חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

מה עניינו של חודש מרחשוון – לפרשת נח

מה עניינו של חודש מרחשוון – או מדוע אנו נזקקים לטיפה המרה?

גדולת בקשת הגשמים

השבוע נכנסנו לחודש מרחשוון, ובשבוע הבא, בז' לחודש, נתחיל לבקש ולשאול על הגשמים, ויש לשאול מדוע חודש הזה נקרא 'מר', וכי יש שמחה גדולה כירידת הגשמים?! האם יש בעולם דבר חשוב כירידת הגשמים?! האם יש דבר שמבטא באופן כה שלם את אהבת ה' לעמו ולעולמו כירידת הגשמים?! הרי התורה עצמה משבחת את ארץ ישראל על כך שהיא שותה ממי הגשמים, וחז"ל עוד מוסיפים ומחדשים ש"גדול יום הגשמים כשיום שנתנה בו תורה" וש"גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ".

הטיפה המרה

התשובה הפשוטה מחד והעמוקה מאידך לשאלה זו טמונה בעומק הלשון העברית. המילה 'מר', מלבד הפירוש המוכר של מרירות וצער מתפרש גם כ'טיפה', וכפי שמופיע בנביא (ישעיהו מ,טו): "הן גויים כמר מדלי"- כטיפה הנוזלת מהדלי.

והתשובה לשאלה מדוע הטיפה היא מרה הינה פשוטה ויסודית. כל פעם ששפע יורד לעולם הוא מלווה בתחושת מרירות, וזאת מפני שהיה רצון אלוקי לתת טוב שלם, עליון, בלי גבול, אלא שאנחנו, בעולם הזה, לא יכולים לקלוט שפע כזה, ולכן ניתנו לנו טיפות בלבד. הקב"ה היה רוצה לתת לנו מפלי מים אדירים, מבול, אלא שאם היה עושה כן העולם היה טובע. לכן, בצר לנו, צריך לתת לנו רק טיפה, מעט מזעיר, טיפין טיפין. וכדברי הגמרא שאם הטיפות, שביניהם רווח של נימה (שערה אחת) היו מתחברות, העולם היה חרב.

ואפשר לראות בחוש כמה הדברים נכונים גם בחיינו. וכי יש אימא ללא רגשות אשם על שימת גבולות לילדיה?! הרי היינו רוצים לתת לילדנו הכל, ללא גבול, אלא שאם אנו רוצים שילדנו יתפתחו ויגדלו כשורה הרי שחייבים להשים להם גבולות. וכך גם בנתינה החוצה- היינו רוצים לתת הכל לצדקה ולעזרה, אלא שאנו מוגבלים לכדי חומש בלבד, איזה בעל לא היה רוצה לתת את כולו לאשתו, איזה הורים לא היו רוצים לתת הכול לילדיהם, אך יש סדרים שאם לא נעמוד בהם העולם יחרב.

בתשרי- ההחלטה הרוחנית, בחשוון- ההופעה הממשית

חודש תשרי הוא חודש בו נגזר עלינו שפע, ברכה, חיים וכל טוב בעולמות העליונים, לעומת זאת בחודש מר חשוון השפע כבר מתגלה אצלנו, באמצעות הגשמים. אלא שכפי שאמרנו, השפע האלוקי, בבואו לרדת לעולם הזה, צריך להצטמצם ויש בכך קושי וכאב.

ולכן הגשם גם נקרא גבורה- גבורות גשמים- שכן הגבורה היא מידת הדין שעניינה הוא לתת לכל דבר את גבולו. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו"- מי שיודע לקחת את היצר ולהשתמש בו בזמן הנכון, במקום הנכון ובמידה הנכונה. ואילו המבול מגיע כשהאנשים לא יודעים לשים גבולות וכוחותיהם מתפרצים לכל עבר.

מאורעות חודש מרחשוון בתנ"ך

התנ"ך מספר לנו על שלושה מאורעות שמתרחשים בחודש מרחשוון:

1. המבול- כפי שביארנו, כשהאדם לא יודע להשתמש בשפע, על פי הדין ובגבולות הנכונים, כשהוא לא מצליח לפעול בכוחותיו וביצריו על פי הסדר המתוקן, הרי שמגיע מבול.

2. סיום בניין המקדש הראשון- שלמה המלך מסיים לבנות בחודש מרחשוון את בית המקדש, "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני, כלה הבית לכל דבריו ולכל משפט ויבנהו שבע שנים (מלכים א', ו, לח).

וחז"ל במדרש תנחומא (נח, יז) מגלים לנו שחודש מרחשוון הפך מ'מבול' ל'בול' בזכות בניין בית המקדש- המקום בו מסודרים כל הכוחות, המקום בו כל דבר במקומו המדויק- זכינו לעבור מ'מבול' ל'בול'- הצלחנו לקלוע בדיוק ("לקלוע בול") למקומות הנכונים ולכוון נכון את אורחות חיינו.

3. החג שבדה ירבעם מליבו נקבע לחודש מרחשוון (מלכים א, יב). וניתן לומר שירבעם הוא זה שהביא, במבט ארוך טווח, לחורבן הבית. אפשר לראות כאן דבר עמוק מאוד, ש"אחרי החגים" זה עיקר החיים. יש שמחפשים את הריגושים המתמידים, את האורות המופלאים, אך עיקר העניין הוא להצליח לחיות בסדרים, בחיי היומיום, לפרוט את כל האורות והקבלות של כל החגים לסדרי חיים קבועים. ירבעם, בחודש מרחשוון בו העבודה היא להמשיך את כל האורות של תשרי לחיי היומיום, לחיים מלאי תורה וקדושה, החליט שחייבים עוד חג, כי הרי לא תיתכן שיגרה… וכך שכחת הסדרים המתוקנים הובילה חזרה את חודש 'בול' להיות חודש 'מבול' וחורבן.

יהי רצון שנזכה לדעת את הסוד של הגבורה ולתת אותו באופן שילדינו יוכלו להכילו ולקבלו, לחיות עם היצרים, יצרי החיים והשאיפות תוך כבישתם ושליטה בהם לטובה ולברכה. חודש טוב.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן