חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

בשר וחלב

שלום אשמח לקבל מידרג של גיל ושעות לילדים לשמירת בשר וחלב לדוג' עד גיל 6 שומרים כך שעות עד גיל 9 שומרים כך שעות

עניין זה מובא בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/17-26-07/

ובתמצות בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כך:

קטנים

ט. אסור להאכיל אפילו תינוק מאכלים אסורים, ובכלל זה נתינת המאכל בידו. ומשהגיע לגיל שלוש, על ההורים להתחיל לחנכו שלא לאכול מאכלים אסורים, כיוון שמגיל זה הוא מסוגל להתרגל לכך שהדבר אסור תמיד (ועי' הלכות שבת כד, א-ג). לפיכך אסור להאכיל תינוק בבשר וחלב יחד. אבל לגבי שהיית הזמן, הדבר תלוי בהבנתו ובמצבו הגופני והנפשי:

עד גיל שלוש בערך, הקטן לא מבין את ההבדל בין בשר לחלב, ולכן מותר להאכילו חלב אפילו מיד אחרי בשר, ובלבד שפיו וידיו נקיים משאריות בשר. מגיל שלוש עד חמש בערך, הקטן מבין את ההבדל שבין בשר לחלב, אבל עדיין לא מסוגל להבחין בין זמנים ארוכים לקצרים, ולכן נכון כשאפשר שימתין כשעה בין בשר לחלב. וכאשר יש צורך מיוחד לתת לו מאכל חלבי, אפשר לעשות זאת לאחר ניקוי פיו וידיו בלא להמתין שעה.

מגיל חמש עד תשע בערך, הילד מתחיל להבחין מעט בזמנים, ולכן מתחילים להרגילו להפסיק כשלוש שעות בין בשר לחלב. ומגיל תשע, הוא כבר יודע לחשב את השעות ומסוגל להמתין יותר זמן, ולכן נכון כשאפשר להרגילו להמתין כשש שעות. ובשעת הצורך, כגון כאשר הוא אוכל עם אחיו הקטנים, וקשה לתת לו אוכל אחר כך, אפשר שימתין רק שלוש שעות בין הסעודות. וכשנה לפני שיגיע למצוות, יתרגל להמתין שש שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 09:40:21

דיבור או הרהור?

1) האם האזנה לשיעור מוקלט עם אוזניות נחשבת דיבור בתורה או הרהור בתורה? 2) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות אם הוא רואה נשים לבושות לא צנוע? 3) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות בחדר רחצה שאין בו אסלה?

  1. מצב ביניים.
  2. לא. אמנם אם הוא עושה ריצה, ובדרכו הוא חולף על פני נשים לא צנועות, זה מסדר, משום שאינו מסתכל בהן, אלא רק רואה אותן וממשיך בדרכו.
  3. בזמן הרחצה עצמה נכון להחמיר בזה מפני כבוד התורה, אבל אם הוא רק עובר שם, כגון שהוא צריך משם משהו לרגע או שנכנס לשם תוך כדי שטיפת הבית, אינו צריך לסגור את השיעור בזמן שנכנס לחדר הרחצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 06:44:30

נטילת ידיים אחר תרומת דם

האם יש דין של חובת נטילת ידיים אחר תרומת דם כמו הדין של נטילת ידיים אחר הקזת דם?

כיוון שנטילת הידיים היא פעולה פשוטה , נכון להחמיר, ואם שם נטלה, יסתפק בשטיפת הידיים. אין צורך להמנע מלשתות ולאכול לפני הנטילה, כל עוד הוא שוכב על המיטה כדי להחזיר לעצמו את הכוחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-18 18:42:20

נופש וטיול מישפחתי בימי בין המיצרים

אנחנו רוצים לעשות נופש מישפחתי, קשה לנו למצוא תאריך שמתאים לכולם. האם בסדר לצאת לנופש מישפחתי ( במיוחד השנה נחוץ כי רובינו היו מגוייסים ללחימה) בימים שבין יז תמוז לא' אב? האם יש דינים מיוחדים?

במקרה שלא מוצאים זמן אחר, אפשר להקל. דינים מיוחדים – הדינים הרגילים של שלושת השבועות, כגון לא לשמוע מוזיקה שמחה.

אביא לך את עקרי הדינים הנוגעים לעניין זה מתוך מפניני הלכה, כפי שהם מופיעים בספר הקיצור שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ח – מנהגי שלושת השבועות

ימי בין המצרים

א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.

בילוי ונופש

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-18 20:17:59

יש לך שאלה?

לקראת החתימה על ההסכם השנתי

לקראת החתימה על ההסכם השנתי – לפרשת ניצבים וראש השנה

השבוע אנו קוראים את פרשת ניצבים, וכמובן בליבנו ובמחשבתנו אנו בעיצומן של ההכנות הפנימיות לראש השנה, בפרשה כורת ה' ברית, הסכם עם ישראל, ויש להבין מה עניינה של הברית, בכלל, אנו מוצאים שנכרתות בריתות רבות, בין הקב"ה ועם ישראל, והברית היא עניין יסודי ובו אנו חותמים את ברכת הזיכרונות בראש השנה: 'זוכר הברית', ולכן יש להביט לעומקה של הברית.

וודאי הוא שיש את הצד האלוקי בברית, 'נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם', אך השאלה מה הברית באה לומר לנו? מה היא נותנת לנו, למה להתקבע? למה לכרות בריתות ולסכם הסכמים? לא עדיף לעשות מתוך רצון פנימי ולא מתוך הסכם כפוי? ישנה תשובה חלקית, שההסכמים הם עניין חיצוני מול חברות ואנשים שסביבנו שכדי לדעת מה באחריותנו, מה אנו מחויבים לעשות, הם צריכים לסכם איתנו, אך זה חיצוני מאד, כי ההסכמים הכי חשובים הם ההסכמים שהאדם עושה עם עצמו, וההסכמים שלו עם הקב"ה (שיודע היטב מראש מה נעשה ומה לא…), ולכן מתחזקת השאלה מה מטרת הברית וההסכם?

לשמר את החזון

והתשובה היא, שבחיים יש רגעי שיא ויש רגעי שיגרה, יש שעות של התעלות ויש שעות של חולין, וברגע הארה אדם רואה ומבין מה הוא רוצה באמת, מה חשוב ומה משמעותי, והפחד הוא שהתובנות הללו שכעת כל כך בהירות וברורות ישכחו ויכהו בהמשך הזמן, וכדי לתפוס את הרגע ולשמר אותו נכרתת ברית, שתזכיר את האמת הגדולה גם בשעות קטנות, הסכם פנימי, שבו אני מקבל על עצמי מעשים והנהגות שמתאימות למחשבה הגדולה, העמוקה והאמיתית.

כפי משלו הנודע של הרמב"ם במו"נ על אדם ההולך בדרך האפילה והחשוכה באמצע הלילה, ולפתע הבריק הברק ונגלית לפניו הדרך לצאת מן הסבך, וודאי שיעשה הכול לקבע בזכרנו ומחשבתו את מה שראו עיניו.

קביעת נקודת ייחוס בברית

וכך כותב הרב חרל"פ זצ"ל בספרו 'אורי וישעי':"ענין כריתת הברית הוא כשני בני אדם או שתי אומות המוצאים קורת רוח זה מזה, כורתים ברית יחדיו, שתמיד תהיה התייחסותם זה לזה כפי אותה השעה של כריתת הברית. והיינו שתמיד לא תפסק ברית אהבתם אפי' אם המאורעות שיבואו אח"כ יחייבו את הפרעתה, וזה כוחו של הברית שתמיד יהיה נידון התיחסותם על פי אותה השעה שכרתו ברית בניהם ושהיה קורת רוח ביניהם…".

ביום ראש השנה, אומר הרב חרל"פ חפץ הקב"ה לכרות ברית עם עם-ישראל ועם כל אחד ואחד מאיתנו, ולכן על פי הנהגתנו בר"ה נקבע היחס אלינו כל השנה, וממילא מובן כמה משמעותי וחשוב להתכונן כראוי לשעה גדולה זו שעת כריתת הברית.

אם כן, מהי החשיבות של ההסכמים בחיינו, ההסכמים שלנו הם המחויבות שלנו לרצונות האמיתיים שלנו-לעצמנו! – שאני מגיע לבהירות בנוגע לחשיבות הבריאות שלי, אני עושה עם עצמי הסכם, מהיום אוכל בריא ואעשה כושר, שאני מגיע להבנה שחינוך ילדיי עומד במרכז חיי, אני עושה עם עצמי הסכם, מהיום אני משקיע בכל ילד חצי שעת איכות ביום, ועוד ועוד.

ככל שההסכמים בהירים וברורים, כתובים ומנוסחים, ואני לוקח עליהם אחריות ומחויבות, חיי יהיו יותר טובים ויעילים, חיים של נאמנות לדברים החשובים בחיי.

הסכמים עם הסובבים אותנו, יוצרים תיאום ציפיות, ומונעים אכזבה.

יש שבורחים מהסכמים, שלא מוכנים לכתוב בבהירות ולהתחייב, אפילו לעצמם…

בואו ננסח את ההסכמים שלנו עם עצמנו וסביבתנו לשנה הקרובה, באופן בהיר וברור, הסכמים שנהיה מחויבים אליהם, הסכמים שניקח עליהם אחריות מלאה!

אם יורשה לי בשולי הדברים להציע:

  1. חישבו איזה נושאים חשובים בחייכם, ועל איזה הסכמים הייתם רוצים לחתום עם עצמכם או עם סביבתכם.
  2. כתבו את ההסכמים, בצורה בהירה, חיתמו עליהם, שתפו את כל הנוגעים להסכם!
  3. החליטו שלהצליח לעמוד בהסכמים, זה הכבוד האמיתי שלכם!
  4. בחנו את עצמכם כל ערב שבת – האם אתם עומדים בהסכמים?

נדבק כולנו במידותיו של 'הנאמן בבריתו וקיים במאמרו' שהוא 'ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים', ברית מופלאה לשנה טובה ומתוקה!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן