הרב אליעזר מלמד

הרשמה לקבלת הטור 'רביבים' מדי שבוע למייל

ביסוס יסודות האמונה

ביסוס האמונה עובר דרך שלושה יסודות: ההתגלות דרך עם ישראל, ההתבוננות בבריאה והוצאת הכישרונות אל הפועל • לימוד ההיסטוריה של עם ישראל מגלה את הקשר בין הבורא לנבראים ואת ההשגחה עליהם • ההתבוננות בבריאה היא הדרך של האדם לקלוט מעט מזעיר מגדולתו של האל • ההליכה בדרכי האל מגלה את הנוכחות האלוקית שבכל אדם

כל אדם צריך לכוון במלאכתו להוסיף טובה וברכה בעולם, שאם הוא בנאי – ישתדל לבנות בתים חזקים וטובים, ואם הוא חקלאי – יגדל פירות בריאים וטעימים, ואם הוא מייצר רהיטים – ייצר רהיטים טובים ונוחים. וכן הסוחרים צריכים לכוון במסחרם להוסיף טובה וברכה, ולהיזהר שלא לרמות במשא ובמתן, ובכך ידבקו במידתו של ה', שחותמו אמת

לקראת הימים הנוראים נחזור להתבונן ביסודות האמונה ובדרכים לביסוסה, על כן חשבתי לפרסם קטעים מהספר שעליו אני שוקד בענייני אמונה ושלילת עבודה זרה.

מצווה לבסס את האמונה בתודעה, ברגש ובכלל החיים. בתודעה, היינו בלימוד האמונה ומשמעותה, שנאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). ונאמר: "אנוכי ה' אלוקיך" (שמות כ, ב), ונאמר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו, ד). ונאמר: "דע את אלוקי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין" (דברי הימים כח, ט). ברגש, במצוות אהבת ה', שנאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך" (דברים ו, ה), ובמצווה לירא את ה' הגדול והנורא, שנאמר: "את ה' אלוקיך תירא" (דברים י, כ). בכלל החיים, על ידי לימוד התורה וקיום מצוותיה, שנאמר: "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו).

דרך שלושה יסודות מרכזיים מבססים את האמונה בתודעה, ברגש ובכלל החיים:
א) התגלות ה' דרך עם ישראל
ב) התבוננות בבריאה על כל פלאיה ובאדם שנברא בצלם אלוקים
ג) בגילוי כישרונותיו של כל אדם והוצאתם אל הפועל על פי הדרכת התורה.

היסוד הראשון: ההתגלות דרך עם ישראל

היסוד הראשון לביסוס האמונה, בהתגלות ה' לעולם דרך עם ישראל, החל מההתגלות אל אברהם אבינו בציווי לעלות לארץ ישראל כדי להקים עם גדול ומבורך שיגלה את דברו לעולם ויביא ברכה לכל העמים. שנאמר: "ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחת האדמה" (בראשית יב, א-ג). והמשך הגילויים ליצחק אבינו ויעקב אבינו, שעבוד מצרים והיציאה לחירות, עד השיא של מתן תורה ומתוך כך הכניסה לארץ, ההתיישבות ובניית המקדש וכל הגילויים הנבואיים שהתלוו לכך. וכל תולדות ישראל מאז ועד היום, בגלות ובגאולה, הם עדות על הנהגת ה' את עולמו, שנאמר: "אתם עדיי נאום ה'" (ישעיהו מג, י).

כדי שנבין יסוד זה על כל רוחבו ועומקו נצטווינו ללמוד תורה תוך התבוננות בגילויים האלוקיים שבה ובכל ההיסטוריה של עם ישראל, שתחילתה מבוארת בתנ"ך והמשכה בדברי חכמים עד ימינו. לשם כך גם נצטווינו לספר ביציאת מצרים בהרחבה בליל הסדר, וכן נצטווינו לזכור את יציאת מצרים בכל השבתות והחגים, וגם לזכור בכל יום את יציאת מצרים במסגרת התפילה. בנוסף לכך, נצטווינו לזכור את מתן תורה ומעמד הר סיני בחג השבועות, ולזכור את כלל השגחתו של ה' עלינו בחג הסוכות. ולזכור בפורים ובחנוכה את השגחת ה' וישועתו בימי מלכות פרס ויוון.

