אישות ומשפחה

שלום כבוד הרב. אני בחור מתחזק ורציתי לשאול לגבי הלכות ביאה,מה מותר ומה אסור ? אשמח לתשובה ברורה לאחר חיפוש מידע באינטרנט נהייתי מבולבל. 1.מין אוראלי האם מותר ובאיזה תנאים ? 2. מה מותר לגבר ומה מותר לאישה ולהיפך ? בברכה,

באופן כללי כל עוד הזרע נכנס בתוך גוף האישה מקדימה (נרתיק) ומדי פעם מאחורה (פי הטבעת) - הכל מותר. הדברים כתובים בספר פניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ב, סעיפים יח-יט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, אך אביא לך את הסעיפים כאן, ואם יש לך שאלה ספציפית, אתה מוזמן לשאול:

יח - שלא כדרכה

דרך החיבור הוא באותו המקום שממנו האשה מתעברת, אולם ישנם אנשים שחפצים לקיים את החיבור בפי הטבעת. אם הדבר נעשה תוך גרימת כאב לאשה ובניגוד לרצונה, ברור שהדבר אסור. השאלה מה הדין כאשר האשה מסכימה או רוצה? מובא בתלמוד (נדרים כ, ב), שחכמים הורו שאין בדבר איסור. אולם מנגד למדנו, שחטאם של ער ואונן בני יהודה היה, שבעלו את תמר מפי הטבעת, והשחיתו בכך את זרעם, ויהי הדבר רַע בְּעֵינֵי ה' וימיתם (יבמות לד, ב; בראשית לח, ז).

פירשו רוב הראשונים, שכאשר עושים זאת בכוונה כדי למנוע עיבור, יש בזה השחתת זרע והדבר אסור, אבל כאשר עושים זאת באקראי, אין בכך איסור. ויש ראשונים שפירשו, שמה שחכמים התירו הוא בתנאי שהאיש לא יוציא את זרעו שם, אלא אח"כ יתחברו במקום הרגיל ושם יוציא את זרעו. ויש מחמירים גם בזה.

למעשה, אדם שחש בכך צורך, רשאי לסמוך על דעת רוב הפוסקים שהקילו באקראי, ובתנאי שאשתו מסכימה לכך.

יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה במקום הראוי לעיבור, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאשה למטה ופניהם זה אל זה, ויש שהקפידו על כך מאוד. ואף שיש מעלה בחיבור באופן הזה, מצד הדין כל התנוחות האפשריות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. וכאשר על ידי שינוי התנוחה אחד מהם נהנה יותר, יש בכך מצווה של שמחת עונה. אמנם כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שהייחוד יהיה באופן המובחר. וגם כאשר הם שמחים יותר בתנוחה שונה, עדיף שבחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, יתחברו באופן המובחר.

יט - שאלות נוספות

מובא בתלמוד (נדרים כ, א), שאמר רבי יוחנן בן דהבאי, סחו לי מלאכי השרת: "אילמים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמנשקים על אותו מקום (שממנו האשה מתעברת)... סומים מפני מה הויין (נהיים)? מפני שמסתכלים באותו מקום". אולם בסיום הסוגיה אמרו, שזו דעת יחיד, אבל לדעת חכמים, אין בדברים הללו איסור (שם כ, ב).

יש ראשונים שמחמירים וסוברים שאסור לנשק ולהסתכל באותו מקום, אבל אין בדבר סכנה (ראב"ד). ויש ראשונים שסוברים שהדבר מותר, אבל מידת חסידות לחוש לסכנה שבזה (סמ"ק). אולם לדעת רובם המכריע של הראשונים, דעתו של רבי יוחנן בן דהבאי נדחתה והלכה כדעת חכמים שאין בדבר לא איסור ולא סכנה. ולא זו בלבד אלא שיש מהם שאומרים, שגם אין בדבר חסרון קדושה (יראים). ורבים סוברים, שאף שאין בדבר לא איסור ולא סכנה, מכל מקום מנהג צניעות וקדושה שלא לנהוג כך (רמב"ם, סמ"ק, רמ"א אה"ע כה, ב).

למעשה, כיוון שדעת רוב הראשונים להקל, ובנוסף לכך גם לאוסרים האיסור מדברי חכמים בלבד, אין בדבר איסור. אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ"א אה"ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. ואם ירצו להחמיר, יימנעו מזה בחיבור שיכול להיות ממנו עיבור. וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שינהגו כדעת המחמירים.

אין לאשה הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה. אמנם נכון שלא יעשו דבר שדוחה אותו או אותה. ואם דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, יש בו צד של מצווה, שכל מה שמוסיף לאהבה ולשמחת החיבור שביניהם, בכלל מצוות עונה ומצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט, יח).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-08-11 22:17:48

האם מותר לעלות לתורה לאחר קיום יחסי אישות עם אשתי בשבת

לאחר קיום יחסים יש לנקות היטב את המקום, ואזי אין מניעה לומר דברים שבקדושה ולעלות לתורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-08-15 19:39:55

שלום, אני קצין בצה"ל ועתיד לקבל דרגה עוד כמה ימים. בטקס כזה נהוג שאחד מבני המשפחה מעניק את הדרגה מצד אחד. האם אשתי תוכל להעניק לי את הדרגה, בהתחשב בעובדה שהיא תהיה באותם ימים באמצע ספירת שבעה נקיים? מדובר בהשחלת הדרגה אל בכותפת של החולצה בלבד. תודה רבה, בברכת שנה טובה בע"ה

אסור. בשעת הדחק הקלו להעביר מיד ליד, אבל המקרה שלך יותר חמור, מה גם שבפשטות אין כאן שעת הדחק, שכן אמא או אבא שלך יכולים לשים לך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-09-08 03:44:08

שלום הרב. בעוד כחודש ארוסתי ואני עתידים להתחתן. שנינו סטודנטים בשיאם של לימודי תואר ראשון כל אחד מאיתנו בתחומו. בשלב זה של תחילת הנישואין, מצבנו הכלכלי והזוגי לא מבוסס ומתוקף כך, הריון וילד יקשה עלינו יותר גם בלימודים וגם בתחום הכלכלי. היינו רוצים לדעת באיזה צורה ניתן למנוע הריון בשלב הזה, על מנת שנוכל לבסס את הקשר שלנו כזוג עם משק בית תקין ושלם, לסיים את לימודינו ולאחר מכן להקים משפחה. תודה רבה וחג שמח!

לדעת הרב מלמד אסור לכם למנוע הריון עד סוף הלימודים, כיון שהמקרה שלכם הוא נורמטיבי לחלוטין, שכן הרבה זוגות בדיוק במצב שלכם, ואין היתר גורף למנוע הריון בתחילת הנישואין לחמישים אחוז ומעלה של הזוגות. מכל מקום אתם יכולים לקרוא בעיון ולהחליט לבד על פי מה שבאר לגבי שאלה מורכבת זו בספרו שמחת הבית וברכתו (מניעת הריון בפרק ה סעיף טו, ואמצעי מניעת ההריון בסעיפים יז-כ). ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-09-30 20:40:01

שלום הרב, אני בן אדם כהן שנולד בחו"ל, ושמה בדרך כלל אומרים שכהן רק יכול להיתחתן עם דור שלישי של גרים, ואז עלתה לי אופציה בשביל לצאת אם מישהי בשידוך שהאמה שלה היא גיורת והאבא יהודי ואמרו לי שמותר, ואז עכשיו אני לא יודע מה לעשות, כי בצד אחד ראיתי כמה מקורות שמותר וכמה שלא ורציתי לדעת לפי ההלכה האם מותר להתחתן עם בת גיורת שהאבא שלה זה יהודי במאה אחוז, וכמובן שאם זה יהיה בדיעבד אז אני לא תצא.

מה שאמרו לך זה נכון. בת של זוג גרים לא תנשא לכתחילה לכהן, אבל ביתה (דור שלישי) יכולה להתחתן עם כהן לכתחילה. אבל במקרה הנכחי, כיון שאבא שלה יהודי, אפשר להתחתן איתה לכתחילה. לכן אם הבחורה הזו נולדה לאחר שאמא שלך התגיירה ונישאה ליהודי - מותר להתחתן איתה לכתחילה.

כך מובא בשולחן ערוך אבן העזר סימן ז סעיף כא:
"גר שנשא גיורת, וילדה בת, לא תנשא לכתחלה לכהן אפי' בת בתה עד כמה דורות, אע"פ שהורתה ולידתה בקדושה. ואם נשאת לכהן, לא תצא. ואם יש בה צד א' של ישראל, כגון גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת, הבת מותרת לכהן לכתחלה. וה"ה למשוחרר שנשא ישראלית או ישראל שנשא משוחררת".

אבל אם היהודי התחתן עם גויה, ורק לאחר שנולדה הבת, האמא התגיירה, אין הבת נחשבת כבת של גיורת אלא כגיורת בעצמה שאסורה לכהן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-11-01 17:34:38

האם מותר לאישה נשואה להסתובב ליד אחיה ואביה בלא כיסוי ראש?

מצד הדין מותר וטוב להחמיר כמנהג הנשים הדוסיות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-11-05 19:23:28

שלום, ב״ה אני נשוי זכינו שנולדה לנו בת בכורה ולאחרונה גם בן זכר. אשתי סובלת מסכרת נעורים והרופאים מאוד כועסים עליה אחרי שהיא מגלה להם שהיא בהריון ואומרים לה שזה מאןד מסוכן כי צריכים לוודא שהיא יציבה כמה חודשים טובים טרם שהיא נכנסת להריון. כעת גם אשתי רוצה לקחת מניעה גם בגלל הסיבה הזאת וגם כי הלידות היו די סמוכות והיא רוצה קצת הפסקה. מה לעשות?

גם בלי סכרת נעורים נכון לכל אישה להמתין תשעה חודשים עד שנה של התאוששות מהלידה עד שתכנס שוב להריון. לכן עליה לקחת כדורים למניעת הריון או לשים התקן תוך רחמי. כל זה מבואר בספרו של הרב מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ה, מסעיף יג והילך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-11-21 17:58:26

שלום לכבוד הרב , באקראי נקלעתי לאתר ואני נרגש לקרא ולראות את חוכמתו של הרב בין השיטין במענה לכול שאלה כאן. אני עצמי חילוני ( שמגיע מרקע דתי כזה או אחר ובעל כבוד גדול מאוד לתמידי חכמים) . הייתי שמח לראות את דברי הרב מתפרסמים גם בקרב הציבור שאינו מוגדר " דתי " באופן מובהק , בעיר מפני שהמענה שניתן כאן מפגין הרבה מאוד כבוד ,ואף קדושה, לקשר הזוגי והאינטימי . הדבר יכול להשפיע טובה וחוכמה גם על מי שאינו בה בגדר הציבור יר"ש.

תודה רבה על הדברים. בדיוק בשביל אנשים כאלו כתב הרב מלמד לאחרונה ספר שנקרא 'המסורת היהודית', וספציפית לגבי יחסים שבין איש לאשתו כתב את הספר 'שמחת הבית וברכתו'. ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-11-29 03:17:03

שלום כבוד הרב ראשית כל תודה על הזמן שאתה מקדיש לעם ישראל שה׳ יברך אותך ותזכה לכל הטוב ולראות בבנין הבית אשתי ילדה לפני חודש וחצי ואני מעוניין לדעת האם מבחינה הלכתית יש העדפה לקחת כדורים למניעה מאשר התקן שבתוך הנרתיק או שיש משהו אחר בשביל לא להכנס להריון שוב תודה רבה

כדורים והתקן הם לכתחילה באותה מידה. שאר הדברים פחות. כמבואר בספרו של הרב אליעזר מלמד שמחת הבית וברכתו פרק ה סעיפים יז-יט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-11-30 10:57:14

שלום כבוד הרב. האם מותר לשתות חלב אם גם לא לתינוק?

פניני הלכה כשרות ב' פרק ל

יב - חלב אשה

חלב אשה, בין יהודייה ובין שאינה יהודייה, מותר באכילה, ובתנאי שהחלב פרש ממנה, כגון ששאבה אותו לתוך כלי. ואין הוא נחשב חלב לעניין איסור בשר בחלב.

אבל אסרו חכמים לינוק חלב מאשה, ורק לתינוק מותר לינוק חלב מאימו או ממינקת אחרת עד הגיעו לגיל עשרים וארבעה חודש. ולאחר שהגיע לגיל זה, אם התינוק ממשיך לינוק ברציפות, מותר להניקו עד גיל ארבע, ואם הוא חלוש עד גיל חמש. אבל אם הפסיק לינוק למשך שלושה ימים (72 שעות), והפסקה זו לא נעשתה מפני שהיה חולה, אסור להניקו, ודינו ככל אדם, שמותר לו לאכול את החלב אחר שנשאב אבל אסור לו לינוק מהשד עצמו (כתובות ס, א; שו"ע יו"ד פא, ז).[1]

[1]. הכלל: "כל היוצא מהטמא - טמא" (בכורות ה, ב), אינו חל על חלב אשה, מפני שרק מה שאסור באיסור לאו מהתורה - היוצא ממנו אסור, ואילו בשר אדם אסור מחמת מצוות עשה (רמב"ם) או מדברי חכמים (רא"ש ורשב"א). אבל אסרו חכמים לינוק מאשה, שמא יטעו בעקבות זאת להתיר חלב טמא, שיאמרו כשם שאסור לאכול בשר אדם אבל החלב היוצא מאשה מותר, כך למרות שבשר בהמה וחיה טמאים אסור באכילה, החלב היוצא מהם מותר.

חלב נוכרית כשר כחלב ישראלית, וכן נאמר בישעיהו (מט, כג): "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ..." אמנם יש אומרים, שאם צריך למצוא מיניקת לתינוק ישראלי, יש להעדיף מיניקת ישראל (ר"ן בשם רשב"א, רמ"א פא, ז). ואם שכרו מינקת שאינה ישראלית, מנהג חסידות לבקש שתאכל מאכלים כשרים (תורת חטאת סה, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2020-12-20 08:28:41

האם מותר לנשא גרושת דודו, אח אביו.

אסור מהתורה, והילד ממזר.

פניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

ו - דודה

אסור לאיש להתחתן עם דודתו, אולם מותר לו לשאת את אחייניתו. ההבדל תלוי בשאלה מי החתן ומי הכלה. אם הכלה היא הדודה אזי הנישואין אסורים. ואם התחתנו ונולד להם ילד, הרי הוא ממזר. אבל אם החתן הוא הדוד, והכלה היא בת אחותו או בת אחיו - אזי מותר להם להתחתן.

נפרט יותר את האיסור לשאת דודה. ארבעה סוגים של דודות ישנם. שני סוגים הם אחיות הוריו - אחות האב או אחות האם. ועוד שני סוגים של דודות על ידי נישואין, שהם: מי שנישאה לאח של אביו ומי שנישאה לאח של אמו, ואף הן אסורות עליו לעולם, שגם אם נתאלמנו או נתגרשו, מאחר שעל ידי נישואיהן נעשו לדודות שלו, הרי הן אסורות עליו לעולם.

ואף שלמעשה כל ארבע הדודות הללו אסורות, יש ביניהן חילוק, ששלוש מהן אסורות מהתורה ואחת מדברי חכמים. אחות האב ואחות האם וגם מי שנישאה לאח של האב, אסורות מהתורה. אבל מי שהיתה דודתו על ידי נישואים לאחי האם, אסורה מדברי חכמים, ובמקרה זה, אם חטאו ונולד מחטאם ילד, אין הוא ממזר, כי ממזר הוא זה שנולד מאיסורי תורה שעונשם חמור. איסור חכמים זה נקרא 'שניות לעריות', דוגמאות נוספות לאיסורי חכמים אלו: סבתות לסוגיהן ונשות נכדים ונינות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-01-06 16:38:32

שלום 🙂 קראתי בספר פניני הלכה, וכן במקומות אחרים, שכשמכסים את השיער עם מטפחת אחרי החתונה מותר להשאיר שיער גלוי ברוחב של 2 אצבעות. ללא קשר לזה, כיסוי ראש עם פאה נחשב לגיטימי עבור חלק מהפוסקים. רציתי לשאול האם מבחינה הלכתית מותר לשלב את שני העניינים - האם מותר לחבוש פאה שמגלה שיער קדמי ברוחב של 2 אצבעות ( נקרא "פאת סרט")? תודה רבה

לדעת המקלים הפאה נחשב כמו כיסוי ראש. לכן הרוצה להקל כפי שאמרת, רשאית לעשות זאת לדעת המקלים בהשארת 2 אצבעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-23 21:14:09

שלום הרב, רציתי לשאול, מה דעת הרב בעניין מנהגי האשה לאחר הנישואים? האם מחוייבת מדינא לעבור למנהג הבעל? האם הבעל יכול למחול? תודה

בדברים שקשורים לאסור ומותר, עוברת לגמרי למנהג בעלה. ואילו בדברים שנוגעים למנהג בלבד, כגון נוסח התפילה, יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה עד שילדיה יגדלו.

מקורות לעיון מפניני הלכה (אפשר לקרוא מהספרים מתוך האתר של פניני הלכה):

1.

הלכות פסח פרק פרק ט - קטניות

ג - בני זוג מעדות שונות

שאלה נפוצה, מה יעשו בני זוג שאחד מהם בא ממשפחה שנהגה איסור קטניות והשני ממשפחה שאוכלת קטניות. כתב על כיוצא בזה אחד מגדולי הראשונים, רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו שניהם באופן קבוע על שולחן אחד, ומה שמותר לזה אסור לזה. ולכן האשה צריכה לילך אחר מנהגי בעלה, שאשתו כגופו. וכן למדנו שכאשר בת ישראל מתחתנת עם כהן, דינה ככהנת והיא אוכלת בתרומה, ובת כהן שהתחתנה עם ישראל דינה כישראלית שאסור לה לאכול בתרומה. ומדיני כהונה למדנו עוד, שאם הבעל נפטר ואין לה ממנו בן או בת - תחזור למנהג בית אביה, ואם יש לה ממנו בן או בת - תמשיך במנהגיו. ואם תתחתן - תנהג כבעלה (אמנם בין ישראל לעמים הולכים אחר האשה, שהאם קובעת את ייחוס ילדיה כיהודים ולא האב).

הוסיף הרב פיינשטיין לבאר (אג"מ או"ח א, קנח), שדין האשה כדין מי שעובר לגור במקום שהכל נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שאם בכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (עפ"י שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד, מ"ב יד). וכן אשה שנשאת לבעלה, הרי היא כמי שעברה לביתו לתמיד, ולכן עליה לנהוג כמנהגיו.

לפי זה, אשה מבנות יוצאי אשכנז שנישאה לבן יוצאי ספרד, יכולה לאכול קטניות בפסח, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים.[1]

[1]. באג"מ או"ח א, קנח, מוכיח שדין זה מהתורה, שכן מצינו שהתורה פטרה אשה נשואה מלמלא חובת כיבוד הורים, מפני שמצוות כיבוד הורים דורשת שאם יהיה צורך לילך להלבישם ולהאכילם - תלך, וכיוון שחובת האשה לביתה קודמת, פטרה אותה התורה מחובה זו (שו"ע יו"ד רמ, יז. כמובן שכאשר אין התנגשות, מצווה גדולה עליה לכבד את הוריה). הרי שלפי זה מקומה של האשה מהתורה בבית בעלה.

עוד כתב שם שאינה צריכה התרה. וכן משמע ממ"ב תסח, יד, שהעובר ממקום למקום חייב לנהוג כבני מקומו החדש, ומשמע שכיוון שזו ההלכה אינו צריך לעשות התרה. וכ"כ בכה"ח תסח, מג. ועוד, שבמקום דוחק לא קיבלו האשכנזים שלא לאכול קטניות, ולכן בשעת בצורת ולחולה מקילים (מ"ב תנג, ז). וכן אם יהיו שני מנהגים שונים בבית אחד בוודאי שיש בזה צער. ואמנם בסדפ"כ טז, יג, כתב שצריכה לעשות התרה, ובחזון עובדיה עמ' נו והערה י', כתב שטוב שתעשה התרה. אולם למעשה אינה צריכה התרה, וכן המנהג.

2.

הלכות תפילה פרק ו - נוסחי העדות

ג - דין מהגרים וקהילות שנדדו ממקומם

בעבר, כאשר המרחק בין הקהילות היה גדול, אשכנזים התגוררו באשכנז, ספרדים בספרד ותימנים בתימן, כל מי שעבר להתגורר במקום אחר, היה נגרר אחר מנהג מקומו החדש, והיה עליו לנהוג כמותם בענייני הלכה ותפילה. וכן מצינו משפחת 'אשכנזי' שנוהגת במנהגי ספרדים, ונקרא שמה 'אשכנזי' מפני שהיגרה מאשכנז לספרד. וכן משפחות שהיגרו מספרד לאשכנז, קיבלו עליהם מנהגי אשכנז. ואף אם במשך הזמן היגרו אנשים רבים מקהילה אחת לאחרת, עד שבמשך הזמן נהפכו לרוב, כל זמן שבאו כיחידים, הרי הם בטלים בקהילה שאליה באו, וכולם צריכים לנהוג כמנהג המקום (שו"ע יו"ד ריד, ב; או"ח תסח, ד; מ"ב יד).

וכן דין אשה שנישאה לבעל מעדה אחרת, שהיא נחשבת כמי שהיגרה לקהילתו, ועליה לנהוג כמותו, בין להקל בין להחמיר. ואינה צריכה לעשות התרת נדרים לשם כך (אג"מ או"ח א, קנח).[1]

[1]. אמנם אם אין הדבר מפריע לבעלה, יכולה להמשיך להתפלל כמנהגה הישן (הליכות שלמה א, הערה ז). אבל טוב שתעבור לנוסח בעלה עד שילדיה יגיעו לגיל חינוך, כדי שלא יתבלבלו בנוסחם מכך שהוריהם מתפללים בנוסחים שונים (תפילה כהלכתה ד, הערה ד).

3.

הלכות כשרות - המתנה בין בשר לחלב

פרק כו הערה 3 - כאשר יש שוני בין מנהגי משפחות האיש והאשה, נכון שהאשה תנהג כמנהג משפחת בעלה, וכפי שלמדנו בתורה לעניין אשת כהן שאוכלת בתרומה כמותו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-04 08:13:07

האם בדיקת PAP מטמאה? אין בת 61 ואין לי מחזור כבר עשר שנים. אני עומדת כעת לעבור בדיקת pap .

לדעת הרב אליעזר מלמד, בדיקה זו אינה מטמאה גם אם יצא דם, כיון שזהו דם שנגרם מפציעת הרחם. כך באר בספרו פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז סעיף ז. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-20 09:41:10

שלום לרב, ראיתי שרבני המכון כתבו מכתב תשובה למכון פוע"ה בהקשר לספר פניני הלכה טהרת המשפחה. איפה ניתן למצוא את מכתב התשובה?

באתר של ישיבת הר ברכה בדף הבית

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-07-02 05:25:30

שלום, כל מפגש משפחתי אצלנו מתחיל בחיבוקים (בעיקר לנשים) ולחיצות ידיים(בעיקר בין גברים), אני מנסה לעשות תהליך אמיתי ועמוק עם עצמי ולהוציא אותו לפועל, אני לא רוצה הנחות כאלו ואחרות ולא מחפש "להתאים את המציאות לימינו" וכו'. בתוך כל הנושא המסורבל של שמירת נגיעה יש את הפן שבו נפגשים והדודות ובנות דודות קופצות ומחבקות אותי, האם יש איזשהו צד שבהלכה שמאפשר לגעת בדודות- שהן מבוגרות בוודאי אין לי מה להרהר בהם אחרי שגדלתי איתן מגיל 0? אשמח שתסבירו איך עליי לנהוג במצב שבו קרובות המשפחה ניגשות לחבק אותי

אסור לגעת בהן גם אם הן מבוגרות. צריך להסביר בחכמה שהדבר אסור. אם בכל זאת הן נוגעות בך בעל כרחך, אין לך בכך עוון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-22 08:57:20

שלום, מה דעת הרב מלמד שליט"א בנושא התקן נחושת והתקן מירנה ?

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-08-29 17:40:43

שלום, התחתנתי לפני ארבעה חודשים. עניין ההרחקות בזמן הנידה מאד קשה לי מבחינה פסיכולוגית, אני נעלבת מהן (למרות שאני מבינה אותן), ואני מרגישה שבעלי ואני מתרחקים בתקופה הזאת. אח"כ כשאנחנו כבר בתקופה המותרת, לוקח לנו זמן להיזכר שמותר לנו לגעת, והכל מרגיש לא טבעי. האם יש איזשהי עיצה של איך להסתדר? האם יש הרחקות שהן לא חובה? תודה רבה

כדאי לכם לקרוא יחד מתוך פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ג. אם אין לכם את הספר, ניתן לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-09-30 15:42:38

שלום וברכה. בעניין איסור שינה במיטת האישה. אשתי הציעה שבזמן שאנו מותרים אני אשן במיטתה כדי שאקום לתינוקת שישנה בצד המיטה. האם העובדה שאני ישן במיטת אשתי בזמן שאנו מותרים הופכת את המיטה שלה לשלי? ולהפך, האם מיטתי הופכת למיטת אשתי? במילים אחרות, מה מגדיר את מיטת אשתי למיטתה לעניין איסור ישיבה ושכיבה?

אם אתם מחליטים שאין לאחד מכם מיטה שלו כמו שאתה מציע, ממילא לא חלים עליכם האיסורים הקשורים במיטה בזמן הנידה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-03-21 12:46:53

שלום, התקנתי הת"ר הורמנלי וכתוצאה ממנו ישנם יחסית הרבה מצבים שהם ספק ווסת ספק כתם ואני יפרט, בעצם ישנם דימומים רבים קטנים ומדי פעם באופן לא סדיר ישנם כתמים גדולים יותר שנראים כמו התחלת מחזור רגיל ( כתם בגודל כרטיס אשראי עם תחושה ברורה של נזילה בשונה מהדימומים הרגילים) האם ומתי בדיוק צריך להתייחס לאותם דימומים כאל ווסת שהתקטן כתוצאה מהת"ר? או שעדיין אפשר להתייחס אליו ככתם? ואולי זה ייחשב כבר מצב של מסולקת דמים מכיוון שהווסת כבר לא במתכונתו הרגילה? אשמח לתשובתכם תודה

אם הכתמים הגדולים לא מגיעים כחודש לאחר הווסת הקודם, כל עוד ניתן לתלות שלא מדובר על ווסת של ממש, אלא מדובר על פולסים של כתמים מדי פעם - ניתן לתלות זאת בפציעת הרחם על ידי ההתקן.

פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

אשה שיש ברחמה 'התקן תוך רחמי' למניעת היריון, ולאחר סיום וסתה מצאה כתמים על לבניה - טהורה. שכן ידוע שהתקנים אלו לעיתים פוצעים את הרחם וגורמים לדימומים, ובדיני כתמים תולים להקל. ואם הדם נמצא בבדיקה פנימית, יש מחמירים, מפני החשש שמא דימומים אלו נגרמים כתגובה דלקתית למציאות ההתקן ברחם, שגורמת להתפרקות הרירית כדוגמת מה שקורה בווסת, ולכן אין דינם כדין דם פצע. אולם להלכה, לאחר שהווסת הסתיים ופסקה בטהרה, גם אם הדם נמצא בבדיקה פנימית, כל זמן שאינו מרובה כדרך וסת, ניתן לתלות שהוא דם שיצא מפצע שנגרם על ידי ההתקן. אמנם כדי לצאת מהספק, נכון שאשה שיש לה התקן שגורם לדימומים, תימָנע מקיום בדיקות פנימיות שאינן הכרחיות לטהרתה, ומלבישת תחתונים לבנים (להלן ד, 10).[1]

