Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

פרשת שלח לך – חטא המרגלים

ננסה היום לבאר מעט את חטא המרגלים, על פי דברי השפת אמת, וכך הוא כותב:

"איתא בזוהר הקדוש כי המרגלים חשבו הכא אנן רישין ובארעא לא נזכי להיות רישין (כאן אנחנו ראשים ובארץ לא נזכה להיות ראשים), אכן לכאורה נראה כי ודאי כל מה שאמרו המרגלים הי' בעבור כללות בנ"י. וכיון שנבחרו להיות שלוחי בני ישראל ודאי היו בטלין אל הציבור. ואיך נוכל לומר עליהם שדיברו מחמת נגיעת עצמותם. אבל נראה לבאר הענין כי דור המדבר בכלל היו בחי' ראש. כי הדור שיצא ממצרים ושמעו הדברות בסיני הם ראשין לכל הדורות. והדורות נמשכים בבחי' אבות ותולדות מרישין ועד רגלין כמ"ש על דורותינו עיקבא דמשיחא. אכן דור המדבר היו כולם בחי' רישין. ובודאי אמת הדבר כי הכניסה לארץ הי' מדריגה אחר מדריגה והם לא רצו שיפלו ממדריגת רישין כנ"ל. ודור המדבר הי' להם התגלות כבודו ית' כדמיון התגלות הנשמה בראש. ובודאי מי שהוא במקום עליון קשה לו ליפול למדריגה תחתונה כמו שקשה אל הנשמה לרדת למטה. ובעל כורחו אדם נברא. אבל הי' להם לבטל עצמם לעשות רצון הבורא ית'. ולהבין מאמר חכמינו ז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב".

ונבאר את דבריו הנפלאים:

בזוהר מבואר שחוסר הרצון להיכנס לארץ ע"י המרגלים היה כי אמרו כאן אנחנו ראשים ואילו בא"י לא נהיה ראשים, במבט ראשון היינו יכולים לחשוב שיש כאן אנשים קטנים ואגואיסטים, שכל מה שמעניין אותם הוא כבודם, מעמדם וכיסאם, אבל לשפת אמת ברור שזו לא הפרשנות הנכונה, לא יכול להיות שאנשים גדולים כאלו שנבחרו על ידי הקב"ה להיות מנהיגי ישראל, זו תהיה רמת המחשבה שלהם, אלו יהיו המידות שלהם, זה שלנו עולה הפרשנות הזאת כפשט הברור, מעידה על מצבנו הרוחני ועל המצב שמשקפים לנו מנהיגנו, אבל השפת אמת מיד שולל את הפרשנות הזאת, מהגובה הרוחני שבו הוא נמצא, ומהגובה העליון שהיו מנהיגי דור דעה, דור המדבר – " אכן לכאורה נראה כי ודאי כל מה שאמרו המרגלים הי' בעבור כללות בנ"י. וכיון שנבחרו להיות שלוחי בני ישראל ודאי היו בטלין אל הציבור. ואיך נוכל לומר עליהם שדיברו מחמת נגיעת עצמותם".

אז מה כוונה כאן אנו ראשים? – מבאר השפת אמת, כאן במדבר אנו זוכים להיות בבחינת ראש, לכל עם ישראל לדורות, כמו שהראש הוא הקולט את ההשגות העליונות, כך במדבר, דווקא בגלל שאין צורך לעסוק בדברים חומריים, דווקא בזכות שהחיים הם מלאים בתופעות עליונות על-טבעיות, זוכים למעלות עליונות מעל ומעבר לטבע, זוכים לנבואה, לנתינת תורה, לקריעת ים סוף, זוכים לקשר עליון ונשגב עם הקב"ה, אך בכניסה לארץ, במפגש עם המציאות החומרית, הם ירדו, ירדו לחיות בטבע, במציאות, ירדו לעסוק בכלכלה, בצבא, ברווחה וכו'…והם לא רוצים לרדת, כמו שהנשמה לא רוצה לרדת לגוף – " אבל נראה לבאר העניין כי דור המדבר בכלל היו בחינת ראש. כי הדור שיצא ממצרים ושמעו הדברות בסיני הם ראשין לכל הדורות. והדורות נמשכים בבחינת אבות ותולדות מרישין ועד רגלין כמ"ש על דורותינו עיקבא דמשיחא. אכן דור המדבר היו כולם בחי' רישין. ובודאי אמת הדבר כי הכניסה לארץ הי' מדריגה אחר מדריגה והם לא רצו שיפלו ממדריגת רישין כנ"ל. ודור המדבר הי' להם התגלות כבודו ית' כדמיון התגלות הנשמה בראש. ובודאי מי שהוא במקום עליון קשה לו ליפול למדריגה תחתונה כמו שקשה אל הנשמה לרדת למטה. ובעל כורחו אדם נברא".

אבל זו טעות גדולה, ראשית היו צריכים לקבל את רצון ה', בין אם הם מבינים ובין אם הם לא מבינים, לבטל עצמם לרצון ה'.
שנית, היו צריכים להבין את כמה גדול ונשגב, לגלות את העניין האלוקי בתוך המציאות, להבין שזו כל תפקידנו, לקדש את החומר, לבנות לו יתברך דירה בתחתונים, לקדש את כל המציאות ואת כל החיים, הפרטיים והלאומים.

ההבנה הזאת שלא בפרישה מהחיים נעבוד את ה', אלא בכניסה לחיים על כל מערכותיהם, היא הבנת יסוד בכל עבודת ה שלנו.

על פי הבנה זו ניתן להבין גם את כל המשך הפרשה, מיד לאחר חטא המרגלים אנו מוצאים את חטא המעפילים, המעפילים לוקחים את המסר האלוקי בצורה לא מאוזנת, אם יש קדושה בחיים, אם בגוף שלנו יש קדושה, אז אנו יכולים להחליט להיכנס לארץ, כי יש קדושה בצבא, יש קדושה בגבורה שלנו, אבל כאן נאבד האיזון כי 'אין ה' בקרבכם', צריך הכוחות החומריים והלאומיים יתקדשו רק שיונהגו על פי ההדרכה האלוקית.

ואז תורה מלמדת אותנו איך לעשות זאת,
פרשיית הנסכים, שאתם מעלים קורבן תקריבו יחד עימו שמן ויין, שמן ויין מייצגים את עידוני החיים ומותרותיהם, העונג (שמן) והשמחה (יין), יחד עם הקורבן, אנו מרימים את כל הבשר, ואת כל תענוגות החיים, עליצותם ושמחתם.
מצוות חלה, המאכל המרכזי של האדם, הוא הלחם, ואנו שמחים לאוכלו, הלחם החם והטעים מוסיף לחיינו שמחה, ויחד עם הכנתו אנו מפרישים חלה, ומקדשים את האכילה שלנו, ומקשרים את הקודש והחול.
אבל צריך זהירות רבה מאד, לא לייחס כוחות לחומר כשלעצמו, בלא לחברו ולאחדו עם הקדושה, זהו נחטא הנורא של עבודה זרה, שעלול להופיע בציבור או ביחיד, אנו עובדים ופועלים ועושים כל ששת הימים, אך יש יום מיוחד, יום השבת, שהוא מזכיר לנו מה המקור והמגמה של הכול, לכן מיד אחרי מצוות חלה, מוזכר קורבן שגגת יחיד וציבור על ע"ז, וחטא המקושש.
והפרשה חותמת במצווה שעניינה להזכיר לנו יום יום, רגע רגע, מה תכליתנו – מצוות הציצית.
"חוט המקיף את החוטין של לבן ופותלו יהיה תכלת … ובזה בא ללמדנו דתכלת דומה לכסא הכבוד, ובא להזכיר דכל השתלשלות חיי האדם, שנגד זה באו חוטי לבן מין כנף, באו ממקור העליון סיבת כל הסיבות יתעלה, על כן חוט של תכלת פותל חוטי לבן" (העמק דבר, לנצי"ב מוולוז'ין) – לזכור שאנו פועלים למטה, אבל מחוברים למעלה.

".. השכל התר אחרי הלב ואחרי העיניים יעריך את הדברים רק על פי יחסם לתחום שלטונו הוא, והוא יטפח מורא ותקווה רק על פי התוצאות של משפט זה. אולם אם האדם מקרב או מרחק, ירא או מקווה, רק על פי השכל הדן על פי "הלב והעיניים", שוב אין דעתו פנויה להגות בה' ובתורתו; שוב אין דעתו נתונה לה' המכוון את מעשיו והמנהיג את גורלו … עבודת הלב והעיניים איננה עולה בקנה אחד עם עבודת ה': "אחרי לבבכם ואחרי עיניכם – אתם זונים". מי שהולך אחרי לבו ואחרי עינו – כבר בגד בה' וזנה מאחריו . אולם עניין אחר הוא אם ה' ותורתו מקובלים עלינו כעובדת היסוד של כל העובדות, והם הבסיס ונקודת המוצא לכל עיונינו, הגיגינו וחריצת דינינו … לא נשקול תחילה את כוח הדברים מול כוחנו, שכן מעלינו ומעל עולמנו ניצב ה' ורצונו הקדוש. לא נייחס גדולה וגבורה לגדולה ולגבורה החושנית והרוחנית כשלעצמה, כי רק להתאמה לרצון ה' ולעשיית רצונו … הפיכה זו של כל מהותנו הנפשית והחושנית, המקרבת והמרחקת, היראה והמקווה, – היא היא התכלית של ניצני הציצית שבבגדינו" (הרש"ר הירש).

יהי רצון שנזכה לכוון את כל מעשינו לשם שמים ולפעול מתוך קדושה.

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן