בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' • נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא – אינה מבוררת ומבוססת כראוי • אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר • זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים • מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו
בחסדי ה' בשבוע שעבר יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה, עם וארץ'. אף שספר זה מורכב משני חלקים שהיו עד כה בליקוטים, ההלכות שבו שודרגו והורחבו למסכת אחת שלמה של תיאור הרעיון הכולל של תורה, עם וארץ, עד הופעתו למעשה בחיים ובהלכה. הרעיון המתואר מראה כיצד מתוך לימוד התורה נמשכת הדרכה וברכה לעם ולארץ, בחינוך, בעבודה ובמדע, בהתיישבות ובצבא. כמו כן הוא מציג כיצד מתוך העיסוק בבניין העם והארץ, עם ישראל זוכה להבין את התורה באופן הרבה יותר עמוק ואמיתי, ומתוך כך בתהליך הדרגתי זוכה לקיים את המצוות כפי הדרכת התורה, לפיה עיקר קיום המצוות בארץ ישראל.
הדילמה על כתיבת הספר
בתחילה ענייני תלמוד תורה התבארו באופן כללי וקצר בליקוטים א', וענייני העם והארץ התבארו יותר בהרחבה בספר הליקוטים 'העם והארץ'. כיוון שרוב הנושאים בליקוטים א' לובנו ושודרגו ב'פניני הלכה חפצי קודש', שיצא לאור באייר תשפ"ו, נותרו הפרקים על אודות התורה לבדם.
שתי אפשרויות עמדו בפניי, האחת, לצרף את ההלכות על התורה כפי שהן עם ההלכות שבליקוטים 'העם והארץ', ברמה של ליקוטים, ולהמשיך אל התחומים הנוספים שתכננתי ללמוד ולכתוב עליהם, ובהם: ערך החיים, הרפואה, שמירת הגוף, ומתוך כך להגיע סוף כל סוף אל התחום החשוב והרחב של בין אדם לחברו. אפשרות אחרת, להגשים מגמה חשובה לא פחות, להרחיב במצוות תלמוד תורה, תוך דגש על הקשר שבינה לעם וליישוב הארץ. בשתי האפשרויות הייתי ממשיך במגמה הכללית של העברת ההלכות שבליקוטים לספרים שלמים.
ההכרעה לטובת 'תורה, עם וארץ'
במשך השנים האחרונות, בעקבות מפגשים עם רבנים ומחנכים, נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא – אינה מבוררת ומבוססת כראוי. לפני כשנה יצאתי לארצות הברית להעברת שיעורים ולפגישה עם רבנים. ביום חמישי בלילה בבית הכנסת 'בני ישורון' בטינק, בפגישה עם רבנים, התעורר שיח על אתגרי החינוך התורני, ועלתה באופן נוקב בעיה: מצד אחד ברור שעל פי התורה יש ערך רב לעבודה ולמדע, לקשר לכלל בני עמנו, ומאידך, לרבים נדמה שאלו דברים שמחוץ לתורה, ועל כן יש צורך לבסס את העמדה התורנית לגביהם. אינני יודע מה באותה פגישה השפיע עליי יותר, אולי היה זה המרחק מהארץ ומסדר הלימוד הקבוע. בכל אופן, לאחר אותה פגישה גמלה בליבי החלטה ליצור את הספר 'תורה, עם וארץ', כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים.
כך, לאחר שסיימתי בחסדי ה' את כתיבת הספר 'חפצי קודש', המשכתי להעמיק במצוות תלמוד תורה, וביחס שבין התורה לדרך ארץ וליישוב הארץ, צבא ומדע, ובחסדי ה' ובעזרת רבני המכון זכיתי לבארם בהרחבה תוך ביסוס מקורותיהם בתורה, בדברי חכמים, ראשונים ואחרונים.
המשבר, הטעויות והצורך בביאור
לאור זאת כך כתבתי ב'פתח דבר': "על פי ההבנה הפשוטה העולה מלימוד התורה ומסורת ישראל, יש ערך רב לעבודה ולמדע, ליישוב הארץ ולבניין האומה. אולם בעקבות התהפוכות הרבות בדורות האחרונים, ובכללן אתגרי המודרנה, השואה וחורבן רוב קהילות הגולה, והקמת המדינה בהנהגת יהודים שרחקו מהדת, השתרשה אצל רבים הטעות, שהתורה אינה קשורה לחיים הלאומיים והמעשיים, ואין ממנה ברכה ותיקון לחיי העולם הזה. בעקבות זאת, מצד אחד, רבים רחקו מהתורה והמצוות ונסחפו אחר אידאות חלקיות כליברליזם, סוציאליזם ולאומיות. מאידך, מתוך חרדה לשמירת המסורת, רבים התכנסו ללימוד חלק מהתורה ולקיום חלק מהמצוות, תוך התנכרות למצוות הרבות הקשורות לעם וליישוב הארץ, לדרך ארץ ולחברה, תוך התעלמות מהחזון הגדול שבתורה להוספת ברכה ותיקון לישראל ולעולם. מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו. לשם כך הרחבתי בביאור מצוות תלמוד תורה, ולאורה ביארתי את ערך העבודה והמדע, והדרך להנחלת התורה לישראל. מתוך כך התבארו גם המצוות הגדולות הקשורות בעם ובארץ, שעל ידן דבר ה' מתגלה לעולם, ועל ידן נזכה לגאולת ישראל ותיקון העולם".
הפרקים הראשונים
בפועל, שבעת הפרקים הראשונים הם חדשים לגמרי. הפרק הראשון עוסק בערך התורה ובמעלתם הגדולה של לומדיה שהם מקיימים את העולם, ועל ידי חידושיהם האמיתיים העולם מתקדם ומתעלה. מתוך כך התבארו היחס שבין הלימוד למעשה, משמעות לימוד תורה לשמה, והברכה שהיא מביאה ללומד אותה.
מתוך כך הפרק השני עוסק בהגדרת חובת תלמוד תורה, כמבואר בתלמוד, בראשונים ובאחרונים, תוך הדגשה שהחובה הראשונה היא שהלומדים הצעירים ידעו לחיות חיי תורה, ומתוך כך יוכלו להוסיף טובה וברכה בכל עיסוקיהם במשך החיים.
כהמשך לכך הפרק השלישי עוסק ביחס שבין תורה ודרך ארץ, ובו מתבאר הערך הדתי והמוסרי של העבודה, הפרנסה והחריצות כחלק ממצוות ההליכה בדרכי ה'. אף שבדרך כלל אני מעדיף את הקיצור, בפרק זה הרחבתי יותר, כדי לבאר עד כמה היחס לעבודה הוא יסוד בתורה, בהלכה, בסיפורי האבות ובמעשי החכמים.
הפרק הרביעי עוסק ביחס שבין תורה למדע, שהוא כיחס שבין קודש הקודשים לקודש. בתוך כך מבוארת המצווה ללמוד מדע, לשם קניית בסיס לרכישת מקצוע, ולשם הבנת החוכמה שבבריאה, שאמר הגר"א שכל החסר לו יד אחת בחוכמות העולם חסר לו כנגד זה מאה ידות בתורה. על פי זה התבאר ששילוב לימודי מדע בתוכנית הלימוד, כפי שמקובל בישיבות התיכוניות, הוא כעיקרון הדרך הנכונה לפי התורה.
הפרק החמישי: שבט לוי – מורים ולוחמים
חשיבות מיוחדת לפרק החמישי על שבט לוי, שהוא מפריך טעות שלפיה בני שבט לוי היו ספונים בבית המדרש, פורשים מהוויות העולם הזה והעניינים הלאומיים, בעוד בפועל הם היו שומרי משמרת הקודש, התורה, העם והארץ. לכן בנוסף על עבודתם במקדש, הם היו המורים והשוטרים שאכפו את החוק! הם גם היו אחראים על הגיוס לצבא, ואחר שסיימו לארגן את הצבא, הם היו מתגייסים לצבא כשאר השבטים. ובכל עת שצבא ישראל נקלע לקשיים, הם שיצאו להילחם כפי שנהגו במדבר, וכבניהו בן יהוידע הכהן שהיה שר הצבא בימי שלמה המלך, וכחשמונאים הכוהנים שהצילו את ישראל בימי בית המקדש השני.
ישיבות ההסדר
בשלוש השנים שבהן אנחנו נמצאים במלחמה, תלמידי ישיבות ההסדר משרתים בסדיר ובמילואים, והם ממשיכי שבט לוי בימינו. במיוחד הבוגרים שהקדישו את חייהם לחינוך ולהרבצת תורה, ובעת שנקראו למילואים עזבו את משפחתם ותלמידיהם ויצאו בגבורה להגן על העם והארץ.
בפתיחה לספר כתבתי: "בחרדת קודש הנני מקדיש ספר זה לעילוי נשמתם של ממשיכי מורשתו של שבט לוי בדורנו, הם הרבנים והמחנכים היקרים שהקדישו את חייהם ללמד תורה לישראל, וכשפרצה 'מלחמת התקומה', יצאו לחזית למלחמת מצווה להגן על העם והארץ, ומסרו את נפשם על קידוש השם. מהם: הרב אבי גולדברג הי"ד, הרב אבירם חריב הי"ד, הרב יוסי הרשקוביץ הי"ד, הרב נערן אשחר הי"ד, ועוד רבים כמותם. יהי רצון שהמקום ינחם את משפחות הקדושים, ויסייע בידם להמשיך את מורשתם של הגיבורים, ויזכו להוסיף ברכה למשפחתם ולכל ישראל".
המורים והרבנים
הפרק השישי מוקדש לפרנסת הרבנים והמחנכים, מהתקופה שבה הכוהנים והלוויים מילאו תפקידים אלו ועד ימינו. הפרק השביעי עוסק בחינוך עצמו, ובו השתדלתי ככל יכולתי לבטא את גודל מעלתם של המורים והמורות, שהם ככוכבי השמיים, שממשיכים את האור הגדול ללבבות התלמידים, והם דבקים במידתו של הקב"ה, והם ממשיכי שבט לוי בימינו, וכל בית ישראל נשען עליהם, ואין לשער את גודל שכרם בעולם הבא, ואף בעולם הזה אם יזכו לשמוח בחלקם, יזכו לרוב נחת וברכה.
פרקי העם והארץ
כהמשך ישיר לפרקים שעסקו בתורה ובמגמתה להביא את דבר ה' וברכתו לעולם, החלק השני של הספר עוסק ב'עם וארץ'. בפרק ח' מבואר כיצד האמונה והתורה מתגלות דרך העם והארץ. בפרקים ט-י מבוארת מצוות יישוב הארץ לגבולותיה. פרקים יא-יב מוקדשים למצוות השירות בצבא. בפרק יג מבוארת המצווה לשמור על הארץ שהנחיל ה' לאבותינו ולנו ושלא נעזבנה לעם אחר, ובפרק יד – החובה לשמור על החוק ותיקון המשפט.
חלק זה הוא שדרוג של ליקוטי 'העם והארץ'. אומנם רק הרעיונות וההלכות הקשורים במישרים למהלך הכולל של 'תורה עם וארץ' נותרו, ואילו ההלכות שהיו קשורות יותר לענייני החברה הושמטו, ובעזרת ה' יבוארו בהרחבה בספר שיוקדש לענייני המדינה והציבור.
בתוך כך הושמטו מהספר גם תשובות הרב שלמה גורן זצ"ל שכתב לי אישית, ומעתה נדפיסן כחוברת נפרדת. אולי בהזדמנות אחרת אספר שהדפסתן הייתה מבחינתי חוב קדוש לרבנו, שמסר את נפשו על התורה, העם והארץ.
פרק הסיום
פרק הסיום 'הקודש ובניין האומה' חוזר ומאחד את שני חלקי הספר, ומבאר את המשברים שנגרמו ונגרמים כאשר התורה אינה מדריכה את העם ויישוב הארץ, ואת הברכה העצומה שבחיבור ביניהם, כפי שהיה מימי יהושע בן נון, שמואל הנביא, אחאב ועד ימינו. מתוך כך הספר מסתיים בהכרח השיבה אל הקודש, ובקשר שבין מצוות פרייה ורבייה ליישוב הארץ והגאולה.