מתוך הבנת יסוד עמוק זה שעוסק בקשר שבין ה' לישראל עמו ניתן ללמוד ולבסס את הקשר שבין ה' לאדם ולכלל האנושות.

היסוד השני: התבוננות בבריאה

להתבונן בחכמה האלוקית הנפלאה שמתגלה בכלל הבריאה, במרחבי החלל והגלקסיות ובתא הזעיר וחלקיקי האטומים, בימים וביבשות, בצומח ובחי, ולהתמלא באמונה ובתודה לה'. "ברכי נפשי את ה', ה' אלוקיי גדלת מאוד… מה רבו מעשיך ה', כולם בחוכמה עשית, מלאה הארץ קניינך. זה הים גדול ורחב ידיים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות" (תהלים קד, א; כד-כה). לראות את מעשי ה' דרך ההתבוננות בפלא, בשגב, בעוצמה וביופי שבבריאה. "השמיים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" (תהילים יט, ב). התבוננות זו גם מעצימה את אהבת ה' ויראתו, וכפי שכתב הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חוכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: 'צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי" (תהילים מב, ג). וכשמחשב בדברים האלו עצמם, מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: 'כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך… מה אנוש כי תזכרנו' (תהילים ח, ד-ה)" (הלכות יסודי התורה ב, ב). לשם כך צריך ללמוד את מדעי הטבע.

עוד צריך להתבונן בנזר הבריאה, באדם שנברא בצלם אלוקים, ועל ידו מתגלה הרצון האלוקי. באדם על כל מגוון כישרונותיו והישגיו המופלאים במהלך ההיסטוריה, הכוללים מדע, מחקר, ספרות ואומנות, ומעל הכול המוסר והשאיפות האידיאליות. דרך מפעלו של האדם מתגלה הרצון האלוקי.

התפילות והברכות שמבטאות יסוד זה

כדי לבסס יסוד זה בחיינו קבעו חכמים שבמסגרת התפילה נאמר מזמורי תודה והלל לה' על פלא הבריאה ועל כל הטוב שבחיים, כדוגמת הנאמר בפסוקי דזמרא ובברכה הראשונה שבברכות קריאת שמע, היא הברכה על מאורות היום והלילה. וכן תיקנו שיברך כל אדם לה' על כל הדברים הטובים שהוא נהנה מהם, מהנאת המזון ועד הנאת הריח. וכן יברך ברכות שבח לה' בעת שיראה את נפלאות הבריאה, כדוגמת ימים, נהרות ונופים מיוחדים.

גם מצוות השבת משרישה יסוד זה בחיינו, שביום השבת אנו זוכרים את ה' שברא את העולם בשישה ימים ושבת ביום השביעי, ומתוך עונג ומנוחה לומדים תורה.

היסוד השלישי: הליכה בדרכי ה'

היסוד השלישי נפרשֹ על כל מרחבי החיים, שבכל דרכיו של האדם ילך בדרכי ה', ועל ידי כך יבסס את האמונה בכל דרכיו, ויגלה את צלם אלוקים שבו, ויוסיף טובה וברכה לעולם, ויהיה שותף עם ה' ביישוב העולם ובפיתוחו. כפי שנאמר: "אחרי ה' אלוקיכם תלכו… ובו תדבקון" (דברים יג, ה). שאלו חכמים: "וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלוא כבר נאמר: 'כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא' (דברים ד, כד)! אלא להלך אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא" (סוטה יד, א). מה הוא מלביש ערומים אף אתה היה מלביש ערומים, מה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הוא מנחם אבלים אף אתה תנחם אבלים וכיוצא בזה.

עוד אמרו חכמים (ויקרא רבה כה, ג), שהדרך לדבוק בה' על ידי עיסוק ביישובו של עולם. מה הוא "מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק אלא במטע תחילה… אף אתם כשאתם נכנסים לארץ ישראל לא תתעסקו אלא במטע תחילה", שנאמר: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט, כג). וכן כל אדם צריך לכוון במלאכתו להוסיף טובה וברכה בעולם, שאם הוא בנאי – ישתדל לבנות בתים חזקים וטובים, ואם הוא חקלאי – יגדל פירות בריאים וטעימים, ואם הוא מייצר רהיטים – ייצר רהיטים טובים ונוחים. וכן הסוחרים צריכים לכוון במסחרם להוסיף טובה וברכה, ולהיזהר שלא לרמות במשא ובמתן, ובכך ידבקו במידתו של ה', שחותמו אמת (שבת נה, א).

בנוסף לכך, גם בכסף שאדם מרוויח בעבודתו צריך להוסיף טובה וברכה, להפריש מעשר לקיום התורה והאדרתה ולעזרה לעניים, ולקיים את משפחתו ולחנך את ילדיו לתורה ודרך ארץ. ואם הוא מגדל פירות, יפריש מהם תרומות ומעשרות לכהנים וללויים ולעניים.

במשפחה

גם בנישואיו ישתדל להיות אוהב ונאמן, שבזה הוא הולך בדרכי ה', שכן רעיון האהבה והאחדות נמשך מהאהבה שה' אוהב את ברואיו, ומהשורש האחד של כל הברואים. וכפי שאמרו חכמים שאיש ואישה שנאמנים ואוהבים זה את זה – שכינה שורה ביניהם (סוטה יז, א). גם בהולדת הילדים, חינוכם ופרנסתם ההורים דבקים בה' ונעשים שותפים עמו בהוספת חיים בעולם, שכן אמרו חכמים: "שלושה שותפים הם באדם: הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין ל, ב). בתוך כך למדנו שגם מצוות כיבוד הורים קשורה לכבוד שמיים. עוד ישנם חוקים, כגון האיסור לאכול מאכלים שונים, כדוגמת חיות טמאות או בשר בחלב, ועל ידי שמירתם אנו דבקים בה' גם באכילתנו.

כדי שנוכל לדבוק בה' בכל דרכינו נתן לנו ה' את תורתו ואת מצוותיו, ועל ידי ההתמדה והעמקה בלימוד התורה והחריצות בקיום המצוות אנו זוכים לבסס את האמונה בחיינו ולדבוק בה' ולפעול לתיקון העולם. זהו שנאמר: "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך" (משלי ג, ו). אמרו חכמים: "זוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה" (ברכות סג, א).

העשירות ממעשר כספים

שאלה: אמרו חכמים: "עשׂר תעשׂר – בשביל שתתעשׁר" (תענית ט, א), ואף מותר לנסות את ה' בזה, שיפריש אדם ‏מעשר ויראה בעיניו שיזכה להתעשר. מהי העשירות המובטחת?

תשובה: אין הכוונה שיהיה אחד מגדולי העשירים, שכן עשירות גדולה היא ניסיון קשה, כי רבים מהעשירים הגדולים סובלים ממתחים אישיים ומשפחתיים ונכשלים בחינוך ילדיהם, ובנוסף לכך רבים גם נכשלים בעקבות כספם בגאווה ובתאווה ואינם מפרישים לצדקה כראוי להם. וכך במקום לזכות על ידי כספם במעשים טובים הם יורשים גיהינום.

אלא הברכה היא שתהיה לאדם פרנסה בכבוד לפי הזמן והמקום. דירה נאה, כלים נאים, בגדים טובים, ותהיה לו אפשרות לשלם על כל צורכי בריאותו וחיסכון לעת צרה. ולא פחות חשוב, שגם יהיה שמח בחלקו.

ומי שזכה בעשירות גדולה, ידע שהוא בניסיון גדול, ואם יזכה להתמיד ולתרום מעשר וחומש ואף יותר, יזכה להיחשב עם הצדיקים ויוסיף ברכה לו ולעולם.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן