Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ואתחנן

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"- פסוק זה שנישא בפי עם ישראל במהלך כל הדורות, הן ברגעי שמחה והתעלות כגון בברית המילה ובסיומו של יום הכיפורים, הן ברגעי מסירות נפש וצער והן בשגרת היום יום, ארבע פעמים ביום, אומר כל יהודי קריאה זו.

פסוק זה מקדים בכל שבת את קריאת התורה, וגם בפרשתנו מיד אחר נתינת התורה אנו נפגשים עם יסוד זה. וכפי שכותב הרב בר שאול בספרו 'מן הבאר':

"מקרא מלא זה הוא יסוד היסודות של אמונת ישראל. הוא הנישא בלבנו תמיד כלפיד אש. הוא תוכן חיינו, ובו עלינו על כל העקדות מאז ומעולם. וכל עוד בן ישראל באיזה מצב שהוא זוכר את המקרה הזה ודגלו עליו אהבה, הריהו מחובר לנשמת האומה הנבחרת, חיבור חי".

אומרת הגמרא (חולין צא:):

"חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל מזכירין את השם לאחר שתי תיבות, שנאמר: 'שמע ישראל ה", ומלאכי השרת מזכירין לאחר שלוש תיבות, כדכתיב: "קדוש קדוש קדוש ה'".

ונבאר את הדברים על פי ביאורו של הרב בר שאול. מהי הכוונה שאומרים 'שמע ישראל', את מי ישראל צריכים לשמוע? פשט הפסוקים שמשה רבנו עומד לפני עם ישראל ואומר להם "שמע ישראל, ה' הוא אלוקינו ה' הוא אחד". אולם כאן נשאלת השאלה מדוע לחזור על הפתיח שאיננו רלוונטי, לכאורה, לקריאה היומיומית של האדם? מדוע, מבחינה הלכתית, 'שמע ישראל' הוא חלק מהמצווה דאורייתא לומר קריאת שמע 'בשכבך ובקומך'? וניתן להסביר את הדבר בשני אופנים:

  1. כל אדם שאומר שמע ישראל מתחבר לכלל ישראל והרי הוא כעומד באותו המעמד האדיר בו אומר משה רבינו לפני כלל ישראל 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. החיבור הזה לכלל, לנשמת האומה, למהות האומה, הינו חלק מהותי ממצוות קריאת שמע. וכלשונו של הרב בר שאול:

    "ובעמוד אדם מישראל בכל דור ודור לפני ה', והוא קורא באהבה וביראה את 'שמע', ובהכריזו ערב ובוקר בכל יום תמיד בכל לב ונפש על הכרתו בה' אחד, הרי הוא זוקף בתוכו את מלוא שיעור קומתה של האומה. הנהו אברהם אבינו עצמו בדור זה ובמקום זה, ואף יצחק ויעקב, וכל גדולי וקדושי האומה עמו. ישראל ההיסטורי עומד כאן ומכריז על אמונתו כמו שהכריזו בני ישראל ובנותיו בכל הדורות".

  2. קריאת שמע ישראל מכוונת לכל אחד ואחד בפני עצמו, קרוב ה' לכל קוראיו. עם ישראל קוראים שמע ישראל וכוונתם שכל אחד ואחד ישמע את קול ה', יכיר את אחדותו ועליונותו מתוך נפשו. וכך כותב בספר הישר (לרבינו זרחיה היווני שער ה'):

    "וכשיהיה באוהב קצת מאלו המידות, הם השכל הטוב והנפש הזכה-הצחה, יהיה נמשך לאהוב לכל איש אשר נמצא בו המידות האלה, ובעבור כי כל מין יסור אל מינו וירחק מהפכו. ובעבור זה ימשך כל איש בעל שכל טוב ונפש נקייה לאהבת האל. בעבור כי הבורא שם בו המידות הישרות וטובות הכלליות האמיתיות. ועל כן כשימשך האדם לעבודתו, היא לאות כי יש בו ממידות הבורא יתברך…. ועל כן כשתראה אדם מתרחק מעבודת האל יתברך, דע כי אין בו ממידות האל כלום, אלא הפכם, ועל כן ירחק מהם. כי אילו יהיו בו שכל או קדושה או תמימות או יושר, נדע כי אלו המידות הם מידות הבורא יתברך. וכשיהיה לאדם מהם שמץ דבר ימשכהו לבו לאלוקיו…. ועל כן נדע כי השכל הטוב אשר באדם הוא יעירהו לבקש תוספת על מידותיו, והנפש הזה אשר היא לא כראי מוצק מגלה לו מה שנעלם מסודות אלוקיו. כי בהיות הנפש לטושה וזכה, יראה האדם ממנה האל יתברך, ואחדותו ומציאותו ושאר כוחותיו המושגים בשכל… ועל כן בהיות הנפש זכה יעבור בה ראות השכל ותראה מה שלאחריה ואין אחרי הנפש כי אם הבורא יתברך".

כלומר, מתוך נפשו של האדם הוא נפגש עם הקב"ה ועל פי מידותיו כך היא האהבה שאוהב אותו יתברך. וזוהי זעקתנו, בקשתנו ותפילתנו, 'שמע ישראל'- שנזכה לשמוע את קול ה' מתוכנו, שנזכה לטהר את ליבנו באמת, לזכך את מידותינו ומתוך כך להתחבר ולהידבק בה' יתברך.

מי יתן ונזכה לכך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן