שבת ותשעה באב

כיצד מתרחצים לכבוד שבת חזון • הבדלים במנהגי סעודה מפסקת בין חול לשבת • עם שקיעת החמה ערב הצום מתחיל זמן ביניים שהוא גם צום וגם שבת • אסור לאכול ולשתות בסעודה שלישית לאחר השקיעה, אך אין לנהוג באופן שמבטא אבלות עד זמן צאת השבת • ברכת בורא מאורי האש והבדלה בתפילת ערבית במוצ"ש שחל בתשעה באב • ראוי לדחות אמירת קידוש לבנה לאחר שבירת הצום • הבדלה לחולה שאוכל בתשעה באב • כיצד מחנכים קטנים לאבלות בתשעה באב

רחצה לקראת שבת חזון

נהגו הראשונים להחמיר שלא לרחוץ בימים שלפני תשעה באב. אולם לקראת שבת חזון נוהגים הכל לרחוץ. למנהג ספרדים רוחצים כרגיל במים חמים. ולמנהג אשכנזים נוהגים לרחוץ במים פושרים, באופן שלא יהיה תענוג מהרחצה אבל גם לא יגרם ממנה צער (ועיין בפניני הלכה זמנים ח, כא).

מנהגי סעודה מפסקת כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול

כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול, כבר בסעודה המפסקת מתחילים לנהוג מנהגי אבלות: אין אוכלים בסעודה שני תבשילים אלא לכל היותר אחד. נוהגים לשבת על הקרקע, ואין יושבים בצוותא, אלא כמו אבל שמתו מונח לפניו שהוא יושב לבדו. וגם אם ישבו שלושה ביחד – אינם מזמנים. ומחצות היום שלפני תשעה באב, לכתחילה אין לומדים תורה אלא בדברים עצובים הקשורים לחורבן הבית ולדיני אבלות (יעוין בפניני הלכה זמנים ט, א-ג).

דיני ערב תשעה באב שחל בשבת

אבל כאשר ערב תשעה באב חל בשבת, אין נוהגים שום סממן של אבלות בשבת, שכן כלל הוא שאין אבלות בשבת. ולכן אם תשעה באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, ובאותה שבת אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת.

זמן הביניים שבין השבת לצום

בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי הצום. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום הקודם ומתחיל היום החדש, האם בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, ואם כן הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, הנקרא "בין השמשות", הוא ספק יום ספק לילה. וכיוון שיש מצווה להוסיף על השבת, השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים, כפי זמן צאת השבת שמופיע בלוחות. יוצא אם כן, שמשקיעת החמה ועד זמן צאת השבת הוא זמן משותף לשבת ולצום. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה.

סעודה שלישית

לפיכך, בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת, אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה (19:44 בירושלים, 19:42 בתל אביב). ואין בזה חשש פגיעה בכבוד השבת, מפני שאין חובה מצד השבת להמשיך לאכול סעודה שלישית אחר שקיעת החמה (שו"ע תקנב, י, ע' מ"ב כג). וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות הואיל וממילא אין רגילים לשיר בכל שעה משעות השבת שירי שמחה.

רחצה בזמן הביניים

וכן נמנעים מרחיצה וסיכה משקיעת החמה ועד צאת השבת, שכן ממילא אין רוחצים כל השבת. אבל מי שיצא משירותים בבין השמשות, ייטול ידיו כרגיל, שאם לא יעשה כן נמצא שהוא מתאבל בשבת.

החלפת בגדים ונעליים

נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים, וממשיכים לשבת על הכסא ולומר שלום זה לזה, עד שייצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת (20:07 בירושלים. 20:10 בתל אביב). ואז צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה נפרדים מהשבת. אח"כ יסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי חול.

יש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, מפני שנעילת הסנדל היא אחד מהדברים האסורים בתשעה באב, וכיוון שממילא אין חיוב ללכת עם נעליים כל השבת – אין פגיעה בכבוד השבת אם חולצים את הנעליים בשקיעת החמה. אבל ברור שאם יהיו שם אנשים שירגישו שחלץ את מנעליו לשם אבל, יהיה בכך איסור. ולכן המנהג הרווח להסיר את הנעליים רק אחר צאת השבת.

כאשר מחליפים את בגדי השבת בבגדי חול, יש ללבוש בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, מפני שאסור ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב.

תפילת ערבית

נוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת כרבע שעה אחר זמן צאת השבת שכתוב בלוחות, כדי שכל המתפללים יספיקו להיפרד מן השבת בביתם ולחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם ולבוא לבית הכנסת לתפילת ערבית וקריאת איכה בבגדי חול.

הבדלה בדיבור ועל יין

כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל את נוסח ההבדלה שבתפילת ערבית – "אתה חוננתנו" כמובן שאומרים. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו". ומי שאינה מתפללת ערבית תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואז תוכל לעשות מלאכות (מ"ב תקנו, ב).

ברכה על הנר

מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלתה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך על הנר אחר סיום תפילת ערבית ולפני קריאת איכה, שאז מדליקים נרות בבית הכנסת. וגם נשים מברכות על הנר. ואם הן בבית הכנסת ישמעו את הברכה מהחזן וייהנו מאור הנר שידליקו לידן. ואם הן בבית, ידליקו נר ויברכו עליו (עיין פניני הלכה שבת ח, א, 1).

הבדלה על כוס בסיום הצום

בסיום הצום צריך להבדיל על הכוס. ומברכים בהבדלה שתי ברכות – בורא פרי הגפן והמבדיל – אבל אין מברכים על הבשמים ולא על הנר.

בצאת הצום, אסור לאכול לפני אמירת ההבדלה על הכוס, שכן אמירת "אתה חוננתנו" או "ברוך המבדיל בין קודש לחול" מתירה לעשות מלאכה, והבדלה על הכוס מתירה אכילה ושתייה.

הבדלה לחולה שצריך לאכול בתשעה באב

חולה שצריך לאכול בתשעה באב, לפני שיאכל צריך להבדיל על הכוס. ומפאת מנהג האבלות שלא לשתות יין בתשעת הימים נכון להבדיל על 'משקה מדינה', כלומר על משקה שיש בו אלכוהול ואינו יין, כדוגמת בירה לבנה. ובדיעבד יכול להבדיל על קפה, שיש אומרים שגם הוא נחשב 'משקה מדינה' (פניני הלכה שבת ח, ד). ואם אין לו 'משקה מדינה' יבדיל על מיץ ענבים, שאינו משמח. וכשאין אפשרות אחרת יבדיל על יין וישתה מלא לוגמיו (בערך 40 מ"ל) ולא יותר. ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך לברכות, מוטב שהקטן ישתה מהיין ולא החולה.

קטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.

קידוש לבנה

נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לומר את ברכת הלבנה בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה.

רבים נוהגים לומר קידוש לבנה מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום. אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום.

מנהגי אבלות ביום שלאחר תשעה באב

רובו של בית המקדש נשרף ביום י' באב. ואמנם את הצום קבעו ב-ט' באב על פי זמן תחילת השריפה, אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג ספרדים האיסור נמשך בכל היום העשירי, ולמנהג אשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א). ורבים נוהגים גם לא להסתפר ולהתרחץ במים חמים וכן לא לכבס או ללבוש בגדים מכובסים בי' באב.

אבל השנה שיום הצום נדחה לי' באב, מנהגי האבלות אינם נמשכים במוצאי הצום, ומותר מיד לאחר הצום להתרחץ במים חמים ולכבס בגדים וללבוש בגדים מכובסים. אמנם לדעת רבים יש להימנע במוצאי הצום מאכילת בשר ושתיית יין, שהואיל והיו באותו היום בצום, אין ראוי מיד לאחריו לשמוח בבשר ויין (רמ"א תקנח, א; מ"ב ד-ה; הרב אליהו). ויש מקילים גם באכילת בשר ושתיית יין במוצאי צום שנדחה.

קטנים בתשעה באב

מצווה לחנך את הקטנים למצוות הקשורות בתשעה באב והאבלות על החורבן, אלא שמפני חולשת הקטנים, אי אפשר לחנכם לצום. ורק מגיל תשע ומעלה נוהגים לחנכם לצום מספר שעות ביום כפי כוחם, אבל לא יתענו כל היום (רמ"ע מפאנו קיא). כשמאכילים קטנים, נותנים להם מאכלים פשוטים בלבד, כדי לחנכם להתאבל עם הציבור (מ"ב תקנ, ה). רבים נוהגים להדר לחנך את הקטנים שהגיעו לחינוך, היינו לגיל שש, שלא לאכול ולשתות בליל התענית.

החל מגיל חינוך, שהוא בערך בגיל שש, מחנכים את הקטנים שלא לנעול סנדלים או נעליים מעור ושלא לסוך ושלא לרחוץ לשם תענוג (פניני הלכה זמנים י, כא).

יהי רצון שמתוך האבלות על חורבן בית המקדש נזכה במהרה לבניינו בשמחה.