חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

יש לך שאלה?

פרשת תרומה – שקלי ישראל ושקלי המן

עם ישראל עבר בפרשיות האחרונות מהלך מופלא ואדיר. מעם משועבד ומוכה, זוכה עם ישראל לצאת לחירות בניסי ניסים, לראות את משעבדיו טובעים בים, לעבור מסע מדהים במדבר, ששיאו מעמד מתן תורה. לאחר מכן, בפרשת משפטים, האידאלים האלוקיים יורדים לחיי היום יום, ובפרשתנו מתחיל השלב הבא – בניין המשכן – בניית לבנות מקום קבוע להתגלות השכינה, שלאותה התגלות אדירה של הר סיני יהיה מעמד קבוע במרכזה של האומה במשכן, ומשם תצא הוראה אלוקית והשראה וברכה אלוקית לכל האומה. הבניין האדיר הזה צריך להתחיל בנתינה, בהתנדבות.

השבוע התחלנו להשמיע על השקלים, כדברי המשנה: "בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם", וחז"ל אומרים: "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו". ויש לראות מה עניין הקדמת השקלים? איך זה יוצר שינוי במציאות?

צריך להסביר שיש הבדל אדיר בין שקליו של המן לשקליהם של ישראל. השקלים של המן הם שקלים שהוא לוקח וגוזל מהיהודים ונותן כדי לבצע את זממו. הוא נותן משהו שהוא גזל וגנב, והוא נותן רק כדי לקבל. לעומת זאת שקליהם של ישראל הם נדבה שישראל נותנים מעצמם: "כל איש אשר ידבנו ליבו". ישראל נותנים מליבם הטהור, ולא בשביל עצמם, אלא להיפך: 'תקחו את תרומתי' – הקב"ה אומר לישראל: תקחו את זה כתרומה בשבילי ולא בשבילכם, ואם תעשו זאת בשבילי, לשם שמים, אזי "ושכנתי בתוכם".

השקלים שעניינם לתת, הוקדמו לשקלים שנועדו לקחת, לגזול ולקדם רצונות אישיים ומרושעים. בטבע הפשוט הצרכים האינטרסנטיים יותר בוערים וחזקים אצל האדם מאשר הרצונות האידאליסטים. אך בעם ישראל הרצון האידאליסטי, הרצון הרוחני יותר בוער.

הרצון העצום להטיב, לתת ולהתנדב, יוצר שינוי אדיר אצל האדם. אדם שרצונו להטיב, נפתח לאנשים אחרים, לעולמות עליונים יותר, וממילא כל המבט שלו על המציאות משתנה.

זוהי העבודה שאנו רוצים לעשות בחודש אדר בכלל ובפורים בפרט, אנו רוצים 'ונהפוך הוא', אנו רוצים לשנות את המבט, לשנות את ההסתכלות שלנו על המציאות. היכולת להגיע לכך היא על ידי נתינה אמיתית מכל הלב.

אם נשים לב, מה שקרה במגילה אסתר הוא לא שינוי במציאות אלא בעיקר שינוי מבט, שינוי בהסתכלות שלנו, ובעיקר בהסתכלות שלנו על עצמנו.

אסתר הייתה יכולה להיכנס מיד לאחשוורוש ולבקש את ביטול הגזירה, אבל היא פחדה וחששה, וברגע שאזרה אומץ ונכנס, התגלה שהמלך משתוקק למלא את בקשתה.

גם אנחנו לפעמים מתביישים לבקש את מה שאנו באמת רוצים – אך המגילה מבקשת לגלות לנו את האמת, את העוצמה והחן שיש בנו.

ואולי הדבר החריף ביותר הוא ההבדל בין האגרות הראשונות לאגרות השניות. לכאורה אין שום הבדל, רק שבאגרות השניות ניתנה ליהודים רשות להגן על עצמם. אך זה תמוה, ואם לא הייתה רשות, הם לא היו מגינים על חייהם? – אלא שאלולא האגרות הראשונות, לא הייתה ליהודים את העוצמה ואת האמונה שהם יכולים להילחם, שהם יכולים להגן על עצמם. אך ברגע שמרדכי ואסתר זקפו את קומתם, היהודים גילו בתוכם עוצמות וכוחות וממילא הגנו על עצמם ונלחמו באוייבהם.

יהי רצון שנזכה מתוך החסד, מתוך הנתינה, להצליח להפוך את התפיסה והמבט שלנו, ומתוך כך לשנות את המציאות כולה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן