תודה רבה על ההתייחסות בהמשך למייל הקודם כתבתם לי שבאחורי ידיו ובמרפקו זה נחשב שינוי. אם יש נגיד מחשב נייד במקום שיכול להיפסד לפי מה שהבנתי בפניני הלכה מותר להזיז אותו בין המרפקים?

אין לי זמן כעת לקרוא את הדברים  של הרב אופיר, אמרתי לך את דעת הרב מלמד על פי השש"כ שכתב דבריו על פי המ"ב הנ"ל, והיא שאין הבדל בין גופו לבין שינוי, אלא כל שאינו מטלטל כדרכו בכפות ידיו, מותר לטלטל בשבת (אלא אם כן זהו דבר שהדרך לטלטלו ברגליו, כגון כדורגל, שאסור הדבר גם ברגליו וגם בידיו). לכן מותר לאדם להכניס את שתי זרועותיו מתחת למחשב ולטלטלו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-06 10:05:20

לא הבנתי איך מותר לטלטל מוקצה בשינוי ובטלטול מן הצד – בידיים או לא בידיים?

יש לחלק בין טלטול מן הצד, שהוא נעשה בכפות ידיו על ידי שמטלטל דבר המותר ולצורך דבר המותר, והוא המובא בתחילת הסעיף. לבין טלטול בגופו שהוא טלטול בשינוי. טלטול בכף היד אכן לא נחשב שינוי כפי שכתוב בפניני הלכה בדין טלטול בגופו, ולכן אם יש אבן קטנה על השביל, אף שהדרך לבעוט בה ברגל, אין זה שינוי להרימה בידיים. אבל טלטול בגב היד או בגב האצבעות נחשב שפיר שינוי, כמו שכתוב במ"ב רעו, לא – "כגון באחורי ידיו או בין אצילי ידיו וכיוצא בזה". וכ"פ שש"כ כב, לו – "מותר לטלטל מוקצה שלא כדרך שמטלטלין אותו בימות החול, כגון ע"י נשיפה או דחיפה ברגל או במרפק, 'וכן באחורי ידיו' או באצילי ידיו." ובתו"ש הקל יותר מזה והתיר לטלטל בשתי ידיו דבר שרגילים לטלטלו ביד אחת, וכ"ש לטלטל ע"י שני בני"א כאשר הדרך לטלטלו ע"י אדם אחד. ואף שיש חולקים – ספק דרבנן לקולא.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אופני היתר טלטול מוקצה

לג. בגופו: מותר לטלטל מוקצה לכל צורך אם לא מזיזו כדרכו בכף ידו אלא בשינוי, כגון במרפקו, בגב ידו, בנשיפה או ברגלו (אם אינו כדורגל). לפיכך, אם היה מונח כסף על הארץ, מותר להסיטו ברגלו כדי להצניעו. וכן מגירה שנעשתה בסיס לדבר האסור, מותר לפתוח אותה בגופו וליטול את הדבר המותר. וכן מותר לשבת על אבנים ועצי בניין, או להישען על מכונית, למרות שתוך כך מנענעם.

לד. טלטול מן הצד: מותר לטלטל מוקצה על ידי הזזת חפץ מותר לצורך דבר המותר, כגון לדחוף מאכל מוקצה שבמקפיא על ידי מאכל היתר כדי שיהיה לו מקום, וכגון לטאטא את רצפת הבית מחול ואבק, או להטות ספר שרוצה לקרוא בו כדי להסיר ממנו כסף שנשכח עליו.

וכיוון שמותר לטלטל מהצד לפי הצורך ולא יותר, יטה את הספר במקומו ויפיל את הכסף. אבל אם צריך להשתמש באותו מקום, או שחושש שיפסיד את הכסף אם יפילו שם, מותר לטלטלו אגב הספר עד שיגיע למקום שניתן להפילו. אבל לצורך שמירת המוקצה אסור לטלטלו מהצד, כגון להטות ספר שאינו מעוניין לקרוא בו כדי להצניע את הכסף, אלא יטלטל את הכסף בגופו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-06 07:38:36

לגבי פת הבאה בכיסנין ראינו שיש שלושה גדרים שיכולים להחשיבו פת הבאה בכיסנין – א. הרכב הבצק. ב. מילוי. ג. נכסס. נתעלם לרגע מהנכסס. רציתי לשאול מדוע במילוי אנחנו תולים את הברכה בשאלה האם זה קינוח או ראוי לקביעת סעודה (לחם בשר זה המוציא ולחם ממולא פרג יהיה מזונות) ואילו בהרכב הבצק לא אכפת לנו אם זה קינוח או סעודה, תמיד מברכים מזונות כי בצקו שונה מלחם. וכך הרב פסק בפניני הלכה שגם בורקס גדול מברכים עליו מזונות כי בצקו שונה מלחם. הרי מילוי והרכב בצק שניהם מאפיינים אפשריים של פת הבאה בכיסנין, וכל שיטה סברה שהיא הפת הבאה בכיסנין והאחרים לחם ולכאורה השו"ע פסק את כולן מספק – מדוע בכל זאת אנחנו רואים בהרכב הבצק כמאפיין "רציני" יותר שלא משתנה.

האופי של פת הבאה בכיסנים היא שזהו מאכל שלא רגילים לאכול באופן קבוע לשם קביעות סעודה כלחם. כדי לעזור לאנשים לדעת על מה מדובר הביאו הפוסקים את שלושת הגדרים הללו, שכן ראו במציאות מה האופי של לחם ומה לא. באופן טבעי יש מקרי ביניים, אחד מהם הוא מאפה רגיל שאין בו בעיסתו משהו מיוחד שמבדילו מלחם, אבל שלא כלחם הוא ממולא, אך מצד שני הוא ממולא בדבר שרגילים לאוכלו עם לחם לשם קביעות סעודה ושביעה. לכן ההכרעה היא שהדבר תלוי בגודלו, זה הסימן שהכי קרוב להחלטה האם הוא נועד לשם קביעות סעודה כלחם או לא.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה. אולי דיוק הדברים שם באופן יותר חד יעזור לך לעמוד על הנקודה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – חמשת מיני דגן

מיני דגן אפויים

א. הלחם הוא עיקר מאכלו של האדם, והדבר בא לידי ביטוי בכך שהדרך לאוכלו בסעודה שמתכוונים לשבוע ממנה. אבל על מיני דגן אפויים שאין רגילים לקבוע עליהם סעודה, מברכים "בורא מיני מזונות". ושלושה סוגי מאפים ישנם: א – מאפים שהוסיפו לבצק שלהם טעם שיוצר שינוי מהותי בינם לבין לחם, כגון עוגות וסופגניות אפויות. ב – מאפים שמילאו אותם לפני אפייתם במיני מתיקה, כגון אוזני המן ועוגיות ממולאות. ג – מאפים קשים, כדוגמת בייגלה, ביסקוויטים וקרקרים.

ב. אדם שהחליט במקום לאכול לחם בסעודה, לאכול ממיני המאפה הללו שיעור נפח של ארבע ביצים רגילות (200 סמ"ק), ולשבוע יחד עם שאר המאכלים כפי שהוא רגיל לשבוע בסעודה על לחם; כיוון שמתייחס למאפים אלו כלחם, צריך ליטול ידיים בברכה ולברך עליהם 'המוציא' וברכת המזון. שיעור המזונות לקביעות סעודה של זקנים וילדים הוא שלוש ביצים, כיוון שהם רגילים לשבוע מכמות פחותה. משערים רק את עיסת המזונות על כל המעורב בה, ולא את המילוי שבתוכה.

ג. לכתחילה נכון שלא לקבוע סעודה אף על שיעור נפח של שתי ביצים ממאפה המזונות, כדי שלא להיכנס לספק ברכות. וכן המתכוון לאכול רק מיני מזונות שלא לשם שביעה, נכון שיאכל פחות משיעור ארבע ביצים. ובדיעבד שנכנס לספק ואכל מזונות אפויים בשיעור ארבע ביצים ויותר, כל עוד לא שבע מהם כפי שרגיל לשבוע בארוחה רגילה, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.

מקרים שונים

ד. התכוון לאכול מעט ממאפה המזונות, ותוך כדי אכילה החליט לאכול ממנו שיעור ארבע ביצים ולשבוע מכל הארוחה: אם מכאן ואילך יאכל שיעור של ארבע ביצים מזונות, ייטול ידיו בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון. ואם רק בצירוף מה שכבר אכל יהיה שיעור ארבע ביצים של מזונות, ימשיך בסעודתו ויברך בסוף ברכת המזון.

ה. התכוון לאכול ממאפה המזונות שיעור קביעות סעודה, ונטל ידיו ובירך 'המוציא', ותוך כדי אכילתו החליט שלא לאכול מהמזונות שיעור ארבע ביצים; מרגע זה צריך לברך ברכה ראשונה על שתייתו ושאר המאכלים שאינם מזונות אפויים, ובסוף אכילתו יברך 'על המחיה' ו'בורא נפשות', ולא ברכת המזון.

ו. קבע סעודתו על מאפה מזונות, ובטעות בירך עליו 'מזונות' ו'על המחיה' – יצא. וכן כשלא קבע עליו סעודה ובטעות בירך עליו 'המוציא' וברכת המזון – יצא.

ז. על מאפה שיש ספק האם דינו כלחם או כמאפה מזונות, יברך 'מזונות'. והרוצה לצאת מהספק, יקבע עליו סעודה ויברך 'המוציא', או יאכל עמו 'כזית' (חצי ביצה) לחם.

מאכלים שונים

ח. חלה ולחמניה מתוקה דינם כלחם, שכן רגילים לקבוע עליהם סעודה כלחם ולא לאוכלם בין הארוחות למתיקה או להרגעת הרעב. וממילא גם הרוצה לאכול מהן מעט בין הסעודות, צריך ליטול ידיו ולברך 'המוציא' וברכת המזון.

ט. המצה בחג הפסח מחליפה את הלחם וברכתה 'המוציא'. למנהג יוצאי אשכנז, כל השנה ברכתה 'המוציא', כיוון שהדרך לקבוע עליה סעודה. אבל למנהג יוצאי ספרד, כיוון שמצת מכונה קשה ונכססת, ברכתה 'מזונות', ורק המתכוון לאכול שלוש מצות ולשבוע מכל סעודתו, דינן כלחם. אמנם לכתחילה רצוי שיוצאי ספרד יאכלו מצת מכונה בתוך סעודת לחם, או שיקבעו עליה את הסעודה. ובמוצאי פסח, כל זמן שלא יכולים לקנות לחם, נחשבת המצה כלחם.

י. מאפה ממולא בגבינה או בשר: כאשר המאפה עשוי כלחם, כיוון שמילאו בו דברים שנועדו לשביעה ולא מיני מתיקה – אם ייעודו לקביעות סעודה, כגון שהוא גדול, דינו כלחם, ואף אם אוכל ממנו מעט ברכתו 'המוציא'. ואם ייעודו לאכילת עראי, דינו כמאפה מזונות. אבל דין בורקס לעולם כמאפה מזונות, הואיל וגם בצקו שונה מאוד מלחם.

יא. פיצה: ברוב המקרים דין הפיצה כדין לחם, משום שעושים את הבצק שלה כבצק של לחם, ואף שמניחים עליו רסק עגבניות וגבינה צהובה ומיני תבלינים, הרי זה כפרוסת לחם שמרחו עליה ממרחים שונים. אבל אם לשו את הבצק עם מי ביצים או מי חלב ונעשה טעמו שונה במקצת, דין הפיצה כדין מאפה מזונות, ורק אם קבע עליה סעודה, דינה כלחם.

יב. טורטייה וופלים: דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה נחשב כלחם, שכן הם דקים ודומים למאפה, וייעודם לאכילת ארעי וכדי לתת בהם מילוי.

בישול וטיגון עמוק

יג. על תבשילים של מיני דגן, כגון אטריות, פתיתים ודייסה, לעולם מברכים 'מזונות' ו'על המחיה', כיוון שהם שונים בתכלית מלחם. וכן דין ביסלי, שקדי מרק, קוגל וסופגניות שמתבשלים בטיגון עמוק.

יד. מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שיש בהם שמן, אין דינם כבישול, שכן במלאווח ומופלטה השמן מועט, ובכובאנה וג'חנון אף שהשמן מרובה, אינם מתבשלים בו אלא נאפים בסיר ואינם מתרככים כתבשיל.

טו. פנקייק, לחוח, בלינצ'ס, וופל בלגי וקרפ צרפתי, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם דומה למאפה.

טז. כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו פחזניות ובייגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם (כמו בקוגל), הם נחשבים מאפה.

לחם מבושל או מטוגן

יז. חתיכות לחם גדולות משיעור 'כזית' (חצי ביצה), שבושלו או טוגנו בהרבה שמן, אפילו אם נשתנתה צורתן ואינן נראות כלחם, נשאר דינן כלחם. אבל אם החתיכות קטנות מ'כזית', אפילו אם נשארה עליהן צורת לחם, כגון קרוטונים שטוגנו בשמן עמוק, דינן כתבשיל מזונות שלעולם ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה'.

יח. אפה חתיכות קטנות של לחם, כל עוד ניכר עליהן צורת לחם, נשאר דינן כלחם, כגון קרוטונים שנאפו בתנור. אבל אם לא ניכר עליהן צורת לחם, דינן כמאפה מזונות, וכך הוא דין כל מאפה העשוי מפירורי לחם או קמח מצה.

יט. טיגון שאינו עם הרבה שמן וגם לא עם מעט מאוד שמן, ספק האם נחשב כבישול או כאפייה. לכן המטגן באופן זה חתיכות לחם או מצה קטנות מ'כזית' ('מצה-בריי'), ראוי שיברך תחילה 'המוציא' על 'כזית' לחם או מצה ויפטרם בכך. ומי שלא רוצה לאכול לחם או מצה, ואוכל מהמאכל המטוגן פחות משיעור שביעה, מחמת הספק יברך 'מזונות', ואם הוא מתכוון לקבוע עליו סעודה, הרי שהוא מחשיבו כלחם, ולכן ייטול ידיים בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון.

גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה

כ. דרך חמשת מיני דגן לאוכלם כמאפה או תבשיל, אבל האוכל אותם חיים או קלויים או מבושלים מעט, מברך 'האדמה' ו'בורא נפשות', הואיל ולא אכלם כפי מעלתם. אבל אם הכינו מהם מאכל חשוב, כמו גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה, כיוון שהם מוכנים כל צורכם ואנשים מחשיבים אותם כמאכל שאינו נחות ממיני דגן מבושלים ואפויים, ברכתם 'מזונות' ו'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-05 15:26:18

שלום כבוד הרב, אני לאחרונה משקיע יותר בלימוד תורה ולומד מפרשים, אך הרבה פעמים אני מתקשה להבין כיצד המפרשים הסירו את מסקנתם, היכן הם למדים את מסקנותיהם, אני מבין שיש הרבה ״כללים״ בפירוש התורה למשל שאין מוקדם ומאוחר, או שכל ו- בא להרבות, איך איני מכיר את כל החוקים ואני מנסה להבין כיצד הם מסיקים את מסקנותיהם. כמו גם לרוב קשה לי אף להבין את פירושיהם בשפה שלהם. תוכל בבקשה לעזור לי כיצד ניתן להבין כל אלו? אני מאמין תקופה רבה אך אף פעם לא למדת הרבה תורה ולאחרונה אני מעמיק ונהנה אך מנסה גם להבין דברים אלו.

אין הרבה כללים, ומה שיש המפרש אומר אותו כך שאין צורך לדעת את הכללים, המפרשים כתבו אותם בשביל כל אחד ואחד כדי שאם הוא מבין ומתחבר תהיה לו מזה תועלת להבנת הכתוב, ואם איינו מבין – יחפש פירוש של זמנו כדי שתהיה לו הבנה. לכן אני ממליץ ללמוד פירושים של זמנינו – יש פירוש פשוט של שטיינזלץ על כל התנ"ך, יש פירוש דעת מקרא על כל התנ"ך. אלו פירושים מצויינים, כדאי מאוד להתחיל איתם, אין צורך להתעמת עם הטסקטס יותר מדי, התורה נתנה לכל ישראל כדי שיבינו אותה.

ממליץ מאוד בהלכה ללמוד את ספרי הרב אליעזר מלמד שליט"א – פניני הלכה. כל הספרים מובאים באתר של פניני הלכה. ויש גם ספר קיצור מצוין של כל הספרים שנקרא – קיצור הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בהצלחה רבה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-04 20:55:09

בשבת חנוכה האם הנרות חנוכה צריכים להיות מחומרים הראויים לנרות שבת? תודה

יוצאים ידי חובה בכל חומר בערה שדולק לפחות חצי שעה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הנרות

ח. כל שמן ופתילה שיכולים לדלוק חצי שעה, כשרים לנר חנוכה, וככל שהנר מאיר יפה יותר, כך הוא מהודר יותר. ויש מהדרים יותר ומדליקים בשמן זית, מפני שבנוסף לכך שאורו יפה, הוא מזכיר את נס פך השמן.

ט. טוב להדר ולהדליק נרות ליותר מחצי שעה, מפני שכיום רבים הולכים ברחוב זמן רב לאחר צאת הכוכבים, וכך הנס יתפרסם יותר. ומי שיש לו רק מעט שמן או נר קטן שיכולים לדלוק פחות מחצי שעה, ידליק בלי לברך.

י. נר חנוכה נועד להזכיר את הנס שהיה במקדש, לפיכך עליו להיות דומה לנרות המנורה, וכיוון שבנורה חשמלית אין פתילה ושמן, אין יוצאים בה ידי חובה. אבל כשאין לאדם נר כשר, ידליק נורה חשמלית או פנס באופן שניכר שהדליקם לשם המצווה, אך לא יברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-03 09:13:34

שלום רב. מצאתי שטר כסף,בחצר בית משותף,מה עליי לעשות? בכבוד התורה.

לא מבין מה זה אומר 'בית משותף'. ההלכה אומרת שאם לא מדובר על חצר המשתמרת – חצר שאין אנשים רשאים להכנס אליה שלא ברשות (בדרך כלל זו המציאות בבתים פרטיים שיש להם חצר), אלא על חצר של בניין וכד' – הכסף שלך. זהו הדין, אך לפנים משורת הדין, כיוון שמדובר על מעט דיירים, יש הידור לשאול אותם האם למישהו נאבד סכום כסף, אם ידעו להגיד שנאבד 1) שטר. 2) סכום מדוייק – תן להם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-03 08:02:12

האם לדעת הרב מותר/ראוי לקרוא ספרים כמו הארי פוטר ופרסי ג'קסון ודומיהם? (אשמח אם השאלה תופנה לרב מלמד, וכן אם אפשר שיהיה מצוין מי הרב העונה, והאם אפשר להפיץ את התשובה?) בתודה

אין ראוי לאדם לבזבז את זמנו לריק בדברים שאין בהם שום תועלת של מסרים חיוביים או מידע חיובי, כמו ספרי הארי פוטר, גם אם הדבר גורם לו נחת, שכן אפשר לגרום לעצמו נחת גם מספרים שיש בהם תועלת. אם בכל זאת אדם רוצה לקרוא בספרים שאין בהם תועלת כי זו מנוחת הנפש שלו ואין הוא מעוניין לקרוא ספרים אחרים, ישתדל למעט כמה שיותר, ובטח שלא לעשות זאת בשבת שנועדה לקדושה ולימוד תורה. יסוד זה מבואר בדברי חכמים על הפסוק 'ודברת בם' – ולא בדברים אחרים. הדעה המקלה ביותר בהלכה לגבי סוגיה זו של ביטול תורה, אומרת שאף שחובה על אדם ללמוד תורה כמה שהוא יכול, מותר לו גם לעשות דברים מועילים אחרים, אלא שגם לדברים מועילים יש גבול, שכן אדם יכול לעשות כושר שעות מרובות באופן מוגזם מעבר לנצרך לגוף בריאותו, ויכול לטייל שעות וימים מרובים מעבר לנצרך לשם הכרת הארץ או מנוחת נפשו. כל אחד צריך לשקול בעצמו את הדברים כאשר הכלל המנחה הוא – השקעה מרובה בלימוד תורה, במיוחד בשבת (לפחות 6 שעות. פניני הלכה שבת), ועשיית דברים בעלי ערך. עניין ביטול תורה מובא בפניני הלכה ליקוטים א פרק א – המאבד את זמנו לבטלה מעבר למה שכל אדם צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): "וְדִבַּרְתָּ בָּם- בם ולא בדברים אחרים". וגם אם עושה דברים שיש בהם צורך, מכל מקום חייב ללמוד זמן חשוב כל יום (זו הדעה הכי מקילה בגדר ביטול תורה!).

לפי זה, כיון שאין בקריאת ספר עב כרס זה שום ערך, ממילא אין בו צורך, וממילא קריאתו שעות על גבי שעות הינה דבר בעייתי. וגם אם יאמר אדם שבכל מקרה לא ילמד תורה בזמן הזה (או משום שרוצה להנות מעט וכד' או משום שמדובר על אישה שאינה מצווה בגדרי לימוד תורה כגבר), נאמר לו שלפחות יקרא ספר שיש ממנו תועלת. ברוך ה' יש כיום ספרים רבים שיש בהם תועלת, או תועלת של מידע, או של הסטוריה, או של שאר רוח ומידות וכד', ולכן אין זה נכון וראוי לקרוא ספר שאין בו שום תועלת, גם כשאין בדבר איסור.

אביא לך את תמצות הלכות תלמוד תורה כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

א – תלמוד תורה

ערך לימוד התורה

א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

חובת הלימוד

ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

ידיעת יסודות התורה

ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

לימוד תורה מול מצוות אחרות

ז. מצד אחד מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני מגמתה של התורה להדריך את חיינו ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.

אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון עזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.

ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .

ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-02 21:34:02

האם הויטמין שניקרה שילגיט או מומיו צריך כשרות ?

קודם כל אני רואה שמשרד הבריאות מבקש לא לצרוך מוצר זה – https://www.gov.il/he/pages/14092025-02

אין צורך בכשרות לכדור שבולעים לשם תרופה או ויטמין ואין בו טעם, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

תרופות, ויטמינים ושפתונים

ג. תרופות וויטמינים שאין להם טעם טוב, אינם צריכים הכשר. ואילו לתרופות וויטמינים שיש טעם טוב, לכתחילה צריך הכשר, אבל אם לא מצא תרופה או ויטמין עם הכשר, רשאי ליטלם, מפני שבפועל הסיכוי שאינם כשרים נמוך מאוד, ואין הצרכן צריך לחשוש לו. אבל ויטמינים ותוספי מזון שנאכלים גם לשם הנאה, חייבים הכשר.

ד. שפתונים וקיסמי שיניים שיש להם טעם טוב, מותרים ללא הכשר, משום שהחשש שמא עירבו בהם חומר שאינו כשר רחוק מאוד, וקשה מאוד לבררו, ועל כן אין לחשוש לו. והרוצים להדר, יעדיפו קיסמים ושפתונים ללא טעם או עם כשרות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-02 19:36:33

שלום הרב, יש לי כמה פרטים קטנים בדיני תפילה שאף פעם לא התחוורו לי מה באמת הדרך הנכונה לעשות אותם. (אני אשכנזי מתפלל נוסח ספרד..) א. בואי בשלום – לאיזה כיוון מסתובבים (לכיוון מערב, אך האם זה משנה ימינה שמאלה וכן בחזרה), וכן מתי כורעים, לאיזה כיוון קודם וכיצד? ב. האם עומדים או יושבים בקטעים הבאים: נשמת כל חי, שיר של יום, אין כאלוקינו. ג. אם אני מגיע מאוחר לתפילה ונאלץ לדלג ולומר רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח, האם רלוונטי אחרי התפילה להשלים קרבנות ופסוקי דזמרה (כל מה שדילגתי)? תודה מראש!

א. אם הסיבוב שווה, פונים דרך ימין. כלומר אם אתה לכיוון מערב וחוזר למזרח, הסיבוב שווה. אבל אם אתה לכיוון מערב וחוזר לדרום (במקום שארון הקדוש לכיוון דרום, כמו אצלנו בהר ברכה), אפשר לחזור דרך כיוון שמאל. הנוהגים לכרוע, נחלקו המנהגים כך שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. היעב"ץ כתב בשם אביו החכם צבי שפונה לשמאלו תחילה כנגד ימין השכינה. ואילו בבא"ח שנה ב וירא ב ובכה"ח רסא, כח כתב שפונים לימין תחילה.

ב. כך אחד עושה מה שנוח לו. אפשר לשבת לכתחילה.

ג. יש שכתבו שטוב להשלים אחרי התפילה את המזמורים והקורבנות שהחסיר, אך אין בזה חובה, והמנהג הרווח להקל בזה, שכן הם נועדו כהכנה לתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-02 06:49:49

בעבר נהגתי לחתוך את העמודים של דברי התורה שאני קורא מעיתון "בשבע" ולשים בגניזה, אבל בערב ראש השנה הזכרתי את הנושא בהתרה שלי, היות שהדבר דורש ממני יותר מדי זמן וקראתי את הפסק מהרב מלמד שלא צריכים לשים את אלה בגניזה. אחד מהחבורה בה עשיתי את ההתרה היה רב והוא אמר שהוא מסתפק עם ההתרה על זה טופס. מה דעת הרב ?

כפי שכתוב בדיני התרת נדרים שבפניני הלכה ימים נוראים פרק ה, מראש אין זה צריך התרה לזה, שכן בראש השנה ובכל נדרי לפני שהתחלת את העניין הזה מן הסתם אמרת שכל מה שתעשה יהיה בלי נדר, כך שמראש אין זה נחשב נדר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

התרת נדרים

כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.

כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.

מודעה לביטול הנדרים לעתיד

כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.

ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-01 19:28:20

אני כהן, ושאלתי היא אם נטלו לי הלויים ידיים בשחרית ושרוכי הנעלים שלי פתוחים, מדוע ליטול שוב ידיים לברכת כהנים במוסף, האם לא עדיף שאשאר בבית הכנסת ואענה אמן בחזרת הש"ץ, האם חייבים ליטול ידיים שוב. תודה, שתזכו למצוות

טעם הנטילה אינו רק משום נקיות אלא גם משום תוספת מעלה לקראת הברכה החשובה. לכן נוטלים גם לפני מוסף למרות שזה לפעמים בא על חשבון עניית אמן לחזרת השץ.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-31 06:54:08

שלום הרב. יש לי שאלה, חברה של אישתי מהעבודה ששומרת בבית על מטבח כשר, והיא צמחונית, לא מכינה בשר בבית. במקור מבית דתי, אז היא מכירה את הכללים. היא רוצה להכין לאשתי עוגה ליומולדת. העניין היחיד, שהיא מבשלת גם בשבת (באופן כללי, לא את העוגה). האם זה בעייתי או שאפשר לאכול את העוגה?

אמנם לדעת רבים כלים שאדם בישל בהם בשבת, נאסרו עליו לעולם עד שיכשירם, ואמנם מן הסתם הכלים שלה גם לא טבולים, אבל אפשר להקל אם תכין את העוגה בתבנית חד פעמית (לא עוגה עם פירות, כדי שלא תהיה בעיה של קניה במקום שלא הפרישו תרו"מ).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-30 10:02:13

שלום הרב אני בדרך כלל מתפלל בנץ, אבל היום שכחתי את התפילין שלי, האם עדיף להתפלל בנץ מתפילין שאולות {גמ"ח תפילין} או להתפלל מאוחר יותר עם התפילין שלי, תודה רבה

אין הבדל אם אתה מניח תפילין שלך או של מישהו אחר, לכן ודאי עדיף להתפלל בנץ במניין עם תפילין של מישהו אחר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 16:49:03

האם מי שעבר על אחד משלושת איסורים שבתורה שייהרג ולא יעבור אין לו כפרה כי אין באפשרותנו להביא קורבן לבית המקדש? מנסה להבין את מסכת כריתות האם יש לו דרך כל שהיא לכפר היום על מה שעשה?

התשובה כיום אינה תלויה בקורבן, שכן מה שאנחנו יכולים לעשות אנו עושים, ולכן על כל חטא שאדם עשה הוא צריך להתוודות לפני בורא עולם שחטא, לומר שהוא מתחרט על כך, ולקבל על עצמו שלא ישוב לעשות חטא זה לעולם. נא לעיין ברמב"ם הלכות תשובה פרק א.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 16:23:07

שלום האם לאחר שמתקלחים לפני השקיעה ולובשים ציצית, יש לברך ברכת על מצוות ציצית? וכנ״ל לגבי הורדת ציצית בבריכה או ים האם יש חילוק אם לובשים את אותו ציצית שלבשנו קודם או אחר? אם צריך לברך, איך אפשר לברך אם אני לובש את הציצית בחדר מקלחת שיש בו שירותים? האם ניתן לסגור את מכסה האסלה ולברך שם? או האם ניתן לברך מחוץ למקלחת לאחר לבישת הציצית?

רק על הפסק של זמן רב צריך לברך שוב. יש ספק מהו זמן רב. בינתיים ההוראה היא שספק ברכות להקל ולכן רק אם הוריד לשעה יחזור לברך, וכן אם התכוון להוריד לשעה – אף אם החזירה מיד, צריך לברך. יתכן שבספר שנכתב כעת ויצא בסוף השנה, הזמן יעבור לחצי שעה. החליף ציצית – צריך לברך שוב. אין לברך בחדר מקלחת גם אם אין בו שירותים, לכן הטוב ביותר לשים אותה מחוץ למקלחת ואז לברך וללבוש, אבל אם אין הדבר אפשרי, ילבש אותה וכשיצא יברך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 15:53:32

שלום, לגבי ברכה ראשונה על מאכלים, אם ברכתי ברכה ראשונה על מאכל והתכוונתי לפטור את כל סוגי המאכלים שבביתי שנפטרים באותה ברכה, האם הברכה פוטרת גם מאכלים שכרגע אינם רואים לאכילה כמו שניצל קפוא, עוף במקרר או לדוגמה כוס תה שאני אכין בהמשך? תודה רבה

כן

מתוך ספר הקיצור לפנינ הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

עד כמה ברכה פוטרת

יא. בירך על מאכל או משקה, פטר את כל המאכלים והמשקים שברכתם זהה ויש סבירות שיאכל או ישתה גם מהם. לכן כאשר המאכלים והמשקים לפניו על השולחן, פטרם אף שלא כיוון עליהם במפורש בשעת הברכה. וכן הדין לגבי מאכלים ומשקים הנמצאים בביתו ואינם לפניו ולפעמים אוכל או שותה גם מהם, וכגון הרגיל לשתות לאחר שאוכל. וכן בשעת הארוחה, פטר את כל המאכלים והמשקים שבביתו שברכתם זהה.

יב. הטוב ביותר לכוון תמיד בכל ברכה שמברכים לפטור את כל המאכלים והמשקים שנמצאים בבית וברכתם זהה. ומי שהתרגל לחשוב כך, גם בפעמים ששכח לכוון במפורש, פטרם, שמן הסתם לכך התכוון.

יג. האוכל מאכל ונפל מידו ונמאס עד שאינו ראוי לאכילה, או שתה משקה ונשפך לו, יכול לאכול ולשתות על סמך ברכתו הראשונה רק אם היתה סבירות שירצה לאכול או לשתות עוד מהם.

יד. המסופק האם פטר מאכלים או משקים נוספים בברכה ראשונה, אם אלו מאכלים שברכתם האחרונה 'בורא נפשות', יצא מביתו, וכיוון ששינה מקומו, כשיחזור יתחייב לברך ברכה ראשונה על מה שירצה לטעום (להלן, יט-כ).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 09:51:09

שלום, אני הולך על פי הרב אליעזר מלמד ואני רוצה לדעת, האם בארצות הברית או באירופה, מותר לשתות קפה בבית קפה עם חלב?

אם אתה בטוח שהקפה 100% קפה ללא תוספות ובלי טעמים, וכן אם אתה בטוח שמדובר על חלב פרה רגיל – מותר לשתות בכוס חד פעמית, ואם אין – אפשר להכשיר בקלות במקום כוס רגילה על ידי שפיכה של מים רותחים לתוכה.

איך תהיה בטוח ? תבקש לראות את האריזה של הקפה ושל החלב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 09:09:43

שלום כבוד הרב, יש לי שאלה לגבי ערבוב בשר ודג. ידוע לי שאסור לערבב בשר ודג. אבל כמו שאסור לערבב עוף וחלב אבל מותר ביצה וחלב, רציתי לדעת אם מותר לערבב ביצה של דג עם בשר. תודה

יש אמנם שחששו להחמיר, אך מכיוון שערבוב בשר ודג זו חומרה שנוהגים בה כיום למרות שאנו יודעים שאין בה סכנה, כמבואר בפניני הלכה כשרות פרק לז, אין לנו להחמיר יותר מכך, ולכן מותר לאכול ביצי דגים עם בשר.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדבירם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

אכילת דגים עם בשר או חלב

ה. כיום מוסכם על הרפואה שאין באכילת דגים עם בשר או חלב כל סכנה. לכן מותר לבני כל העדות לבשל ולאכול דגים עם חלב. אבל לגבי דגים עם בשר, אף שמעיקר הדין הדבר מותר, כיוון שמדורי דורות נהגו להיזהר בזה, גם כיום הנוהג המקובל להקפיד שלא לבשלם או לאוכלם יחד. ואף כשרוצים לאוכלם בזה אחר זה, שותים כדי לנקות את הפה, ואם נותר על האצבעות רוטב ממין אחד, מנגבים אותן במפית. כמו כן, מכינים מזלג, סכין וצלחת נפרדים לכל מנה, ובשעת הצורך, אפשר לקנח אותם במפית או בלחם, או לנקות את המזלג והסכין בעזרת הפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-29 06:59:49

שלום הרב, רציתי לשאול מה ההלכה לגבי פתח הצוואר בבגדים? האם יש דעות שאפשר לגלות מעבר לעצמות הבריח? אני מנסה להקפיד בזה אבל זה מאד קשה ואין הרבה בגדים בחנויות שפתח הצוואר שלהם סגור ברמה הזאת.. אשמח לדעת אם אפשר להקל בנושא הזה במידה מסוימת. תודה רבה

אפשר להקל בזה כל עוד לא מדובר על פתח שנחשב לא צנוע. איך קובעים מה נחשב לא צנוע, כלומר מה הגבול ? מסתכלים איך נוהגות נשים צנועות ייראות שמיים. כל עוד הולכים עם פתח שגם חלק מהנשים הללו הולכות כך, זה בסדר. כך הדין גם לגבי בגד צמוד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-28 19:31:58

ראיתי שיש שינוי קטן בספר שבת ב' פרק י"ז בפניני הלכה באחד כתוב אסור ליהנות מהחשמל עד צאת השבת. ובשני אסור להנות עד כשעה אחר שבת. רציתי לדעת מה הנכון?

הנכון הוא שאסור ליהנות עד צאת השבת, שכן מעשה שבת של יהודי מותר מיד בצאת השבת, ומעשה שבת של גוי מותר במוצאי שבת רק לאחר זמן שהיה אפשר לעשות את פעולת האיסור. וכפי שכתוב בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שימוש בחשמל המיוצר בשבת

א. מותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת על ידי חברת החשמל. ואם אירעה תקלה באספקת החשמל במקום שיתכן שיש שם אדם שעלול להסתכן בלא החשמל, צריך לתקנה בשבת. וכיוון שמותר לתקנה, מותר לכל הגרים שם ליהנות מהחשמל שחודש בשבת. ורק אם התקלה אירעה במקום קטן שידוע בוודאות שאין בו צורך של פיקוח נפש, אסור לתקנה בשבת, ואם תקנו אותה יהודים, אסור ליהנות מהחשמל בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-28 14:56:34