חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

פרשת תולדות – ולאֹם מלאֹם יאמץ

בפרשת השבוע מתייצבים לנגד עינינו שני בנים, עשיו ויעקב – שני אנשים גדולים מאד, נכדים לגדול בענקים, בנים לזוג הקדוש והמופלא יצחק ורבקה. ויש חשיבות אדירה להתבונן איך שני הגדולים הללו, בעלי כוחות הנפש האדירים, יצאו איש איש לדרכו, והתרחקו כל כך אחד מהשני עד שדבר ה' בפי הנביא מלאכי: "הלוא אח עשו ליעקב נאם ה' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר".

לפני כמה שנים ראיתי את דבריו הנפלאים של הרב ברוך מרדכי אזרחי שכתב:

"מה היה קסמו של עשו, אשר משך את אהבת אביו יצחק?

מה היה קסמו של יעקב, אשר משך את אהבת אמו רבקה?

מיהו עשו, מה אופיו?

מיהו יעקב, מה אופיו?

שניהם, גם יעקב וגם עשו, צועדים בעקבות יצחק ורבקה.

אלא שעשו, מבין, לומד, יודע… ועושה ומקיים – "לבד"

יעקב, "שומע בקול", יעקב אינו זז בלי "לשמוע בקול"

"ועתה בני", כך אומרת רבקה, "שמע בקולי",

כך גם אומר יצחק ליעקב, ויעקב צייתן.

יעקב אינו מקיים רק מפני ש"הוא" מבין. יעקב מקיים, מפני שהוא מבין שכדאי להיות "ממושמע"

עשו סומך, סוף כל סוף, על עצמו.

יעקב סומך תמיד על מי שצריך וכדאי לסמוך, על אבא, על אמא, על רבקה, על יצחק .

נתאר לעצמנו, אילו הייתה באה הצעתה של רבקה, אל עשו… דבר זה לא היה יכול להעלות על דעתו, לקחת גדי עיזים, להפוך את מראהו, את עור ידיו, ולהעמיד פנים כאילו הוא יעקב.

הייתכן? הלא אין זה אלא איבוד לדעת, אין שום סיכוי להצליח. האפשר לשקר ועוד ליצחק?… כך עשו.

אבל יעקב, אינו חושב כך, משום שהוא, אינו עושה או מבצע את מה שהוא עצמו מבין.

הוא: "שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך".

יעקב – "עלי קללתך בני", "ורבקה אוהבת את יעקב".

עד כאן דבריו הנפלאים.

על גבי כך ניתן להוסיף עוד מספר דברים. עשיו יוצא ראשון מהבטן, הוא מרגיש מוכן לצאת ומחכה לזה. עשיו מרגיש צורך לצאת מפני שכולו אדרת שיער  (הוא מלא שערות כאדם מבוגר). הוא לא צריך את בטן אמו, הוא כבר בוגר. אדם הרואה אותו יודע שיש כאן מישהו שלם, בוגר ועשוי לגמרי. רש"י אומר שכשמו כן הוא, עשיו – מלשון עשוי, הגימטריה של עשיו היא שלום – אצלו הכול מושלם – "ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שיער ויקראו שמו עשו".

דווקא אדם שחש שלם, שהכול אצלו עשוי, הוא אדם מאד עצוב. אם אדם מעוצב כבר, אין לו לאן להתקדם, אין לו אתגר, אין לו דרך להתקדם, להשתפר ולהתעלות, הוא עייף מהחיים: "ויבוא עשו מן השדה והוא עייף…ויאמר עשו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה". אין לעשו מה לחפש כאן בעולם, הכול מזולזל ובזוי אצלו.

לעומתו יעקב, יוצא שני מהבטן. הוא לא ממהר לצאת, הוא מרגיש שיש לו הרבה מה ללמוד ולקלוט, אפילו מאחיו הבכור עשיו: "ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשיו, ויקרא שמו יעקב…". עשיו ממהר לצאת לפעול בעולם אין לו צורך בלימודים ארוכים, אך: "ויעקב איש תם יושב אוהלים", הוא מרגיש צורך להתמלא וללמוד הרבה לפני שיצא לפעול ולעשות, כך הוא אומר לאימו: "ויאמר יעקב אל רבקה אמו, הן עשו אחי איש שעיר, ואנוכי איש חלק". הוא מלא, ואני עדיין ריק…

גם הרבה שנים לאחר מכן, בפרשת וישלח, כשעשיו יציע ליעקב ללכת ביחד, יעקב יגיד לעשיו שהוא מתנהל בקצב אחר: "ואני אתנהלה לאיטי…".

עשיו מרגיש מושלם ורץ כל הזמן קדימה, יוצא ראשון תמיד ותמיד יודע הכול, הוא מקים מלכים ואצה לו הדרך. לעומת זאת ליעקב יש המון מה ללמוד, וייקח לו זמן עד שיקים מלכות. הוא בעל ענווה, פתוח ללמוד, להתקדם, לשמוע.

לפעמיים הדרך הארוכה היא הקצרה, הרצון לצאת ולתקן את העולם הוא רצון נפלא, אך לעיתים הוא רצון בוסרי, וצריך להקדים לו שנים של הכנה ולימוד, ואז ההשפעה תהיה לאין ערוך.

יהי רצון שנזכה להיות כל חיינו תלמידי חכמים, ונזכה למידת הענווה, ומתוך כך לתקן עולם באמת.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן