התמודדות מול שחיקת ערך המשפחה בחברה המערבית ● איך לא לחנך על ערך המשפחה היהודית ● נערות מקבלות שיעור מפחיד כיצד לזהות בעל מכה פוטנציאלי ● האם אפשר לבחור בן זוג בסיוע רשימות ותרשימים?
שבת משפחה לכיתה י"ב
בשנים האחרונות ערך המשפחה הולך ונשחק בחברה המערבית. רוב הזוגות הנישאים מתגרשים, רבים אינם נישאים, חלקם בוחרים שלא ללדת ילדים. הלך רוח זה מחלחל גם לציבור הדתי, ועקב כך מתרחבת תופעת הרווקות המאוחרת. לפיכך הועלה צורך לעסוק במערכת החינוך בערך המשפחה היהודית, בייעוד שבזוגיות על פי התורה, ובאתגר של בניית משפחה וגידול ילדים.
אספר לכם על תוכנית של 'שבת משפחה' בתיכון דתי אחד, תוך שינויים מסוימים כדי שלא יוודע היכן מדובר.
תחילה הוצגה לפני הבנות הצגה על בעלים מכים. לאמור: כל אחת מכן עלולה ליפול בפח, ועל כן כדאי לכן להיזהר מאוד.
האדיבות שלו עלולה להיות הצגה. אם הוא יותר מדי מתעניין בך, הוא עלול להיות שתלטן. גם אם הבחור נראה נחמד והוא בא מישיבה טובה, אין זה אומר שהוא לא יכה אותך מכות רצח. יש לכך סימנים רבים, חלקם כבדים וחלקם קלים. עליכן לחשב את מספר הסימנים המדאיגים ולפעול בהתאם…
לאחר מכן נערכה שיחה עם אישה צדיקה שנולדו מספר ילדים עם פגיעות שונות. היא סיפרה על דרכי ההתמודדות שלה, ועל ההכרה שהכול מאת ה' והכול לטובה. בקיצור, אם ניצלת מבעל מכה זה עוד לא אומר שלא יהיו לך בעיות קשות.
שיחה נוספת התקיימה מפי פסיכולוג על "אספקטים רגשיים ושכליים בתהליך בחירת בן זוג". דובר בה על ארבעה סוגים של "סמלים לאהבה": חומריים, רגשיים, רוחניים-ערכיים וגופניים. הוצגו תרשימים וטבלאות, מרכיבים שונים של מסנני אהבה (שכליים), דובר על זהות אישית בוגרת, על תיאוריות התקשרות. ובעיקר הושמעה אזהרה מפני נישואין בגיל צעיר. הבנות יצאו משם עם תרשימים למציאת בן זוג…
היו עוד שתי הרצאות על התמודדויות שונות בחיי הנישואין, שלא כאן המקום להאריך בתיאורן, אבל גם הן לא עשו חשק להינשא…
אחרי כל זאת, אל תתפלאו אם בנות רבות יאמרו בליבן שאולי עדיף לדחות את 'צרת הנישואין' לגיל מאוחר יותר, ובינתיים ננצל את השנים שעוד נותרו לנו ליהנות קצת מהחיים…
סגנון חילוני
אגב, זה בדיוק מה שקורה בציבור החילוני. אין מצווה שמחייבת את האדם להינשא ולהוליד ילדים, להיפך, מתרעמים על מי שמציג את הנישואין והקמת המשפחה כמצווה מחייבת. ולכן עיקר השיח החילוני בנושא המשפחה מופנה להעלאת הבעיות הכרוכות בנישואין ובחינוך ילדים, כדי שהאדם לא ירגיש חובה להינשא ולהיכנס לעול גידול הילדים. וכך המשפחה הולכת ומתפוררת.
מבלי משים, 'שבת המשפחה' הזו הייתה בעלת אופי חילוני. אמנם הולבשה עליה כיפה, אבל בפועל המצווה והערך המוחלט שבעצם חיי המשפחה לא נלמד כראוי, ולעומת זאת, כמו בשיח החילוני, דווקא הבעיות הועלו על נס.
הסגנון התורני
במקום הרצאות מפורטות על קשיים ובעיות, היה צריך להדגיש את ערך הזוגיות, את משמעות האהבה, את השמחה שבגידול ילדים, ורק בשולי הדברים להעלות את הבעיות הדורשות התמודדות.
משל למה הדבר דומה, למי שטוען שהוא אוהב את בן זוגו, אבל תשעים אחוז מן הדיבורים שלו איתו הם דברי ביקורת. כך לא בונים קשר וכך לא מגלים אהבה. באופן זה גם דברי הביקורת לא יתקבלו. אם רוצים לבנות זוגיות ויחד עם זאת להשתפר במידות ומעשים, צריך שרוב מוחלט של הדיבורים יהיו חיוביים, ורק לאחר מכן אפשר להוסיף מעט דברי ביקורת בונה. כך גם ב'שבת משפחה', הרוב המוחלט צריך להיות חיובי, ובצידו אפשר להוסיף מעט אזהרות מפני טעויות.
הצעה ל'שבת משפחה'
ההרצאה המרכזית צריכה לעסוק במצווה ובשמחה שבחיי המשפחה. כהמשך לזה אפשר להזמין סבתא שזכתה לגדל משפחה גדולה, שתספר על ניסיונה ועל השמחה שבחייה. אחר כך אפשר להזמין פסיכולוג שיסקור בפני הבנות את המחקרים העדכניים על כל היתרונות המרובים שבחיי משפחה, הן מצד בריאות הגוף והן מצד בריאות הנפש.
ובמקום כל הפרטים הדקדקניים על הדרכים לעלות על הפגמים שבן הזוג משתדל להסתיר, כדאי להמליץ לבנות להתייעץ עם ההורים. ולמרות שלפעמים לא נוח לדבר עם ההורים, עניין הנישואין חשוב מכדי לוותר על עצתם. ואמנם ההורים אינם יודעים הכול, אבל בדרך כלל כשצריך הם יודעים להפנות את הבת להתייעצות מועילה. בפועל, רוב הבעיות נפטרות על ידי שיתוף ההורים. אמנם חשוב לציין כי לפעמים ההורים אינם מבינים בתחום זה. ולפעמים המצב יותר גרוע – הם חושבים שהם מבינים ובאמת אינם מבינים דבר, ואזי הבת ביוזמתה צריכה להתייעץ עם מורה מנוסה או רבנית שמכירה אותה (ולא עם חברות!).
השמטת שמו של מרן הרב קוק זצ"ל ממאורות הדף היומי
לאחרונה יצאו על ידי 'מאורות הדף היומי' ספרי הלכה שנקראים 'מאורות השבת'. הספר כולל הלכות שבת המחולקות ללימוד בסעודות השבת השונות, ובצידן סיפורי צדיקים. מספר אנשים פנו אלי לעוררני למחות על השמטת שמו של מרן הרב זצ"ל.
ראשית, מכל הסיפורים על הרבנים והצדיקים לא נמצא ולו סיפור אחד על מרן הרב קוק זצ"ל או על תלמידיו המובהקים. והלא ציבור גדול מאוד רואה בראי"ה זצ"ל את גדול הדורות האחרונים, ואף גדולי הרבנים והאדמו"רים, כמעט מכל החוגים, הכירו בגדולתו, צדקותו וקדושתו.
בנוסף לכך, בכרך השני בעמוד 23 מופיע סיפור על הצדיק הרב אריה לוין זצ"ל, שהיה תלמיד וחסיד מובהק של מרן הרב זצ"ל.
והנה לאחר הסיפור, כאשר מובאים פרטים אודותיו, נכתב כך: "רבי אריה לוין, מגדולי ירושלים וחכמיה היה, למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וכן אצל רבי איסר זלמן מלצר, רבה של סלוצק. בארץ ישראל שימש את גדולי ירושלים ובראשם המקובל רבי שלמה אלישיב בעל 'לשם-שבו-ואחלמה', שהיה עם הימים למחותנו. נודע באהבת הבריות ובקירובן לתורה. נפטר בירושלים ב-ט' בניסן תשכ"ט". ושום מילה על מרן הרב.
הרב קוק קובע את שם בנו של הרב אריה לוין
כדי לסבר את האוזן ולהבהיר עד כמה היה הרב אריה לוין זצ"ל קשור לרב קוק זצ"ל, אספר כי בעת שנולד לרב אריה לוין אחד מבניו, והיה זה לאחר פטירת שניים מגדולי הדור, האחד גדול המקובלים האשכנזים רבי שלמה אלישיב, והשני רבי מאיר שמחה מדווינסק בעל 'אור שמח', רצה רבי אריה לקרוא לבן שלמה שמחה – השם הראשון על שם הרב אלישיב והשני על שם רבי מאיר שמחה. וכאשר לחש לאוזנו של מרן הרב זצ"ל שאמר את הברכות (כי כבר היה סנדק בבן קודם) את השם 'שלמה שמחה', מרן הרב הפך את הסדר ואמר בקול רם "שמחה שלמה". והרב אריה לוין חשב שאולי מרן הרב לא שמע טוב, וחזר ולחש את השם שבחר, אבל מרן הרב חייך ואמר 'שמחה שלמה'. ואח"כ, כשהרב אריה לוין הבין שכך רצונו של מרן הרב, וקיבל בהכנעה את הוראתו, שאל לפשר הדבר. והסביר מרן הרב שהבין על שם מי נקרא הילד, ואמר שהכלל הוא שהנגלה קודם לנסתר, ולכן יש להקדים את שמו של גאון הנגלה לגאון הנסתר. ואכן כך הוא שמו של הרב הגאון שמחה שלמה לוין שליט"א.
שידוך בתו עם הגאון הרב אלישיב שליט"א
עוד בעניין זה שמעתי כי פעם השיח רבי אריה לוין לפני מרן הרב את צערו, כי לדעתו ישנו בחור מצוין, למדן וצדיק, שמתאים לבתו. אולם כשהעלו את ההצעה לפני הבחור, לא רצה לקבל את ההצעה (ולא שמעתי אם מפני שחשב שישנן הצעות טובות יותר או מפני שעדיין לא רצה להינשא). כששאל מרן הרב זצ"ל מיהו הבחור, נענה כי מדובר בנכדו של הרב שלמה אלישיב זצ"ל. ביקש מרן הרב שיקראו לבחור והמליץ לו לקבל את ההצעה, ואכן הם התחתנו. לימים נודע אותו בחור כאחד מגדולי התורה שבדור, הלא הוא הגאון המפורסם הרב שלום יוסף אלישיב שליט"א, מי שהיה מגדולי הדיינים בבית הדין העליון, ונודע כפוסק מרכזי בדורנו. את נישואין ערך כמובן מרן הרב קוק זצ"ל.
בעל תפילת מוסף בישיבת 'מרכז הרב'
הרב אריה לוין שימש במשך עשרות שנים כשליח ציבור בישיבת 'מרכז הרב' בתפילת מוסף בימים נוראים, וביום הכיפורים גם התפלל לפני התיבה 'כל נדרי' ונעילה. לעיתים כשהיה הרצי"ה זצ"ל מאריך מאוד בשיחה שלפני התקיעות, ולא ניתן היה לרמוז לו שהגיע הזמן מפני שהיה מכסה את כל ראשו בטלית, היה הרב אריה לוין ניגש אליו ולוחש באוזנו כי השעה מאוחרת והגיע זמן להתחיל בתפילה.
לאחר שנפטר הרב אריה לוין מילאו את מקומו הרב מרדכי פרום זצ"ל (שנפטר שנים ספורות אח"כ), ויבדלו לחיים ארוכים מרן הרב אברהם שפירא שליט"א ואבי מורי שליט"א, והמשיכו את הנוסח שהיה שגור על פיו, שעל פי עדותו היה הנוסח של ישיבת וואלוז'ין. פעם אמר לי קרובנו הרב מרדכי שטרנברג שליט"א, מראשי ישיבת 'הר המור', כי נוסח תפילתו של אבי מורי וכן קולו מזכירים את תפילתו של הרב אריה לוין זצ"ל.
דרישה לתיקון
אומרים שצריך להבין את מחברי הספר 'מאורות השבת', כי בציבור החרדי חוששים להזכיר את שמו של מרן הרב קוק זצ"ל, מפני שיש חוגים אלימים שעלולים לעשות בעיות למי שיזכיר את שמו. אז ראוי שיידעו כי גם אנחנו נעלבים מהשמטת זכרו של מרן הרב, שאחוז ניכר משומרי המצוות ותלמידי הישיבות הולכים בדרכו. ועל כן אנו דורשים כי בספר הבא העניין יתוקן, וסיפורים רבים יקודשו למרן הרב קוק זצ"ל, מקורביו ותלמידיו.
