חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

פרשת בשלח – אמונה יום יום

בפרשת השבוע אנו זוכים למעמד העליון והמופלא של קריעת ים סוף – מאורע שהשפעתו הייתה יותר גדולה מכל ניסי מצרים יחד. דבר זה מתבטא בראש ובראשונה, בכך שרק אחר קריעת ים סוף הגיעו עם ישראל לדרגת אמונה, כפי שכתוב: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו", ורק לאחר מעמד מופלא זה ישראל אומרים שירה: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'".

גם חז"ל הפליגו בגודלה של קריעת ים סוף, כפי שאנו אומרים בהגדה של פסח:

"רבי יוסי הגלילי אומר: מניין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות, ועל הים לקו חמישים מכות? במצרים מה הוא אומר? "ויאמרו החרטומים אל פרעה, אצבע אלוקים היא". ועל הים מה הוא אומר? "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו, כמה לקו ב"אצבע"? עשר מכות. אמור מעתה: במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות".

יציאת מצרים היא פי חמש מכול ניסי יציאת מצרים.עוד אמרו חז"ל:

"זה אלי" – ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל? שנאמר: "וביד הנביאים אדמה", וכתיב: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים", משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה ועליו צפירה מקיפתו וגבורים מימינו ומשמאלו וחיילות מלפניו ומלאחריו והיו הכל שואלין אי זהו המלך? מפני שהוא בשר ודם כמותם. אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך? – אלא כיון שראוהו הכירוהו. פתחו כולן פיהן ואמרו: "זה אלי ואנוהו וגו' ", "זה אלי ואנוהו"  – אמר ר' ברכיה: בא וראה, כמה גדולים יורדי הים! משה כמה נתחבט ונתחנן לפני המקום, עד שראה את הדמות, שנאמר: "הראני נא את כבודך", אמר לו הקב"ה: "לא תוכל לראות את פני", ובסוף הראה לו בסימן, שנאמר: "והיה בעבור כבודי… וראית את אחורי ופני לא יראו". החיות הנושאות את הכסא אינן מכירות את הדמות, ובשעה שמגיע זמנן לומר שירה הן אומרות: באיזה מקום הוא? אין אנו יודעות, אם כאן הוא, אם במקום אחר הוא, אלא בכל מקום שהוא: ברוך כבוד ה' ממקומו! ועולי הים היה כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר: "זה אלי ואנווהו".

לאור כל זאת עולה השאלה מדוע התורה בחרה מיד אחר השירה הגדולה להכניס שני נושאים העוסקים בדבר הפשוט והפעוט של שתייה ואכילה, בדברים הבנאליים והבסיסיים ביותר. לאחר מכן נראה שעל רקע ההתעסקות החוזרת עם המים, פורצת מלחמת עמלק, ולכאורה יש לשאול, האם לא היה מתאים שממעמד עליון ונשגב זה נעבור ישירות למעמד הר סיני, ורק לאחר מכן נעסוק בענייני האכילה והשתייה?

נראה שהשאלה היא היא התשובה. אחרי המעמד העליון והמופלא, צריכה האמונה להתגלות ביום יום, בכל אכילה ושתיה, האמונה הגדולה צריכה להופיע בכל המציאות, בכל המצבים ובכל זמנים. גדולתה של האמונה היא שהיא הופכת לחיים שלמים.

להצליח לראות את קריעת ים סוף גם במזונותיו של האדם, לדעת לברך מאה ברכות כל יום– זוהי הופעת האמונה השלימה לה אנו מייחלים ומצפים.

לראות את ה' בדברים הפשוטים והיום יומיים זוהי אמונה חיה, רבי יוחנן אומר 'ולוואי ויתפלל האדם כל היום כולו' – לענ"ד הכוונה היא לחיים ששם שמיים והפניה לקב"ה היא השיגרה, היא החיים, על כל קושי והצלחה מיד אדם נושא עיניו לשמיים ומתקשר לקב"ה.

חז"ל מלמדים אותנו שזו הייתה הבעיה שבגינה הגיע עמלק, עם ישראל ידעו שיש ה', אבל האם הוא ממש בקרבנו, האם הוא מלווה אותנו ביום יום, דואג לכל מחסורנו, ללחם אותו אנו אוכלים?

"רבי אליעזר אומר אמרו אם מספק לנו צרכנו נעבדנו ואם לאו לא נעבדנו, לכך נאמר "על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין".

"א"ר לוי למה היו ישראל דומין, לאחד שהיה לו בן והרכיבו על כתיפו והיה מוליכו בשוק והיה הבן רואה דבר של חפץ ואומר לאביו, קח לי זה. והוא לוקח לו, פעם ראשונה ופעם שנייה, ופעם שלישי ראה הבן אדם, א"ל ראיתה את אבי, א"ל שוטה אתה רוכב על כתיפיי וכל מה שאתה מבקש אני לוקח לך ואתה אומר לזה ראית את אבי. מה עשה אביו, השליכו מעל כתיפו, בא כלב ונשכו. כך כשיצאו ישראל ממצרים, הקיפם הקב"ה בז' ענני כבוד, שנא' יסובבנהו יבוננהו,  בקשו מן נתן להם, שליו נתן להם. כיון שנתן להם כל צורכיהם התחילו מהרהרין ואומרים: "היש ה' בקרבנו אם אין". אמר להם הקב"ה הרהרתם עלי, חייכם שאני מודיע לכם, הרי הכלב ונשך אתכם. ואי זה, זה עמלק שנא' ויבא עמלק…"

יהי רצון שנזכה לחיות אמונה יום יום שעה שעה, ומתוך כך לקבל תורה!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן