תורת הסוד ומשמעותה

אין דבר בעולם שאינו צופן סוד – מהדומם שמורכב מאטומים ועד נפש האדם שיש בתוכה רבדים עמוקים • יש שמגלים את שכבות העומק על ידי משברים, אך בעזרת התורה והמצוות אפשר להגיע אליהן בדרך הטובה והמתונה • אצל רוב העולם מתגלה הסוד בהדרגה, למעט אצל צדיקים כרשב"י • מכוח הקשר לסוד, רשב"י האמין שתלמידי חכמים אינם צריכים לעבוד לפרנסתם, ואף סירב לפשרות מול מלכות רומי • אף שהתקבלה דרך רוב החכמים, לאזן בין הסוד ובין העולם הזה, יחידי סגולה כמו רשב"י מאירים את עולמנו

הסוד

כדי להבין את ערכה של תורת הסוד, צריך לבאר שאין דבר בעולם שאינו צופן בתוכו סוד. אפילו אבן שנראית לכאורה מלאה ודוממת, צופנת בתוכה סודות על מבנה החומר, אשר מורכב מחלקיקים זעירים שנמצאים בתנועה מתמדת. על אחת כמה וכמה מיני הצומח והחי. פרט לכך, האדם צופן במחשבתו וברגשותיו סודות, שאפילו לאדם העמוק ביותר אינם גלויים עד הסוף. הנה החליט לבחור לעצמו מקצוע, והוא סבור שהסיבה לכך היא התעניינותו במקצוע. לאחר שנים, כשיתעמק יותר, ימצא שהיו לכך סיבות עמוקות יותר שקשורות לערכים שאימץ בימי נעוריו, ולאחר שימשיך להתעמק ימצא סיבות עמוקות יותר, שלפעמים קשורות לבית הוריו או לסבו וסבתו. וגם לאחר שיבין זאת, יידע רק את הסודות החיצוניים יחסית, כי בתוכם צפונים סודות לפנים מסודות. לעיתים כשהסיבות העמוקות נמצאות בסתירה מסוימת עם הסיבות הגלויות, כל בחירותיו של האדם כושלות, והוא אינו מבין למה. ככל שאדם יבין יותר את סודותיו, כך יידע לנתב נכון יותר את חייו.

סודות התורה

כדי להבין את עומק הסודות לא מספיק לאדם להתעמק בעצמו, עליו להבין את הסודות העמוקים שמניעים את כל העולם, שהוא עצמו רק חוליה אחת ממנו. בכך עוסקת תורת הסוד. מכיוון שמדובר בסודות עמוקים מאוד, מעל ומעבר לתודעה הפשוטה, קשה לבארם. לכן השתמשו רוב חכמי הסוד במשלים שמורכבים מעולמות, ספירות ופרצופים. ויש גדולים כמו הרמב"ם שביארו את הסודות העמוקים שגילו בהעמקת תלמודם בדרך שונה. אבל אין תלמיד חכם גדול שאיננו מחפש בכל סוגיה את היסוד העמוק שעליו היא עומדת, ויסוד זה הוא תחילת הסוד.

המרחק שבין הסוד לחיים הרגילים

לא מקרה הוא שאדם בדרך כלל אינו מודע לסודותיו. הם מכילים עוצמות נוראות, שאם בבת אחת ייחשף אליהם – יקרוס. וככל שיבסס את עצמו ואת הביטחון העצמי שלו בדעתו וברגשותיו, יוכל לעמוד בסודות יותר עמוקים ונוראי הוד. הסודות מכילים גם תהומות, כדוגמת התסביכים והתשוקות האפלות שזיגמונד פרויד תיאר, ובלא הכשרה ראויה, הנחשף אל הסודות עלול להישאב אל התהום ולאבד את אמונתו בה' ובעצמו. לכן הרעיונות העמוקים הם סודות, שאמנם משפיעים מאוד, אבל אינם גלויים, כדי שלא יפריעו למהלך החיים. אולם לחסום את הסודות לא ניתן, וכך הם הולכים ומתגלים בהדרגה. כשאנו בוחרים בטוב, הולכים בדרך התורה והמצוות, הם מתגלים בדרך טובה ומתונה. כשאיננו בוחרים בטוב, הם מתגלים בדרך רעה שמולידה משברים, שאחר כך נדרשת תשובה גדולה או ייסורים כדי להחזירם למוטב.

רבי שמעון בר יוחאי

רוב חכמי ישראל נטו לדרך האמצע, המפשרת בין הסוד לגלוי, בין האידיאל לקשיים המצויים בעולם הזה. אולם רבי שמעון בר יוחאי היה קשור כל כך אל הסוד, שלא יכול היה להתפשר עם המציאות הגלויה.

פרנסתם של תלמידי חכמים

לדעת רשב"י תלמיד חכם צריך לעסוק בתורה בלבד, בלא לדאוג כלל לפרנסתו; שהואיל והוא קשור לתורה שעל ידה ברא ה' את עולמו, ועל ידי לימודה בהעמקה והרחבה מרוממים את העולם אל מצבו המתוקן, בו האדם לא יצטרך לעבוד, כבר עכשיו ראוי שתשתלשל אליו הברכה והפרנסה בדרך זו או אחרת, בלא שיצטרך לעבוד.

לכן כשאמר רבי ישמעאל את הדעה המקובלת על רוב חכמי ישראל, שגם תלמידי חכמים צריכים לנהוג מנהג דרך ארץ ולעסוק בפרנסתם וביישובו של עולם, השיב כנגדו רשב"י: "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?! אלא: בזמן שישראל עושים רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי עצמן… ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן" (ברכות לה, ב).

ומסקנת רוב ככל חכמי ישראל, שאף כי מלכתחילה, בלא חטא אדם הראשון, לא היה צורך לטרוח בעבודה, לאחר החטא חלק מהתיקון שלנו נעשה על ידי העבודה (ראו קידושין פב, ב). זהו שאמר אביי: "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". וכן היה מדריך רבא את תלמידיו, לעבוד באותם חודשים שבהם יש עבודה מרובה בשדה, כדי שבשאר החודשים יוכלו להתפנות ללימוד התורה (ברכות שם).

אף שדרכו של רשב"י לא התאימה למציאות שבעולם הזה, נעשו לו ניסים, ולא היה צריך לבטל עצמו מלימודו לצורך פרנסתו.

יחס חכמים לשלטון הגויים

עמדתם המקובלת של חכמי ישראל כלפי האימפריות ששלטו בישראל הייתה זהירה. מצד אחד שמרו על עמדה רוחנית עצמאית, והתאמצו לחנך את הציבור שלא להיגרר אחר תרבות השליטים. מנגד, הכירו בכוחו של השלטון, ניסו למנוע התנגשויות בין העם היהודי לאימפריות ששלטו עליו, ואף הורו להתפלל לשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה איש רעהו חיים בלעו (עבודה זרה ד, א). רק בעת השמד, כשהמלכות כפתה על היהודים לעבור על דתם, בלית ברירה הורו להתמרד נגדה.

על פי תורת הסוד, עמד רשב"י על מקומם המרכזי של ישראל בעולם, שדרכם ה' משפיע חיים לעולם, ואפילו בעת גלותם על ידם מתקיים העולם, כפי שאמר רשב"י: "כל מקום שגלו ישראל, גלתה השכינה עמהם" (מגילה כט, א). על ידי תורת הסוד התקשר לאמונה השלימה, לסגולת ישראל ולביטחון הגאולה, וסבר שמותר להתגרות ברשעים בעולם הזה (ברכות ז, ב).

מתוך דבקותו בתורת הסוד לא היה יכול לסבול את המציאות החיצונית, בה רשעים שולטים בישראל. כפי שמסופר בתלמוד (שבת לג, ב), שפעם אחת דיברו חכמים על מלכות רומא. רבי יהודה בר אלעאי העדיף להסתכל בצד הטוב שבמלכותה, ורבי יוסי העדיף לשתוק, אולם רשב"י לא יכול היה לסבול את דברי השבח כלפי מלכות הרשעה, ואמר: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקים – להושיב בהם זונות, מרחצאות – לעדן בהם עצמן, גשרים – ליטול מהם מכס".

נודע הדבר למלכות, וגזרו: רבי יהודה ששיבח אותנו – יתעלה. רבי יוסי ששתק – ייענש בגלות. רשב"י שדיבר בגנותנו – ייהרג. ברח רשב"י והתחבא עם בנו במערה, והייתה אשתו מספקת להם מים ומזון. וחפשו אחריו הרומאים בכל כוחם, עד שהוצרכו לעבור למערה אחרת ששום אדם לא ידע עליה, ונעשה להם שם נס וצמח חרוב ונבע מעין, ומהם התפרנסו במשך שתים עשרה שנה. עד שנודע להם כי מת הקיסר ונתבטלה גזירתו.

וכל כך התעלו שם באידיאל האמת המוחלטת שלהם, עד שכשיצאו מן המערה לא יכלו לסבול את עסקי העולם הזה, וכל מקום שנתנו בו עיניהם נשרף. ונצרכו לחזור למערה לעוד שנה שלמה כדי להעמיק יותר בתורה עד שיוכלו לעמוד על ערכו של העולם הזה, ואז יצאו (שבת לג, ב).

דרך ליחידים – וכולם מתבשמים

דרכו של רבי שמעון בר יוחאי אינה מתאימה לכלל הציבור, וההלכה כדעת רוב חכמי ישראל שאין לסמוך על הנס, ושצריך להתחשב במוגבלות העולם, ובשעת הדחק יש להקל. כיוון שכך נפסק להלכה על פי רוב חכמי ישראל, מוכח שכך הוא רצונו יתברך, שנפעל לתיקון העולם תוך התחשבות במציאות חיינו בעולם הזה.

אף על פי כן יש ערך רב למציאותו של תלמיד חכם גדול שחי את חייו על פי ערכי הנצח בלא פשרות, שמתמרד כנגד הקללה שנגזרה על האדם בעקבות חטאו של אדם הראשון, שדבק בתורה בשקידה עצומה, וסומך על הנס, וה' מסייע בידו. על ידי תלמידי חכמים יחידים שכאלה, מופיעה אל תוך עולמנו הארה גדולה מעולם הנצח, מחזון גאולתם של ישראל.
לכן המוני בית ישראל הקדישו והעריצו את רבי שמעון בר יוחאי על מסירות נפשו למען התורה ואמונת ישראל.

לקראת שנת השמיטה

בחסדי ה' לקראת השמיטה הקרובה, תשפ"ב, משרד החקלאות בהנהגת השר אורי אריאל הגדיל את תמיכתו בחקלאים שמתכוונים לשבות בשמיטה. התוכנית היא כזו: כל חקלאי שמתכוון לשבות צריך להפקיד בתוכנית חיסכון כל שנה סכום מסוים, וכנגד זה תפקיד המדינה סכום כפול. החקלאי יכול להפריש עד תשעים אלף שקל, וכנגד זה תפריש המדינה מאה ושמונים אלף שקל. בסכום זה יוכל להתקיים בשנת השמיטה. לבעלי מטעים שנצרכים להוצאות כדי לשמר את העצים בשנת השמיטה יש תוכנית נוספת.

מכיוון שהשבוע הבא הוא השבוע האחרון שבו ניתן להצטרף לתוכנית, ראוי לכל חקלאי שיכול, להצטרף לתוכנית ולשבות בשמיטה. לבירורים נוספים אפשר להתקשר ל'ברכת הארץ': 02-5319070, 054-8509970.

מוסכם על הכול שזו הדרך המיטבית לשמירת השמיטה. כפי שביארתי בפניני הלכה 'שביעית ויובל' (יא, א), הרחבת התמיכה של המדינה בחקלאים שובתים היא הדרך המעשית שבאמצעותה ניתן להתקדם בהדרגה לקראת שמירה מלאה של השמיטה.

לעומת זאת הדרך של אוצר בית דין אין בה פתרון, אלא בפועל היא מסבכת יותר מאשר מקדמת. לכן במקרה שלא שובתים עדיף לעבוד במסגרת היתר המכירה מאשר בדרך של אוצר בית דין, הן מפני שהיתר המכירה מרווח יותר מהיתרי אוצר בית דין, והן מצד שהיתר המכירה מועיל יותר ליישוב הארץ (שם ז, י-יד; ח, ח).