שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

יום טוב שני של גלויות

לזוג אמריקאי יש בית בישראל, אך הוא נמצא בשיפוצים ולכן הם אינם יכולים להתגורר בו כרגע. עכשיו, כשהם בארץ הם שוכרים דירה זמנית לטווח קצר. בדרך כלל הם נמצאים בישראל למשך 1-2 מהשלוש רגלים בכל שנה, וגם ליום כפור ועוד למספר נסיעות קצרות נוספות במהלך השנה. יש רצון/כוונה חזקה לעשות עלייה בעתיד, כאשר השיפוצים יסיימו. כבר יש להם כלי בית שנשארו בארץ והם משתמשים בהם כשהם בארץ. בחגים שהזוג הזה נמצא בארץ,  עליהם לשמור יום או יומיים של חג? ומה לגבי חגים כשהם נמצאים באמריקה? תודה וגמר חתימה טובה.

כשהם מגיעים לארץ אינם צריכים לעשות יומיים, אבל כשהם בחוץ צריכים.

התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה מועדים פרק ט. אפשר לקרוא את הדברים מתוך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ט – יום טוב שני של גלויות

עיקר הדין

א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.

ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).

דין היוצא לחוץ לארץ

ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:

איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.

מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.

תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.

אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.

היוצא לזמן רב ודעתו לחזור

ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.

ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.

ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.

דין העולה לביקור או לשהייה בארץ

ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:

– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.

– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.

– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.

– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.

– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.

מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ

ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).

ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-01 09:51:03

אשתי לגבי צום כיפור לוקחת כדורים

בע״ה שלום וברכה, אשתי סובלת מדלקת בקיבה גסטריטיס לוקחת פעמיים ביום כדור הנקרא פמוטידין שמסייע קצת לכאבים בקיבה לצרבות . בנוסף היא בתחילת היריון שבוע 6 ולוקחת בונג׳סטה ( כדור לבחילות והקאות ) . ללא שני הכדורים האלה היא יכולה מאוד לכאוב וגם בחילות והקאות יכולות להיות לה . האם היא יכולה לקחת לפני השינה כדור 1 של בונג׳סטה ובבוקר כשהיא קמה כדור 1 של פמוטידין ? לא צריך אוכל בשביל שניהם , אך צריך לשתות עם הכדורים לגימת מים . היא חלשה ועייפה בגלל ההיריון וגם בגלל הקיבה ומפחדת לא לקחת את 2 הכדורים שאולי יוכלו לעזור לה לעבור את הצום . תודה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

נטילת תרופות

ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-01 08:17:23

אישה מניקה ביום הכיפורים

שלום וברכה, אשתי מניקה את בתנו בת 10 החודשים. לאחרונה בתנו כבר לא רק יונקת, אלא גם אוכלת מוצקים ואילו קצת השלמות תמ"ל. אני מכיר את פסק הרב בפניני הלכה שלא להקל בצום למרות הקווים המקילים שיש. חשוב לנו להבין – מתי כן אשתי תצטרך לעבור לשיעורים? כן חשוב לנו שתמשיך להניק, והיא שומרת על 3 ילדינו לבדה. האם למשל אם היא מרגישה לא טוב – שתעבור לשיעורים? בנוסף אשתי חוששת שאם תניק חצי מההנקות שבד"כ – היא תפתח גודש. תודה רבה וכתיבה וחתימה טובה לכל עם ישראל

קודם כל אם אינך במילואים אין סיבה שהיא תשמור על שלושת הילדים לבדה. יותר חשוב לעזור לה לישון ולנוח הרבה מאשר להיות בכל משך התפילה.

אכילה ושתיה לשיעורין היא איסור תורה. לכן ההיתר לעבור לשיעורים הוא כאשר יש מקום לחשוש לסכנת מוות. גודש והרגשה לא טובה לא תביא למוות. לכן חולים חייבים לצום גם אם הם מרגישים מאוד לא טוב. היא צריכה היום להכין עצמה כראוי בשתיית מים מרובה ואכילה מזינה ובריאה, וכך אין שום סיבה שתהיה בסכנת מוות.

משאלתך אני לא בטוח שלמדת את המבואר בפניני הלכה כראוי, אז אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

טז. מינקת חייבת לצום ביום הכיפורים גם כאשר יש סיכוי סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק, כיוון שיש כיום תחליפי חלב-אם טובים. אמנם כאשר התינוק חלש מאוד, והרופא סבור שהוא נזקק באופן מיוחד לחלב אימו, ויש חשש סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק או יתמעט באופן משמעותי, על פי הוראה של רופא ירא שמיים תשתה לשיעורים. אולם זה מקרה נדיר מאוד, מפני שאם המינקת תשתה בימים שלפני הצום הרבה מים ותישן כראוי, קרוב לוודאי שחלבה לא יתמעט בעקבות הצום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-30 18:45:19

יש לך שאלה?

מאמרים אחרונים:

רחצה

דילוג לתוכן