[1]. פעמים רבות קיומו של התקן תוך רחמי ברחם גורם להארכת הווסת בכמה ימים, ולעיתים אף גורם לדימום ברוב החודש. לא ברור מה הסיבה המדויקת לכך. יש אומרים שקיום ההתקן ברחם גורם לתגובה דלקתית שנועדה להוציא את הגוף הזר וגורמת לדימום או להתפרקות הרירית שהיא מעין מה שקורה בווסת, ולכן יש לאסור דימומים אלה (נשמת אברהם קצד, ה, 6 בשם ריש"א והרב נויבירט; באהלה של תורה א, כד; הרב יונתן בלס תחומין לא). מנגד, יש סוברים שמדובר בדם פצע, ולכן הדימומים שאינם במסגרת הווסת שאותה אשה היתה רגילה בו לפני הכנסת ההתקן, אינם מטמאים (טה"ב ח"א עמ' רסז; הרב ד"ר הלפרין 'רפואה מציאות והלכה' כא). למעשה, כאשר מדובר בכתם, בוודאי יש לטהר, שבכתמים הלכה כמיקל. אולם נראה שגם בבדיקה פנימית אפשר להקל שלא בעונת וסתה, שהואיל ויש מחלוקת בין הרופאים אם הדם יצא מפצע או מתגובה דלקתית, וגם אם הוא מתגובה דלקתית, לא ברור שדינו כדם וסת ולא כדם פצע. לפיכך, כיוון שהדם יצא בלא הרגשה, יש לתלות שאולי יצא מפצע ואינו מטמא (כמובא לעיל הערה 14, ובמיוחד לשיטת הרשב"א). אמנם אפשר להקל בכך בתנאי שברור שמדובר בדימום שנגרם בעקבות ההתקן. כגון, שלפני שהיה לה התקן הווסת נמשך ששה ימים בלבד, וגם עתה הצליחה לפסוק בטהרה בסוף היום השישי ולצאת בכך מחזקת טומאה, אולם שלא כפי שהיתה רגילה, מצאה במשך שבעת הנקיים דם בבדיקה הפנימית, ויש להניח שהגיע מחמת ההתקן. אמנם אם בעקבות התארכות הווסת לא הצליחה לבצע הפסק טהרה, הרי שמדובר בדימום רב יחסית ויש להחשיבו כהמשך הווסת, ורק לאחר שתפסוק בטהרה, אם תמצא דם בבדיקה הפנימית מעבר לימים שהיתה רגילה לראות, תוכל לתלות שהוא מפצע שנגרם מההתקן. כמו כן, אם לאחר שתפסוק בטהרה, תראה כמות גדולה של דם, כדוגמת הדם שמוצאים לקראת סיום הווסת, יש להחמיר, שכן לעיתים רוב דם הווסת יוצא ברציפות, ואח"כ פוסק ושוב חוזר לצאת עד סיומו.

לגבי התקן שיש עמו הורמונים, יש סוברים שצריך להחמיר, כי אולי ההורמונים גרמו להמשך הדימום, שכן ההורמונים הללו גורמים לרירית הרחם שתיעשה דקה וממילא היא נוטה יותר להתפרק, והחומר הדמי שיוצא הוא מרירית הרחם כדוגמת החומר שיוצא בווסת (הרב ד"ר הלפרין שם, ועי' שמחת הבית וברכתו ה, 18). אולם נלענ"ד שגם בו אפשר להקל בבדיקה פנימית ולתלות שהדימום מחמת מכה, שכן למרות שבעקבות ההורמונים הרירית נעשית דקה ונוטה לדמם, עדיין ישנה אפשרות שההתקן פצע את הרחם או עורר תגובה דלקתית שגרמה לדימום מחמת פצע, וממילא דינה כדין אשה שיש לה מכה שיכולה להוציא דם, שאם זו לא שעת וסתה יכולה להקל. (ראו לעיל הערה 8 לגבי כתמים מחמת נטילת כדורים הורמונליים). בכל אופן, אשה שרואה כתמים מחמת התקן או גלולות הורמונליות, ראוי שתמעט ככל האפשר בבדיקות פנימיות, וכפי שכתבתי להלן ד, 10.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-05-12 13:52:16