תשובה: אכן כך היא דעת מקצת מהפוסקים, והרוצה להקל יש לו על מי לסמוך. וזאת בתנאי שהוא חי בחסכנות. אבל אם הוא מבזבז על דירה ומכונית ומזון ובגדים מעבר ליכולתו, ורק בנוגע למעשר כספים הוא נעשה פתאום חסכן, אין לו על מה לסמוך, כי כל ההקלות הללו נאמרו לאנשים שמשכורותיהם נמוכות מהממוצע וחיים בחסכנות.
בנוסף לכך, ההולך בשיטתם יוכל אמנם להצטדק על שלא קיים את המצווה, אבל גם לא יזכה לברכת העשירות המובטחת למי שמפריש מעשר כספים, וכפי שאמרו חכמים (שבת קיט, א; תענית ט, א) "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר". כלומר, הצידוקים שלא להפריש מעשר הם צידוקים שלא להתעשר, ואילו הדעות המחמירות בעניין זה, הן הדעות שעל ידן אדם זוכה לעושר ואושר.
שאלה ממשפחה שלא מצליחה לגמור את החודששאלה: איננו יודעים מה לעשות. משכורתנו סבירה, אשתי ואני מרווחים ביחד כ-14שקל נטו בחודש, אבל איננו מצליחים לגמור את החודש. החוב שלנו למשכנתא כ-5000 לחודש, על המכונית אנו מוציאים עוד כ-2500 לחודש (על המכונית השנייה שסייעה לאשתי להגיע לעבודה ויתרנו כאשר קנינו את הבית). על חינוך חמשת הילדים עוד כ-2.500 לחודש, והם עוד לא הגיעו לגיל תיכון… אז נותר לנו לשאר ההוצאות רק 4.000 לחודש. לכן אנחנו בחובות, וההורים נאלצים לעזור לנו. האם אנחנו צריכים להפריש מעשר כספים? ואינני שואל כדי לקנטר כי אנחנו רוצים לתרום, וגם מאמינים שאם נתרום נזכה לברכה. השאלה כיצד נוכל במצבנו להפריש מעשר?!
תשובה: למרות שאתם מרוויחים יפה, במצבכם לא ניתן להפריש מעשר כספים, וגם לא תזכו לחיות ברווחה. "בתר עניא אזלא עניותא" – אחר העני רודפת העניות, שהואיל והעני אינו יכול להפריש מעשר, גם אינו זוכה לברכה. ובמקרה שלכם אתם גרמתם זאת לעצמכם. עם המשכורת שלכם יכולתם לחיות ברווחה, אלא שהייתם צריכים לקנות בית במקום זול יותר, כך שהתשלומים עבורו היו מגיעים עד כ-2000 שקלים לחודש, ואולי גם לוותר על המכונית, וקצת לחסוך בשאר התחומים, וכך היו נותרים לכם בכל חודש כ-5500 שקלים. מזה הייתם מפרישים 1400 למעשר, ואת רוב הסכום הנותר חוסכים, ומתוך כך זוכים לברכה רבה.
ועדיין לא מאוחר. עדיין אתם יכולים לעבור דירה, למכור את המכונית, להתחיל לתרום מעשר בכל חודש, לחסוך עבור ילדיכם כאלפיים שקל בחודש, לחיות בנחת ובשמחה ולמלא את החיים בתכנים רוחניים במקום מתח ודאגות.
דרך אגב, לו הייתם חיים כראוי וחוסכים כאלפיים שקל לחודש במשך שלושים שנה, הייתם צוברים חסכון של כשני מיליון שקל (לפי רווח של כששה אחוז לשנה, שהוא הממוצע הרב-שנתי בקרנות נאמנות). וזה בנוסף למה שצוברים עבורכם במקומות העבודה לפנסיה. כך יכולתם לעזור לילדים להתחתן, ללמוד מקצוע, לקנות דירה. אבל אנשים מעדיפים לקנות דירה יותר יקרה, ולהחזיק מכונית שאינה הכרחית, ולהתלונן שאינם גומרים את החודש.
שאלה על מחירי הדירות והחינוךראשית, אני רוצה להודות לכבוד הרב על דברי התורה היפים, החכמים והישרים, שאתה כותב מדי שבוע.
בשבועות האחרונים כתבת על 'מעשר כספים' ועל הדרך לחיות חיי פשטות. רציתי לשאול: מה בדבר משפחה כמונו שעדיין לא רכשה דירה. מחירי הדירות כיום גבוהים מאוד. על דירת ארבעה חדרים במקום זול בעיר צריכים לשלם לפחות מיליון שקל. בגלל ההקפאה גם המחירים ביישובים עלו – כ-800 אלף שקלים לדירת 4 חדרים. והמדובר בדירות רגילות, לא וילות ולא קוטג'. ללא סיוע רציני מההורים, לא ניתן לרכוש דירה שכזו.
אמנם ראיתי את הפרסומים של היישוב 'הר ברכה' והופתעתי מהמחיר המצחיק, אך זה יוצא מן הכלל ואין בכך פתרון לציבור הרחב. מה גם שמעבר ליישוב רחוק מעלה את הוצאות הרכב, ואז יצא שכרו בהפסדו.
האם אנו מחויבים לשלם מעשר כספים?
ומה עם המחירים הנוראיים של מוסדות הלימוד? כמי שלא גדלה בציבור הדתי לאומי, אני לא מבינה מי המציא את החינוך הפרטי והיקר הזה! משפחות רבות נקרעות תחת העול. מדוע אין פיקוח רבני על כך? הרי אלו צרכי ציבור. ומי מבטיח לי שאין בזבוז מיותר במוסדות אלו? הורים רבים היו רוצים לדעת על מה ולמה המחירים הללו, אבל בגלל הדאגה שילדיהם לא יתקבלו, הם אינם מעיזים לפצות פה. אודה לתשובה.
פיקוח אינו פתרוןתשובה: פיקוח רבני לא יעזור, משום שחוקי השוק המבוססים על היצע וביקוש חזקים יותר. אמנם לו היו כל הרבנים מתקנים תקנה חמורה ששום אדם לא יקנה דירה במחיר גבוה מחצי מיליון, ושום הורה לא ישלם עבור חינוך ילדו יותר מסך מסוים, הדבר היה מועיל. אבל רק במקרים נדירים תוקנו תקנות שכאלה, וזאת משום שהדרך לפתרון הבעיות אינו בתקנה חיצונית אלא בחינוך עצמי. כי גם אם נצליח לתקן תקנות מועילות, כל זמן שאדם ייגרר אחר מעמד חיצוני ומותרות, הוא ימצא דרכים לבזבז את כספו לריק.
הפתרון אינו רחוק כל כך, הבעיה שאנשים מקובעים בכל מיני הנחות יסוד, ואינם מוכנים לתכנן את חייהם בגמישות. רוב האנשים קונים דירות לפי תחושת היוקרה שהן משדרות, לכן הם מוכנים לשלם הרבה כסף עבור 'שכונה טובה' ומפרט 'איכותי', והקבלנים מספקים את הביקוש לפי הנכונות של הקונים לשלם. אבל מי שיחליט תחילה שהוא מוכן לשלם על דירה לכל היותר 400 או 500 אלף שקל, יופתע למצוא במקומות רבים בפריפריה דירות במחיר המתאים, וגם יופתע להיווכח שאפשר להגיע משם בקלות יחסית למקומות העבודה במרכז, ועוד להרוויח זמן איכותי בנסיעה (בתחבורה הציבורית) לשמיעת שיעורי תורה מוקלטים.
ואותו הכלל נכון גם לגבי החינוך. והיה ראוי להאריך בזה מאוד, ובינתיים אסתפק באמירה כללית זאת.
ומכל מקום, ככל שיותר אנשים יבחרו כך את מקום מגוריהם, כך מחירי הדירות ועלות החינוך יירדו בכל הארץ. ומנגד, ככל שיש יותר אנשים שמוכנים לשלם סכומים גבוהים עבור דירות וחינוך, כך מחירם ברוב המקומות יעלה. כי חוקי ההיצע והביקוש הם שקובעים את המחירים.
מיסים ארנונא ומשכנתאשאלה: האם צריך לתת מעשר כספים גם ממה שמשלמים עבור ביטוח בריאות וביטוח לאומי, הואיל ואנו מרוויחים מזה שירותי בריאות והבטחת הכנסה בזמנים קשים?
תשובה: כיוון שתשלומים אלו חובה, גם כאשר אין נהנים מהם אין לשלם מהם מעשר. ומי שיקבל משכורת מביטוח לאומי, יפריש ממה שיקבל מעשר כספים.
שאלה: האם אפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונה מהמשכורת, ורק מהיתרה להפריש מעשר?
תשובה: יש להפריש מעשר מכל הנטו, ואין להפחית ממנו את תשלום המשכנתא והארנונה. וכשם שאין מפחיתים את מה שמוציאים עבור מזון ובגדים שנהנים מהם, כך אין מפחיתים את הוצאות המשכנתא והארנונה, שבזכותם נהנים מהבית ומהמגורים באותו אזור.
האם מנקים את הוצאות הנסיעות והאוכלשאלה: אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל?
תשובה: קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל ובכל מקרה היה צריך לאכול. אבל את עלות הנסיעות למקום העבודה אפשר להפחית מן המשכורת ולהפריש מעשר מהשאר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם. ואם בכל אופן פעם בשבוע היה צריך לנסוע לשם כדי לבצע קניות או כדי לבקר את הוריו, אזי יש להפחית מהנטו את הנסיעות של שאר הימים, אבל את הנסיעות של אותו היום שממילא היה נוסע אין להפחית.
האם להפריש מעשר כשנמצאים במינוס בבנקככלל, אין להיות במינוס בבנק. לדעת רבים אף יש בזה איסור ריבית, שהואיל והכסף הלך למימון החיים השוטפים ולא להשקעות, אין עליו 'היתר עסקא' (שועה"ר, פרח שושן, חיים ביד ועוד). ואף שיש מקילים (שואל ומשיב, מהרש"ם), ברור שאין בזה חכמה. ועל כן קודם צריך לכסות את המינוס ואח"כ לתת מעשר.
אמנם מי שאינו מסוגל להתאפק מלבזבז את כספו, ובכל אופן הוא תמיד יהיה במינוס, אזי ייתן מעשר כספים גם כשהוא במינוס. שלא יהיה מעשר הכספים פחות חשוב מכל צרכי המותרות שבעטיים הוא נכנס למינוס.
דוחק זמנישאלה: כשאדם נמצא במשך זמן מסוים במצב דחוק, האם עליו לקחת הלוואה כדי לתת מעשר כספים?
תשובה: אין צורך לקחת הלוואה, אלא ירשום בפנקסו מידי חודש בחודשו כמה הוא חייב למעשר, ולבסוף כשיצא מן הדוחק יפרע את כל חובו. למשל, מי שחייב כסף לחברו ואינו יכול להחזיר לו את חובו וגם להפריש מעשר כספים, מוטב שישלם תחילה את חובו לחברו, ואת תשלום מעשרותיו לצדקה ידחה בכמה חודשים.
