חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בעל כבלן לאשתו

שלום באזור שלנו אין כרגע אשה שנעים לאשתי שתהיה לה בלנית במקווה, האם מותר באופן זה לבעל להיות בלן לאשתו? תודה רבה

תחליטו יחד לפי מה שכתוב בפניני הלכה:

ח – הבלנית

כיוון שהאשה אינה רואה את עצמה בטבילתה, יש לחשוש שאולי שערה אחת משערות ראשה נשארה לצוף על פני המים וטבילתה פסולה. לפיכך, צריך שאשה אחראית תעמוד ותראה שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו לתוך המים (שו"ע קצח, מ). כיוון שכך, היו שנהגו לבקש מאותה אשה שגם תסייע להן לבדוק שאין דבר חוצץ על גופן במקומות שאינן יכולות לראות. מתוך כך נוסד המנהג, שבכל מקווה ישנה בלנית שמדריכה טובלות חדשות ומסייעת לוותיקות לטבול כהלכה בלא חציצה.

בפועל יש מקוואות שבהם מקובל שלפני הטבילה הבלנית חוזרת עם הטובלת על פרטי ההכנות הנדרשות כדי לוודא שלא שכחה דבר, ויש מקוואות שבהם הבלנית אף מסייעת בבדיקת הגוף והציפורניים מכל שמץ חציצה. ויש מקוואות שבהם הבלנית רק רואה שכל השערות נכנסו למים. והנכון, שבעת כניסתה של הטובלת למקווה, בעודה לבושה, הבלנית תשאל באיזה סיוע היא מעוניינת, ולא תכפה עליה סיוע שאינה מעוניינת בו, מפני שיש נשים שנפגעות מאוד מהתערבות שאינה לרצונן. בנוסף, על הבלניות להימנע מלכפות על הטובלות חומרות ומנהגי חסידות, כדוגמת הסרת איפור טוב או צבע שאין בו ממש (להלן הלכה יב), או גזיזת ציפורניים שעשויות היטב או הסרת עור קשה שברגליים וכדומה (להלן הלכה יג).

אשה שנמצאת במקום שאין בו אשה שיכולה ללוות את טבילתה, אם שערה קצר, תטבול לבדה. ואם שערה ארוך, תבקש מבעלה שיראה שבטבילתה כל שערותיה נכנסו למים (מהר"ם מרוטנבורג, נו"ב תנינא יו"ד קכב). אפשרות נוספת, שתעטוף את שערה בבד או תכרוך אותו בסרט, ותקפיד שיהיו רפויים, וכך תבטיח שכל שערותיה יהיו בתוך המים (שו"ע קצח, מ).[1]

[1]. יסוד מנהג הבלנית: כתבו כמה ראשונים שצריך שאשה אחרת תעמוד ותראה שכל שערות הטובלת יהיו בתוך המים (רא"ש). ואם אין אשה, תבקש זאת מבעלה (מהר"ם מרוטנבורג, אורחות חיים). ויש שהוסיפו שאם כרכה בד על שערה עלתה לה טבילה (רשב"א, מאירי, שו"ע קצח, מ). ויש שכתבו זאת כשתי אפשרויות שוות, שתיעזר בחברתה או תכרוך בד (ראב"ד). בכל אופן, יש למנהג הבלנית חשיבות מרובה, שכן הניסיון מראה, שבלא נוכחות של בלנית טובה בטבילה, יש טובלות שטועות בהלכה ואין מי שיעמיד אותן על טעותן. אמנם אשה שמתביישת שבלנית תראה אותה או שמסיבה אחרת אינה רוצה להיעזר בבלנית, אינה חייבת לקיים את המנהג, ותוכל לטבול לבדה תוך הקפדה שכל שערהּ יהיה בתוך המים. ראשית, מפני שיש ראשונים שלא כתבו שצריך שאשה אחרת תפקח על טבילתה (רי"ף, רמב"ם ועוד). שנית, גם הסוברים שיש להיעזר באשה, מסכימים שאם הטובלת דאגה לכך בעצמה, עלתה לה טבילתה. אמנם במקום שבו הציבור מקפיד על מנהג הבלנית ורוצה לחזקו כנורמה, ניתן לקבוע שבמקווה שלהם טובלים רק עם בלנית כמקובל, ובלבד שיש פתרון סביר למי שאינה מעוניינת לטבול עם בלנית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-11 16:47:22

שבת

שלום אני אשכנזי הולך על פי הרב אליעזר מלמד ויש לי 2 שאלות: 1. אם נפל לי משהו על החולצה בשבת מותר לי לנער את זה מהחולצה? 2. אני גר בירושלים ונניח שרשום ששבת נכנסת ב 5 ועשרה, האם אני יכול לעשות מלאכה עד 20 דק אחרי זה?(יש גם מקומות שרשום זמן כניסת שבת בירושלים ב5 וחצי) תודה רבה.

  1. אם הדבר דורש רק ניעור מהחולצה, כגון שנפלה שערה או קשקשים על החולצה – מותר, שכן למרות שהם מוקצה מחמת גופו, כל עוד הם על החולצה הם טפלים אליה. אם מדובר על דבר שייצור כתם ולא מספיק לו רק ניעור, כאן כבר שייכים דיני כיבוס המבוארים בפניני הלכה.
  2. אתה צריך פשוט לפתוח באתר הזה ולראות מתי השקיעה. עד כמה דקות לפני השקיעה שאז חובה על כל אחד לקבל תוספת שבת, מותר לעשות מלאכה.  https://skyview2020.co.il/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-10 09:46:29

מלאכה בשבת על עדי תינוק

שלום (שאלת המשך לתשובה שקיבלתי) בספר פניני הלכה מבואר שקטן כבן שנה שלא מבין את ההשלכות של מעשיו מותר להעמידו ליד מתג שידליק את האור. רציתי לשאול האם צריך תינוק שלא מבין שעל ידי הלחיצה במתג נדלק האור או שדי שאינו מבין מה המשמעות של אסור ומותר בשבת? תודה רבה

אין סיכוי שילד בן שנה מבין את המשמעות של אסור ומותר בשבת. ואף שהוא מבין שלחיצה על המתג מדליקה או מכבה את האור, שהרי אחרי פעם אחת שהוא עשה את זה או ראה מישהו שעשה את זה, הוא מבין מה המתג עושה, מכל מקום מכיוון שאינו מבין את משמעות הדבר עבור הגדול, האם הוא מועיל או מזיק במעשיו, הוא נחשב כ'מתעסק' וממילא מותר במקום הצורך לעשות זאת. אביא לך את הפסקה המלאה מתוך פניני הלכה:

כבה האור בשבת במקום שצריכים לו. אם יש שם תינוק קטן כבן שנה שעדיין לא מבין שההורים רוצים שידליק את האור, וכאשר מעמידים אותו ליד מתג החשמל הוא משחק בו בלי להבין שהוא מועיל או מזיק, בשעת הצורך מותר להניחו ליד המתג, ומיד לאחר שידליק את האור יקחוהו משם. שהואיל ואינו מבין את משמעות ההדלקה והכיבוי, אין למעשה שלו חשיבות של איסור, אלא הרי הוא כ'מתעסק'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 18:16:45

ללכת לרופאה/ תינוק בשבת

שלום 1. האם מותר לגבר ללכת לרופאה לצורך טיפול ברגל (פדיקור), אין באזור שלנו גבר שעושה טיפולים כאלה? 2. בעניין אחר האם מותר להעמיד ילד קטן בן שנתיים שלוש ליד המתג בשבת והוא מעצמו ידליק או יכבה את האור?

  1. מותר, מפני שהיא עסוקה במלאכתה, ומגעה מקצועי לצורך רפואה. יש להקפיד שהחדר לא יהיה נעול כדי להימנע מאיסור ייחוד. דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה), וכן יובא בספר הקיצור לפניני הלכה על ענייני זוגיות ומשפחה שיצא בעז"ה לאור בקרוב.
  2. גם דין זה מבואר בפניני הלכה שבת, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "בשעת הצורך ניתן לגרום לקטן כבן שנה שאינו מבין את השלכת מעשיו, לעשות אפילו איסור תורה עבור הגדול, כגון להעמידו ליד מתג החשמל כדי שישחק בו, וברגע שידליקו או יכבהו, ייקחו אותו משם."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 14:14:17

כשרות

יש לי כלמיני קערות מקרמיקה שבהן אנחנו מכינים טחינה, לפעמים קרה שחתכנו לימון ושום עם סכין בשרית וערבבנו בתוך הטחינה עם כף נקייה. האם זה הופך את הטחינה לבשרית? ויותר חשוב את הכלי לבשרי? כל הכלים היו נקיים כמובן.

אמנם לכתחילה אין לערבב, אלא מאכל שמתכננים לאכול עם בשר, יכינו בכלי בשר, ומאכל שמתכננים לאוכלו עם שני המינים, יכינו בכלי פרווה. אבל בדיעבד או כאשר על מדובר על כלי שהוא ספק בשרי, כגון סכין חיתוך, שבבתים רבים לא חתכו איתה מעולם מאכל בשרי רותח, כך שלא בלעה מעולם בשר, וגם אם פעם חתכו איתה בשר רותח, היא אינה בת יומה – אפשר להקל ולאכול את הטחינה עם בשר ועם חלב, ובוודאי שהקערות לא נעשו בשריות.

דינים אלו מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכעת גם בספר הקיצור לפניני שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:58:26

יש לך שאלה?

נתק בין רוח לחומר – דבר תורה לפרשת וישלח

בפרשת השבוע יעקב אבינו נפגש עם מלאך. ודבר מעניין בהקשר זה הוא העובדה שיעקב אבינו אף פעם לא לבד. יעקב תמיד מוזכר או עם בניו או שברגע שהוא נמצא לבד הוא מתחיל להיפגש עם מלאכים, כפי שגם ראינו בפרשת השבוע הקודמת, שכאשר הוא הולך לישון לבדו הוא רואה סולם שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, וכפי שקורה גם בפרשתנו, "ויוותר יעקב לבדו" ומיד "ויאבק איש עמו".

התורה מתארת את סוף המאבק, "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו", כשהתוצאה של נגיעה זו שנגע המלאך בכף ירך יעקב היא "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו", ובהקשר לכך אומרת התורה "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה".

נגיעת המלאך

וצריך להבין מה משמעותה של אותה נגיעה? מדוע הנגיעה הייתה דווקא בכף הירך? ומדוע דווקא בגיד הנשה שבכף הירך? וכן יש להבין מדוע המאבק של יעקב עם המלאך והתוצאות של המאבק הינם הכרחיים לפני פגישתו של יעקב עם עשו?

ונראה לבאר שבירך מצוי השריר החזק ביותר שמייצג את עמידתו של האדם על הקרקע ויכולתו לנוע ולהתקדם.

שרו של עשו הנאבק עם יעקב מנסה לגרש את יעקב מהקרקע, שהרי כך הייתה החלוקה בין יעקב לעשו, שיעקב יזכה בעולם הבא ועשו בעולם הזה. והעובדה שיעקב אבינו חוזר עם כל כך הרבה מקנה וממון גורמת לשרו של עשו להיאבק בו ולנסות לגרום לכך שלא תהיה ליעקב אחיזה בקרקע.

ואכן שרו של עשו מצליח בכך באופן חלקי, ומנתק את הכוחות העצומים של שריר הירך מחיבורם לגוף כולו. ואם נדייק יותר נראה ששרו של עשו מצליח לנתק בין השריר לעצם (שכן החיבור בין השריר לעצם נעשה באמצעות הגידים).

ויוותר יעקב לבדו – למה?

המפרשים מעלים בנושא זה שאלה יסודית, מדוע יעקב נותר לבדו? מדוע בשעות הרות גורל אלו בניו לא הלכו עמו? כמה וכמה מגדולי הראשונים (ביניהם: הרא"ש, החזקוני, ספר חסידים) כותבים שזוהי הסיבה שנאסר על בני ישראל לאכול את גיד הנשה, כזכר לכך שבניו של יעקב לא ליוו אותו. וזו לשון דעת זקנים (מבעלי התוספות): "על כן שעשו בני ישראל שלא כהוגן שהניחוהו ללכת יחידי ולא עשו לו לויה, והוזק על ידם בגיד הנשה…"

ויתכן להסביר שהסיבה לכך היא שיעקב, כפי שמעידים חז"ל הלך לעסוק ב'פחים קטנים', כלומר יעקב הלך להתעסק בענייני ממון ורכוש, ובניו חשו שההתעסקות בפחים קטנים לא תואמת את מעלתם וגדולתם, שהרי הם צריכים לעסוק בעניינים רוחניים עליונים ולא לפנות לפחים קטנים.

כלומר, בחוסר הלוויה של בני יעקב את אביהם היה ניתוק בין החומר לרוח, בין הקדושה העליונה לכלי הופעתה שבמציאות. ודבר זה הוביל לכך שהמלאך הצליח לפגוע בחיבור שבין הכוחות החיוניים, הכלכליים, החומריים, הכוחות שנותנים לאדם חיבור ועמידה בארץ, לבין חלקו העליון של הגוף המייצג את הצד הרוחני העליון.

בקרב שבין שרו של עשו ליעקב התברר שאין לעשו שום יכולת לפגוע בעצמותיו של יעקב שמייצגות את האידיאלים העצמיים והבסיסיים, האידיאלים האלוקיים שנושא עם ישראל בתוכו. וכן גילה שאין לו שום יכולת לפגוע הכוחות החיוניים, הכלכליים והביטחוניים של ישראל.

אך מנגד, יש לעשו את היכולת, באופן זמני, לפגוע בחיבור שבין הכוחות הללו, בגיד, המכונה גיד הנשה- שפירושו הוא גיד השכחה (שכן המילה נשה היא מלשון נשיה – שמשמעותה הוא שכחה- כפי שאומר יוסף, "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי").

גיד הנשה עלול בקריעתו להשכיח את החיבור המוכרח שבין כוחות הגוף לכוחות הנשמה, שבין הכוחות הרוחניים לכוחות החיוניים בעם ישראל.

גישה נוספת

ושלא כדברי הרש"ר הירש שכותב:

"מדי הסיבם לאכול תתייצב האזהרה מתוך ספר מסעות חייהם לוותר מרצון על הגיד הזה ולוותר על כוחם הנמסר ביד עשו. אל יתלו בו את קיומם, אל יראו את עצמם מופקרים, חסרי בטחון בחליפות העתים, מתוך שאינם חגורים בחרבם בעשו, ואף צעדיהם על הארץ אינם מאוששים. כוחו של יעקב-ישראל תלוי בכוחות אחרים נעלים יותר, שחרבו של עשו לא תוכל להם. בשעה שיעקב נופל, הרי סיבת נפילתו אינה במיעוט כוחו החומרי. הוא נופל מתוך שלא השכיל לקיים לעצמו את שמירת אלוקיו. בשעה שישראל עומד, הרי סוד עמידתו הוא- לא בסעד החומרי האיתן- אלא בכוח אלוקיו הנושאו על כנפי נשרים".

כלומר, הרש"ר הירש רואה באי אכילת גיד הנשה ויתור על הכוחות החומריים, הבנה גלותית שישראל אין להם צורך בכוחות הללו, שהרי יש להם רוחניות נשגבה (על רקע זה אולי ניתן גם להבין את התנגדותו החריפה של הרש"ר הירש לציונות ולעליה לארץ).

ולענ"ד הדברים הפוכים. אי אכילת גיד הנשה נועדה להזכיר לנו את חטא הניתוק שבין הרוח לחומר ואת החיוב לחבר ביניהם. אם נאכל את גיד הנשה אנו עלולים לשכוח את הכוח המחבר והמאחד בין שתי הכוחות שבאומה.

גם עשו מבין שאין בכוחו לפגוע ביעקב ולכן הוא כלל לא מנסה להילחם ביעקב. להפך, הוא מרעיף עליו חיבוקים ונשיקות, מציע לו הליכה משותפת ומציע להחזיר ליעקב את המתנות החומריות שזה שלח לו. עשו מבין שהמקום היחיד שהוא יכול לפגוע ביעקב הינו בהשכחת הקשר שבין הגוף לנשמה, שבין המדינה לקדושה. ולכן יעקב מסרב בתוקף ללכת איתו ולקבל ממון שהיה בידי עשו, כי הוא מבין שאסור להשכיח ולפגוע בקשר שבין הממון לקדושה.

יהי רצון שבימים אלו שאנו עומדים בתחילת של מערכת בחירות שעתידה לעצב את פני מדינתו בשנים הקרובות, נזכה לאחד בין כוחות הרוח לחומר, לזכור ולהזכיר מהי מטרת המדינה ולאחד כוחות באופן הטוב ביותר בין חלקי האומה השונים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן