חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

מה טובו אוהליך יעקב – דבר תורה לפרשת בלק

ברכותיו של בלעם

השבוע אנו קוראים את פרשת בלק, פרשת הקללות ההופכות לברכות. מתוך כל הברכות הנפלאות ששם ה' בפי בלעם, נקבע בסידור התפילה שכל בוקר בכניסתנו לבית הכנסת, בכניסתנו אל מקום החיבור והדבקות בין הקב"ה לבינינו, בבואנו לעשות את הדבר שמכונה בפי ריה"ל בספר הכוזרי גרעין הזמן ופריו הגדול, התפילה שהיא מקום הקשר הישיר והחי בין האדם לבוראו, אנו אומרים: "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל".

יתר על כן כותבת הגמרא בסנהדרין: "אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנאמר: "ויהפך ה' אלוהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוהיך' – קללה, ולא קללות"- רק ברכה זו נשארה בישראל כדבר קבוע ויציב, ויש אם כן להבין את סודה של ברכה זו ומשמעותה, ומהי התכונה הישראלית היסודית שהיא מבטאת.

חז"ל במסכת סנהדרין מפרשים את הפירוש הפשוט של הברכה: ".. אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות: 'מה טבו אהליך יעקב', לא תשרה שכינה עליהם – 'ומשכנתיך ישראל'"- כלומר, הברכה היא שיהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות בישראל ושתשרה עליהם השכינה.

ובמסכת בבא בתרא דורשים ע"פ הדרש פסוק זה על הצניעות בישראל: "לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון… מנהני מילי? א"ר יוחנן, דאמר קרא: 'וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו', מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה".

הדבקות בין ישראל לאלוקים

הדבר הבסיסי שחייב להישאר בישראל בכל זמן הוא הקשר והדבקות בינם לקב"ה. ייתכן שהרבה דברים טובים וחשובים יחרבו וייעלמו בעוונותינו, אך עצם הקשר עם הקב"ה מובטח לנו שיישאר. "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה', מעתה ועד עולם" (ישעיה נט).

מובטחים לנו שני דברים שלא ימושו מאיתנו לעולם:

  1. "רוחי אשר עליך" – אנו מובטחים שהרוחניות תישאר בינינו- היכולת לפנות לקב"ה ולהתפלל. דבר זה הוא חלק מרכזי בסגולתו של עם ישראל, וכפי שכתוב "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו".
  2. "דברי אשר שמתי בפיך" – התורה לא תמוש מאיתנו. האידיאלים האלוקיים יישארו, יילמדו ויתקיימו על ידינו.

וזה מה שחז"ל דורשים על הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב"- שאלו הם בתי כנסיות המיועדים לתפילה ובתי מדרשות הנועדים לתורה שיתקיימו לעד בעם ישראל.

תכלית ומטרת מקומות אלו היא להשרות את השכינה בישראל, וגם זה הובטח לנו "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". זהו באופן פשוט הפירוש על פי הפשט.

בתי המדרש מאחדים את עם ישראל

ואולי ראוי גם לציין את פירושו הנפלא של הנתיבות שלום שחלק חשוב ומשמעותי של בתי הכנסיות ובתי המדרשות הוא לאחד ולחבר את עם ישראל. ההתחברות לתורה ולתפילה היא התחברות לכלל, לנשמת כנסת ישראל, ולכן הפסוק הוא בלשון יחיד "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל". (על פי זה מסביר נתיבות שלום שעשרים וארבע אלף האנשים שנהרגו במגיפה הם האנשים שפרשו מעם ישראל- ויהודי שפורש מהכלל פורש ממקור חייו. ולכן גם כתוב באר"י הקדוש שאותם עשרים וארבע אלף התגלגלו אחר כך בנשמות תלמידי רבי עקיבא, וגם הם מתו במגיפה מאותה הסיבה- שאף על פי שהיו מלאים בתורה לא היו מחוברים זה לזה).

ואילו על פי הדרש, הטוב שיש באוהלי ומשכנות ישראל הוא הצניעות שיש בהם.

עין רעה ועין טובה

ר' נתן בליקוטי הלכות (נזקי שכנים ה) מחבר את שני הפירושים ומבאר שהדבר שגורם לקללה הגדולה ביותר הוא המחלוקת שיש בין ישראל לבין עצמם, שכל אחד מסתכל על חברו בעין רעה. וכיוון שראה בלעם שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה, הבין שאין ביניהם מחלוקת ושלא ניתן לקללם.

וזו לשונו:

"ורצה להביא את בלעם שכל כוחו להפך הוא בפה, שהיה מסתכל תמיד בעין רעה על כל אחד למצוא בו מום וחיסרון והיה גומר בפיו הטמא לרעה עד שהיה לו כוח לקלל ולהזיק חס ושלום, אבל כשראה שאין פתחי ישראל מכוונין זה כנגד זה, עלה בליבו שלא לקללם, כי זה ידוע שעיקר אחיזת הסיטרא אחרא, שהוא מחלוקת, דסיטרא אחרא הוא ממחלוקת שבין ישראל בעצמן כשיש חס ושלום ביניהם מחלוקת ומסתכל כל אחד על חברו לרעה מחמת שאין טוב בעיניו האמת של חברו…".

כלומר, האפשרות שתהיה בעם ישראל קללה היא כאשר ישנם הופעות פרטיות בלבד ואין ישראל מתאחדים זה עם זה. הסיבה שאנשים לא מתאחדים זה עם זה הינה שאין בכוחם להשיג את האמת השלמה, שהיא האור השלם, ולכל אחד יש רק חלק מהאמת, כעין חלון או פתח. ולכן כשראה בלעם שאין האחד מסתכל בפתח של חברו, ואין כל אחד מנסה לבחון את האמת של חברו על פי האמת שלו עצמו, ושלכל אחד יש הבנה שהאמת השלמה היא מהפתחים והחלונות של כולם, ושאינם צריכים להיות מכוונים זה כנגד זה אלא כל אחד פותח פתח וחלון במקום אחר, ושמבין כולם עולה האור הגדול- הבין שאי אפשר לקללם.

כל אחד והחלון שלו

וכפי שכותב שם:

"ועל כן אסור לעשות חלון נגד חלון, כי החלון שהוא בחינת האמת של כל אחד מישראל הוא משונה הרבה מהחלון והאמת של חברו, כי כל אחד מישראל כפי שורשו משבטו, שמשם נוסח וסדר תפילתו וכפי מעשיו כן האמת שלו. ומזה נמשכים רבויי השינויים שבין אחד לחברו, אפילו הכשרים והישרים, כי זה מתפלל בארוכה וזה במהירות, זה בקול רם וזה בקול נמוך… ועל כן אסור לאדם להסתכל בחברו לרעה אף על פי שנדמה לו לפי האמת שלו שחברו אינו מתנהג באמת ואינו מתפלל באמת, כי מי יודע האמת של חברו…".

וזהו גם עניינו של בית המקדש, שהרי רש"י מביא בשם חז"ל "מה טובו אוהליך'- מה טוב הוא אוהל שילה ובית עולמים". וכותב ר' נתן ש"עיקר הוא קדושת הבית המקדש ששם מתקבצים כל השנים עשר שבטים, כל השתים עשרה נוסחאות התפילה…"

ואם נרצה לסכם את דברינו נאמר כי קיום בתי הכנסיות ובתי המדרשות שהם החיבור לקב"ה, דרך תפילה ותורה, שהופעתם השלמה היא על ידי כל הדעות וכל השיטות, כל התפילות וכל הרעיונות- הוא מה שנכלל בברכה "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל".

ולכן בכל בוקר שאנו נכנסים לבית הכנסת אנו צריכים להיזכר בכוח התפילה, בכוח התורה, ולקבל על עצמנו, כפי שכתב האר"י הקדוש, לאהוב כל אחד ואחד מישראל ולכלול את תפילתנו ותורתנו בתוך התפילות והתורות של כלל ישראל. ובזה נזכה להתקיימות המשך הברכה "כנחלים נטיו כגנות עלי נהר", להיות מחוברים כל הזמן לנחל ולנהר שמשקה ומרווה, מצמיח ומגדיל את ישראל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן