לקראת החתימה על ההסכם השנתי – לפרשת ניצבים וראש השנה
השבוע אנו קוראים את פרשת ניצבים, וכמובן בליבנו ובמחשבתנו אנו בעיצומן של ההכנות הפנימיות לראש השנה, בפרשה כורת ה' ברית, הסכם עם ישראל, ויש להבין מה עניינה של הברית, בכלל, אנו מוצאים שנכרתות בריתות רבות, בין הקב"ה ועם ישראל, והברית היא עניין יסודי ובו אנו חותמים את ברכת הזיכרונות בראש השנה: 'זוכר הברית', ולכן יש להביט לעומקה של הברית.
וודאי הוא שיש את הצד האלוקי בברית, 'נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם', אך השאלה מה הברית באה לומר לנו? מה היא נותנת לנו, למה להתקבע? למה לכרות בריתות ולסכם הסכמים? לא עדיף לעשות מתוך רצון פנימי ולא מתוך הסכם כפוי? ישנה תשובה חלקית, שההסכמים הם עניין חיצוני מול חברות ואנשים שסביבנו שכדי לדעת מה באחריותנו, מה אנו מחויבים לעשות, הם צריכים לסכם איתנו, אך זה חיצוני מאד, כי ההסכמים הכי חשובים הם ההסכמים שהאדם עושה עם עצמו, וההסכמים שלו עם הקב"ה (שיודע היטב מראש מה נעשה ומה לא…), ולכן מתחזקת השאלה מה מטרת הברית וההסכם?
לשמר את החזון
והתשובה היא, שבחיים יש רגעי שיא ויש רגעי שיגרה, יש שעות של התעלות ויש שעות של חולין, וברגע הארה אדם רואה ומבין מה הוא רוצה באמת, מה חשוב ומה משמעותי, והפחד הוא שהתובנות הללו שכעת כל כך בהירות וברורות ישכחו ויכהו בהמשך הזמן, וכדי לתפוס את הרגע ולשמר אותו נכרתת ברית, שתזכיר את האמת הגדולה גם בשעות קטנות, הסכם פנימי, שבו אני מקבל על עצמי מעשים והנהגות שמתאימות למחשבה הגדולה, העמוקה והאמיתית.
כפי משלו הנודע של הרמב"ם במו"נ על אדם ההולך בדרך האפילה והחשוכה באמצע הלילה, ולפתע הבריק הברק ונגלית לפניו הדרך לצאת מן הסבך, וודאי שיעשה הכול לקבע בזכרנו ומחשבתו את מה שראו עיניו.
קביעת נקודת ייחוס בברית
וכך כותב הרב חרל"פ זצ"ל בספרו 'אורי וישעי':"ענין כריתת הברית הוא כשני בני אדם או שתי אומות המוצאים קורת רוח זה מזה, כורתים ברית יחדיו, שתמיד תהיה התייחסותם זה לזה כפי אותה השעה של כריתת הברית. והיינו שתמיד לא תפסק ברית אהבתם אפי' אם המאורעות שיבואו אח"כ יחייבו את הפרעתה, וזה כוחו של הברית שתמיד יהיה נידון התיחסותם על פי אותה השעה שכרתו ברית בניהם ושהיה קורת רוח ביניהם…".
ביום ראש השנה, אומר הרב חרל"פ חפץ הקב"ה לכרות ברית עם עם-ישראל ועם כל אחד ואחד מאיתנו, ולכן על פי הנהגתנו בר"ה נקבע היחס אלינו כל השנה, וממילא מובן כמה משמעותי וחשוב להתכונן כראוי לשעה גדולה זו שעת כריתת הברית.
אם כן, מהי החשיבות של ההסכמים בחיינו, ההסכמים שלנו הם המחויבות שלנו לרצונות האמיתיים שלנו-לעצמנו! – שאני מגיע לבהירות בנוגע לחשיבות הבריאות שלי, אני עושה עם עצמי הסכם, מהיום אוכל בריא ואעשה כושר, שאני מגיע להבנה שחינוך ילדיי עומד במרכז חיי, אני עושה עם עצמי הסכם, מהיום אני משקיע בכל ילד חצי שעת איכות ביום, ועוד ועוד.
ככל שההסכמים בהירים וברורים, כתובים ומנוסחים, ואני לוקח עליהם אחריות ומחויבות, חיי יהיו יותר טובים ויעילים, חיים של נאמנות לדברים החשובים בחיי.
הסכמים עם הסובבים אותנו, יוצרים תיאום ציפיות, ומונעים אכזבה.
יש שבורחים מהסכמים, שלא מוכנים לכתוב בבהירות ולהתחייב, אפילו לעצמם…
בואו ננסח את ההסכמים שלנו עם עצמנו וסביבתנו לשנה הקרובה, באופן בהיר וברור, הסכמים שנהיה מחויבים אליהם, הסכמים שניקח עליהם אחריות מלאה!
אם יורשה לי בשולי הדברים להציע:
- חישבו איזה נושאים חשובים בחייכם, ועל איזה הסכמים הייתם רוצים לחתום עם עצמכם או עם סביבתכם.
- כתבו את ההסכמים, בצורה בהירה, חיתמו עליהם, שתפו את כל הנוגעים להסכם!
- החליטו שלהצליח לעמוד בהסכמים, זה הכבוד האמיתי שלכם!
- בחנו את עצמכם כל ערב שבת – האם אתם עומדים בהסכמים?
נדבק כולנו במידותיו של 'הנאמן בבריתו וקיים במאמרו' שהוא 'ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים', ברית מופלאה לשנה טובה ומתוקה!
