חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

סירוס כלב

שלום הרב הייתי השבוע אצל הוטרינר ושאלתי אותו למה הכלב שלי לא רגוע הוא כבר בן כמעט שנתיים ועדיין הורס את הבית מלא באנרגיות וכדו' הוטרינר אמר לי לסרס אותו ואמר שבשלב מסויים בחיים הכלב גם יהפוך להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים ויכול להיות גם כלפינו בגלל שהוא לא מסורס בנוסף אם יראה כלבה מיוחמת ויהיה עוד כלב שיריח את הטוטסטרון שלו ( כשמסרסים כבר אין ריח כזה ) הכלב השני יתקוף אותו והשניהם יפגעו במיוחד הכלב שלי שהוא קטן האם אפשר להקל ולסרס את הכלב ( מדובר בזכר ) ? ואם כן באיזה אופן ( סירוס כימי הוא בעייתי גם יותר צער בעלי חיים וגם יקר מאוד וצריך לעשות אותו פעם בחצי שנה ) ? תודה מראש

יש כמה פתרונות למצב כזה שהוא שעת הדחק :

  1. ברבנות של מועצה אזורית שומרון, ניתן למכור את הכלב לגוי, והוא נותן אותו לוטרינר גוי כדי לסרסו. צריך ליצור איתם קשר ולהביא אליהם את הכלב.
  2. אם אין הדבר באפשרותך, אתה יכול בעצמך למכור את הכלב לגוי כמו שמוכרים חמץ או כלי שצריך טבילה ולא ניתן להטבילו. צריך היינו להעביר את הכלב לידיים של הגוי, תוך הסבר שהוא קונה אותו בכך, ואתה לוקח אותו אחר כך בהשאלה בלבד, ואז אתה בעצם נותן את הכלב של הגוי לוטרינר גוי שיסרס אותו.
  3. אם אין לך גוי למכור לו את הכלב, אפשר לסרסו על ידי וטרינר גוי בגרמא, כלומר לא בהתעסקות עם איבר הרביה, אלא על ידי זריקה וכדומה.
  4. אם אין וטרינר גוי, אזי אם אכן מדובר על שעת הדחק, מותר על ידי וטרינר יהודי שיעשה סירוס זמני על ידי כדורים או שבב.
  5. אם גם זה לא אפשרי, יעשה סירוס קבוע בגרמא. אם אין גוי ואין אפשרות לסרס בגרמא – אסור.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-21 19:28:07

בין בשר לחלב

אם סיימתי לאכול ארוחה עם בשר. עברו 6 שעות מסיום אכילת הבשר, אך לא בירכתי ברכת המזון. מותר אז לאכול חלב?

מונים שש שעות מסיום אכילת הבשר ולא מברכה אחרונה, כמו כן צריך לברך ברכה אחרונה על הארוחה הבשרית לפני שאוכלים מאכל חלבי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-23 12:15:20

התרת נדר בלימוד תורה

שלום, בערך בכיתה ו' התחלתי ב"ה ללמוד כל יום פרק אחד בתנ"ך. ב"ה זכיתי לעבור על התנ"ך כמה פעמים, ועכשיו אני עומד לסיים שוב ומרגיש שאני לא רוצה להמשיך את הלימוד הספציפי הזה עוד, משום שכבר ביצעתי אותו הרבה מאוד שנים, ואולי אעבור ללימוד בספר אחר או אמשיך ללמוד לפעמים אבל לא בתור חובה או פעם ביום. כשקיבלתי על עצמי, זה היה לפני הרבה מאוד זמן, ואני לא זוכר בוודאות שאמרתי שזה בלי נדר. האם זה נחשב לי כנדר? אם כן, איך מתירים? תודה רבה!

לפני ראש והשנה ולפני יום כיפור, אנו עושים התרת נדרים על כל השנה, ומודיעים שבכל השנה הקרובה מה שנעשה יהיה בלי נדר. לכן זה לא נחשב לך לנדר. יחד עם זאת, כיון שמדובר על לימוד תורה, מן הראוי שהזמן שהקדשת ללימוד בכל יום, ימשיך להיות מוקדש ללימוד (כל לימוד תורה), שכן הראת במשך השנים שאתה מסוגל ללמוד זמן מסוים בכל יום, ולכן נכון להמשיך בזה.

עלה והצלח

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-25 17:31:36

יש לך שאלה?

פרשת לך לך- לטובתך והנאתך

בפרשתנו אנו שומעים את הדיבור הראשון לאבינו הראשון אברהם, וכידוע יש חשיבות מאד גדולה למה שכתוב בהתחלה- כפי שכתב ר' צדוק הכהן מלובלין כתב:"וקיבלתי… במקום שמילה זו נזכר פעם ראשונה בתורה, שם הוא שורש העניין" (ישראל קדושים עמ' 66), (וכן שסיפר לי מו"ר הרב מלמד שליט"א, שאחד הדברים הקשים בכתיבת ספר, הוא להחליט מה יהיה בפתיחה).

לכן גם אנו נתבונן היום במילים המיוחדות שהיו הדיבור הראשון של הקב"ה לאברהם וננסה לראות מה העקרונות והיסודות העולים ממילים יקרות אלו. וכך נאמר בתורה: " לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה".

המילה הראשונה, ואשר עליה כתבנו בעבר, היא 'לך' – 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים' – ההליכה היא קוד להתקדמות, לעלייה. זהו היסוד הראשון שעלינו ללמוד: להיות כל הזמן בהתקדמות. אלו החיים. זו למשל הסיבה מדוע לצדיקים אין מנוחה- כי הם בהתקדמות מתמדת: "צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל" (גמ' ברכות).

היסוד השני שמופיע הוא: לך! – לטובתך ולהנאתך. כל עבודת ה' שלך היא לטובתך, כל עבודת ה' היא להנאתך.

התורה אומרת לאדם שלא יחשוב חס וחלילה שהוא עושה טובה לקב"ה- אלא זה בשבילו. זהו הטוב האמיתי והגדול ביותר. הקב"ה ברא את העולם להיטיב לנו, לעשות חסד – 'עולם חסד יבנה' – ולכן הכול הוא לך, בשבילך. מטרתו הגדולה של האדם היא להתענג על ה'. לעתיד לבוא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם ונהנים מזיו השכינה.לכן, כאשר האדם נהנה זוהי הנחת רוח הגדולה ביותר לקב"ה, בזה מתקיימת מטרת בריאת העולם.

אולם צריך לסייג את דברינו. ההנאה המדוברת אינה הנאת שעה- הנאה שאחריתה תוגה וצער, תיסכול וריקנות- אלא הנאת עולם, ההנאה האמיתית והגדולה, ההנאה שמאחדת את כל הרבדים העומקים שבאדם.

ההנאה הרגעית והחולפת אינה מסבה נחת רוח לפני הקב"ה. כשם שאב אוהב אינו שמח כשהוא רואה את בנו אהובו נהנה מסמים- גם אם הבן באותו זמן שמח וטוב לב. אם כן גם מובן כמה צער יש לפניו יתברך כשיהודי עובד ה' בלא שמחה, ומדוע זו הסיבה לכל הקללות הנוראות בפרשת כי תבוא 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה'. האדם צריך לשמוח ולהתענג בדברים האמיתיים: בחייו, באשתו, בילדיו, בביתו ובעבודת ה' שלו.

אם נחבר את שתי המילים: לך לך, יתגלה לנו יסוד נוסף. לעיתים יש מחשבה שהעליה המתמדת היא קשה ומפרכת, שכל הזמן עלינו ללמוד, כל הזמן להוסיף, להתקדם, להתאמץ – ואנו רוצים מנוחה…אוי, לנו אם נהיה מהצדיקים שאין להם מנוחה…

אך האמת היא שדווקא כשאנו עמלים ומתאמצים ומתקדמים, אנו מלאי שמחה ואושר. וכל אחד יכול לבדוק בעצמו האם התקופה המספקת, המשמעותית והמאושרת בחייו אכן הייתה התקופה בה התאמץ, התייגע והתקדם.

יהי רצון שנזכה להמשיך את אברהם ולהיות כל הזמן ב'לך לך' (בע"ה בשנה הבאה נמשיך לדלות פנינים מפסוקים אלו).

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן