רביבים

איך משחררים שבויים

שאלה: אם לא נשחרר מחבלים, איך ישוחררו חיילינו השבויים? ● תשובה: דרך התורה היא להגיב על חטיפת שבויים במלחמה עד לניצחון מוחלט ● לכל הפחות היה על הממשלה להגיב בהפצצת האויב, כפי שהבטיחה לפני הנסיגה מעזה.

מה האלטרנטיבה לחילופי שבויים

שאלה: בשבועות האחרונים קראתי מאמרים מאת כל מיני רבנים שטוענים כי אסור להחליף שבוי שלנו בהרבה מחבלים, אבל דבריהם נראים כמנותקים מן המציאות. וכי איך ישחררו את השבויים שלנו? אי אפשר להגיד רק אסור ואסור, צריך להציע מה לעשות! 

תשובה: גם אם לא מציעים שום הצעה, אין זה אומר שצריכים לעשות דבר גרוע, שמסכן את שלומם של יהודים רבים ומעודד חטיפות נוספות.

אמנם אם היתה לנו הנהגה ראויה, היא היתה פועלת לפי הכלל הבסיסי, שבעת מלחמה אין נכנעים לשום תכתיב של האויב, ואם תפסו אפילו שבוי אחד שלנו, יוצאים עבורו למלחמה כדי להצילו. וכך מצינו בתורה (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי", ואמרו חז"ל (כמובא ברש"י) שרק שפחה אחת תפסו מישראל. וכדי להצילה לא פתחו במשא ומתן, אלא יצאו כנגדם למלחמה. וכן נהג דוד המלך, בעת שפשטו העמלקים על צקלג ולקחו את הנשים בשבי, לא עשה עימם משא ומתן, אלא נלחם בהם והציל את השבויים (שמואל א, ל). ואפילו אם באו האויבים לתפוס קש ותבן בלבד, יוצאים כנגדם למלחמה, משום שאם נכנע להם בדבר קטן, ימשיכו להילחם בנו עוד ועוד (ערובין מה, א).

במילים אחרות, היה צריך לפתוח במלחמה כוללת כדי למוטט את שלטון החמאס, לקחת בשבי את כל מנהיגיו, לכבוש מחדש את עזה ולשחרר את גלעד שליט. יוזמה כזו, לו היתה נעשית על ידי מנהיגות ראויה, היתה חוסכת בחיי אדם.

דרכה של הממשלה הכושלת

הדרך האחרת, שכפי הנראה ממשלת ישראל הולכת בה, תגרום לשחיקת כוח ההרתעה של ישראל, תעודד את האויב לבצע פיגועים שונים, תגרום לבסוף לפריצת מלחמה בתנאים שאינם נוחים לנו, ובמקום מה שרצו, שלא לסכן חיי אדם, יגרמו לבסוף ליותר קרבנות.

לכל הפחות היה אפשר לצפות ממשלה נורמאלית, שתעמוד במדיניות שהיא עצמה הצהירה עליה. שתודיע לאויב כי כל עוד גלעד שליט בידיהם, נפציץ להם בכל יום עוד בתים ועוד משרדים. הלא זה מה שההנהגה הבטיחה בעת שגירשה את היהודים מגוש קטיף והפקירה את רצועת עזה למחבלים, שאם יפעלו נגדנו מרצועת עזה, נפעל נגדם בכל הכוח ונפציץ אותם עד שייכנעו. ואם אין בידם כוח לקיים את מה שהבטיחו, או שמראש התכוונו להפר את הבטחתם, עליהם להתפטר.

אחוזי הגרים שומרי המצוות

בעקבות המאמרים בעניין הגיור, הגיעו אלי מספר עדויות נאמנות מרבנים ואישים העוסקים בלימוד עם הבאים להתגייר ובליוויים במשך תהליך הגיור. אמנם לא ניתן לקבוע שהעדויות שקיבלתי משקפות את כלל המציאות, אך בהחלט יתכן שזו המציאות בשאר המקומות.

רב אחד שמלמד באולפן גיור סיפר כי בדרך כלל בקבוצת לימוד יש כ-25 תלמידים. מתוכם, כ-15 עוברים את תהליך הגיור. השאר נושרים במשך תקופת הלימוד, או נדחים על ידי בית הדין.

הוא גר עם המתגיירים באותה העיר, ומכיר חלק מבתי הספר שבהם לומדים ילדיהם. הוא פוגש את חלקם ברחוב ובסופר ובבית הכנסת, וחלקם מגיעים אליו לאחר גיורם לשאלות הלכתיות. לפי הערכתו רוב המתגיירים ממשיכים לשמור מצוות, כאשר המדד הוא: שמירת שבת, כשרות וטהרת המשפחה. אמנם בעניין הלבוש כדת ישראל, יש יותר בעיות. יש נשים שאומרות שזה החלק הקשה ביותר עבורן, אבל שבת הן שומרות וילדיהן חובשים כיפה.

עוד אמר אותו רב, שקשה עד בלתי אפשרי להעריך מראש האם הגר ישמור מצוות. יש הפתעות לשני הכיוונים: לפעמים מי שנראה שלא ישמור מצוות מגיע בכל יום לבית הכנסת. במקרה אחר, גיורת שהיתה כזו צדיקה עד שמינו אותה לבלנית, חזרה בסוף לסורה ועזבה את הארץ.

עוד אמר, שאין תועלת בהארכת תהליך הגיור מעבר לשנה, כי מי שאינו מתכוון לשמור מצוות, גם אם ימשיכו את התהליך חמש שנים, הוא לא ישמור מצוות. אמנם עצם הלימוד מחולל מהפכה אצל רבים. רבים חשבו בתחילה לשמור רק מקצת מן המצוות הקלות כדי להתקשר לעם ישראל ולא מעבר לכך, ולבסוף תוך כדי הלימוד התקשרו לתורה והתלהבו מקיום המצוות.

עדות נוספת

רב נוסף, שמשמש כרב מקומי וגם מלווה את פעולתו של בית דין לגיור, מעריך שכמחצית המתגיירים שומרי שבת, כשרות וטהרת המשפחה. אף הוא סבור שמתוך אלה שמתקבלים קשה מאוד להעריך מי ישמור ומי לא ישמור. בדרך כלל הם מעוניינים לשמור, אבל אלה במשך הזמן חלקם נחלשים ומפסיקים לשמור. רק מיעוט קטן מאוד אינו מתכוון מלכתחילה לשמור מצוות.

עוד אמר, שכאשר בן הזוג הוא יהודי, הסיכוי שישמרו מצוות גדול מחמישים אחוז. אם בן הזוג היהודי משתף פעולה ומשתתף בכל תהליך הלימוד, הסיכוי שישמרו מצוות גבוה מאוד.

הסיפור על ראש הישיבה החרדי

שאלה: האם מן הסיפור על ראש הישיבה החרדי שדאג לגיור אשת אחיו שאח"כ חזרה לסורה, צריך ללמוד שכל הרבנים החרדים שקרנים וכו'?

תשובה: להיפך. אותו ראש ישיבה, גאון וצדיק, נהג כראוי כשקידם את גיורה של אשת אחיו. אמנם אילו התייעץ עם הרבנים שעוסקים בגיור, היה שולח אותה לאולפן לגיור הנמשך שנה, ואז הסיכוי שאותה אישה תשמור מצוות היה גבוה יותר. אבל עצם הניסיון להשיב את משפחת האח היהודי לחיק היהדות הוא דבר ראוי.

כמדומה לי שרוב הרבנים החרדיים, אילו היו נפגשים עם הסיפורים עצמם, היו מחליטים פחות או יותר בדומה לרבנים מבני הציבור הדתי לאומי, היינו שכאשר יש סיכוי סביר שהגר ישמור מצוות – מקבלים אותו. אלא שישנם עסקנים וכתבים שמרשים לעצמם לבקר ולזלזל כל עוד הסיפורים אינם מגיעים אליהם, ויש מבני הציבור החרדי שמושפעים מהם.

האם מברכים על ראיית הר געש ומפלי מים מרשימים

שאלה: האם כשם שמברכים "עושה מעשה בראשית" על הרים מרשימים וגבעות מיוחדות, מברכים גם על ראיית הר געש, גייזר בהתפרצותו ומפלי מים מרשימים?

תשובה: אכן כן, כאשר מדובר על מראה שהוא מרשים במיוחד, שאנשים נוסעים כדי לראותו, הרי שיש לברך עליו "עושה מעשה בראשית". ואף שחכמים לא הזכירו זאת בדבריהם במשנה (ברכות פרק ט), מכל מקום הם נתנו דוגמאות ממראות שכיחים בארץ ישראל, אבל כוונתם שעל כל מראה טבע או תופעת טבע מרשימים במיוחד יש לברך את ברכת השבח – "עושה מעשה בראשית". וכך ראיתי שמובא בשם הרב ניסים קרליץ (בספר שער העין ז, הערה טו). וכן מובא שם שהרב ואזנר (בעל שבט הלוי) ברך על מפל קטן. והרב בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב לברך על מערת נטיפים (אול"צ ח"ב מו, סג).

האם מברכים על תופעות גיאולוגיות מרשימות

שאלה: האם מברכים על מקומות שבהם ניתן לראות עדויות על רעידת אדמה, או משטחי מאובנים מרשימים, או תופעות גיאולוגיות מרשימות (שכבות קדומות במיוחד), או תצורות צבעוניות (סלע חול במכתשים לדוגמא).

תשובה: כמדומה שמראות אלו אינם מרשימים כל כך את רוב האנשים, אלא יותר את החוקרים והמומחים, ואילו הברכות שתקנו חכמים נתקנו על דברים שנחשבים בעיני אנשים רבים כמרשימים במיוחד. ולכן אין לברך עליהם.

האם מברכים על ראיית בולען

שאלה: האם מברכים על ראיית בולענים, תופעה חדשה ומרשימה מאוד בחוף ים המלח, כאשר לפתע נפער בור עמוק מאוד באדמה.

תשובה: קשה להעריך אם רוב האנשים מתרשמים במיוחד ממראה כזה, אולם ליד ים המלח ממילא צריכים לברך "עושה מעשה בראשית" הן על הים עצמו והן על הצוקים המיוחדים שלידו (שהן גבעות מיוחדות). ובברכה אחת מכוונים על כל מה שרואים שם בסביבה.

האם מברכים על ראיית שיטפון

שאלה: האם מי שרואה שיטפון במדבר, צריך לברך. יש לציין שזו תופעה נדירה אבל מרשימה ביותר?

תשובה: כפי שלמדנו שמברכים על ברקים ורעמים, רוחות סערה ורעידת אדמה, כך נראה שצריך לברך "עושה מעשה בראשית" על ראיית שיטפון. אמנם צריך להיזהר מאוד שלא לסכן את הנפש כדי לראות שיטפון.

הטס לאמריקה האם יברך על ראיית הים

שאלה: מי שטס לאמריקה, האם יברך על ראיית הים, והאם יברך פעמיים, אחת על הים התיכון ואחת על האוקיינוס?

תשובה: אכן כן, בשעה שיראה את הים התיכון יברך: "עושה מעשה בראשית". ואח"כ כשיעבור את הים התיכון, ויראה את האוקיינוס האטלנטי, יברך "שעשה את הים הגדול". שהואיל ולא ראה אותם כאחד, אין הברכה שבירך על הים התיכון עולה על האוקיינוס.

וזה בתנאי שהראות טובה ומראה הים מרשים, ומבחינים במעבר מן הים התיכון אל מעל היבשה בספרד, ושוב רואים אח"כ ים – את האוקיינוס האטלנטי.

האם עדיף שאחד יברך לכולם

שאלה: בטיול, כאשר כל המטיילים עוצרים כדי להשקיף על הים או על הר גדול, האם עדיף שאחד יברך עבור כולם "עושה מעשה בראשית" או עדיף שכל אחד יברך לעצמו?

תשובה: עדיף שכל אחד יברך לעצמו, כשם שאם יאכלו תפוחים, עדיף שכל אחד יברך לעצמו "בורא פרי העץ" על התפוח שלו. אמנם אם ישנם כאלה שאינם יודעים לברך, מוטב שאחד יברך בקול כדי להוציא את אלה שאינם יודעים, והיודעים לברך יברכו בעצמם.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן