר א, כג; ג, כד. ולכך נטה מרן הרב קוק בעזרת כהן לד, לז.

לכאורה לדעת ר"ת ודעימיה, כשם שאסור לשמש במוך כך אסור גם בדיאפרגמה או נרות או קצף. אולם רבים מהאחרונים שהקילו בדיאפרגמה ונרות או קצף, שהשימוש בהם נעשה רווח במאה השנים האחרונות, סוברים שאף ר"ת ודעימיה שהחמירו במוך יסכימו לכך. מפני שר"ת אוסר במוך כי האיש והאשה חשים שהוא חוצץ ביניהם, אבל השימוש באמצעים הללו הוא כדרך כל הארץ, והזרע יוצא אל גופה של האשה, בלא שיחושו שדבר חוצץ ביניהם (מהרש"ם א, נח; מהר"ש ענגיל ו, פו; שיח נחום צד).

בכל אופן, אף שהעיקר להלכה כדעת המתירים, שכך דעת רוב האחרונים, ולפי ביאורם כך דעת כל הראשונים. מ"מ כיוון שיש אחרונים שאוסרים את השימוש באמצעים אלו, היה נכון להורות, שרק בשעת הדחק, כאשר ברור שיש צורך למנוע היריון, והדרכים הטובות יותר אינן מתאימות, מותר להשתמש בהם. אבל כאשר ההיתר למנוע היריון אינו מרווח, נכון להחמיר שלא למנוע באמצעים אלו. אלא שיש בשימוש בהם צד של קולא, הואיל ואין ביטחון במניעתם, וכתב מרן הרב קוק בעזרת כהן לז, שכאשר המניעה אינה בטוחה, יתכן שגם המחמירים יקלו. ולכן יותר בקלות אפשר להתיר את השימוש בהם, ובכל עת שיש צורך ממשי להשתמש דווקא בהם, מותר. ובתנאי שבני הזוג יהיו מודעים לכך שמניעה זו אינה מוחלטת, ואם ייכנסו להיריון יקבלו אותו בברכה, שאז מניעה זו תידמה ל"דבר שאינו מתכוון", מפני שאינה וודאית, וגם אינה ברצון מוחלט.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-07-28 07:34:35

אני יוצאת עם בחור שלמד הרבה שנים בישיבה בעל מידות טובות אך הוא מקלל. לא יודעת האם להמשיך?

לא ברור מה זאת אומרת מקלל. היית צריכה להביא דוגמא. זה לא נשמע טוב. איך יכול להיות מידות טובות ומקלל? ועוד בפגישות? אולי עבורך אלו קללות, ולרגילים בזה זה לא נחשב קללות. כדאי לך לדבר עם הרב שהיה לו בישיבה ולומר לו למה את שואלת, אם את לא מגזימה, אז לא ממשיכים עם שידוך כזה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-07-29 08:05:19

מה דעת הרב בעניין בדיקת מוך דחוק בזמני הפרישה הסמוכים לווסת? האם הרב מחמיר כחוות דעת שיש לבדוק בדיקת מוך דחוק בכל עונת הפרישה או שניתן להקל?

מסתימת לשון הראשונים והשו"ע נראה שדי בבדיקה אחת. והאחרונים נחלקו: פת"ש,יז ע"פ החוו"ד- בוסת קבוע ובעונה בינונית צריכה בדיקה כל העונה, דהיינו שתשים מוך דחוק כל העונה. מהרש"ם,מהרש"ג ורה"פ- דחו את דברי החוו"ד, וכתבו דסגי בבדיקה.

למעשה- לא צריך לשים מוך או תחתון לבן כל העונה, אלא סגי בבדיקה. מדינא מספיק לבדוק פעם אחת בעונה שאמורה לראות בה, ולכת' תבדוק פעמיים- פעם בתחילת העונה ופעם בסופה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-09-13 08:26:09

שלום הרב, האם דיני הרחקות שבין איש לאשתו נדה חלים גם על זוג בפגישות(דייטים)? למשל האם מותר לשבת עם בחורה בדייט על ספסל נדנדה? או לאכול מאותו צלחת וכד'? או להעביר חפץ מיד ליד?

דוקא באשתו החמירו חכמים ברוב דיני ההרחקות שאין בהם נגיעה, משום שמותר לו להתייחד איתה ומותרת לו לאחר זמן. אבל בשאר עריות, כיון שאסור לו להתייחד עמהם ואסורות לו לעולם, לא החמירו בהרחקות שאין בהם חשש הרהור עבירה, כגון מסירת דברים מיד ליד וכד'. אבל דברים שיש בהם חשש הרהור אסרו אף בשאר נשים, כגון מזיגת הכוס, הצעת המיטה ורחיצת ידיו (רשב"א, רא"ש, אשכול, ראבי"ה, בית שמואל, של"ה, חכ"א). ומזה ילמד כל אחד לעצמו להיזהר בדברים שיש בהם קירבה יתירה (דרכ"ט).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-09-25 11:47:16

אני חוזר בתשובה ממוצא אשכנזי וארוסתי בא מבית חרדי ממוצא תימני. עכשיו אחרי האירוסין אנחנו מגלים הרבה הבדלים ברקע התרבותי והדתי עד שאנו שוקלים עכשיו לדחות את החתונה. רצינו להתייעץ עם הרב מלמד כיצד עלינו לנהוג.

אכן כדאי לדחות מעט כדי לראות שאתם מסתדרים כראוי, ומסוגלים להכיל באמת אחד את השני, ומקבלים בשמחה את שנות ההתמודדות הראשונות שיהיו לכם. גם אם שניכם הייתם תימנים מרקע חרדי או אשכנזים מרקע דתי-לאומי היו לכם התמודדויות ללא ספק כל ימי חייכם. אבל במצב הנכחי נראה שאתם צריכים ליותר כוחות ומידות טובות כדי להצליח בדרככם הארוכה, כדי שתהיה כמה שיותר נעימה. כדאי לכם מאוד ללכת לייעוץ זוגי. אם אינכם יודעים על מישהו, אפשר לפנות למכון פוע"ה. בהצלחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-10-16 06:30:22

שלום רב,לפני מספר שנים התגרשתי מבעלי ,היום הגרוש שלי חי עם אישה אך לא נשוי לה ,גם לא מתכוון להתחתן איתה האם מותר לי לנסות להשפיע עליו לחזור אלי (והמטרה שלי היא כמובן להתחתן איתו ) ? תודה רבה

מותר, אלא אם כן הוא כהן, וכהן אסור בגרושה אפילו היא אשתו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-10-21 18:08:49

שלום לרב, אני ואשתי נשואים שנה וחודשיים וב"ה התברכנו ונולדה לנו בת לפני ארבעה חודשים. אשתי מסוגלת מבחינה נפשית להריון נוסף ואני מבקש ליצור מרווח של פחות משנה כי איני מוכן לזה עדיין (נפשית וכלכלית, שנינו עדיין סטודנטים). האם מבחינת ההלכה יש מקום להתיר מרווח שכזה עד להריון שני בעז"ה? תודה רבה, בברכה, יוני.

אכן אתה צודק, גם אשתך צריכה את הזמן הזה. וכך מובא בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו ה, יג - יד (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה) :

יג - ההיתר למנוע היריון למשך שנה

בעבר רוב הנשים נהגו להניק כשנתיים, וכמעט תמיד ההנקה היתה מונעת את תהליך הביוץ ומחזור הוסתות, וממילא לא יכלו להיכנס להיריון בכל משך ההנקה. כך באופן טבעי נוצר הפרש של כשנתיים בין הלידה לתחילת ההיריון הבא. כיום המציאות השתנתה בשני דברים: האחד, משך ההנקה הממוצע התקצר לחצי שנה ואף פחות. כמה סיבות לכך ומהן: יציאתן של נשים רבות לעבודה, המתח המוגבר המלווה את חיינו ופיתוח תחליפי מזון סבירים לחלב אם. השני, אצל נשים רבות ההנקה אינה מבטלת את תהליך הביוץ והוסתות, וממילא גם במשך ההנקה הן יכולות להיכנס להיריון.

נמצא איפה שאם בני הזוג יקיימו את מצוות עונתם, תמידים כסדרם, נשים רבות ייכנסו להיריון חודשים ספורים לאחר הלידה, כאשר אצל נשים שאינן מניקות או מיניקות באופן חלקי הסיכוי לכך גדול יותר. השאלה האם מותר להשתמש באמצעי מניעה כדי לקיים את מצוות עונה בלא להתחיל היריון נוסף בשנה הסמוכה ללידה?

יש רבנים שנוטים להחמיר שלא למנוע היריון בלא צורך גדול שנובע מחולשה יתירה או עצבנות קשה, מפני שלדעתם מצוות פרו ורבו מחייבת ללדת כמה שיותר ילדים ולא למנוע היריון. אולם הלכה כדעת רוב הפוסקים שסוברים שבשעת הצורך מותר למנוע היריון באמצעים הכשרים על פי ההלכה (כמבואר בהלכות יז-יט). וכיוון שהניסיון מראה, שמצד בריאות הגוף והנפש, רצוי לרוב הנשים לעשות הפסקה של כתשעה חודשים עד שנה בין הלידה להיריון הבא, מותר לכתחילה לכל הנשים להשתמש לצורך זה באמצעי מניעה. וכן לאחר הפלה, בשעת הצורך, על פי הוראת רופא ירא שמיים, אפשר למנוע היריון למספר חודשים.[1]

יד - מניעת היריון לשנתיים ויותר

לפני קיום חובת פרו ורבו בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. אולם יש נשים, שמצד מצבן הגופני או הנפשי, נזקקות להפסקה של יותר משנה לאחר הלידה, ואזי מותר להן למנוע היריון עד למשך שנתיים.

אבל לצורך לימודים או עבודה, או מפני קשיים כלכליים וכיוצא בזה, אסור לבני זוג שעדיין לא קיימו את מצוות פרו ורבו למנוע היריון ליותר משנה. ויש מקילים בזה עד שנתיים.

ואף שנכון לנהוג כדעת רוב הפוסקים ולא להקל במצוות פרו ורבו, שלמענה העולם נברא ובה האדם נעשה שותף עם הקב"ה בקיום העולם (גיטין מא, ב; נדה לא, א), מכל מקום הרוצים להקל, יש להם על מה לסמוך.12 אבל מעבר לשנתיים, אסור להקל לפני קיום חובת המצווה.

ואין האשה יכולה לטעון, שהואיל והיא עצמה אינה חייבת במצווה, מותר לה למנוע היריון בלא הגבלה, מפני שלאחר שנתקבלה תקנת רבנו גרשום שאסור לאיש לישא שתי נשים, ואסור לאיש לגרש את אשתו בעל כורחה, נעשה האיש תלוי לגמרי באשתו בקיום חובת המצווה, ובהסכמת האשה להינשא, הסכימה להיות שותפה עמו בקיום חובת המצווה (חת"ס אה"ע כ).

בשעת הדחק, כאשר האשה סובלת ממחלה, גופנית או נפשית, שהטיפול בה דורש מניעת היריון, מותר גם לפני קיום מצוות פרו ורבו מהתורה בבן ובת, למנוע היריון למשך יותר משנתיים לאחר הלידה. והיתר זה צריך להישקל בכובד ראש לאחר קבלת חוות דעת מרופא ירא שמיים.[2]

[1]. סוגיית 'תכנון המשפחה' לא הוגדרה באופן מסודר בספרי הפוסקים, אלא מצינו תשובות רבות לאנשים שונים במצבים שונים. הסיבה העיקרית לכך, מפני שזו סוגיה שהתחדשה בדורות האחרונים, כאשר בעקבות פיתוח הרפואה ושיפור תנאי החיים והמזון, האשה הממוצעת יכולה ללדת הרבה יותר ילדים מאשר בעבר (כמבואר בתחילת הערה 6). בנוסף לכך, לדעת רבים, הואיל והנושא מורכב מאוד, יש לשאול בזה חכם, וממילא אין צורך לכתוב על כך הגדרות כוללות (כמבואר בהלכה כ). עוד צריך לציין שתשובות רבות נכתבו על אמצעי מניעה שיש בהם חשש השחתת זרע, ולא על גלולות והתקן, שאין בהם חשש זה, הואיל והם דומים לכוס של עיקרים, עיין להלן בהלכה יז. בכל אופן, מכלל התשובות מצינו שלוש שיטות עיקריות. המחמירים סוברים שאין למנוע היריון בלא צורך גדול, ורק באופן טבעי על ידי הנקה מותר למנוע היריון, אבל באופן אחר, גם לאחר לידה אין למנוע היריון זולת במקרים מיוחדים של חולי גופני או מצב נפשי רעוע (שבט הלוי ג, קעז; משנה הלכות ה, רי). מנגד, יש מתירים תמיד למנוע היריון למשך שנתיים, גם לפני השלמת חובת פרו ורבו, מפני שכך הוא הטבע הבסיסי, וכך היה בפועל במשך כל הדורות שנהגו להניק שנתיים (נדה ט, א), ובתוך כך גם מנעו היריון (שיח נחום צד; בני בנים א, ל). והדרך המרכזית היא, שלצורך חשוב של התאוששות מלידה וטיפול בתינוק, מותר לכתחילה למנוע היריון למשך תשעה חודשים עד שנה. ואף אשה שאינה חשה בצורך זה, יכולה לכתחילה למנוע היריון למשך זמן זה, כי הניסיון מצביע על הצורך שבדבר. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, מקילים עד שנתיים. וכמדומה שרוב הרבנים מורים כן (עיין נשמת אברהם אה"ע ה, טז, 1).

[2]. יסוד הלכה זו מבואר בהערה הקודמת. ואמנם בשו"ת בני בנים א, ל, התיר לצורך גידול התינוק למנוע היריון ארבע שנים, והראיה מכתובות ס, א, שמותר לאשה להניק ארבע שנים. ויש לדחות, שרק כאשר המניעה היא בדרך טבעית, על ידי הטיפול בתינוק, מותר, וכדרך שהעוסק במצווה פטור מהמצווה. אבל בדרך מלאכותית אסור, מפני חובת המצווה. וכשם שקבעו חכמים שחובה להינשא עד גיל עשרים כדי לקיים את חובת המצווה, וכל העובר זמן זה נחשב עבריין (קידושין כט, ב), כך יש זמן טבעי למניעת היריון, שהוא לכל היותר שנתיים. וכך מקובל להורות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-11-12 05:57:50

1.מה ההרחקות הנצרכות בפרישה סמוך לווסת? 2.האם צריך לעשות בדיקות בזמן זה? מתי? האם יש הרחקות נוספות בין הזמן שצריך לבדוק ועד שבודקים?

1. עיקר הדין הוא רק לא לשמש בעונה הפרישה (יום או לילה. ואם יש סבירות גבוהה שתראה עונה קודם, יש מקום להחמיר לא לשמש גם אז). ואם מדובר על זוג צעיר כזה שחיבוק ונישוק מעורר אותם בקלות לתשמיש, יש מקום להחמיר גם בזה.
2. מעיקר הדין מספיק בדיקה אחת, ולכתחילה המנהג לבדוק פעמיים - בתחילת העונה ובסופה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-11-29 08:34:16

שלום, כשזוג נפגש איך הוא יכול לדעת שזאת הנשמה שהתפצלה ושזה הזיווג שאלוהים רצה? בטח אומרים שצריך להרגיש... אבל גם אומרים שאהבה מעוורת עיני חכמים...?

מה שחשוב זה שהבחור צדיק עם מידות טובות ויש התאמה ונעים ביחד. אם יש את זה, אפשר לסגור חתונה, את השאר תשאירי לרבונו של עולם ותבטחי בו ששלח לך את הזיווג המתאים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-12-09 19:26:41

שלום וברכה אני בן 35 חוזר בתשובה יום יום מחדש. שאלתי לגבי זיווג. האם מותר להתפשר על זיווג שמופעל לחץ מצד משפחה , סובבים, וכל הנושא האישי של שמירת הקדושה. ( מחשבות , קרי , אוננות). שאני מתייחס על כך שחלפו המון שנים מאז הרצון האלוקי להקמת בית ( גיל 18 גג 24). האם מותר להתפשר על בחורה מסורתית ששומרת רק שבת וטהרת הבית? ( לא מתלבשת בצניעות ולא מעוניינת בכיסוי ראש ולא תתכוון לשים אחרי נישואין ). האם מעיקר הדין מותר להתחתן עם בחורה כזו שיש מציאת חן חיצונית וכמובן יש תשוקה בינינו... להתבסס על הגילאים שלנו 35+ ו30+ והזמן לא לטובתנו. מה כבודו חושב על כך האם מותר להתחתן במצב כזה על פי ההלכה בשביל להנצל מכל מה שקשור למחשבות אוננות וייצר הרע ( גם קרי ) האם מותר להתפשר על כך ? תודה.

לא הזכרת כשרות, אבל מן הסתם היא שומרת כשרות, ולכן מעיקר הדין מותר, שכן לפי דבריך אין חשש שתכשיל אותך באיסורים. אמנם אם אתה מגדיר אותה רק כ'מסורתית' ולא כדתייה, לדעתי הסיכון גדול מדי. פעמים רבות שקשר כזה לא עולה יפה. הרצון והתשוקה בהתחלה אינם מדד מספיק. כדי לקיים חיי נישואים שנים על גבי שנים, כולל זוגיות טובה וחינוך טוב של הילדים, צריך מלבד התאמה בסיסית של האופי, גם שהרמה הדתית לא תהיה בפער משמעותי כפי שנראה מדבריך. אנשים ששומרים רק שבת וטהרת הבית, אינם אנשי תורה, וממילא אין להם מספיק במודעות עניינים של עבודת המידות ומחשבות של נתינה ושותפות, ואלו דברים בסיסיים מאוד לקיום זוגיות. אכן צריך להתפשר בגילך, אבל לא על רמה דתית, אלא על מראה חיצוני ושאר דברים שאינם יסוד הזוגיות האמתית, ואף על פי שחשיבותם מובנת, אנשים נוטים להגזים בהם. אני בטוח שיש בנות ברמה דתית שלך שישמחו להתחתן איתך אם רק לא תיפתח לסגנון אחר של מראה. ואולי תנסה לחשוב על בחורה כזו שכבר הכרת ועדיין לא התחתנה... בהצלחה רבה מאוד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2019-12-12 14:12:56