כיצד ממעטים בשמחה בתשעת הימים ● האם מותר לטייל ולקיים ימי עיון בימים אלו, ומה דינו של מי שחייב בשחייה בהוראת הרופאים ● האם ניתן לערוך מסיבת גיוס לחבר ומה לגבי מעבר לדירה חדשה בתשעת הימים.
משנכנס אב ממעטים בשמחה
אמרו חכמים במשנה (תענית כו, ב): "משנכנס אב ממעטים בשמחה", כי ימים אלו הם ימי אבל על חורבן בית המקדש. ועל כן אין מקיימים בהם אירועים של שמחה, ואין אוכלים בהם בשר ואין שותים יין, וממעטים במשא ומתן, ונמנעים ממשא ומתן של שמחה, שאין קונים בימים אלו בגדים, כלים חדשים, תכשיטים וכיוצא באלה דברים משמחים. וכן אין בונים בימים אלה בניין של שמחה ואין נוטעים בהם נטיעה של שמחה.
הבדלי מנהג אשכנז וספרד ברחצה וכיבוס
למנהג האשכנזים אין מתרחצים בתשעת הימים רחצה של תענוג ואין מכבסים בהם את הבגדים, והספרדים נמנעים מזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב. היינו ממוצאי שבת חזון ועד אחר תשעה באב.
והשנה אין דין שבוע שחל בו תשעה באב, שכן יום ראשון הוא תשעה באב, נמצא שבוע שחל בו תשעה באב הוא יום תשעה באב עצמו. לפיכך לא נעסוק במנהג איסור כיבוס ורחצה, שנוהג השנה רק למנהג האשכנזים.
שמחת הזוכים להתאבל על ירושלים
אמרו חסידים: גם המיעוט שממעט אדם בהנאתו ושמחתו בתשעת הימים צריך להיעשות בשמחה, וזהו שאמרו: "ממעטים בשמחה", ממעטים אבל עושים זאת בשמחה.
והעניין שאמרו חכמים (תענית ל, ב): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". כי בעצם האבלות על ירושלים זוכה האדם להתקשר אל ירושלים ואל בית המקדש, ומתוך ההתקשרות הזו הוא זוכה לבנות זכר לירושלים ולבית המקדש בתוך ליבו, ועל ידי כך הגאולה מתקרבת, ושמחה פנימית מתפשטת בתוך ליבו, שמחת הזוכים להתאבל על ירושלים.
טיולים ונופש
אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים, כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. לפיכך מותר לקיים סיורים לימודיים וכן ימי עיון אף שיש שמחה מסוימת בקיומם. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.
האם לברך 'שהחיינו' על חבר שלא ראו שלושים יום
שאלה: הנפגש בימי עיון שבתשעת הימים עם חבירו שחביב עליו מאוד שלא ראהו שלושים יום והוא שמח לראותו, האם יברך 'שהחיינו', או שמא מפני שמדובר בתשעת הימים אין לברך 'שהחיינו'?
תשובה: יברך 'שהחיינו', הואיל ואם לא יברך יפסיד את הברכה. שכן מבואר בשולחן ערוך (תקנא, יז), שטוב להיזהר מלברך 'שהחיינו' בימי בין המיצרים על פרי ומלבוש, כי אפשר לדחות את ברכתם לאחר תשעה באב. אבל כתב הרמ"א שם שאם לא יוכל לברך על הפרי אחר תשעה באב, כגון שהפרי יירקב עד אז, יברך עליו מיד, כדי לא להפסיד את המצווה (ועיין במ"ב תקנא, קא).
שחייה בבריכה
שאלה: האם מותר ללכת לשחות בתשעת הימים לשם תענוג או לשם בריאות?
תשובה: למטרת בילוי אסור להתרחץ בבריכה ובים מראש חודש אב, שאף זה בכלל "משנכנס אב ממעטים בשמחה".
והרגיל לשחות בכל יום בבריכה לשם בריאות, התרעננות ושמירת כושר, כיוון שאין נזק בריאותי אם לא ישחה מספר ימים, על פי מנהג אשכנז נכון להימנע משחייה בכל תשעת הימים. ולמנהג הספרדים נכון להימנע רק בשבוע שחל בו תשעה באב. והשנה שאין דין "שבוע שחל בו", מותר למנהג הספרדים לרחוץ לשם בריאות עד שבת חזון.
ומי שעל פי הוראת הרופאים צריך לשחות בכל יום, כגון מי שנפצע וכדי להשתקם הורו לו לשחות בכל יום, יכול לשחות עד ערב תשעה באב.
מסיבת גיוס
שאלה: האם מותר לקיים מסיבת גיוס בתשעת הימים לכבוד חבר שעומד להתגייס לצבא?
תשובה: אין לקיים בימים אלו מסיבת גיוס, מפני שאלו ימים שממעטים בהם בשמחה, ומסיבת גיוס כשמה כן היא – אירוע חגיגי.
אמנם להתאסף ולומר דברי תורה וחיזוק לכבוד חבר שעומד להתגייס בתוך תשעת הימים מותר. אבל אם ממילא הוא מתגייס כמה ימים אחר תשעה באב, אין לקיים אסיפה זו שיש בה צד של שמחת חברים בתשעת הימים.
תפירה וסריגה
נהגו שלא לערוך את חוטי השתי בתשעת הימים, והסמיכו המנהג על שום שבטלה אבן השתייה שהיא תשתיתו של עולם, ואף אנו נמנעים מלערוך חוטי השתי שהם תשתיתו של הבגד. וכן אסור לתפור בגדים חדשים בתשעת הימים, וכן אין סורגים בגדים או כיפות בתשעת הימים (ע"פ שו"ע תקנא, ז-ח). אבל לתקן בגדים ישנים מותר.
מי שפרנסתו מתפירת בגדים או הכנת בדים, והעבודה בתשעת הימים נחוצה לו, אם ייגרם לו הפסד גדול מהפסקת העבודה בתשעת הימים, רשאי לעבוד; ואם לא ייגרם הפסד גדול אינו רשאי. ועל כן מוטב שישאל שאלת חכם, כדי לבחון כראוי את מצבו.
קורס תפירה עדיף לבטל בתשעת הימים, ובשעת הצורך אפשר לקיימו ובלבד שלא יתפרו בו בגדים חדשים, אלא יתקנו ישנים או יתאמנו על תפירות שאין בהן צורך.
בנייה ושיפוצים
כיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב את דירתו או מרפסתו בלא שיהיה לכך צורך חיוני.
וכן אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות המשמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם (שו"ע תקנא, ב).
וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או מותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.
איזה בנייה ושיפוצים מותר
אבל מי שגר עם בני ביתו בדירה צפופה מותר לו לבנות חדר נוסף בתשעת הימים. וכן מותר לעשות את כל עבודות הבנייה שנועדו למנוע נזק. כגון אדם שכותלו עומד ליפול, אף שאינו צריך לאותו חדר ואין בזה סכנה, מותר לו להחריב את הכותל באופן מסודר ולבנותו שוב, שעל ידי כך הוא מונע מעצמו נזק.
בניית בית כנסת ובית ספר
מותר לבנות כל דבר לצורך מצווה. לפיכך מותר לבנות בימים אלו בית כנסת ובית ספר, ולסיידם ולצובעם (מ"ב תקנא, יב; כה"ח כה). וכן מותר לבנות בנייני ציבור, שכתב בעל ערוך השולחן (תקנא, ז), שנראה שכל דבר שהוא לצורך רבים נחשב כצורך מצווה.
קבלן ופועלים
מותר לקבלן ופועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. בנוסף לכך זאת פרנסתם. ובארץ ישראל יש מצווה לבנות בתים. אמנם את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים, ורק אם עיכוב הסיוד והצביעה יגרמו להם הפסד גדול – יוכלו לצבוע ולסייד בתשעת הימים.
מעבר דירה
שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים?
תשובה: ככלל אין להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים – גם מפני השמחה שבדבר וגם מפני שאין בימים אלו סימן טוב. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.
האם מותר לשאול חפץ מחבר טוב בלא רשות
שאלה: מה הדין במקרה של שני חברים טובים, שאחד מהם אינו נמצא, וחבירו רוצה להשתמש באחד מחפציו. מסתבר מאוד שבעל החפץ מוכן שחבירו ישתמש בו ללא רשותו, השאלה האם אפשר למעשה לסמוך על הסבירות הזו. למשל, שני חברים שגרים יחד בפנימייה, ולאחד מהם יש רדיו, האם מותר לשכן להשתמש במכשיר של החבר ללא רשות מפורשת?
תשובה: אם יש אפילו סיכוי מסוים שהחבר יתרעם על כך שלקחו את החפץ שלו ללא רשות, אסור לקחת את החפץ ללא רשות, שכן איסור הגניבה הוא איסור מהתורה, וכל זמן שישנו ספק יש להחמיר. ואפילו שהוא מתכוון אח"כ להחזירו, גם גניבה על מנת להחזיר נחשבת גניבה.
אמנם נחלקו הפוסקים במקרה שברור שחבירו מסכים שהוא ייקח את החפץ שלו ללא רשות. לדעת הגאון רבי זלמן מלאדי (שו"ע הרב הלכות מציאה א'), אע"פ שהוא בטוח במאה אחוז שחבירו מסכים, כל זמן שלא קיבל רשות מפורשת אסור לו להשתמש בחפץ ללא רשות. אבל לדעת הש"ך (חו"מ שנח, א), הואיל וברור לגמרי שבעל החפץ מסכים, ואין לו אפשרות לבקש את רשותו, מותר להשתמש ללא רשות מפורשת. ולמעשה נוהגים להקל כדעת הש"ך, ומנהג חסידות להחמיר כשאפשר.
