חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

פרשת מקץ – לא לוותר על החלום

מרגע שנתקלים בדמותו המופלאה של יוסף, מתחילים לדבר על החלומות. זה מתחיל בחלומותיו של יוסף, ממשיך בחלומות שר המשקים ושר האופים, ולאחר מכן ממשיך בחלומו של פרעה.

יוסף הוא איש שלא מוותר על חלומותיו. גם כשנראה שאין סיכוי הוא יפעל בכל כוחו להגשמת חלומותיו. יוסף כמו יעקב אביו – חולם ומגשים – חולם ובעקבות חלומותיו פועל לשינוי המציאות. על פי חלק מהמפרשים כל המסע שמעביר יוסף את אחיו מאז פגישתם הראשונה במצרים, כשבאו לשבור אוכל, ועד ההתגלות בפניהם בפרשה הבאה, היא לשם קיום החלום – גיבוש האחים, גיבוש בית ישראל.

הזוהר הקדוש אומר על פרשתנו שכל אדם מחויב לזכור את חלומותיו הטובים, ושאסור לאדם לוותר על חלומותיו ושאיפותיו.

עם ישראל הוא עם שנבנה על אדני החלומות. את עיקר האמונה שלנו, את עיקר הגאולה שלנו, אנחנו בונים מדברי נבואה. גם אם אנחנו לא נביאים, הגמרא אומרת שחלום זה אחד משישים מנבואה.

מרן הרב קוק אומר באורות הקודש שחלום איננו פשרה עם המציאות העכשווית הלקויה, ואיננו בא לתת לארס של הציניות העכשווית לקלקל את כל החזון, את כל הרצון של האדם ליותר, לתיקון, לקדושה, לטהרה. חלום הוא היכולת להתנשא מעל ההווה, להתנשא אל עולם עליון, עולם שמביא רפואה והחלמה לנפש, (שהרי חלום-הוא אותיות החלמה).

הנפש האנושית חבוטה ממאורעות ההווה ועלולה לראות במציאות העכשווית את חזות הכל. לא תמיד היא מסוגלת ליצר בעצמה תקוות וכוחות. החלום- החזון, מרפא את הנפש, ומשיב לה את עצמה.

מי שיש לו חלומות גדולים יודע גם להלחם למענם – (ח.ל.ם אותיות מלחמה). מי שהיו לו חלומות להגיע לבית המקדש ולטהר את המנורה יכול היה להילחם מעטים מול רבים; מי שהיו לו חלומות להקים ממלכה יכול היה להילחם חלשים מול גיבורים – בכל הדורות כולם. רק מי ששנים חלם והתפלל 'תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו', 'ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים', זוכה לראות את התקיימות החלומות. בכל הדורות החלומות האלו מניעים אותנו.

יוסף הוא ריאליסט – הוא יודע בדיוק מה לעשות ואיך לארגן. הוא לוקח אחריות כלכלית על כל העולם, ומנהל את הכל בתבונה ובמעשיות. והחלום נותן לו שאר רוח, נותן לו כלים.

אנחנו צריכים לנהוג באופן דומה כשאנו באים לבחון את צעדינו בארץ ישראל. ראשית, אנחנו באים מתוך חלום – מתוך חלום של נביאים, מתוך חלומו של יעקב, מתוך חלומו של דוד, מתוך החלומות שלנו – ומתוך כך ניגשים אל המציאות העכשווית בחכמה, בתבונה, בסדר ובאומץ.

החלומות לא באו ליצור פער בלתי אפשרי לגישור, אלא כדי שנחשוב כיצד אנחנו יכולים להרים את המציאות. מטרת החלומות שלנו בחיים היא להזניק את כוח העשייה שלנו, וליצור תעוזה. מטרת החלומות היא ליצור חזון שנותן כוחות, שמוליד אמביציות, שנותן תוקף ומחשבה להמון מעשים.

בחנוכה אנחנו מדליקים נרות וחולמים. חולמים על כך שייבנה בית המקדש, חולמים על כך שנדליק את המנורה, על הכהונה ועל השראת שכינה. חלומות אלה באים לנסוך בנו רוח ותקווה, כוחות ושמחה.

כותב הרב קוק (אורות הקודש א, עמ' רכו):

החלומות הגדולים
החלומות הגדולים יסוד העולם הם.
המדרגות שונות הן.
חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו.
חולמים הם המשוררים בהקיץ,
חולמים בעלי המחשבה הגדולים

לתיקון העולם.
חולמים אנו כולנו

בשוב ד' את שיבת ציון.

וכפי שביטא את הדברים חוזה המדינה, החולם הגדול: "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב. כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם, וגם אחריתם חלום היא… ואילו אם תרצו, הרי כל אשר סיפרתי לכם, אגדה הוא. ואגדה יוסיף להיות".

צריך לדעת לא לוותר על החלומות, לא לקצוץ אותם, אלא להציב אותם בשיא גובהם, בשיא עצמתם, ודווקא מתוך כך בעזרת ה' יהיו לנו כוחות להילחם למענם להתמסר להגשמתם.

יהי רצון שנזכה לחלום – לחלום כיצד אנו רוצים לראות את מדינתנו, את ביתנו ואת חיינו; ומתוך החלום לפעול ולעשות.

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן